כפר הנופש דולפין וילג' שבי ציון (OLIVE) – רוגע וים

כפר הנופש דולפין וילג' שבי ציון (OLIVE) – רוגע וים

דולפין וילג' הינו כפר נופש שנמצא במרחק הליכה של כשלוש דקות מחוף הים הנפלא של מושב שבי ציון, והינו חלק מרשת מלונות אוליב. אמנם הים בשבי ציון הוא הים התיכון, אותו ים של תל אביב וכל מישור החוף אך כאן הוא נראה שונה ויש בו קסם אמיתי. כאשר אתם נמצאים על חוף הים של שבי ציון וסביבתה תרגישו כי אתם על אחד מאיי יוון, במקומות בהם חופי הים עדיין נקיים מלכלוך ומאיומי נדל"ן והמים צלולים וטורקיזיים. חוף הים מטופח ובעל רצועת חוף רחבה. הוא מלא במפרצונים היוצרים לגונות שקטות כמו בריכות או אמבטיות, והוא מלא בצדפים יפים מכל מיני סוגים. בעונת הרחצה מתקיימים בחוף שרותי הצלה ומקלחות כל יום בין השעות 08:00- 18:00. בחודשים יולי אוגוסט עד 20:00.
הגענו למלון בחודש אפריל והחוף היה כמעט ריק, רק שלנו, אך המים קרירים מכדי להיכנס. לאוהבי הספורט יש בסביבה גם ספורט ימי.
המושב שבי ציון הוקם במסגרת מבצע חומה ומגדל באפריל 1938, על ידי עולי העלייה החמישית מגרמניה.
המושב מורכב ממבנים מקוריים של העולים מגרמניה, שעדיין לא שופצו – בתים קטנים ופשוטים ולידם היכלים ענקיים – בתי עשירים, בתים מרשימים מאוד. פה ושם אמן מציג את פסליו, פה ושם גלריה של כלי קרמיקה ובמרכז מסעדה ואפילו פאב, ובליל חמישי ניגנה שם גם מוזיקה טובה.
כפר הנופש הוא מקום שליו ורגוע – כ- 20 מבנים המתאימים לזוגות וכן למשפחות, חדר אוכל קטן והרבה צמחייה. בנוסף לחוף הים היפה והקרוב, יש בסביבה את האטרקציות של הצפון, כמו למשל רכבל ראש הנקרה, שיט קייאקים בראש הנקרה, סירות מירוץ וספורט ימי, מערת קשת בפארק אדמית, מבצר יחיעם, מבשלת הבירה "מלכה" ועוד.
ארוחת הבוקר בכפר הנופש מושקעת וטעימה (לטבעונים ההיצע לא כל כך גדול) והשירות בסדר גמור.

בחדר שבו היינו היה ג'קוזי בתוך האמבטיה, דבר שנותן חצי שעה של רגיעה והתפנקות. יש במקום גם ג'קוזי וסאונה וטיפולי ספא.

 

ג'קוזי במלון דולפין וילג' במושב שבי ציון
גרין ספא, הספא של רשת אוליב מעניק לכם מגוון פינוקים וטיפולים להרגעת הגוף והנפש. המתחם בנוי עץ בסגנון כפרי ובו תמצאו שני ג'קוזי ספא גדולים, סאונה יבשה לשחרור פנימי ועמוק ועומד לרשותכם מגוון של טיפולים. כל שיש לעשות הוא להזמין לפני היציאה לחופשה את הטיפול המועדף עליכם והמטפלים יחכו לכם כשתגיעו. באופן אישי לא יצא לנו להתרשם מהספא של המקום.

סוגי הטיפולים בספא: שיאצו ורפלקסולוגיה, טיפולים מערביים כמו עיסוי שוודי הנעשה באמצעות שמן שקדים או עיסוי רקמות עמוק המשחרר שרירים תפוסים. ישנם גם טיפולים המתאימים לנשים הרות או טיפול משולב הכולל בתוכו מספר שיטות: עיסוי שוודי, רפלקסולוגיה ועיסוי אזורים רגישים כמו הכתפיים והקרקפת.

הנה סרטון קצר על כפר הנופש דולפין וילג'

 

בדרך חזרה למרכז אפשר לבקר בעכו העתיקה או במדרחוב בזכרון יעקב, שיש בו חנויות רבות ויפות ואוירה טובה.

קישור לכפר הנופש דולפין וילג' בשבי ציון

לרשת מלונות אוליב ישנם מלונות במספר מקומות בארץ ובסגנונות שונים – מלון אוליב בגלבוע, בתל אביב, מלון בצפת, מלון אוליב על שפת הכנרת ועוד. הנה הקישור לרשת מלונות אוליב

 

ספר חדש – התרבות והמרחב השבטיים – מסע לשימור והעצמה / מאת חנה יפה, בהוצאת רסלינג 

ספר חדש – התרבות והמרחב השבטיים – מסע לשימור והעצמה / מאת חנה יפה, בהוצאת רסלינג 

  

התרבות והמרחב השבטיים

 

30 שנים של טיולים ומסעות בעולם, עשרות מקומות, אינספור מפגשים בינאישיים עם בני שבטים שעל חלקם לא שמענו. הספר הינו מסמך יחיד במינו, שאוצר בתוכו ידע שנרקם ממסעות לאורכו ורוחבו של הגלובוס, אל עומק תרבויות נידחות לצד מסע לנבכי נשמתה של המחברת ועיניה הבוחנות.

הספר כורך בתוכו פיסות מידע שטרם נחשפו: קולאז' של אורחות חיים במחוזות עלומים, אדריכלות, היסטוריה, דתות, מאבק להצלת מרחב קדוש וטבעי, מפגשים אישיים עם תרבויות נעלמות ונופים נכחדים ברחבי אסיה, אמריקה ואגן הים התיכון.

 עבור הטיילים הסקרנים – מחכים טיפים איכותיים על איך כדאי לטייל בעולם.

הספר 'התרבות והמרחב השבטיים – מסע לשימור והעצמה', מאת חנה יפה, רסלינג הוצאה לאור, עורכי הסדרה: ד"ר יצחק בנימיני ועידן צבעוניהוא מסמך יחידאי, שמאגד בתוכו פסיפס של תרבויות, של יידע, של סיפורים אנושיים, של אדריכלות, היסטוריה, דתות ונופים ממחוזות שאינם מתויירים בשגרה. המחברת – מתוך אהבתה הכנה לאדם והעולם  – משרטטת מסע חובק ימים ויבשות, ומגישה מסמך אינטימי ובוחן המתאר את מפגשיה עם מנהגים ומסורות של תרבויות שונות ומרוחקות, שלמרות זאת כה דומות בהתנהלותן. תוך שהיא דוהרת בזמן ובנופים קסומים משרטטת יפה קווים משותפים ושונים ביחס לארכיטיפים שונים ומעלה סוגיות בדבר כושר השרידות של תרבויות מסוימות.

את הספר 'התרבות והמרחב השבטיים – מסע לשימור והעצמה  הקדישה חנה לאחיה, חמי (נחמיה) יפה, רופא, בוגר הטכניון, שבתפקידו הצה"לי האחרון, שירת כקצין רפואה זרועי של חיל האוויר. כמי שהתמחה בתחום הרפואה התעופתית פעל ללא לאות לשילובן של נשים  לקורס טיס. חמי יפה ז"ל שימש בין שאר תפקידיו סמנכ"ל ביה"ח רמב"ם, מנהל מחוז צפון של קופ"ח מכבי.

בהיותה אדריכלית נוף וטיילת ותיקה, ומתוך התמחותה בתחומי שימור הסביבה וציוויליזציות ימיות וכמובילת מאבקים סביבתיים רבים, יפה מטילה אור על נושא שיתוף הקהילה בסוגיות הנוגעות לשימור הסביבה. הספר חושף סוגיות שעניינן אינו נחלת הכלל, דוגמת: היות המונגולים מובילים בעולם בתחום שימור היערות והאצלת הסמכות לניהולם לתושבי הקהילה. מאבק אחר שהיא מתארת הוא של שבטי הלפצ'ה והבוטיה במדינת סיקים בצפון מזרח הודו שהגנו על שטחי הנהרות הקדושים והסובב אותם בהובלת מנהיגיהם השמאנים כמו גם גיוס כספים בקוסטה ריקה על ידי ילדים מרחבי תבל לרכישת יער מונטהורדה והרחבת שטחי השמורה בתחומיה מתגוררים הקווייקרים.

חנה יפה, מחברת הספר: "שלושים שנה אני מטיילת ברחבי העולם – מתאווה לספק את סקרנותי לגבי תרבויות שונות והאדם שיצר אותן. מסעי החל למעשה כמסע של בריחה, התקדם לעבר מטרה מסוימת ואז החל מתפתח לחקירה פנימית מתמדת. מטרתי המקורית במסעותיי היא לחוות. כך קרה שבכל מסע נעלמות מזוודותיי ונפרצות, במיאנמר צילמתי מתחת לאפם של השלטונות חטיפת אנשים מהכיכר הראשית, בווייטנאם שלפה אותי שוטרת מתא השירותים ורצתה לקחת אותי לתחקור ועוד.

חנה מוסיפה: בחיי היומיום אנו מתייחסים לדברים כמובנים מאליהם. עינינו מתרגלות לסביבה שלנו. במהלך טיוליי צילמתי אתרי תרבות וטבע שהרשימו אותי. אך יותר מכל צילמתי אנשים וילדים, בני שבטים רבים, עמים דוברי שפות. רבים מבני תרבויות אלו עדיין נותרו עבורי מסתוריים ואקזוטיים. הספר, שאני מגדירה אותו כ'ספרות מסע', למרות שהיריעה שלו נפרשת רחב יותר, מיועד לכל אדם סקרן באשר הוא. לא רק לחובבי טיולים ומסעות, אלא לחובבי תרבות. אני רוצה להספיג את הידע שצברתי ובעיקר להעלות בקוראים הרהורים ומחשבות. למרות היותה חברה שמרנית, בשפה האינדונזית קיימות ארבע מילים שונות המתארות אהבה: המייצגת והבולטת שבהן היא קינטה (cinta) אותה אני רוצה לאחל, מכל הלב, לכולנו".

חנה יפה, אדריכלית נוף, דוקטורנטית בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. בעלת תואר שני במנהל משאבי טבע וסביבה, ובתולדות ציוויליזציות ימיות עתיקות. טיילת ותיקה ברחבי העולם, עוסקת בשימור הסובב הטבעי, שותפה למאבקים סביבתיים רבים. זוכת פרס קרוון לתכנון "פארק הגשרים" בנשר. בין שאר הפרויקטים בהם היא שותפה כאדריכלית חבל הצפון בקק"ל, פארק ז'בוטינסקי בשוני, טיילת העמקים נצרת עילית, פארק גיאולוגי קריית שמונה, אתר ממרא – הר שאול בגלבוע, שימור ושיקום משמר הירדן, דרדרה, גן הברון בראש פינה, פארק המעיין במטולה, עין פוריה, סיירות וטיילות אגמון החולה, רחבת הנצחה לזכר חללי השואה בשדרות ורבים אחרים. יפה מרצה בכנסים מקצועיים מובילים ומאמריה ראו אור בכתבי עת מקצועיים מובילים ברחבי העולם.

 

פועלה של חנה

  • בשנה האחרונה תכננה בהתנדבות ופיקחה על ביצוע שלושה פרוייקטים בכפר נהר הירדן: גן מדע וחושים, גן  בוסתן וגן תבלינים גדול
  • כל זאת תוך מאבק בסרטן ובחיידק אלים. כמו כן המשיכה ללוות את פרויקט הגן האקולוגי שהיא מסייעת בהקמתו בבית הספר הנריאטה סאלד לילדים מוגבלים מחיפה והצפון.
  • במסגרת פעולתה זו השתתפה בתחרות לחדשנות ירוקה שזיכתה את בית הספר במקום ראשון ארצי ובפרס שבאמצעותו בימים אלה מושלמת הקמת גדר אקוסטית צמחית ייחודית
  • פרט לכך.. מאז פרישתה לפני עשור מקק"ל סייעה לתכנון והקמת חצר טיפולית בבית מיה לשיקום משפחות הרוסות.. לשני הפרויקטים חנה אף תרמה מכיסה עשרות אלפים משכרה לטובת החומרים לביצוע.
  • חנה עסקה בהתנדבות גם בתכנון חצר שיקומית לנפגעות תקיפה מינית שנסמכת על בית חולים בני ציון בעיר חיפה.  
  • התנדבותה כללה בין השאר אף ליווי והסעות של חולות סרטן לטיפולים בבית החולים, מאבקים סביבתיים כמו עמידה בראש הצוות האקולוגי שיזמה החברה להגנת הטבע
  • להתייחסות לתוכנית המתאר של חיפה. משתתפת כ- 15 שנה בחבורת הזמר של בית הלוחם ומופיעה בהתנדבות בפני ציבורים נזקקים רבים.
  • תכננה בהתנדבות פרויקטים להנצחה, לזכר מספר אנשים שנפטרו מסרטן וסייעה בקידומם והגשמתם.    
  • מסייעת במאבקים להנגשת מרחבים ציבוריים למוגבלים , בעלת רישיון מנגיש.
ניתן לרכוש את הספר

'התרבות והמרחב השבטיים – מסע לשימור והעצמה'

פייסבוק: https://bit.ly/2N3VzCy

ברשתות הספרים סטימצקי, צומת ספרים ובחנויות המובחרות

369 עמ' / מחיר לצרכן 94 ₪

ראיון עם חנה

איזו ילדות היתה לך?

היתה לי ילדות מקסימה. גדלתי בהדר הכרמל כאחות לאח בשם חמי, נחמיה, בהפרש של 3 וחצי שנים ביננו. אבי היה רואה חשבון ב"סומך חייקין", היה אחראי על חברת חשמל, הלנה רובינשטיין, שופרסל ועוד. אמי הייתה מזכירה במשרדי עורכי דין ולכל אחד מהם היה ייחוד – אבי אהב דווקא ערבית, וידע לדקלם את הקוראן, למרות שהוא יליד רוסיה. אמי ידעה שפות רבות – גרמנית, רוסית, צרפתית, עברית ואנגלית ויידיש.

הייתי לי ילדות מאוד מחבקת ודואגת, והתחלת אהבת הטבע שלי הייתה בטיולים בשבתות עם אבי בהר הכרמל, טיולים רגליים בהם ניסינו לזהות פרחים וצמחים שונים וכשלא זיהינו המצאנו להם שמות.

מה היה החלום שלך אז? כשתהיי גדולה?

אני חושבת שלהיות ג'יין ואן לואיק גודול, שכתבה את אני והשימפנזים או דיאן פוסי, חוקרת הגורילות, חשבתי שזה יהיה הכיוון.

בנוסף, מאוד נמשכתי כל ילדותי לכל תחומי האמנות ויצרתי וזה היה פן שני שלי.

עשיתי שירות קרבי בצבא, בקווים, שירות מסווג, שהייתה בו מידת סכנה, כשרוב חיילי היחידה ששירתו בקווים היו גברים. הייתי מהחלוצות של השירות הזה. היה גם קטע פיסי קשה במה שעשיתי, ממש קרבי, על כל ההיבטים הגבריים. אבל תמיד הייתי ספורטיבית ואהבתי את מה שעשיתי, ורציתי להיות בשירות ערכי. אחר כך בקק"ל התגלגלתי לג'וב יערני גברי אותו מילאתי לצידם כשוות ערך.

אחרי שהשתחררתי מהצבא שקלתי לפנות לכיוון חקלאות. רציתי מאוד גם רפואה, אבל אחי, שלמד רפואה באותן שנים כעתודאי, הסביר לי שזה לא מקצוע לנשים. שאלתי אותו מה עוד אולי מתאים לי? יודע אח נפש אחותו ואמר: ארכיטקטורה. וזה היה מעניין, כי זה התחבר לעניין היצירתי והדמיון שלי. בחינת הקבלה לארכיטקטורה היא בחינה לא קונבנציונאלית שמחפשת הבנה טכנית לצד דמיון לצד יצירתיות וראיית תלת מימד, ולא חשבתי שאתקבל, וכשהתקבלתי (גם לחקלאות וגם לארכיטקטורה) הארכיטקטורה משכה אותי יותר. היה בזה מימד של להתקרב הביתה בחזרה, לאחר שהייתי רחוקה בשירות בקווים, שבועות לפעמים לא יצאתי הביתה.

אחרי שנת לימודי ארכיטקטורה הבנתי שזה לא הכיוון והתגלגלתי לאדריכלות נוף.

מה זה אדריכלות נוף?

האמת שגם אני לא ידעתי. שמעתי על זה רק תוך כדי הבחינה אבל לא ידעתי במה מדובר. הייתה לי חברה שנה מעליי והיא אמרה: תבואי אלינו זה כייף. אז באתי. בתחום היו הרוב נשים, כשלמדתי בטכניון בחיפה הייתי רק במחזור הרביעי שלו, תחום חדש בארץ.

זה לא תכנון גינות כמו שלפעמים אנשים חושבים, אלא גישה שונה לגמרי לתכנון. אם הארכיטקטורה צומחת מתוך הצורניות שמולבשת על השטח, התכנון הנופי צומח מתוך השטח למעלה. מתעסקים עם פיתוח השטח וממנו צומחת הצורה.

את יכולה לתת דוגמא? משהו שתכננת?

מה שתכננתי תמיד יצמח מאיזושהי השראה שיש לי מהסביבה. אני אזרום עם הנוף, אני אייצר כל מיני צורות שנטמעות בו, ומכך תיווצר הצורה הסופית. אני לא אחלום צורה ואשתיל אותה לתוך השטח.

אני מתעסקת בהיקף גדול מאוד של מרחבים, פארקים, יערות. הגשרים התלויים בנשר – מיד כשהגעתי למקום הרגשתי אנרגיה של המקום והבנתי שזה מה שצריך לקרות שם. אני תכננתי את הגשרים, המראה שלהם והכל. אנשים לא יודעים שסיפור הגשרים צמח ממאבק סביבתי שעשיתי נגד הכביש שעולה היום לאוניברסיטה והיה צריך להיות חצוב לתוך ההר, והצלחתי לצמצם אותו לאלטרנטיבה פחות פוגענית, ותוך כדי כך הסתובבתי בשטח הגובל בו, וגיליתי שהוא מיועד לבנייה. יידעתי את הגורמים בקק"ל, יזמתי את התוכנית להגן עליו ובאנו בהצעה לעיריית נשר שאם הם ישמרו את השטח אנו נפתח אותו יחד איתם, כשהבונבון היה הגשרים. ההשפעה של זה היא מעבר לפארק עצמו, אלא שינתה את התדמית של העיר.

לקראת סוף הלימודים הבנתי שלא מתאים לי לשבת במשרד אדריכלי קונבנציונאלי ולשרטט וחיפשתי ג'וב שטח. במקרה התפרסם מכרז בעיתון שקק"ל מחפשת מתכננים והתייצבתי לראיון ולמרות שהייתה תחרות מול אנשים עם וותק במשרדים, עמדתי על שלי כשנשאלתי למשל מה אני אטע בנגב, עניתי שום דבר. ואז נתן סאס, שראיין אותי, שאל: אבל יש אלות אטלנטיות מדהימות בנגב. אז עניתי שאין צורך ביער ולא צריך לגעת בכלום והכל נפלא. כל הייחוד זה שיש עץ פה ועץ שם וכל אחד מיוחד במינו. התקבלתי לקק"ל ודי מהר קיבלתי פרויקט גדול מאוד של תכנון פארק הזיתים של 10 דונם במגדל העמק עבור משרד השיכון וכך המשכתי החל בהתמחות ביערנות, תוכניות אב של רמות מנשה, מצודת שוני. די מהר גיליתי שבאשר אדרוך, ארכיאולוגיה מתחת לרגליי, ופניתי ללימוד תואר שני של ציוויליזציות ימיות עתיקות באוניברסיטת חיפה. דהיינו יש לי גם רישיון ארכיאולוג.

כך התקדמתי בפרויקטים עוד ועוד. עשיתי פרויקטים רבים, למשל הר הקפיצה בנצרת, הפרויקט שאליו הגיע האפיפיור ב- 2009, עשרות טיילות ודרכי נוף, מצפורים, שיקום מעיינות עתיקים, ואז אחרי שוני עשיתי קורס של שימור. ואז התעסקתי עם גן הברון בראש פינה ופארק המעיין במטולה – פרויקטים של שימור ושיקום. כל פעם תפסתי תחום אחר והתמחיתי בו ולאט לאט נוצרה אינטגרציה של התחומים.

במקביל לזה נוצרה פאניקה של נושא הבניה בארץ עם העליה לשטחים הירוקים, ואז לא היה מובן מאליו שהירוקים יושבים, כמו היום, בוועדות הקשורות בבנייה. כיום עובדה היא שיושבים ירוקים בוועדות. היה לי מינוי רשמי במשרד הפנים בתור הנציגה של הירוקים בוועדות התכנון והבנייה. אני חושבת שהאסונות שמנעתי ואנשים לא יודעים עליהם הם לא פחות הצלחה. הדברים שהיו עלולים לקרות והיו גורמים לנזק סביבתי.

כדי להתמחות גם בזה עשיתי תואר שני במנהל משאבי טבע וסביבה באוני חיפה. למדתי במחזור הראשון שפתחו.

עבדתי 25 שנים בקקל. על הפרויקט בנשר זכיתי בפרס קאראוון, וגם זה היה יוצא דופן, כי בד"כ בפרס קאראוון אנשים מגישים את עצמם. הפרס ניתן עי עיריית תא, זה האוסקר של אדריכלי הנוף. 3 שנים לפני כן שלחתי לתחרות את דרך הנוף של בית קשת שתכננו וביצענו והייתה הצלחה בלתי רגילה. היום האזור מהאהובים ביותר. את זה שלחתי, ומבלי שידעתי זה התמודד מול כביש 6 השיקום, וכביש 6 הוא זה שזכה, לתדהמת כולם. להפתעתי, ביום בהיר אחד אני מקבלת טלפון מעיריית תא שאני מועמדת לפרס על פרויקט נשר, ושעלי להכין מצגת יומיים למחרת. במבצע בזק שלחתי ועדיין לא האמנתי. זו הייתה הפתעה מוחלטת שזכיתי. תוך כדי הטקס הזמנתי לשם את יעקב שקולניק שהיה העורך של טבע וארץ, והוא שאל אותי מה אעשה עם כספי הפרס. ועניתי לו – ספר לחברים. ואז אמר משפט נפלא שאני לא שוכחת לו – אני לא יודע מה זה ספר לחברים חנה, אני יודע מה זה ספר. ומיד נהיה לי הסוויץ' בראש.

נסעתי לייצג את הקקל ואת מדינת ישראל בקונגרסים ובקורסים בינלאומיים ברחבי תבל ובמסגרתם נפתחו לי שטחים שהיו סגורים לציבור ונוצרו היכרויות עמוקות עם אנשים שמגיעים מתחום שימור הסביבה, ולכל מקום שנסעתי תמיד הייתי מאריכה את הסיור ויוצאת לחקור לעצמי, כדי להבין את המרחב שבו אני נמצאת. וכך לאט לאט אגרתי הרבה מאוד אינפורמציה והרגשתי שאני חייבת לשתף בה.

תחום אחרון שעסקתי בו – בסוף עבודתי בקק"ל עסקתי בנושא של שיתוף הציבור, ונכנסתי לתחום נוסף של פיתוח חצר אקולוגית בבית ספר הנרייטה סולד בחיפה, שהוא בית ספר לילדים מוגבלים. שם התחרינו על חדשנות ירוקה. התלמידים המורים ההורים, כולם הצביעו על נקודות שרוצים שיטופלו והגענו לתמונה שמראה שהחשוב להם ביותר הוא פתרון אקוסטי שגם יוצר פרטיות, כי אלו ילדים עם הפרעות קשב. הרעיון נשלח לתחרות ולהפתעתי זכה במקום הראשון ארצי בתחרות, וכך הגיע פרס של 200000 לפרוייקט שעכשיו מבוצע, שבעצם מסייע לסיים את החצר האקולוגית שאותה אני מפתחת כבר 5 שנים עם מתנדבים רבים שבאים מגופים שמאמצים את הנושא כמו רפאל, בנקים. זה סיפוק אדיר ללוות את העבודה הזאת. אני עושה פרויקטים רבים בהתנדבות וללא תשלום. אני מאמינה בעשה טוב ויהיה טוב.

ב2004 חליתי בסרטן ובנס ניצלתי, אני אומרת שזה בגלל שאני עושה טוב מישהו שומר עליי. אחי היה עתודאי, הוא רופא, התנדב ל669 חילוץ בצבא, ליווה מבצעים בלבנון כרופא, היה רופא של כל חיל האוויר. היה סמנכ"ל רמב"ם ולאחר מכן היה מנהל המחוז של מכבי בצפון.

הוא היה בארה"ב, בזכותו יש היום נשים טייסות. באותה התקופה נשים לא עברו את סף הגיבוש. הוא נסע לארה"ב לשנת השתלמות עם המשפחה, ליווה גם את אילן רמון, ולמד את המגבלות הרפואיות לגבי נשים בטיס. הוא חזר ושינה את הסטנדרטים בחיל האוויר ומאז יש נשים טייסות. כך שגם הוא עשה כמה דברים למען מדינת ישראל.

היה סמנכ"ל רמב"ם כשחליתי. חזרתי לעבודה למרות שהיה קשה. במקביל לסרטן פיתחתי הפרעות בקצב לב.

לצערי חזר הסרטן ב-2016, סרטן כלייה. ללא גרורות. לצערי גם נדבקתי בחיידק בבית החולים, וזה היה סיוט חיי. ותוך כדי זה התקשרו אליי מהעבודה. לא חשבתי שאזכה לראות את הפרויקטים עשויים. לא ברור מאליו בכלל. שום דבר אני לא לוקחת כברור מאליו. וגם תוך כדי זה נכנס הג'וק של דוקטורט. יצאתי מקקל ורציתי ללמוד שוב. שקלתי אנתרופולוגיה ולבסוף למדתי כשומעת חופשית בלימודי מזרח אסיה באוניברסיטת חיפה. לאחר שנתיים הם פתחו מסלול דוקטורט והייתי הדוקטורנטית הראשונה בו. וכל זה כשאני במקביל עם הקטע הבריאותי שלא היה קל.

נושא המחקר קרוי – התנהגות האדם במרחב. המרחב בעצם הוא במה ותיאטרון. זה נקשר לרקע שלי בנושא הנוף וגם לנושא האמנותי. כתחביב למדתי גם פנטומימה וגם תיאטרון הגוף בשיטת ז'ק לאקוק, האומרת שהשחקן הוא הבמאי, התפאורן התאורן וכל התפקידים.

הדוקטורט תופר את כל התחומים האלה ביחד. אני עושה אותו על אתר הזיכרון בהירושימה, שהינו אתר אקטיביסטי מאוד למען השלום. וזה עוד דבר חשוב, שיהיה שלום. כרגע אני דוקטורנטית בטכניון ומקווה לחדש גם ליפנים, נראה לי שאצליח. זה יהיה באנגלית ויפנית.

נגיע לנושא הטיולים

הטיולים הם לא רק טיולים. אלו קונגרסים, קורסים בינלאומיים העוסקים בהיבטים שונים של המרחב, ודרכם נחשפתי לאינפורמציות שסקרנו אותי בהיבט הסביבתי, ומעבר לזה תמיד הייתה לי משיכה גם לנושא התרבותי של השבטים  ומאוד לנושא השמאניזם, המסקרן אותי. כמעט לכל מקום שהגעתי חוויתי טקס שמאני. חלק אני מתארת בספר.

מה גורם לך לטייל כל כך הרבה?

היא צוחקת. זה התחיל בג'וק של דרום אמריקה. אהבה גדולה שלי היא גם מוסיקה. החוויה של דרום אמריקה עם המוסיקה הפרואנית ואחכ הקרנבל בברזיל, ובארגנטינה ראיתי הצגת מחאה של תיאטרון גוף. כל פעם פגשתי את התחומים שמשכו אותי. כשסיירתי תמיד השתדלתי להגיע למקומות היותר נידחים, לשבטים באמזונס או בתאילנד להגיע לשמורת קהאו-יאי, שהיא השמורה הראשונה שהוכרזה בתאילנד. רוב הציבור נגרר צפונה ודרומה, דורך במסלולים המקובלים, אני בחרתי לעלות על אוטובוס שאף אחד לא מדבר בו שפה חוץ מתאילנדית, שנסע עד לכפר פאק צ'ונג ושם התאחרתי בבית של גרמני שהתחתן עם תאילנדית. הוא היפנה אותי לסיורים בשמורה ולעוד דברים מדהימים בסביבה, כמו מה שאני מתארת בספר – מערת העטלפים, שמטפסים אליה עם כבלים להר ורואים לפנות שקיעה מיליון עטלפים מגיחים ממנה.

מאוד סקרן אותי למשל במונגוליה האמונות שלהם, המפגש עם המשפחות המקומיות והסיפור של כל משפחה ומשפחה שהוא שונה. למשל הטכניקה הייתה להסתכל על השידה שיש להם באוהל ועליה יש תמיד לוח עם תמונות משפחתיות. הייתי מסתכלת בעיון ורואה פרטים כמו מדליה, והייתי שואלת על מה, וכך הייתי מגיעה לסיפור המשפחתי. או משפחה אחרת שראש המשפחה מתאמן בהיאבקות המקומית שלהם, שהיא מאוד מיוחדת. אז שאלתי פרטים כמו מה התזונה וצורת התחרות. כל משפחה הייתה סיפור בפני עצמו. הרבה מהמסלולים שלי היו לפעמים פשוט אקראיים וזה הביא אותי למקומות שבחלק מהם הייתי כנראה הזרה הראשונה שראו.

מהן התובנות שלך מהטיולים?

קודם כל פתיחות. להיות פתוח לאנשים. אני ממש פתוחה והלב שלי רחב. ואנשים נפתחים. זה מדהים. הגעתי בהודו לבתים, והם לא כ"כ נוהגים לארח בהודו ומהר מאוד נפתחו הלבבות.

פתיחות, ישירות, כנות, אני אוהבת אנשים ואוהבת ילדים. כשאני נוסעת אני תמיד לוקחת שק של מתנות ומזכרות, דברים מיוחדים שאני מחלקת לילדים, כמו הולוגרמות וגימיקים, וככה להתחיל לשבור את הקרח.

איפה הכי אהבת לטייל?

מהפן הרגשי – מונגוליה. כולל החוויה של השאמניזם שם, שהייתה העוצמתית ביותר שחוויתי. מבחינת נופים – דרום אמריקה כנוף פתוח והקצוות המחודדים בצ'ילה. עם האפשרות האינסופית להסתובב שם, לראות קונדורים (הציפור הכי גדולה שיש), קרחונים מתנפצים, התחושה של האדם הקטן מול הטבע הענק.

מבחינת משהו עירוני – ריו דה ז'נרו עשתה לי את זה – עם השילוב בין הבנוי לבין הפסגות שבלב העיר והחופים הנפלאים

מה הטיול ששינה לך את התודעה?

כל אחד מהם עשה לי משהו. מכל מקום נשארה לי חוויה ייחודית, לפעמים המפגש עם האנשים. למשל אני מספרת בספר על שמורת דנה בירדן, שהתארחנו שם בבית היערן ובלילה רקדנו ריקודי בטן. הקשר הבילתי אמצעי בכל מקום הוא בעיניי החשוב. ברור שגם שימור הסביבה והתרבויות. אבל הקשר האנושי הוא זה שעושה את העניין.

איך נסיים?

בריאות ואושר.

הרעיון לספר היה קשור לאחי, הפתעתי אותו כשחזר מארה"ב עם ההתחלה של הספר. זה אדם שקורא רק כדורגל ורפואה, הוא דפדף קלות בספר הראשוני עצר באיזשהו עמוד ושאל כמה יעלה להוציא את זה.

יש לי רשימה של חלומות, בייחוד לאור הנסיבות, כי גם השנה התגלה בי סרטן.

מאוד רציתי שאחי יזכה לראות את הוצאת הספר לאור. הוא מאוד שמח שהוצאת רסלינג הוציאה אותו, הוא נאבק במחלה קשה מאבק הירואי אבל נפטר בהפתעה לגמרי אחרי ניתוח פשוט. הוא אמר לי משפט אחד – חנה אנחנו צריכים להשאיר משהו אחרינו. ולצערי כשהספר ירד לדפוס, אחי נפטר בגיל 63 ויום. עצרתי את הירידה לדפוס והקדשתי את הספר לזכרו.

לונדון כן מחכה לי!! בואי לטיול נשים בלונדון – שופינג, מוזיאונים, שווקים וסיורים במקומות המרכזיים

לונדון כן מחכה לי!! טיול נשים מדהים בלונדון. גם אם כבר ביקרת בלונדון, וגם אם לא – הצטרפי אלינו לחוויה בלתי נשכחת. נשים, אתרים יפהפיים, שופינג, שווקים, מוזיאונים… לא כדאי לפספס!! קחי חברה, אמא, אחות או בת או בואי לבד ותהני איתנו.

טיול נשים ללונדון הקסומה

טיול נשים מדהים בלונדון עם אתר אישה – טיול מאורגן – שופינג, מוזיאונים, שווקים וסיורים במקומות המרכזיים. מתארגנת קבוצה מדהימה! חשוב להירשם עד מרץ כדי לשמור טיסות ומלון!!
5 ימים / 4 לילות: 21-25/6/2019 . כולל הדרכה

מסלול הטיול
יום 1 – 21.6.19 – יום שישי
ניפגש בשדה התעופה בשעה 06.00 ונתחיל בטיול המופלא ללונדון,
נחיתה בלונדון בשעה 13.00, נצא לסיור עם האוטובוס בסיטי של לונדון, נעצור לתצפית על נהר התמזה, בניין הפרלמנט, ביג בן, נמשיך בנסיעה ונחצה את גשר לונדון, נראה את מצודת לונדון, מגדל "המלפפון"- Swiss Re Tower- אחד מסמליה הבולטים של לונדון המודרנית, קתדרלת סנט פול ומשם נמשיך למלון, קבלת חדרים, התארגנות ליציאה.
הליכה לרחוב אוקספורד ( 15 דקות הליכה מהמלון), סיור ברחוב אוקספורד – רחוב הקניות, הבוטיקים ובתי הכולבו היוקרתיים של לונדון ( זמן חופשי – שעתיים )
נלך מרחוב אוקספורד, לחנות המתנות לילדים, הגדולה באירופה,(המליס), 5 קומות של מתנות לילדים ובקומה החמישית – בית קפה עם מבחר מרשים של קפקייס. למי שלא מעוניינת בחנות המתנות ניתן יהיה לבקר ברחוב ריג'נט היוקרתי עם שלל החנויות שבו, בגמר הביקור נחזור למלון ברגל.
(שעת חזרה משוערת למלון 22.00 )

יום 2 – 22.6.19 – יום שבת

ארוחת בוקר

הליכה של 10 דקות למוזיאון הגלריה הלאומית של בריטניה.
ניסע במטרו לשוק פורטובלו /נוטינג היל – שוק אוטנטי של דוכני יד שניה, מזכרות ודוכני אוכל. באזור יפה זה מצולמים סרטים רבים בהם הסרט – אישה יפה .
הליכה של 25 דקות/ נסיעה – 10 דקות במטרו לקניון ווסטפילד – הקניון הענק באירופה, בו נבלה , נקנה ונאכל , בקניון יש את כל החנויות והרשתות המובילות, חנות פריימרק המפורסמת, קומת אוכל עם כל מה שאפשר לחלום ועוד ועוד ועוד…
חזרה למלון במטרו ( שעת חזרה משוערת למלון 22.00 ).

יום 3 – 23.6.19 – יום א

ארוחת בוקר
ניסע מהמלון במטרו לשוק קמדן מרקט. למעשה זהו איננו שוק אחד אלא מקבץ של שישה שווקים שונים המשלבים אומנות רחוב ססגונית עם דוכנים רבים מספור של מזכרות, ביגוד ופריטים אופנתיים בכל סגנון. במתחם גם דוכני מזון המוכרים מטעמים מכל העולם. נוכל לשבת ליד תעלות מים ציוריות וליהנות מהאווירה המיוחדת.

הליכה (25 דקות) על נהר הכנר לסאן פנקרס (אזור חברת גוגל והמסעדה החדשה של אסף גרניט) לאחר סיור באזור נמשיך בהליכה של 10 דקות לקובנט גרדן – זהו אחד ממרכזי הקניות והבילוי החשובים ביותר בלונדון הממוקם באזור הסוהו. במתחם אקסקלוסיבי זה נמצא חנויות מותגים רבות כמו מארקס אנד ספנסר, אפל , מנגו, דיזל, ריפליי פול סמית ועוד. בקובנט גארדן יש גם חנויות מיוחדות רבות המתמחות בתחומים מגוונים וספציפיים כמו חנות עפיפונים, חנות למוצרי המומינים ועוד.

משם נמשיך בסיור רגלי לכיכר לסקר סקוור – אזור הסוהו , נסייר ברובע הסיני , חנות m&m וחנות התה המפורסמת נמשיך לכיכר פיקדילי (הטיים סקוואר של לונדון)
לאחר יום עמוס בחוויות נחזור במטרו למלוננו ( שעת חזרה משוערת למלון 22.00)

יום 4 – 24.6.19 – יום שני

ארוחת בוקר
יום טיול מלא לפנינו בבירת הממלכה.
מיד לאחר ארוחת הבוקר נצא במטרו לארמון בקינגהאם המפורסם ונצפה בטקס חילופי המשמר. נעבור בפארק סנט ג'יימס היפה והמסוגנן, נעבור גם בכיכר טרפלגר, המנציחה את ניצחונה של בריטניה בקרב טרפלגר, נראה את דאוניג 10 ( בית ראש הממשלה הבריטי ) נמשיך בסיור הרגלי ונראה את הביג בן, וכנסיית ווסטמיניסטר.

ניסע במטרו ניסע במטרו לשוק האוכל הגדול באירופה – שוק בורו מרקט – שוק המזון הותיק והגדול ביותר בלונדון. השוק קיים מאז ימי הרומאים בלונדון, כ-2000 שנה, השוק מלא בתוצרת חקלאית טרייה שמגיעה לכאן מכל רחבי הממלכה: ירקות ופירות, נקניקים מיושנים, גבינות ריחניות, ריבות צבעוניות, מאפים מתוקים ויינות איכותיים. נמשיך ברגל על גדות נהר התמזה לאנדרטת השריפה לזכר השריפה הגדולה שהתרחשה בלונדון בשנת 1666 , נמשיך רגלית למצודת לונדון ונצפה על המצודה המקסימה , משם נמשיך לגשר לונדון ולגשר המצודה הידוע , בסוף יום גדוש בחוויות נחזור למלוננו במטרו .

שעת חזרה משוערת למלון 22.00 – תלוי באם יוצאים להצגה או לא
אופציה ללכת להצגה (יש להיערך מראש לרכישת כרטיסים – מותנה במינימום 20 משתתפות) – מחיר יינתן בהמשך. נוכל גם במהלך הטיול באופן ספונטני ללכת להצגה על בסיס מקום פנוי.

בעניין שעת החזרה למלון – אם תרצי לחזור למלון יותר מוקדם – אין בעייה. אנחנו בלונדון וניתן לחזור באופן עצמאי במטרו.

לונדון כן מחכה לי!! הצטרפי אלינו לטיול נשים מדהים בלונדון. הנה סרטון עם 10 דברים שכדאי לראות בלונדון!!

יום 5 – יום ג – 25.6.19
ארוחת בוקר
פינוי חדרים ואחסון המזוודות בחדר מזוודות במלון
נסיעה במטרו למוזיאון ההיסטוריה של הטבע – המציג אוסף מרשים של שלדי דינוזאורים ותערוכות אינטראקטיביות מרתקות של בעלי חיים שנכחדו.

לאחר הסיור במוזיאון נמשיך בשתי אפשרויות :

א. לאוהבות הקניות – נסע במטרו לקניון וומבלי – קניון האוטלאט של לונדון .
ב. לאוהבות הטבע והפארקים – אפשרות לטיול בפארק הגדול בלונדון – הייד פארק ( מרחק הליכה מהמלון )

ניפגש חזרה במלון בשעה 18.00, נעמיס את המזוודות לאוטובוס שימתין לנו ונצא לשדה התעופה לקראת טיסתנו חזרה הביתה.

בואי לטיול נשים בלונדון – סיורים במקומות המרכזיים, שופינג, מוזיאונים, שווקים – עם אתר אישה וטיולי מילניום

אנו שומרים טיסות ומקומות במלון וחשוב להירשם עד תחילת מרץ. אז בבקשה התקשרי כעת להרשמה – מתגבשת קבוצה מדהימה

 

אישה בחדר זוגי 1250$

תוספת ליחיד בחדר 300$

המחיר כולל :
טיסות הלוך ושוב ללונדון בחברת בריטיש:
21/6/19 טיסה מספר BA 162 בשעה 09.20 , נחיתה בשעה 12.55

25/6/291 טיסה מספר 163 BA בשעה 22.30 ( נחיתה בתאריך 26.6.19 בשעה 05.30)

4 לילות ע"ב לינה וארוחת בוקר במלון: ST GILESLLONDON 3*
המלון במרכז לונדון!

העברות שדה התעופה – מלון – שדה התעופה.
כרטיס לתחבורה הציבורית ל- 3 ימי נסיעה .
הדרכה מלאה וצמודה לאורך כל הימים.
מפגש קבוצה לפני הטיול .

במידה שתרצי לחזור למלון בשעה מוקדמת יותר – תוכלי בנסיעה קלה במטרו/במונית.

המחיר אינו כולל :
טיפ למדריך – 5 פאונד ליום
נסיעה בתחבורה ציבורית מעבר ל- 3 ימים
כל תוספת במיסי הנמל, ביטחון ושינוי במחירי הדלק שיתווספו לאחר ה – 01/1/19
ביטוח נסיעה רפואי ומטען (ניתן לבצע במשרדנו בעת ההזמנה)
כל הוצאה בעלת אופי אישי לרבות תוספת חדר ליחיד
ארוחת צהריים / ארוחת ערב.

הטיול מאורגן ע"י טיולי מילניום

טיול מאורגן לנשים בלונדון

*התוכנית נתונה לשינויים

  • מותנה ב- 20 נרשמות. התקשרי כעת כדי שתתגבש קבוצה.
  • להרשמה ובירורים התקשרי 050-5975684 ניתן לשלוח ווטסאפ.  תודה תודה תודה יהיה מדהים!!

 

דף האירוע בפייסבוק

חוף ביאנקיני בים המלח – שפע של טבע, בריאות, אוכל מרוקאי ודו קיום וראיון עם האישה שהקימה את המקום

ישנם חופים רבים לאורך ים המלח, אבל חוף שמציע אווירה מזרח תיכונית של שלום ודו קיום יש רק אחד.

מאת: יח"צ

יש הרבה מקומות אירוח באזור אך יש רק מקום אחד שהוא גם חוף וגם כפר נופש – ביאנקיני בצפון ים המלח משלב בתוכו את החיבור לטבע המדברי וגישה למשאבים הבריאים שיש לים להציע דרך חוויה מרוקאית אותנטית. וכל זה בזכות אישה אחת מיוחדת שהקימה אי של שפיות ושלום.

כפר נופש ביאנקיני בים המלח

דינה דגן, מסעדנית ירושלמית, שהצילה רבים מפיגוע טרור, עזבה את ירושלים ובחרה להקים פינה של שקט שצמחה עם השנים לכפר נופש מופלא, מזמינה מבקרים ואורחים להתארח ולהכיר את כפר הנופש ביאנקיני. כפר מיוחד המעוצב בסגנון מרוקאי המזמין אתכם אורחיו, לטעום אוכל מרוקאי, להירפא בחדר מלח ייחודי, לבקר בפירמידות של מצרים, לפגוש את הספינקס.

כפר הנופש ביאנקיני הוא מקום המפגש בין יהודים לערבים, בין ישראל לשכנותיה מהמזרח התיכון.

כפר הנופש הקסום והצבעוני מציע לבאים להתארח בו ארוחות עשירות, חוף פרטי, חדר מלח מרפא, אתר קמפינג  ולינה בחדרי אירוח מפנקים. האורחים מוזמנים לקחת פסק זמן ולהנות מחופשה מלאה בחיבור לטבע, לים המלח ולחוויה אותנטית במקום השקט והיפה ביותר בים המלח.

אורחים מכל הארץ (גם הציבור הדתי- יש תעודת כשרות במקום, וגם הציבור דובר הערבית- יש עובדים דוברי השפה במקום) ואפילו תיירים ממדינות שונות בעולם מגיעים לנפוש בכפר הנופש ביאנקיני השוכן לחופו הצפוני של ים המלח, כל באי המקום זוכים להכיר חוף קסום שאולי לא יצא לכולם להכיר. נהנים מאוכל מרוקאי אותנטי, ויכולים גם לטייל במספר אטרקציות תיירותיות בצפון ים המלח שנמצאות ממש באזור. (חוות האפרסמון, מנזרים ועוד)

דינה דגן, האישה שכפר הנופש ביאנקיני לא היה קיים בלעדיה, פתחה את המסעדה בחופו הצפוני של ים המלח בשנת 2002, בתקופת האינתיפאדה השנייה, שבא אירעו פיגועים רבים ברחבי הארץ. דינה, שהייתה בעלת מסעדה ברחוב ביאנקיני בירושלים, הצליחה לסכל פיגוע גדול שכמעט התרחש במסעדה שלה, החליטה לקחת פסק זמן מהעיר ולחפש אי של שפיות בתוך כל האובדן והבלגן ששררו אז במדינה. וכך הגיעה לים המלח ונשארה שם עד היום. היא הקימה מסעדת אוכל מרוקאי – האוכל המנחם של בית ההורים ומאז היא לא הסתפקה רק במסעדה ובנתה מסביב למסעדה כפר נופש שלם הכולל עשרות חדרי אירוח, בריכה וחדרי בוץ ומלח טיפוליים לרווחת האורחים. ממסעדה אחת על החוף הוקם מתחם גדול שמציע כל מה שרק תוכלו לחשוב עליו. והדבר החשוב ביותר בסיפורה של דינה דגן, ממקום של אימה ופחד היא בחרה בשלום בין העמים, בדו קיום ובראיית הטוב בבני אדם.

כפר הנופש ביאנקיני הוא לא רק מקום להתארח בו לחופשה. הוא גם מתחם אירועים שיכול להכיל מאות אורחים לכל סוג של אירוע: חתונות, חינות בריתות ובר/בת מצוות. אירועי חברה וכנסים.

"ביאנקיני" מסעדה, אולם אירועים ואתר אירוח וקמפינג תיירותי ייחודי בחוף הצפוני של ים המלח.

מעבר למקום הפתוח לקהל הרחב מכלל המגזרים והארצות, הוא גם מרכז של שלום  ודו קיום. דינה דגן בעלת המקום מדברת ערבית שוטפת כשפת אם, דוגלת בשיתופי פעולה אזוריים. החל מהאורחים דוברי השפה שמרגישים בבית ועד לעובדים ולמשפחות מיריחו שדינה בקשרים אישיים וחברתיים איתם.

להזמנת מקום בביאנקיני או לקיום אירוע – הנה האתר

https://www.biankini.co.il/

חוות דעת אתר אישה

חוף ביאנקיני הינו מתחם רחב ידיים, הכולל מבנים רבים מכל מיני סוגים, ונושק לחוף הים. החוף הינו טבע פראי, ואין בו בנייה הפוגעת בו.

מבחינת יזמות – מדובר במפעל מרשים במקום מדברי בצפון ים המלח.

הגענו להתארח בחודש פברואר – היה קצת קריר, ובדקות בהן השמש הפציעה נכנסנו למים, שלא היו קרים מדי. כדי להנות מכניסה לים מומלץ להגיע בימים יותר חמימים.

האתר גדול ובחורף אין כל כך מה לעשות. חדר המשחקים, עם שולחן הפינג פונג שרצינו להשתמש בו היה סגור לרגל שיפוצים.

בצד החיובי – החדרים במתחם נעימים, ניתן להגיע עם כלב, ויש כמובן את ים המלח במרחק פסיעה, עם חווית הבוץ והבריאות. כמו כן, יש בריכה די גדולה – בינואר פברואר קריר להיכנס אליה ועדיף בשאר חודשי השנה. במהלך שהותנו היו מעט מאוד אנשים בחוף עקב מזג האויר הקריר, והיה רגוע ונעים. לחובבי הטיולים, ניתן לטייל באזור. בצד השלילי: אוכל בסיסי מאוד ולא מתוחכם, בארוחת הבוקר אין כמעט מאכלים לטבעוניים, אין ג'קוזי וסאונה.

ראיון עם דינה דגן – מקימת מתחם ביאנקיני ומנהלת המקום

מאת: חגית רימון

כבר במבט ראשון ניתן להיווכח שדינה דגן היא אישה מיוחדת וחזקה. ההופעה שלה תופסת את העין – ציפורניים ארוכות ומקושטות ופנים של אישה עוצמתית, המזכירות קצת מגדת עתידות.

איך הגעת לאימפריה הזאת?

בעבר היה לי פאב בירושליים. יום אחד נכנס אליו מישהו עם שקית, והייתה לי תחושה רעה. הוצאתי את השקית מחוץ לפאב והזמנתי שוטרים, שגילו שמדובר במטען. כך הצלתי כמעט 200 בני נוער מפיגוע. בתקופה בשנות ה- 90 החלו פיגועים בירושלים והיה לי קשה להישאר בה. חיפשתי מקום קרוב לירושלים, שקט יותר והגעתי לפה. לא היה כאן כלום. אני הערתי את צפון ים המלח.
קודם כל בניתי אוהל מרוקאי והבאתי את הציוד שלי מירושלים ושמתי אותו באוהל. כשהגעתי לכאן זה היה שטח צבאי סגור. בשעה חמש החיילים כאן היו סוגרים את השער למקום. בהתחלה נסעתי מכאן כל יום אחר הצהריים וחזרתי אבל אחרי כמה חודשים אמרתי לחיילים שאני לא יוצאת מפה. בסופו של דבר הם אישרו לי.

בניתי במקום ירידה לים. נאלצתי לבנות את זה מספר פעמים כי הגלים והמלח בכל פעם הרסו את מה שניבנה.
זה היה שטח של שני מושבים שקיבלו את המקום אבל לא יכלו ליזום שום פרויקט, והמקום היה נטוש. התחלתי לבנות את הצימרים. לאט לאט כל פעם עוד כמה צימרים, אחר כך את שאר השטחים
הציבוריים. לפני כמה שנים בניתי את הבריכה. היא לא מחוממת כי החורף כאן הוא רק ינואר ופברואר.
הדרך הייתה די דרך קשה, הרבה בירוקרטיה והקיבוצים לא כל כך קיבלו את זה שאיזו עירונית באה לפה ומתחילה לעשות להם בית ספר של הצלחה. עכשיו כולם חברים שלי.
אני גרה כאן והילדים שלי עובדים איתי פה. לכל אחד יש תפקיד, וגם אמי גרה איתנו ועזרה לנו עד שנפטרה.

מה העבודה דורשת ממך?

אחריות, נחישות, תקווה, מסירות. בניתי כאן את המקום מתוך אמונה שכל העמים יכולים לחיות ביחד. למרות שאני נפגעת טרור, ברור לי שלא כל הערבים מחבלים. פה זה מקום של שלום קודם כל. האווירה פה מתאימה לכולם – יש כאן דתיים, חילוניים, תיירים, ערבים וכולם ביחד.

את מאושרת?
תמיד צריך להגיד תודה למה שיש לנו. לקבל הכל באהבה. לא נראה לי להסתכל ולקנא למה לי אין ולו יש.

תספרי מה יש כאן במקום

המקום הוא כפר נופש. כעת אני בונה צימרים חדשים, בונגלוס בהשראת מצריים. יש כאן גם אולמות לאירועים, מסעדה, בריכה חצי אולימפית, חוף ים, בית כנסת.
בקיץ מלא וגם בחורף, הנה את רואה שמלא.

אז את לא צריכה יחצנות… ?

פעם הייתי באפריקה ונסעתי מקניה בגו'נגל כ- 8 שעות בגיפ. כל הדרך ראיתי שלטים ענקיים של קוקה קולה ושאלתי את עצמי למה שמו את כל השלטים האלו באמצע המדבר, וגם אין איפה לקנות קוקה קולה. ואז הבנתי שאפילו חברה כזאת ענקית שהציבה את השלט הזה באמצע המדבר, זה נשאר לי חרות בראש. זה אומר שכל הזמן אנו צריכים יחצנות.

מה דעתך על הסכסוך הישראלי-פלשתינאי?
אני לא רואה את הסכסוך בין 2 העמים כי ביומיום אני חיה איתם בשלום. הם מכבדים אותי ואני אותם. אני נכנסת חופשי ליריחו ולרמאללה.

יש לך מסר לנשים?

נשים צריכות להיות עם אומץ. נשים רוצות לעשות משהו אבל מפחדות. הן נשארות בפחד. הן כל היום בהתלבטויות עם עצמן, אם זה בסדר או לא בסדר לעשות ככה. אם אין לך חזון ואת לא מציבה מטרות, אז לאן את הולכת? לאן את נוסעת? אם את לא יודעת אז על פי את מחליטה? זה כמו בנסיעה ברכב, לפני הנסיעה את יודעת מהו היעד.

לסיום, אני מוציאה עכשיו טיולי נשים למרוקו ולמצרים בנושא מיסטיקה. אני מוציאה עכשיו טיול ב- 24/3 למרוקו, ומי שרוצה מוזמנת להירשם.

טיול נשים ללונדון הקסומה – יוני 2019

 

 

מדריד באמצע דצמבר – כדאי לנסוע? אטרקציות ודברים שכדאי לעשות, כולל סקי בקניון!!

מדריד באמצע דצמבר – כדאי לנסוע? אטרקציות ודברים שכדאי לעשות

מאת: שירז רימון

נצנצים, עצי כריסמס מוארים, סנטה קלאוסים בכל פינה – הייתם מצפים לכך בעיר כזו מרכזית באירופה, נכון? גם אנחנו ציפינו. הגענו למדריד באמצע דצמבר במיוחד בשביל זה. בפועל רק בסופ"ש סנטה הטריח את עצמו לצאת ממאורת השדונים או איפה שהוא לא ישן ולהצטלם עם עוברי אורח, ורק בסופ"ש הרחובות היו הומי אדם וניתן היה להרגיש את אווירת הכריסמס. בימי חול? אפשר להמשיך להתפלל. באמצע דצמבר, לא כל העיר נוצצת, אלא רק המקומות המרכזיים.

מדריד בכריסמס

אמרנו מדריד, קיבלנו ספרדים שלא יודעים אנגלית. זה מובן, כי עד לפני שנים לא רבות השלטון מנע מהם מלעשות דברים שלא קשורים לתרבות הספרדית והאנגלית נכנסה בעשורים האחרונים. גם מי שמדבר אנגלית נשמע כאילו מדבר אליך ספרדית. מזל שהם מאוד טובים בתנועות ידיים…  שיחות שלמות נוהלו עם אנשים בפנטומימה. מה שכן הם לא נתנו להבדלי השפה לעצור אותם מלהיות שירותיים ותמיד ניסו להבין מה אנחנו רוצים לעזאזל.

ועכשיו אספר לכם מה יש לעשות במדריד לפי מה שאנחנו חווינו, ומזווית עין קצת פחות תיירותית ואפשר לומר פחות ישראלית. אלו המלצות לדברים שפחות ראיתי באינטרנט. חלק מהסיורים נעשו דרך חברת "הולה שלום" של איסתא איתה טסנו, אבל הטיול לא היה טיול מאורגן.

אטרקציות:

סיור להכרת העיר מדריד: את הסיור הזה עשינו דרך חברה בשם "קולון טורס". הסיור היה מאוד מעניין אבל המדריכה לא היתה הכי מקצועית, והיה נראה כאילו לנו לא הצליחה לענות על שאלות מעבר לחומר שהעבירה. יאמר לזכותה שהיא היתה מאוד חמודה, אינטיליגנטית וחמה, אבל היא פשוט לא נתנה מעבר לכמה מילים על כל אתר שעברנו בו.
בנוסף לכך, הובטח לנו סיור של ארבע שעות ובפועל הוא היה שעתיים וחצי. הבדל משמעותי לדעתי שלא קרה גם במחיר הגבוה (30 יורו לאדם).
בקיצור, חשוב להכיר את העיר, אולי עם חברה אחרת….

אתרhttp://www.madridcolontours.com

קניון קרח: למה בשום אתר ישראלי לא ראיתי המלצה למקום המדהים הזה??
במרחק כשלושת רבעי שעה באוטובוס מהתחנה המרכזית, ישנו קניון שנמצא מחוץ למדריד אבל שווה את הנסיעה. זה קניון עצום מימדים ומגוון, אפשר למצוא שם הכל, ולמי שממש דאג יש גם שם פריימרק, שאגב יעיל יותר מהאחד באמצע במדריד. שם הקניון: קניון קסנדו (Xanadu Shopping Mall).
מתחם האוכל שם ענק ומגוון. אנחנו אכלנו שם במסעדת אכול כפי יכולתך בסגנון אסייתי. אני ואמא הטבעוניות גם אכלנו עד כדי שובע. אחי הקרניסט כמובן שחגג שם על הבשר ופירות הים. העובדים לא ידעו אנגלית ובכל זאת חייכו ושמחו לעזור. ניתן לבחור ירקות ודגים ולבקש מהשף להקפיץ אותם במקום, הייתי חוזרת למדריד שוב רק בשביל פטריות השיטאקי שהקפיצו לנו שם. תענוג.
בנוסף למתחם האוכל הענק, יש גם מתחם מיני גולף חמוד, קולנוע אקסלוסיבי וחוויה תת ימית שאליהם לא נכנסנו.

ועכשיו אגיע לאטרקציה המרכזית שלשמה באנו – סקי. מתחם ענק עם שלג אמיתי ושני מסלולי סקי למתחילים ולמתקדמים עם רכבלים גבוהים ובמחיר משתלם שכולל גם ציוד גלישה ומעילים. לנו זו היתה פעם ראשונה שעשינו סקי, וניתן לקבל הדרכות באנגלית, אבל באנו בשעה מאוחרת מדי (בערך בשש בערב) וכבר לא היו מדריכים, ולמרות זאת הסתדרנו מצויין גם ללא הדרכה במסלול של המתחילים. למי שלא גלש קודם כמונו, אני מציינת שהגלישה היא מאוד אינטואיטיבית והנפילה על השלג לא כואבת בכלל ואפילו מצחיקה. אבל תתכוננו, כי נופלים המון. ותביאו חולצה חמה, אפילו תרמית וגטקעס לשים מתחת למעילים, כי -6 מעלות שם. כבר הזכרתי שזה מרגיש כמו שלג אמיתי??

סקי בקניון עם שלג אמיתי

אגב, במחיר הכרטיס, הלא גבוה, הם מספקים את כל ציוד הגלישה.

בקיצור, חובה נקודה. למי שאוהב סקי, למי שאוהב קניות, למי שאוהב אוכל טוב, חובה נקודה. ולא תראו על זה עוד המלצות בעברית אז תודו לי אחר כך.

כתובת: Calle Puerto de Navacerrada, km 23,5, 28939 Arroyomolinos
אתר: https://www.intuxanadu.com /

מופע פלמנקו:  למרות שהגענו להופעה מאוחר בלילה (יש כמה הופעות בערב) ויום אחרי היינו צריכים לקום מוקדם, זה היה שווה כל רגע. המועדון שאנחנו היינו בו נחשב לאחד הפופולארים והותיקים, אבל מפוזרים בעיר עוד כמה שמומלץ לבקר. הגיטרה הספרדית היא תענוג לכל אוזן אנושית, בתור חובבת מוזיקת עולם נהניתי עד הגג. הזמרים הופיעו באופן מקצועי ונתנו את נשמתם, הרקדנים רקדו עד שהזיעו, בחיים לא ראיתי קורדינציה כזו מושלמת ושמירה כזו על קצב בריקוד רגליים כמו שם. הם הופיעו לקהל אינטימי של  15 איש כמו שהיו מופיעים לקהל של 1000 איש. ממליצה לבוא כמה שיותר מוקדם כדי לשבת בשורות הראשונות כמו שאנחנו ישבנו. הם גם מעלים את הקהל לרקוד איתם, תתנדבו!

בקיצור, לחובבי המוזיקה ולחובבי הריקוד, וגם למי שלא כי זה באמת מופע שכיף וקל להתחבר אליו. ומשקה ראשון חינם אז למה לא? הסנגריה שם מצויינת. המחיר – כ- 30 יורו כולל משקה. הזמנו את הכרטיסים דרך "הולה שלום".

כתובת: Calle de Cuchilleros, 7, 28005 Madrid
אתר: http://www.latabernademisterpinkleton.com /

טיול יום בסגוביה: סגוביה, טולדו, סגוביה, טולדו… כל הטיול היה באווירה של הבחירה הקשה הזו. מצד אחד כ-ל הישראלים ממליצים ברשתות לנסוע לטולדו, מצד שני פחות עניין אותנו לעשות סיור בקהילות היהודיות והסיור שהציעו לנו דרך "הולה שלום" כלל את זה ברפרטואר. כל טיול מאורגן שחווינו אי פעם כלל את החלקים היהודיים בעיר ותמיד אלו היו החלקים המשעממים ביותר וכבר נמאס לנו. אז אמרנו יאללה, סגוביה. ובסוף היה נחמד, הנוף מרגיש כאילו חזרנו ישירות לימי הביניים, אלמלא היו כבישים. נמצא שם הארמון המרשים שם שוולט דיסני הושפע ליצירת הטירות בסרטים שלו, ומרפסת אחת שם גם נתנה לו את ההשראה לסרט "רפונזל". פייר? חשבתי שהוא יושפע מטירות יותר מרשימות מזו….
הסיור נעשה דרך חברת "הולה שלום", המדריכה היתה פשוט מצויינת ומקצועית. מאוד נהננו מההדרכה שלה. מזג האויר היה יותר קריר ממדריד. המחיר – 45-50 יורו (הנחה למזמינים מהארץ).
בקיצור, טולדו? סגוביה? אני לא יודעת מה יותר שווה כי לא הייתי בטולדו לשם השוואה. מה שכן היה ממש נחמד בסגוביה, אבל לא יותר מנחמד.

קתדרלה בסגוביה

אתר:  http://www.holashalommadrid.co.il/

סיור גרפיטי בחינם: גם נעשה דרך "הולה שלום". המדריכה היתה פשוט מהממת. יאמר לזכותם של הולה שלום שכל המדריכים שם היו מצויינים. היא ידעה באופן נפלא להסביר הכל, היתה סבלנית ופירטה לעומק גם את הרבדים ההיסטוריים מעבר לרק להסביר על הציורים. היה מאוד מעניין. זה היה סיור על בסיס טיפים, ולאחר הסיור הרבה ישראלים פשוט אמרו לה תודה והלכו. זה היה מבזה, גם כי היתה מצויינת וגם כי צריך להיות כבוד בסיסי לבנאדם שעבד מזמנו למענך. אני מפצירה בכם, אם אתם עושים סיור על בסיס טיפים, אם המדריכה היתה טובה כמוה שימו לה יותר. אם פחות התלהבתם, חמישה יורו לבנאדם זה מינימום כבוד.
בקיצור, מגניב ביותר. שווה לגמרי.

אתר: http://www.holashalommadrid.co.il/

שופינג:

המחירים במדריד לא זולים בצורה משמעותית. כמובן שזה לא גורף, אני קניתי שם כן ציור נפלא ומצלמת פולארויד מקורית בחצי מחיר מבארץ, ואחי מצא חנויות מותגי בגדים שגם היו זולות מאוד, וכמובן שאין מה להשוות את מחירי המוצרים הבסיסיים בסופרים שלהם לשלנו. אבל זה לא כמו לקנות במזרח אירופה, שם אתם מרגישים את החיסכון.

פריימרק: אחח, לא משנה באיזו קבוצה בפייסבוק בדקתי לגבי דברים לעשות במדריד, כל פוסט שלישי היה שם על פריימרק. אז כן, נשמע מפתה, בגדים סבבה במחירים טובים, לא אכפת לי להיות שם שעה גג ולברוח, אבל ימים שעות שלמות כמו שאנשים מתארים? פחות.
כשנכנסנו לחנות באמת היינו בשוק, כמו להיכנס לקניון, מסכי ענק עם סאונד מציינים שכרגע כריסמס ושחלילה לא תפסידו את המבצעים שלהם לכבוד החגים. שש קומות של קניות. לבנאדם שכבר יודע מה הוא מחפש לקנות, כמוני, לא אמליץ להיות שם. הכל מבולגן, קשה להבין איפה אתה נמצא, וזה כמובן מעוצב כך בכוונה לאנשים שפשוט באו לקנות בלי ידיעה מה, שעל הדרך ליציאה יעמיסו עוד קצת.
בקיצור, הגודל של המבנה מרשים, הבגדים קצת פחות. לדעתי אפשר לוותר, למרות שאם בא לכם גרביים נעימות או גרביונים חמודים במחיר זול זה המקום לזה. (זו כנראה הביקורת הכי רעה שראיתי על הסניף הזה. חוץ ממני מהללים ומקדשים אותו אז אולי בהמלצה הזאת כדאי לכם לא להקשיב לי. תלוי למה אתם מתחברים).

C & A:  זו רשת גדולה בכל אירופה וזולה כמעט כמו פריימרק אבל פחות מוכרת בארץ והאיכות בה מצויינת. תשכחו מהחנויות שכולם מכירים, בייסיק, ג'ינסים, סריגים, הלבשה תחתונה, חולצות שהן לא פנסיות לגברים נשים וילדים קונים שם.
בקיצור, קנינו שם סריגים וג'ינסים מצויינים באיכות טובה ובזול. שווה יותר מהשאר למי שלא מחפש משהו יוקרתי וליציאות.

אתר – https://www.c-and-a.com/eu/en/shop

כמובן שלא ניתן לבקר במדריד בלי לטייל ולהיכנס לחנויות ברחוב המרכזי שלו – הגרנד ויה. מליון חנויות ומותגים משני צדדיו – פרימרק, מנגו, זארה,ברשקה, אדידס, נייק, פול אנד בר, H&M ועוד.

מוזיאונים:

מוזיאון הפראדו Museo Del Prado – מי שקרא את ההמלצות הקודמות שלי לאמסטרדם כבר הבין אחרי הרבה חפירות שאני חובבת אמנות. לכן איך אפשר שלא ללכת לבקר באחד מוזיאונים החשובים בעולם, הפראדו. המוזיאון מציג אמנות אירופית מן המאה ה-14 ועד תחילת המאה ה-19. החלק של רמברנט מדהים, רובן גם הוא עוצר נשימה, ורוצו לראות את התערוכה של גויה. אם יש לכם אפשרות לקרוא עליו קצת עשו זאת, אני באתי עם ידע מקדים על היצירות ונהנתי כפליים מאמי שפחות הכירה את ההסטוריה שלו.
בקיצור, הכי יפה בעולם. שעתיים לפני סגירת המוזיאון הוא בחינם, אם שעתיים מספיקות לכם אז לכו על זה. דעתי היא שלא, אבל אנחנו מפאת חוסר הזמן הספקנו בפחות.

כתובת: Paseo del Prado, s/n, 28014 Madrid,

אתר: https://www.museodelprado.es/

מוזיאון ריינה סופיה Museo Nacional Centro de Arte Reina Sofía: זהו מוזיאון יותר מודרני עם יצירות מהמאה ה- 20 ומעלה. האמת? התאכזבנו קצת, למרות שקשה להשוות את המאה ה-20 יחסית למאות הקודמות מבחינה אמנותית. הגרניקה של פיקאסו היתה מאוד מרשימה, גם עוד ציורים שלו. הציורים של דאלי לא היו מהטובים. הדבר שלדעתי שווה לבקר במוזיאון בשבילו זה אמנית לא הכי מוכרת, סוריאליסטית מתחילת המאה ה- 20 בשם דורותיאה טאנינג שהיתה פשוט מדהימה ומרגשת. חוץ ממנה לא הכי התלהבנו. גם למוזיאון הזה ישנה אפשרות לבוא שעה לפני הסגירה והוא בחינם.
בקיצור, לבוא כשהמוזיאון חינם, הוא לא הכי שווה את הכסף. מה שכן הוא מתמלא מאוד בשעה הזו אז היזהרו. הסביבה של המוזיאון ממש נחמדה ומלאה חיים אגב.

כתובת – Calle de Santa Isabel, 52, 28012 Madrid

אתרhttps://www.museoreinasofia.es/

אוכל

האוכל המזוהה עם הספרדים כמו הפאייה עם הפירות ים, הבשר והטאפאסים פחות הרשים אותנו (את אחי כמובן כן, אותי ואת אמא הטבעוניות פחות). המחירים קצת יותר זולים מאצלנו, המבחר לא  הכי גדול. מה שכן, נאצ'וס וצ'ורוס זה ה – דבר. מבחינת טבעונות – הם הרבה הרבה מאחורי ישראל. אין שם הרבה מודעות לטבעונות.

שווקי טאפאסים: היינו בכמה, סאן מיגל, סאן אנטון, ועוד כמה על הדרך, וכמעט כולם יקרים ברמות היסטריות. השווינו את זה לשרונה מרקט בהתחלה, והגענו למסקנה שאפילו בשרונה המחירים לא כאלה. נחמד להתהלך שם, אווירה טובה ושמחה, אבל תבואו מלאים, כי כל טאפאס קטן יכול להגיע גם ל- 8 יורו.

צ'ורוס: יאמי ושומן טראנס. אכלנו כאלה במסעדה שפועלת עשרות שנים ומגישה אותם עם מטבל שוקולד מהמם. אבל לדעתי בכל מקום כנראה הצ'ורוס יהיה טעים. אנחנו בארץ ממנה הם הגיעו הרי, אם הספרדים לא ידעו להכין אותם, מי יידע?

Mel's  : מסעדה אמריקאית בסגנון רטרו מגניבה מאוד. מסוגננת ונעימה לעין, בדיוק כמו בסרטים. רק חסר שהמלצרים יתניידו על גלגיליות וחזרנו לגמרי אחורה בזמן. כיאה לסוג המסעדה הגישו שם מילקשייקים מושחתים והמבורגרים, אבל מעבר לכך היה עוד המון מבחר. הסלט היחיד שהזמנתי במדריד שהיה טרי כ"כ עד שהיה נדמה שקטפו כרגע את היבול למעננו. הנאצ'וס היה גבינתי והשייק חבל על הזמן.

אתר: https://www.tommymels.com/restaurante/restaurante/gran-via/

חוץ מזה אם תרצו אוכל ספרדי אמיתי, תיכנסו לאחת הסמטאות ברחוב גראנד ויה, שם המון  מסעדות עם בעלי עסק ספרדים שכל חייהם מושקעים במסעדה. שם יגישו לכם בשר ופאייה מכל טוב וידברו איתכם אנגלית מקרטעת שכנראה לא תבינו, אלא אם אתם דוברי ספרדית.

בקיצור של הקיצור, מדריד מקסימה אבל אני חייבת להודות שהיו ערים באירופה שנהנתי מהן יותר. מה שכן, ההוויה הספרדית מאוד מורגשת וזה היה נחמד. כיף להסתובב ברחובות המרכזיים, בסופ"שים העיר עמוסה מאוד ברחובות. מופעי הרחוב שם נהדרים. העיר היתה מקושטת לכריסמס, אבל לא ברמה שציפינו לה.
אגב, העיר מאוד מאוד גאה. אפילו ישנה שכונה גאה שלמה מקושטת בדגלי גאווה ומועדוני גייז. בנוסף לכך, בשל יוזמה של ראשת העיר החכמה מפוזרים בעיר כמות נכבדת של רמזורים גאים עם זוגות הולכי רגל חד מיניים. מדריד צועקת – אהבה היא אהבה! או לפי המוטו הגאה הכתוב ברחבי העיר: "לא משנה את מי את\ה אוהב\ת, מדריד אוהבת אותך!" נפלא 🙂
מבחינת מזג אוויר, בדצמבר לא הרבה יותר נורא מבארץ. לא סבלנו בכלל מהקור וגם כשירד גשם זה היה לפרקי זמן קצרים.

בפייסבוק ישנן קבוצות שבהן מטיילים נותנים טיפים והמלצות על מלונות, מסעדות וסיורים במדריד, למשל הקבוצות האלה:

מדריד למטיילים – Madrid for travelers

מדריד טיפים למטיילים במדריד – Tips for Madrid Travelers

ישנם גם דפים עם סיורים בעברית במדריד. ניתן להזמין מקום מהארץ בהנחה וגם לשמור מקום בסיור, וניתן גם ליצור קשר לאחר שתגיעו למדריד. הנה דף לדוגמא

סיורים בעברית במדריד- קולון טורס Colon Tours
מקווה שעזרתי לכם, ולחיי עוד טיולים כדי שיהיה לי על מה להמשיך לכתוב!

 

אמסטרדם בסוף נובמבר – שווה לטוס בחורף? אטרקציות ומקומות ששווים ביקור / אתר אישה