הכי חשוב עבודת צוות 

כל אחד נותן לפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו, כל אחד תורם מיכולתו ויודע מהם גבולותיו. ממקסמים יכולות לעבודת צוות רבת ייתרונות בניגוד לשיטה המקובלת בה עבודת הצוות הנהוגה מובילה רק לבינונויות.

אודה ולא אבוש, מעולם לא חשבתי שאני אוהדת של עבודת צוות, כל חיי סמכתי רק על עצמי, כמו שאומרים, אם אין אני לי מי לי…..
בבית הספר השתדלתי לבצע עבודות ומשימות בעצמי ואף פעם לא בקבוצה, ואם כבר לא הייתה ברירה וחייבו עבודה בקבוצות דאגתי לבחור קבוצה שתשמח שאני רוצה לעשות הכל בעצמי ולא תפריע.
כך גדלתי בידיעה ברורה שאני אינדיוודואליסטית שלא מעוניינת בעבודת צוות,
בנעורי התאמנתי בשחייה, אני נגד השעון ונגד השחיינים האחרים, ספורט אינדיוודואלי לכל דבר , לא רק שאין משחק קבוצתי אלה שגם הראש במים כך שלא מדברים אחד עם השני. אבל בשחיה לא הכל אישי, יש ניקוד קבוצתי באליפויות כך שכל מדליה ומיקום מזכה בנקודות והקבוצה שצוברת את מירב הנקודות כלומר ששחיינה הגיעו למקומות הטובים ביותר כולם יחד מנצחת. ויש גם משחה שליחים, אותו משחה שבו ארבע שחיינים שוחים בזה אחר זה כאשר כל אחד קופץ למים רק כאשר זה שלפניו סיים את חלקו, והשיפוט הוא על סך המרחק של ארבעת השחיניות. אני זכיתי אפילו להיות שותפה לשיא ישראלי במשחה שליחים, אבל עדיין יחסת לעצמי תכונות אינדיוודואליסטיות.

גם בהמשך דרכי,  בצבא ובתארים האקדמיים שעשיתי תמיד בחרתי לעשות מקסימום משימות בעצמי  – הרי אני אידיוודואליסטית, זה ברור.
כשהתחלתי את דרכי בתעשיה לפני מספר שנים כשבאמתחתי דוקטוראט בכימיה עבדתי בתפקידי פיתוח, ובמסגרות האלה תמיד נהוג לערוך ישיבות פיתוח וצוותי פיתוח, בקיצור פחות אפשרי לעבוד לבד,
להפתעתי גיליתי כי כאשר הקבוצה המתגבשת מורכבת מאנשים חושבים (ולצערי אין הרבה כאלה) הישיבה יחד והחשיבה על פרוייקטים דווקא מהנה, ישיבות הפיתוח איפשרו למשתתפים להעלות את הנושאים עליהם הם עובדים ולקבל רעיונות או לחשוב על פתרון לבעיות יחד…… בהחלט נכון וטוב.
אהבתי את התהליך בו ניתן לשלב את העבודה האינדיוודואלית עם החשיבה המשותפת, זה יצר איזון נכון .
כשאני חושבת על עבודת צוות אני יכולה לבחון מספר מסגרות- אפשר להסתכל על הקיבוץ שהוקם כמסגרת שיתופית בה הכל היה של כולם, אך כשבוחנים את האידאלים עליהם הקיבוץ הוקם מגלים את האמירה הידועה – כל אחד נותן כפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו, כלומר גם המסגרת הכי שיתופית מודה כי היא מורכבת מאינדיוודואלים שכל אחד מהם מביא את יכולותיו וכך נבנה הקולקטיב.

מסגרת נוספת הן יחידות שונות בצבא, קבוצות לוחמים שיוצאים יחד לקרב כצוות, אבל גם שם רואים שלכל אחד ואחד תפקיד משלו והוא מגבה את חברי ושומר על גבם.
ואז אני שואלת את עצמי מה זה עבודת צוות, מה משמעותה מהי עבודת צוות נכונה והאם אני מסוגלת להיות חלק ממנה,
אני רגילה שמגדירים אותי כאינדיווידואליסטית אחת שלא מוכנה לעבודה בצוות, די מזמן הפסקתי להתווכח האם זה נכון, בסה"כ התדמית נוחה לי, אבל כשאני מנתחת את הדברים בכנות ביני לבין עצמי אני רואה אחרת את הדברים.

אני מדמה עבודת צוות למשחה שליחים או למרוץ שליחים . התוצאה הסופית היא סכום היכולות של כל מרכיבי הקבוצה והעברת המקל ביניהם.
כך גם בתעשיה, במחקר  בעבודה או בחיי הנישואים, הקבוצה מורכבת מאינדיווידואלים בעלי יכולות שונות רק מיקסום היכולות של כל אינדיווידואל בצוות יוביל למיקסום תוצאות הקבוצה, כלומר חשוב לדון על כלל הבעיות מידי פעם אבל נכון שכל אחד יתמקד בתחומו המקצועי יתרום מקסימון מיכולותי ויעביר את המקל לשותפיו בהתאם לידע הנדרש להתקדמות, המעבר הזה בין אחד לשני בקבוצה רק מביא לטיוב העבודה ולהצלחת הצוות כולו.
הדברים נראים לי פשוטים והגיוניים אבל כשאני מסתכלת על ההגדרות ועל המציאות פני הדברים שונים, אנשים תופסים את עבודת הצוות כלקבל את הדעה של כולם, לאפשר לכולם להביע דעה בכל נושא ללא קשר לתחום הכשרתם והידע שברשותם, ובסוף מצפים כי ההחלטות יתקבלו בכל נושא בהסכמה, בעיניי הניסיון להחליט פה אחד הוא דיקטטורה ולא עבודת צוות, זהו ניסיון למצע את היכולות וליצור שיוויון מלאכותי בין חברי הצוות דבר אשר מוביל בהכרח לבינוניות של הקבוצה ולא מצוינות.
אני יודעת לעבוד בצוות אבל במוות של אינדיוודואליסטים בעלי צחומי מומחיות שיודעים מה הם יודעים ויותר חשוב מזה יודעים מה הם לא יודעים ומעבירים את האחריות בתחומים אותם הם לא מכירים לאינדיווידואלסטים מצויינים אחרים.

אולי אתה רוצה:

השאירו תגובה

^ TOP