חוף ביאנקיני בים המלח – שפע של טבע, בריאות, אוכל מרוקאי ודו קיום וראיון עם האישה שהקימה את המקום

ישנם חופים רבים לאורך ים המלח, אבל חוף שמציע אווירה מזרח תיכונית של שלום ודו קיום יש רק אחד.

מאת: יח"צ

יש הרבה מקומות אירוח באזור אך יש רק מקום אחד שהוא גם חוף וגם כפר נופש – ביאנקיני בצפון ים המלח משלב בתוכו את החיבור לטבע המדברי וגישה למשאבים הבריאים שיש לים להציע דרך חוויה מרוקאית אותנטית. וכל זה בזכות אישה אחת מיוחדת שהקימה אי של שפיות ושלום.

כפר נופש ביאנקיני בים המלח

דינה דגן, מסעדנית ירושלמית, שהצילה רבים מפיגוע טרור, עזבה את ירושלים ובחרה להקים פינה של שקט שצמחה עם השנים לכפר נופש מופלא, מזמינה מבקרים ואורחים להתארח ולהכיר את כפר הנופש ביאנקיני. כפר מיוחד המעוצב בסגנון מרוקאי המזמין אתכם אורחיו, לטעום אוכל מרוקאי, להירפא בחדר מלח ייחודי, לבקר בפירמידות של מצרים, לפגוש את הספינקס.

כפר הנופש ביאנקיני הוא מקום המפגש בין יהודים לערבים, בין ישראל לשכנותיה מהמזרח התיכון.

כפר הנופש הקסום והצבעוני מציע לבאים להתארח בו ארוחות עשירות, חוף פרטי, חדר מלח מרפא, אתר קמפינג  ולינה בחדרי אירוח מפנקים. האורחים מוזמנים לקחת פסק זמן ולהנות מחופשה מלאה בחיבור לטבע, לים המלח ולחוויה אותנטית במקום השקט והיפה ביותר בים המלח.

אורחים מכל הארץ (גם הציבור הדתי- יש תעודת כשרות במקום, וגם הציבור דובר הערבית- יש עובדים דוברי השפה במקום) ואפילו תיירים ממדינות שונות בעולם מגיעים לנפוש בכפר הנופש ביאנקיני השוכן לחופו הצפוני של ים המלח, כל באי המקום זוכים להכיר חוף קסום שאולי לא יצא לכולם להכיר. נהנים מאוכל מרוקאי אותנטי, ויכולים גם לטייל במספר אטרקציות תיירותיות בצפון ים המלח שנמצאות ממש באזור. (חוות האפרסמון, מנזרים ועוד)

דינה דגן, האישה שכפר הנופש ביאנקיני לא היה קיים בלעדיה, פתחה את המסעדה בחופו הצפוני של ים המלח בשנת 2002, בתקופת האינתיפאדה השנייה, שבא אירעו פיגועים רבים ברחבי הארץ. דינה, שהייתה בעלת מסעדה ברחוב ביאנקיני בירושלים, הצליחה לסכל פיגוע גדול שכמעט התרחש במסעדה שלה, החליטה לקחת פסק זמן מהעיר ולחפש אי של שפיות בתוך כל האובדן והבלגן ששררו אז במדינה. וכך הגיעה לים המלח ונשארה שם עד היום. היא הקימה מסעדת אוכל מרוקאי – האוכל המנחם של בית ההורים ומאז היא לא הסתפקה רק במסעדה ובנתה מסביב למסעדה כפר נופש שלם הכולל עשרות חדרי אירוח, בריכה וחדרי בוץ ומלח טיפוליים לרווחת האורחים. ממסעדה אחת על החוף הוקם מתחם גדול שמציע כל מה שרק תוכלו לחשוב עליו. והדבר החשוב ביותר בסיפורה של דינה דגן, ממקום של אימה ופחד היא בחרה בשלום בין העמים, בדו קיום ובראיית הטוב בבני אדם.

כפר הנופש ביאנקיני הוא לא רק מקום להתארח בו לחופשה. הוא גם מתחם אירועים שיכול להכיל מאות אורחים לכל סוג של אירוע: חתונות, חינות בריתות ובר/בת מצוות. אירועי חברה וכנסים.

"ביאנקיני" מסעדה, אולם אירועים ואתר אירוח וקמפינג תיירותי ייחודי בחוף הצפוני של ים המלח.

מעבר למקום הפתוח לקהל הרחב מכלל המגזרים והארצות, הוא גם מרכז של שלום  ודו קיום. דינה דגן בעלת המקום מדברת ערבית שוטפת כשפת אם, דוגלת בשיתופי פעולה אזוריים. החל מהאורחים דוברי השפה שמרגישים בבית ועד לעובדים ולמשפחות מיריחו שדינה בקשרים אישיים וחברתיים איתם.

להזמנת מקום בביאנקיני או לקיום אירוע – הנה האתר

https://www.biankini.co.il/

חוות דעת אתר אישה

חוף ביאנקיני הינו מתחם רחב ידיים, הכולל מבנים רבים מכל מיני סוגים, ונושק לחוף הים. החוף הינו טבע פראי, ואין בו בנייה הפוגעת בו.

מבחינת יזמות – מדובר במפעל מרשים במקום מדברי בצפון ים המלח.

הגענו להתארח בחודש פברואר – היה קצת קריר, ובדקות בהן השמש הפציעה נכנסנו למים, שלא היו קרים מדי. כדי להנות מכניסה לים מומלץ להגיע בימים יותר חמימים.

האתר גדול ובחורף אין כל כך מה לעשות. חדר המשחקים, עם שולחן הפינג פונג שרצינו להשתמש בו היה סגור לרגל שיפוצים.

בצד החיובי – החדרים במתחם נעימים, ניתן להגיע עם כלב, ויש כמובן את ים המלח במרחק פסיעה, עם חווית הבוץ והבריאות. כמו כן, יש בריכה די גדולה – בינואר פברואר קריר להיכנס אליה ועדיף בשאר חודשי השנה. במהלך שהותנו היו מעט מאוד אנשים בחוף עקב מזג האויר הקריר, והיה רגוע ונעים. לחובבי הטיולים, ניתן לטייל באזור. בצד השלילי: אוכל בסיסי מאוד ולא מתוחכם, בארוחת הבוקר אין כמעט מאכלים לטבעוניים, אין ג'קוזי וסאונה.

ראיון עם דינה דגן – מקימת מתחם ביאנקיני ומנהלת המקום

מאת: חגית רימון

כבר במבט ראשון ניתן להיווכח שדינה דגן היא אישה מיוחדת וחזקה. ההופעה שלה תופסת את העין – ציפורניים ארוכות ומקושטות ופנים של אישה עוצמתית, המזכירות קצת מגדת עתידות.

איך הגעת לאימפריה הזאת?

בעבר היה לי פאב בירושליים. יום אחד נכנס אליו מישהו עם שקית, והייתה לי תחושה רעה. הוצאתי את השקית מחוץ לפאב והזמנתי שוטרים, שגילו שמדובר במטען. כך הצלתי כמעט 200 בני נוער מפיגוע. בתקופה בשנות ה- 90 החלו פיגועים בירושלים והיה לי קשה להישאר בה. חיפשתי מקום קרוב לירושלים, שקט יותר והגעתי לפה. לא היה כאן כלום. אני הערתי את צפון ים המלח.
קודם כל בניתי אוהל מרוקאי והבאתי את הציוד שלי מירושלים ושמתי אותו באוהל. כשהגעתי לכאן זה היה שטח צבאי סגור. בשעה חמש החיילים כאן היו סוגרים את השער למקום. בהתחלה נסעתי מכאן כל יום אחר הצהריים וחזרתי אבל אחרי כמה חודשים אמרתי לחיילים שאני לא יוצאת מפה. בסופו של דבר הם אישרו לי.

בניתי במקום ירידה לים. נאלצתי לבנות את זה מספר פעמים כי הגלים והמלח בכל פעם הרסו את מה שניבנה.
זה היה שטח של שני מושבים שקיבלו את המקום אבל לא יכלו ליזום שום פרויקט, והמקום היה נטוש. התחלתי לבנות את הצימרים. לאט לאט כל פעם עוד כמה צימרים, אחר כך את שאר השטחים
הציבוריים. לפני כמה שנים בניתי את הבריכה. היא לא מחוממת כי החורף כאן הוא רק ינואר ופברואר.
הדרך הייתה די דרך קשה, הרבה בירוקרטיה והקיבוצים לא כל כך קיבלו את זה שאיזו עירונית באה לפה ומתחילה לעשות להם בית ספר של הצלחה. עכשיו כולם חברים שלי.
אני גרה כאן והילדים שלי עובדים איתי פה. לכל אחד יש תפקיד, וגם אמי גרה איתנו ועזרה לנו עד שנפטרה.

מה העבודה דורשת ממך?

אחריות, נחישות, תקווה, מסירות. בניתי כאן את המקום מתוך אמונה שכל העמים יכולים לחיות ביחד. למרות שאני נפגעת טרור, ברור לי שלא כל הערבים מחבלים. פה זה מקום של שלום קודם כל. האווירה פה מתאימה לכולם – יש כאן דתיים, חילוניים, תיירים, ערבים וכולם ביחד.

את מאושרת?
תמיד צריך להגיד תודה למה שיש לנו. לקבל הכל באהבה. לא נראה לי להסתכל ולקנא למה לי אין ולו יש.

תספרי מה יש כאן במקום

המקום הוא כפר נופש. כעת אני בונה צימרים חדשים, בונגלוס בהשראת מצריים. יש כאן גם אולמות לאירועים, מסעדה, בריכה חצי אולימפית, חוף ים, בית כנסת.
בקיץ מלא וגם בחורף, הנה את רואה שמלא.

אז את לא צריכה יחצנות… ?

פעם הייתי באפריקה ונסעתי מקניה בגו'נגל כ- 8 שעות בגיפ. כל הדרך ראיתי שלטים ענקיים של קוקה קולה ושאלתי את עצמי למה שמו את כל השלטים האלו באמצע המדבר, וגם אין איפה לקנות קוקה קולה. ואז הבנתי שאפילו חברה כזאת ענקית שהציבה את השלט הזה באמצע המדבר, זה נשאר לי חרות בראש. זה אומר שכל הזמן אנו צריכים יחצנות.

מה דעתך על הסכסוך הישראלי-פלשתינאי?
אני לא רואה את הסכסוך בין 2 העמים כי ביומיום אני חיה איתם בשלום. הם מכבדים אותי ואני אותם. אני נכנסת חופשי ליריחו ולרמאללה.

יש לך מסר לנשים?

נשים צריכות להיות עם אומץ. נשים רוצות לעשות משהו אבל מפחדות. הן נשארות בפחד. הן כל היום בהתלבטויות עם עצמן, אם זה בסדר או לא בסדר לעשות ככה. אם אין לך חזון ואת לא מציבה מטרות, אז לאן את הולכת? לאן את נוסעת? אם את לא יודעת אז על פי את מחליטה? זה כמו בנסיעה ברכב, לפני הנסיעה את יודעת מהו היעד.

לסיום, אני מוציאה עכשיו טיולי נשים למרוקו ולמצרים בנושא מיסטיקה. אני מוציאה עכשיו טיול ב- 24/3 למרוקו, ומי שרוצה מוזמנת להירשם.

טיול נשים ללונדון הקסומה – יוני 2019

 

 

השאירו תגובה

^ TOP