אדווה ליזר, המטפלת ברפלקסולוגיה, NLP, פרחי באך, אקסס בארס, ריפוי הוליסטי – לצד טיפול ברפואת תדרים, חושפת את סיפור חייה בהרצאה: "הצד האפל של עולם האימוץ"
בגיל 8 גילתה אדווה ליזר שהיא מאומצת, וברבות הימים הפכה למטפלת ברפואה משלימה ואף יצאה בהרצאה על סיפור חייה המיוחד
מאת: יהורם גלילי
סיפור חייה של אדווה ליזר יכול להפוך בקלות לסרט הוליוודי מרגש עם הפי אנד. הכל החל ב-6 בפברואר 1965, כשלחדר היולדות בבית החולים העמוס לעייפה ביפו הגיעה אישה אחת כדי ללדת את בתה היחידה. זאת בידיעה שהיא לא תשוב הביתה עם בתה התינוקת, שבמשך שנים לא תדע מהי אהבת אם. יעברו 26 שנים ארוכות עד לרגע המרגש בו שתיהן יתאחדו שוב וייפלו האחת לזרועות השנייה.
מזה יותר מ-30 שנה עוסקת ליזר בטיפולי רפואה משלימה, בריפוי הוליסטי ובתקשור – לצד טיפול במכשיר של רפואת תדרים. היא למדה הילינג (בקולג' לרפואה משלימה), רפלקסולוגיה (במכון ווינגייט),NLP (מכללת קגן), פרחי באך (מכללת מדיטבע), אקסס בארס ועוד, ומטפלת במגוון רחב של בעיות כמו: סטרס, בעיות בזוגיות ובמשפחה, בעיות בפרנסה, אתגרים בקריירה, בעיות במערכת העיכול, במערכת העצבים ובמערכת החיסונית, לחץ דם, סוכרת, פיברומיאלגיה, מחלות אוטואימוניות, ניקוי רעלים ועוד.
כבר כשלמדה בתיכון היא אהבה 'לנתח' אופי של אנשים ודייקה באבחנות לצד הפתרונות שהציעה. בתחילת שנות ה-20 לחייה החלה לטפל באנשים באמצעות הילינג, ואף ייעצה להם באמצעות תקשור. "כבר אז הבנתי שאנשים, הזקוקים לפתרון אמיתי בנושא של צמתים בחייהם – שאלות ותהיות שלא מצאו עבורן פתרון מעשי, בעצם מחפשים פתרון אמיתי בכל הנוגע לבריאות הפיזית והנפשית".
אדווה מודה כי "ברור לחלוטין שהסיוט המתמשך שחוויתי בילדותי הוביל אותי לבחור בתחום עיסוקי, וזאת על מנת להפוך את חיי לבעלי משמעות וערך ולהשאיר את חותמי בעולם, בעודי בחיים. מבחינתי, להיות MedicineWoman ומנטליסטית זו דרך חיים וזכות גדולה ביותר. נולדתי עם כישרונות ועם יכולות שפיתחתי וגם רכשתי כלים נוספים. אני עדיין ממשיכה ללמוד וליישם אצלי בקליניקה את הכלים שרכשתי. מאז שסיימתי לימודי רפלקסולוגיה ועברתי סטאז' במחלקת שיקום, אני פוגשת יותר אנשים עם סיפורי חיים של כאבים, עייפות, הפרעות שינה ועיכול ועוד. כל אדם הוא עבורי
עולם ומלואו, ואני עושה באהבה גדולה כל מה שאני יודעת כדי לשפר את איכות החיים של כל מי שמבקש את עזרתי. הכי משמח עבורי זה לראות את מבטי הכאב מתחלפים במבטי שמחה ואמונה רבת עוצמה כשמשהו מאוד טוב קורה".
בימים אלו היא יוצאת עם הרצאה חדשה ומעוררת השראה בשם: "הצד האפל של עולם האימוץ", בה היא משתפת את הקהל בסיפורה האישי ומציגה דרכים להתמודדות עבור כל מי שנאמר להם בעבר שאחיהם, אחותם או ילדיהם נפטרו לאחר הלידה, וזאת מבלי שהראו להם את הגופה של הוולד המת. את ההרצאה היא פותחת במילים: "על מנת לקיים את ההרצאה הזאת נאלצתי לחכות שנים רבות עד שמספר אנשים ילכו לעולמם". היא גם מרצה בנושאים שונים הקשורים למודעות ולהתפתחות אישית, לצד תחומים ברפואה ההוליסטית.
"בנושא האימוץ רב הנסתר על הגלוי, כשיש עוד הרבה שאלות פתוחות וכבר הגיע הזמן לפתוח את תיבת פנדורה זו עוד מימי קום המדינה. כמובן שפרשת חטיפת ילדי תימן, הבלקן ועוד היא חלק מסוגייה זו".
רק בגיל שמונה היא גילתה את האמת המרה מאחורי התנהגותה של אמה המאמצת, שהייתה נוהגת לתפוס את זרועה ולגרור אותה לתוך חדרה, תוך כדי שהיא מטיחה בה, כשפניה היו שטופות דמעות: "את רעה, לא מגיע לך כלום", ו"את לא יודעת להעריך מה עושים בשבילך". בדרכה מבית הספר גילתה לה חברתה הטובה את הסוד, שנשמר ממנה עד אז וגרם לקרקע להישמט מתחת לרגליה: "את יודעת שאת מאומצת?"
כשהגיעה הביתה שאלה אדווה את הוריה בחשש: "זה נכון שאני מאומצת?". הם הכחישו ואף טענו שחברתה לכיתה מקנאת בה. שיחה זו הסתיימה לא רק בטונים צורמים וגבוהים, אלא במכות שהכאיבו לה, והיא אף חויבה ללכת לחדרה כעונש על "היותה חוצפנית וכפוית טובה". שנה לאחר מכן גילתה באחת המגרות במזנון בסלון מסמך בו נכתב:
"בזאת אנו מאשרים שמשפחת ________ אימצו בת ילידת 6.2.65 ונמצאת בביתם מיום 10.2.65". (השם מצוי במערכת) על המסמך הזה היתה חתומה ב. מלצר. פקידת סעד לענייני אימוץ.
בהיותה בת 22 החליטה אדווה שהיא מספיק בוגרת כדי לגלות את האמת על הוריה הביולוגיים. היא הבחינה במודעה שפורסמה ב"ידיעות אחרונות", ובה נכתב שמישהי מחפשת את בתה שנמסרה לאימוץ. במודעה אף פורסם תאריך הלידה של הבת האובדת – 6.2.65 ומשקלה בלידה היה 2.880 ק"ג, בבית החולים צהלון ת"א-יפו. אדווה לא ידעה את נפשה מהתרגשות, לאחר שגילתה שפרטי הילדה שהופיעו במודעה מתאימים בדיוק לפרטיה האישיים. על מנת לוודא שאכן מדובר בה, פנתה למשרדי השירות למען הילד. רק לאחר ארבע שנים, במהלכן לא הצליחה לגלות את זהות הוריה הביולוגיים, הגיעה אדווה למי שפרסמה את המודעה – בעזרת העיתונאים לשעבר אורי ארזי ומלכה שחם-דוראון.
אדווה השיגה מסמכים של אמה המאמצת משנות ה-50, בהם מופיעים שמות של מחלות שונות כמו אפילפסיה. כך היא הבינה כי בזמנו האימוץ שלה לא היה חוקי, מכיוון שעל מנת לאמץ ילד על ההורים המגישים בקשה להיות בריאים בנפשם ובגופם, בשונה לגמרי ממה שאירע במקרה של הוריה המאמצים.
בפגישה של אדווה ליזר ומלכה שחם עם נציגות השירות למען הילד הודתה המפקחת הראשית כי מי שפרסמה את המודעה היא אמה הביולוגית של אדווה המתגוררת בניו-יורק. כבר למחרת בשעות הצהריים פגשה אדווה לראשונה חלק מבני משפחתה הביולוגית, ושלושה ימים לאחר ששוחחה בטלפון עם אמה הביולוגית נחתה האם בנתב"ג, ואף גילתה לבתה את זהותו של אביה הביולוגי שמעולם לא נישאה לו. אדווה: "זה היה מאוד מרגש לראות לפתע אישה זרה לחלוטין ולדעת שהיא בעצם הביאה אותי לעולם".
בעודן מקשיבות לסיפורה של האם, נדהמו אדווה ומלכה לגלות שהאם הביולוגית התגוררה בעבר בנתניה, בה התגוררה אדווה. מי שארגנו לה את מקום מגוריה עד ללידה של אדווה היו שתי נשים, שאחת מהן הייתה עובדת סוציאלית. האם סיפרה כי התגוררה יחד עם שתי נשים נוספות בהריון בבית פרטי של בני זוג במיקום מרכזי בנתניה, אותו אדווה הכירה היטב: נכדותיו של אב המשפחה היו חברותיה הטובות של אדווה, ואיתן היא בילתה פעמים רבות בבריכת השחייה בבית מדי קיץ. מעבר לכך, הוא היה לקוח מרכזי של משרד עורכי הדין של אביה המאמץ של אדווה. לדברי האם, הכאב שחשה בעקבות מסירת בתה לאימוץ הוביל אותה לעזוב את הארץ ולעבוד כאומנת בארצות הברית.
בהמשך פגשה אדווה את אביה הביולוגי, שעבד כקצין במשמר הכנסת בירושלים, ביחד עם חבר של המשפחה שמכיר אותו היטב. האב אמר לה שהוא מעדיף לשמור בסוד את דבר קיומה של בתו מפני משפחתו, מכיוון שאשתו הייתה חולה מאוד ואחד מילדיו נהרג בתאונת משאית במהלך שירותו הצבאי. למרות הקושי הרגשי הכרוך בכך, גילתה אדווה אמפטיה ולא לחצה על אביה הביולוגי. במהלך השנים היא נפגשה איתו מספר פעמים, ואף הגיעה למעונות מכבי בירושלים בהם אושפז עד לפטירתו כתוצאה מאירוע מוחי.
אדווה מספרת כי "עולם האימוץ והסחר בילדים כיום מתוחכם אף יותר מבעבר ונחשף במלוא מערומיו ברשתות החברתיות. גודל הזוועה הוא לעין שיעור בכלל.
הרבה ילדים מוצאים מהבית על ידי הרווחה, לאחר שנפרצו המכסות ובאמתלה הנקבעת מראש של נזקקות. חלקם עוברים לאימוץ או למשפחות אומנה, וחלקם שוהים במרכזי חירום או בפנימיות טיפוליות, שם מלעיטים אותם בכדורים פסיכיאטרים".
היא מכירה סיפורים אחרים שגם אותם אפשר להגדיר כאימוץ לא חוקי, "כמו למשל המקרה של פג שנחטף ונמכר לחסיד עשיר, איש עסקים חשוך ילדים המתגורר במדינה אירופאית.
להוריו של הפג החטוף נאמר שבנם נפטר ושבית החולים דאג לקבורתו. לאחר 28 שנה הוא התגלה כאדם חי וכיום הוא בעל משפחה. המקרה נדון בימים אלו בבית המשפט וזה ממש כמו משפט שלמה, רק שבמקרה הזה האמא אינה מתכוונת לוותר".
כיצד את מתמודדת כיום עם כל מה שעברת מאז שאומצת?
"לאחר כל השנים שחלפו הרגשתי שהגעתי לשלווה ולביטחון קיומי וידעתי שברגע שהוריי המאמצים ילכו לעולמם חיי יהפכו לקלים כמעט בן רגע. ואכן זה בדיוק מה שקרה. ברור שהיו ונשארו למשך זמן מה רגעי כעס ותסכול, לצד זיכרונות על חששות כבדים בעקבות האתגרים הרבים להם נדרשתי עם השנים. עם זאת, כל זה מאחוריי ופניי לעתיד אחר לגמרי אותו אני בונה בנחישות יתרה. לאחר כל התלאות שעברתי מגיל ינקות, אני אמא מלאת גאווה לשתי בנות. הצלחתי להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי, למרות ועל אף כל מה שחוויתי".
ניתן לפנות לאדווה ליזר לטיפולים ייחודיים בקליניקה ולתקשור טלפוני באמצעות האתר:
https://advalieser.com או בטלפון: 054-4798112
