"דיאטה היא רעה חולה שגורמת ליותר ממחצית מאוכלוסיית העולם עוול יומיומי, תחושת אפסות, חוסר שליטה". ראיון עם אביגיל בכור

אביגיל בכור: "דיאטה היא רעה חולה שגורמת ליותר ממחצית מאוכלוסיית העולם עוול יומיומי, תחושת אפסות, חוסר שליטה".  אביגיל בכור מספרת מהם המרכיבים החשובים בכל ארוחה, הרתיעה שלה מדיאטות, דעתה על ניתוחים לקיצור קיבה ועוד.

מאת: חגית רימון hrimon@gmail.com

אביגיל בכור – לרדת מהמשקל

איך נתחיל?

נתחיל בקבוצה המדהימה שהקמנו – לרדת מהמשקל. לפני כחודש, אחרי הרבה מאוד עשייה בתחום של שינוי דיאלוג האכילה ואחרי בקשות רבות של עוקבים בדף שלי בפיסבוק, הקמתי קבוצת פיסבוק בשם "לרדת מהמשקל עם אביגיל". מטרת הקבוצה היא לשם שינוי לא לגרום לאנשים לרדת במשקל, משום שהוכח כבר מעבר לכל ספק שירידה במשקל היא ההבטחה הגדולה ביותר לעליה במשקל. 97% מהנוקטים בשיטות השונות של הדיאטות – סופם שיעלו את משקלם בחזרה, חלקם אפילו עם תוספת.

מהותה של הקבוצה היא ליצור שיח שונה, מכבד, מכיל ובעיקר ללמד אנשים שאוכל איננו אויב ועיקר הבעיה היא באופן שבו אנחנו מנהלים את הצלחת שלנו, מתוך ריב מתמיד ומתוך נסיון אינסופי להפסיק משהו שהינו טבעי לפחות כמו נשימה, לאכול.

בתוך כחודש גדלה הקבוצה לכ- 5000 אנשים שלשם שינוי אינם מתביישים ברצונם לאכול וביחד עם ההנחייה שלי ושל מגשרות נוספות בקבוצה, לומדים לאכול בצורה מכבדת ואוהבת, מעלים תמונות של צלחות צבעוניות, מגוונות, טעימות, וגם שיח רגשי על מקומות אחרים אותה מביאה האכילה.

מה מעלה בך המילה דיאטה?

המילה דיאטה מעלה בי רגשות של קיפוח והימנעות, אשר מסתיימות תמיד במפח נפש, ואשר משאירות את הנוקט בשיטה בתחושת חדלות נוראית. אנשים שעושים דיאטה שוכחים ברגע העלייה על המשקל וצפייה בעליית המחוג כלפי מעלה את כל היתרונות והיכולות שלהם. הכל הולך לאיבוד ברגע שהמשקל מטפס. כאילו החיים כולם נסובים סביב הנושא האם אהיה רזה או שמן.

דיאטה היא רעה חולה שגורמת ליותר ממחצית מאוכלוסיית העולם עוול יומיומי, תחושת אפסות, חוסר שליטה. אנשים שלא מצליחים לעמוד בתוכניות דיאטה כאלו ואחרות – ברוב רובן של הפעמים ירגישו חסרי יכולת ומסוגלות לשנות הרבה דברים אחרים בחיים שלהם, שאולי בכלל עליהם יושבת ההשמנה שלהם.

מה את מציעה לאנשים?

אני מציעה להפסיק את השיח הדיאטטי ופשוט לנהל צלחת שיש בה מכל מרכיבי המזון – פחמימות, עם דגש על פחמימות בעלות אינדקס גליקמי נמוך כמו לחם כוסמין, אורז בסמטי, פסטה, בטטה ועוד, שומנים – מהטובים שבהם כמו טחינה, אבוקדו, שמן זית, הרבה ירקות ופירות טריים וחלבונים, לא הרבה מהם, הם לא כל כך חשובים כמו שנוטים לחשוב.

אדם חייב לאכול עד לשובע. אי אפשר לקבוע כמויות לבני אדם, זה לא נכון, זה לוקח מהם את הרשות לאכול ומבטל מנגנון של אכילה אינטואיטיבית שקיימת באדם מינקותו. אדם צריך לאכול רק כאשר הוא רעב, לא לפי לוח זמנים שקבעו לו אושיות חיצוניות. אדם חייב לאכול את האוכל שלו ללא היסח דעת. כדאי שהאדם יבחר אוכל לא מעובד, נקי מרעלים, יימנע לחלוטין מכל המשקאות ומכל המאכלים עליהם מצויינת המילה דיאט, ירבה בשתיית מים וילך ברגל כמה שיותר ממקום למקום על מנת להניע את הגוף.

אין לי עניין שאנשים יורידו ממשקלם, כי דווקא האנשים השמנים ביותר הם אלה המנהלים מאבק שנים ארוכות עם משקלם. דווקא הרזים שלא מנהלים מאבק זה – להם הרשות לאכול מהכל ומשקלם נשמר. כלומר אדם שיש לו רשות לאכול מתי שהוא רוצה ומתי שהוא מרגיש לנכון – הוא האדם שנשמרת אצלו האכילה האינטואיטיבית וכתוצאה מזה נשמר גם משקלו ללא מאבק והימנעות מיותרת.

איך את מצליחה להישאר במשקל כל כך נמוך?

בדיוק באותה הדרך שאני מלמדת את האחרים. אני פשוט אוכלת כאשר אני רעבה, מרבית התזונה שלי נקייה מאוכל מעובד, אני מרבה בשתיית מים ומחפשת כל דרך אפשרית על מנת ללכת יותר ברגל, לאו דווקא בספורט יזום. לדוגמא מעולם לא נרשמתי לחדר כושר, ואני אישית מאמינה שהספורט הכי טוב שיש זה שהאדם מתחבר אליו. מבחינתי, זה גם יכול להיות סידור ארונות בבית.

מהו הדימוי העצמי שלך? לאור העובדה שבעבר היית שמנה

אני קוראת לעצמי שמנמונת, או שמנה משוקמת. וזאת משום שאני מאמינה ששמן איננו מבנה גוף אלא הלך רוח. גם יש מידה של ענווה שאני מאמינה שחייבת להתקיים על מנת שתמיד אדאג לעצמי בצורה האוהבת ביותר. תופעת הלוואי של התנהגות מכבדת ואוהבת תהיה מן הסתם שמירה על המשקל.

רוב האנשים שיורדים במשקל ישתמשו במינוחים כמו: "לשם אני לא חוזר". איפה זה לשם? האם אפשר לקחת את האני שלך ולהשליך אותו למקום אחר? אינך יכול להגיד "לשם אני לא חוזר", כי אתה כל הזמן שם. הנסיון האינסופי לגרש את האדם השמן מעצמנו גורם דווקא למאבק אינסופי. אני למדתי לחבק את אביגיל השמנה, לנהל איתה שיח אוהב ולא מאבק אינסופי ולכן למדנו להסתדר האחת לצד רעותה באהבה בלי רעשי רקע.

את בעד או נגד ניתוחי קיבה למיניהן?

אני בעד ניתוחים מסויימים לקיצור קיבה, משום שאני חושבת שבעודפי משקל גדולים קשה מאוד לנהל את הדיאלוג עליו אני מדברת. אני מאוד מאמינה שאנשים שהולכים לניתוחים האלו חייבים בראש ובראשונה לעבור סדנאות שיכינו אותם להתנהלות הנכונה המצופה אחרי ניתוחים.

מה ממליצה לעשות אחרי הניתוח?

מאחר שלצערי הרב אין מספיק סדנאות לפני הניתוח, אני מציעה לאנשים להצטרף לסדנאות תמיכה רגשיות ולא לעוד קבוצות דיאטה. אני מאמינה שחייבת להיות תמיכה רגשית ושינוי דפוסי החשיבה שלנו על אוכל ועל האני הפנימי. כי קיצור קיבה לא משנה את הלך המחשבה.

ישנם סיכונים בניתוחים הללו?

ישנם סיכונים לא מבוטלים בניתוחים האלה, ביניהם גם תת ספיגה משמעותית של מוצרי מזון חיוניים ביותר כמו חלבונים, שומנים, מינרלים וויטמינים. ישנם אנשים רבים שמחליפים את עודף המשקל במחלות אחרות, לא פחות מסוכנות, כמו אנמיה, תת תזונה, עיוורון לילה, שנובעות כולן מתת ספיגה של חומרים חיוניים לגוף. אלו ניתוחים שעוקפים בהם חלק ניכר מהמעי הדק, שהינו החלק העיקרי של מערכת העיכול, בו נספגים חומרים חיוניים ביותר לחיים תקינים. בעקבות המעקף של המעי הדק או חלק ניכר ממנו, מרבית האנשים ימצאו עצמם משלשלים את חומרי המזון.
לדעתי השרוול הוא הניתוח הטוב ביותר, וזאת משום שהוא לא פוגע בפיזיולוגיה התקינה של מערכת העיכול.

רוצה להמליץ על איזו רופאה?

אני מאוד אוהבת את ד"ר אניה פייגין, מסיבה אחת – היא לעולם לא תמליץ על ניתוח למטופל שהיא יודעת שאין לו את הכלים הרגשיים להתמודד איתו, היא לעולם לא תמליץ על ניתוח שעלול לגרום נזק למטופל ולכן היא בין הרופאים הבודדים בארץ שמתעקשים לא לבצע את הניתוח שגורם לתת ספיגה קשה.

פגשתי מספר אנשים אחרי ניתוח שהשמינו בחזרה. מה יש לך לומר על כך?

אנשים שמשמינים אחרי ניתוח הם אותם אנשים שהאמינו שהניתוח יעשה עבורם את העבודה. אלו האנשים שמאמינים שהאוכל הוא אוייב, שדיאלוג האכילה שלהם נותר כפי שהיה לפני הניתוח. אנשים ששינו את דפוסי ההתנהגות שלהם הם אנשים שמשמרים את הישגיהם הניתוחיים.

מה החלום שלך?

החלום הכי גדול שלי הוא שאנשים ילמדו לקבל את עצמם ולהזין את עצמם מתוך אהבה, מתוך חמלה, מתוך קשב. אני מניחה שתופעת הלוואי של התנהלות כזו תהיה גם משקל בריא וטוב.

* האמור בראיון זה אינו בבחינת המלצה רפואית וכל אדם יפעל בהתאם לשיקול דעתו.

כך מכינים לחם כוסמין בקלי קלות!! / אביגיל בכור

אביגיל כתבה ספר מתכונים בשם: לאכול מתוך רשות, שאותו היא שולחת במייל למי שמבקש

השאירו תגובה

^ TOP