תחושת אשמה, אבל וצמצום קשרים חברתיים הינם חלק מן הממצאים שעלו מתוך מחקר שנערך על אחאים בריאים לנפגעי נפש

ד"ר רבקה מושונוב, עורכת המחקר, אשר תרצה בכנס המשפחות של עמותת אנוש "במסע ההחלמה" ב-3-4.12 במסגרת חודש בריאות הנפש מציינת: "ההנחה הרווחת היא שלאחאים (אחים מאותם הורים) "עולם משלהם" שבו הם אמורים להתפתח ולבנות את חייהם ללא תלות במחלת האחאים. לא זו בלבד שתפיסה זו אינה הולמת את המציאות, אלא שהתרכזות ההורים בטיפול בבניהם החולים יוצרת אצל הבריאים תחושת אובדן כפול".

 

התמונה להמחשה בלבד

התמונה להמחשה בלבד

"…אני זוכר את האמירה של אמי: "צריך לשמור על שיגרה, שינוי עלול להרע את מצבה (של אחותי). שנים הרגשתי במצב של 'דום שתיקה'. כשהשתחררתי מהצבא והחלטתי לנסוע לטיול הגדול, הרגשתי שאני עומד בצומת שמסמן לי את החיים, ולאחותי את הסכנה. והחלטתי שהפעם לא אקשיב לתמרור שהציבה אמי במשך השנים. נסעתי אבל הרגשתי כמו עבריין".

 "העניין של אחי היה כל כך מרכזי בחיים שלי, שגם עם האנשים שגדלתי איתם מאז שאני זוכר את עצמי, שהיינו כל החיים יחד, בעניין הזה הרגשתי שאנחנו לא מאותו הכפר. וזה קשה כפליים במקום בו אתה כל כך חשוף וכל כך לבד, ומרגיש שלא באמת יכולים להבין אותך".

 אמירות אלה שמעה ד"ר רבקה מושונוב מפי אחים בריאים לנפגעי נפש, במסגרת מחקר שערכה בין השנים 2009-2013. "כשנפתח "מיל"ם" ירושלים (מרכז ייעוץ למשפחות נפגעי נפש השייך לעמותת אנוש) לפני כשמונה שנים, שאותו ניהלתי עד לפני מספר שבועות, התברר שמרבית הפונים למרכז הם הורים. אחים כמעט ולא פנו.

מספרת ד"ר מושונוב: "במהלך השנים החלו אחאים להגיע לטיפול אישי ולטיפול קבוצתי. מתוך המפגש איתם למדתי על הפער שבין ההשפעה הרבה של מחלת האחאים על ההיבטים התוך נפשיים והבין אישיים שלהם, לבין העובדה שמדובר בקבוצה שאינה מבטאת את קולה. ראוי לציין, כי גם בספרות המקצועית התיאורטית והקלינית אין התייחסות מספקת לנושא. כל הנתונים הנ"ל עוררו בי את העניין לצאת, להיפגש, לשוחח ולחקור את השפעת המחלה הפסיכיאטרית של אחים על אחיהם הבריאים."

 העובדה שעלתה מתוך ממצאי המחקר היא, כי למחלת הנפש השפעה עצומה על האחאים הבריאים. ההשפעה כוללת את תחומי החיים כולם: קשרים בינאישיים עם ההורים, עם האח החולה, עם האחאים הבריאים האחרים, עם המשפחה המורחבת, קשרים חברתיים, שאלות ביחס לקשר זוגי, ספקות לגבי הקמת משפחה והולדת ילדים, בחירת מקצוע, מקום מגורים, תכניות לעתיד ועוד ועוד.

 המחקר מעלה, כי מחלת נפש מפרה את האיזון המשפחתי, מגבירה את הקונפליקטים האינהרנטיים ליחסי אחאות, מחדדת את הדואליות של יחסי אהבה-שנאה בקרב האחאים ומייצרת תחושת מצוקה. אחאים מדווחים על תחושת אשמה הנוגעת ליכולתו של האח הבריא להמשיך ולחיות את חייו, בזמן שהאח החולה נותר "תקוע" עם מחלתו ("אשמת השורד"). אשמה עשויה להתעורר גם ביחס לתרומתו של האח הבריא למחלה ("מה עשיתי שגרם לאחי להיות חולה?).תחושות של אבדן ואבל מתעוררות ביחס לאח שהיה ויכול היה

להיות להם, כמו גם אבל על יחסי האחאות הנורמטיביים. אחאים בריאים מדווחים כי מאחר שהיו עסוקים בהתמודדות עם מחלת אחיהם, הם חשים שאיבדו את ילדותם ואת תמימותם, והם אבלים על כך. כמו כן הם חשים כי ננטשו על ידי הוריהם, שמשקיעים את מרצם וזמנם בטיפול באח החולה, דבר המעורר קנאה. לעתים, השקעתם של ההורים באח החולה מביאה את האח הבריא להסתיר את צרכיו האמיתיים ולא לבטא את רגשותיו, כדי לא להכביד על ההורים. השפעה נוספת של מחלת הנפש על האח הבריא היא אובדן גבולות וטשטוש תפקידים, ההופכים את האחאים הבריאים לא אחת לילדים הוריים.
סוד וסודיות מגבירים את תחושת הבדידות ותורמים לבידוד חברתי.

 הסטיגמה החברתית והבושה מאלצים את רוב האחאים הבריאים להסתיר את דבר מחלת אחיהם. הדבר מביא להתרופפות ולצמצום קשרים חברתיים. הנטל המוטל פעמים רבות על כתפי האחאים הבריאים מתבטא במשאבים שעליהם להשקיע בטיפול באח החולה, דבר המקשה עליהם להשקיע בתחומים אחרים בחייהם, כמו לימודים, עבודה ויחסים אישיים

ההתמודדות עם מחלת האח מביאה לתחושת אובדן החופש והפרטיות הנובעת מהתנהגותו של האח החולה, שעלול לפרוץ את הגבולות הרגשיים והפיסיים, להיות תובעני ביחס לאחיו הבריא, ולהפריע באופן אקטיבי ויזום למהלך חייו. אלה הם חלק מן הממצאים שעלו במהלך ראיונות שהתקיימו עם אחאים בריאים לנפגעי נפש.

"גם אם ידוע כי מבין כל הקשרים במשפחה, קשר האחאות הוא על פי רוב הקשר הארוך והממושך ביותר, ההנחה הרווחת היא שלאחאים "עולם משלהם" שבו הם אמורים להתפתח ולבנות את חייהם ללא תלות במחלת האחאים. לא זו בלבד שתפיסה זו אינה הולמת את המציאות, אלא שהתרכזות ההורים בטיפול בבניהם החולים יוצרת אצל הבריאים תחושת אובדן כפול: אובדן של האחאים כפי שהיו טרום פריצת המחלה, ואובדן של ההורים, העסוקים בטיפול בחולים." מסכמת ד"ר רבקה מושונוב.

 ד"ר רבקה מושונוב תרצה בכנס  "במסע ההחלמה" – הכנס השנתי של עמותת אנוש למען משפחות של אלו המתמודדים עם פגיעה נפשית שיתקיים בימים רביעי-חמישי 3-4.12.2014, במלון גולדן קראון, נצרת. הכנס פתוח בהרשמה מראש ובעלות סמלית למשפחות מכל רחבי הארץ.

ד"ר הלה הדס, מנכ"לית עמותת אנוש: "בני משפחה שלהם בנים ובנות המתמודדים עם פגיעה נפשית, מתמודדים לא רק עם  המחלה, אלא גם עם משבר אמון מול העולם ומול עצמם. אנו קוראים למשפחות מכל רחבי הארץ שיש להם בן משפחה פגוע נפש להגיע לכנס, לקבל כלים ולהתחזק בהתמודדות היומיומית שהם חווים".

 

1 Comment

השאירו תגובה

^ TOP