8 הדיברות בדרך לבחירת מנתח פלסטי

ד"ר עמוס לויאב, מומחה בכיר בכירורגיה פלסטית ומנהל רשת מרפאות כללית אסתטיקה  משתף מהם 8 הדיברות בדרך לבחירת המנתח הפלסטי

מתעניינים לשדרג את המראה? "אנחנו חווים עלייה משמעותית בכמות הפונים לניתוחים פלסטיים בכל הארץ, וזה מתחבר למגמה כלל עולמית" מסביר ד"ר לויאב. "אנשים חיים יותר, ורוצים להרגיש טוב יותר עם עצמם אז הם פונים לעולם האסתטיקה, בעיני זה מבורך".

מה תוכל לייעץ למטופלים רגע לפני שהם נכנסים "מתחת לסכין"?
חשוב להבין כי עולם הניתוחים האסתטיים לא מספיק מפוקח על-ידי המדינה וישנם מומחים מטעם עצמם שמציעים טיפולים וניתוחים שונים ומשונים. אנחנו אספנו 8 עצות שיכולות לעשות סדר בתחום ואנחנו ממליצים לפעול על פיהן.

1. לא מחליטים על ניתוח ללא פגישה עם רופא מומחה בתחום

הגעתם למסקנה שאפשר לפתור את הבעיה שלכם רק באמצעות ניתוח פלסטי? גשו לפגישת ייעוץ מקדימה עם רופא מנתח בתחום. הוא יוכל להמליץ מניסיונו מהו הניתוח המתאים ומהן התוצאות הריאיליות ביותר. יש לוודא כי המנתח הוא מומחה בכירורגיה פלסטית, והעדיפו מומחה החבר ב"איגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית" עם תעודה המעידה על תחום ההתמחות שלו.

הפגישה צריכה להיות הזדמנות בעבורכם "לבחון את המנתח", להתרשם מהמקצועיות שלו ומהדרך שהוא מתאר את התהליך כולו – על הסיכונים הכרוכים בניתוח, דרך ההחלמה והקשיים הצפויים לכם עד להשגת המראה המשופר והרצוי. לא כדאי לבחור באיש מקצוע שנראה לכם לא אמין או אחד שממליץ לכם על הליך שאתם לא מאמינים שאתם צריכים לעבור.

2. השתמשו בשיקול הדעת שלכם

אם למשל אתם נתקלים ברופא שמביע יותר התלהבות מכם לעשות את הניתוח, זה עלול להעיד על גישה בעייתית, במקרה כזה כדאי לבדוק מיהו המנתח שמולכם ולהקשיב גם לתחושת הבטן וגם לראש. "אני יכול להעיד כי אצלנו במרפאות כללית אסתטיקה הרופאים שלנו דוחים כמעט שליש מהפונים לניתוח פלסטי שכן התלונה או הפגם שהמטופלים רצו לתקן נחשב קטן מדי ולא בטוח שניתוח יביא להם את התוצאה לה הם מצפים".

3. בדקו מהו תחום המומחיות

"כדאי להבין כי אין דבר כזה 'פלסטיקאי', אנחנו ממליצים לברר היטב היכן למד המנתח שמולכם ואיפה הוא עבר התמחות ובאיזה תחום. בנוסף בקשו לדעת כמה ניתוחים הוא כבר ביצע בתחום הזה. כך תוכלו להסיק שאצל מומחה בניתוחי פנים לא כדאי לעבור ניתוחי חזה.

4. חפשו המלצות בעלות ערך

היזהרו לא ללכת שולל אחרי פרסומות ונסו לבחון את הנתונים עד כמה שניתן. ברחבי הארץ וברחבי הרשת יש כל מיני מכונים שמציעים את "הרופא שלהם". אנחנו ממליצים להגיע למומחה בעל שם עליו אפשר לקבל המלצות ממנותחים שהיו אצלו בעבר וגם בעזרת קבלת חוות דעת שנייה מרופאים אחרים.

5. חפשו אמת בפרסום ואמת בצילומים

כל מי שעוסק בעולם הניתוחים, בין אם זה בתחום האסתטיקה או אפילו בכירורגיה כללית יודע שאין הצלחה של 100% לאורך שנים. בניתוחים קיימים סיכונים ולעיתים (גם אם לעיתים רחוקות) התוצאה של הניתוח לא תואמת לכוונה המקורית. לכן, כאשר מגיעים לרופא מסוים לא כדאי "להסתנוור" מהתמונות שמוצגות באלבומי ההצלחות שכן אף אחד לא יראה לכם את התניתוחים שלא הצליחו. במקום זאת בקשו לקבל תמונה מלאה יותר ולקבל תמונות של הצלקות שצפויות לכם לאחר הניתוח.

6. הקפידו על תיאום ציפיות

הדרך הטובה ביותר להיות שלמים עם הניתוח שאתם מתכוונים לעבור היא לערוך תיאום ציפיות מדויק עם הרופא המנתח. אתם תגדירו את טווח הציפיות שלכם מהניתוח והוא בתגובה יצטרך להסביר לכם עד כמה הן ריאליות ויכולות להתממש במציאות, וגם איזה מחיר גופני זה ידרוש מכם.

7. לכל דבר יש מחיר

עולם הניתוחים הפלסטיים מציע טווח רחב מאוד של מחירים. התעריף של הליך הוא פועל יוצא של רמת המורכבות שלו, המוסד הרפואי שבו הוא מתבצע, הניסיון והמוניטין של המנתח עצמו ולא פחות חשוב – טיב החומרים והאביזרים שבהם הוא משתמש. היזהרו כשאתם נתקלים בהצעת מחיר נמוכה מאוד, אך זכרו כי גם מחיר גבוה אינו בהכרח ערובה להצלחה.

8. בררו מי מפקח על הטיפול

אחרי שביררתם שמתנח שמולכם הוא חבר ב"איגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית" בדקו גם מי הארגון שמפקח על הפעילות של המוסד שבו הוא עובד. כך תוכלו להיות בטוחים שהרופא משתמש בחומרים איכותיים ותוכלו לדעת שיש לכם גב רפואי אם משהו חלילה ישתבש לאורך הדרך.

 

הבהרה – אתר אישה אינו מעודד ניתוחים פלסטיים, וכל אישה תפעל בהתאם להרגשתה. כמובן שמומלץ לבדוק היטב מהו ההליך ומיהו הרופא/ה המנתח/ת.

בית ספר אינטרנטי חדש להורות עבור הורים לפעוטות ובגילאים נמוכים וחנות אינטרנטית עם ליין חדש של מוצרים ייחודיים ליולדת ולתינוק

פונדקאות אחראית בחו"ל – המידע שחובה לדעת

פונדקאות אחראית בחו"ל – המידע שחובה לדעת

מאת: שי קסלר, בשיתוף מנור מדיק – פונדקאות ישראלית בחו"ל

פונדקאות ישראלית בחו"ל ע"י רופאים ישראלים

פונדקאות בחו"ל ע"י רופאים ישראליים
פונדקאות בחו"ל ע"י רופאים ישראליים

ההחלטה לפנות להליך פונדקאות הינה כבדת משקל וכרוכה בפשרה לא פשוטה, אך עבור זוגות רבים זו אולי ההזדמנות האחרונה להיות הורים.

לנוכח ההיצע הדל של נשים פונדקאיות בישראל ולאור רגולציה מורכבת שהופכת את התהליך למתיש ומייגע, 90% מהזוגות פונים לשירותי פונדקאות במדינות מתפתחות בחו"ל כמו אוקראינה, גאורגיה, בלארוס, קזחסטן ורוסיה ששם רמת הרפואה עדיין אינה מתקדמת ביחס לרפואה הישראלית והמערבית.

תהליכי פונדקאות בחו"ל אינם מפוקחים ע"י שום גוף מטעם מדינת ישראל ורק לאחרונה פורסמו בתקשורת וברשתות החברתיות כתבות על קשיים שהשלטונות בגאורגיה מערימים על משפחות ישראליות שביצעו תהליך פונדקאות ומעוכבות בגיאורגיה.

כעת נשאלת השאלה: אם הכל חוקי ובטוח אז למה קורות תקלות ?

התשובה היא פשוטה, בתחום הרגיש של יצירת חיים חדשים נמצאות גם סוכנויות מפוקפקות ומתווכים שרלטנים ששמירת החוק לא בדיוק נר לרגליהם.
סוכנויות אלו גורמות נזקים ועוסקות בפונדקאות בצורה חובבנית, מנצלות בציניות ואכזריות את צערם וכאב של זוגות אבודים וגוזרות קופון שמן תוך התעלמות פושעת מאחריות רפואית ורגשית.

לכן בטרם ההחלטה הגורלית של בחירת מסלול פונדקאות בחו"ל ולאחר המסע המייסר שעברתם בעולם הפריון, אין עוד מקום לטעויות וסיכונים ויש לבצע בדיקה מעמיקה בידי מי אתם מפקידים את גורלכם. חשוב מאד לשים לב לעצות הבאות ולשאול את השאלות הקשות ביותר.

אישור לפונדקאית: חובה לדעת מי אישר את הפונדקאית מבחינה רפואית והאם עברה את הבדיקות הנדרשות? האם הפונדקאית בריאה ומסוגלת לשאת הריון? האם לפונדקאית לא היו בעבר לידות מוקדמות, הפלות, ניתוחים, בעיות תזונה או שימוש בסמים/אלכוהול.

במידה שכל הרשום נבדק ואושר ע"י גורם רפואי מקומי, למשל אוקראיני או גאורגי ולא ע"י רופאים ישראלים, אז בקשו לראות את כל המידע מתורגם. היו לא מעט מקרים שהסתיימו בלידה מוקדמת או בבעיות אחרות ורק מפני שמישהו לא בדק בצורה רצינית את הפונדקאית או שמישהו לא דיווח על בעיות רפואיות של הפונדקאית.

בדיקה פסיכולוגית: חשוב לדעת כי במסגרת תהליך אישור הפונדקאית, חובה על הצוות הרפואי לקבל חוות דעת פסיכולוגית של הפונדקאית. הבדיקה הפסיכולוגית נועדה גם להסביר לפונדקאית

את מורכבות התהליך (דרשו לראות אישור פסיכולוגי או אישור של הרפואי שמטפל בתיק).

שילוח עוברים לחו"ל: בשום פנים ואופן אין לאפשר לחברת הפונדקאות לשלוח את העוברים שלכם באמצעות חברות שילוח כמו DHL. העוברים חייבים להגיע למדינת היעד רק ע"י איש מקצוע מוסמך וכמובן במכלים תקינים ואמינים.

המלצות: דרשו מחברת הפונדקאות לפחות 25 טלפונים של זוגות אשר עברו את התהליך. אל תאמינו למכתבי המלצות שהחברה מפרסמת באתר שלה, בדרך כלל מדובר במכתבים מפוברקים עם תמונות קנויות מהאינטרנט. לשומרי המסורת בקשו לשוחח עם זוגות שהם גם שומרי מסורת.

מעבדה בחו"ל: מעבדת הפריון בחו"ל צריכה להיות מאושרת ע"י משרד הבריאות הישראלי. כמובן שהמצב האידאלי הוא שאמבריולוגים ישראלים מוסמכים יטפלו בעוברים שלכם בחו"ל או לפחות יפקחו.

כל עובר הוא אוצר וכבר קרו מצבים של הפשרת עוברים לא תקינה ומי יכול להבטיח שעוברים אשר מטופלים ע"י צוות רפואי מקומי שלא קורא ולא מדבר עברית אכן יגיעו ליעדם.

השתלת עוברים: גם בתהליך החזרת העוברים לרחם הפונדקאית המצב האידיאלי הוא שרופא ישראלי וצוות ישראלי יבצעו את הפעולה או לפחות יפקחו על הפרוצדורה הרפואית.

מעקב היריון: מעקב ההיריון חייב להיות מבוצע ע"י רופא מומחה בתחום. מדובר בבדיקות גורליות וחשובות שמבוצעות לעובר כמו שקיפות עורפית, סקירות מערכות, מי שפיר ועוד.

האחריות הרפואית במעקב הריון היא עצומה ואתם חייבים לקבל הסברים מפורטים על כל בדיקה ותוצאה. במידה שהרופא הבודק הוא ישראלי ועובד לפי פרוטוקול ישראלי אפשר בהחלט להיות רגועים.

במידה שבמדובר ברופא מקומי דרשו לקבל את כל התוצאות מתורגמות לעברית וחתומות עי" הרופא המבצע. ההמלצה היא לקבל חוות דעת נוספת של רופא ישראלי על כל בדיקה ובדיקה. דרשו לראות בצילום שאכן זו הפונדקאית שלכם וחובה לקבל את הסרטונים והתמונות מכל בדיקה.

לידה: שימו לב שהלידה מתבצעת בבי"ח פרטי. דרשו לראות את בית היולדות ואת רמת הסטריליות, בררו מה הנוהל במצב של לידת תינוק פג ומה תוספת התשלום לניתוח קיסרי. חובה לקבל מסמכים רפואיים מתורגמים והסברים כולל החיסונים שהתינוק מקבל בבית החולים.

רפואת תינוקות: לחברת הפונדקאות חייב להיות רופא מומחה לתינוקות ופגים (עדיף ישראלי). במהלך השהות בחו"ל, היילוד חייב לעבור בדיקות שגרתיות ע"י הרופא. כמו כן רופא הילדים חייב להיות זמין לצורך מקרים דחופים.

הטסת חירום: וודאו כי חברת הפונדקאות מבוטחת וערוכה למקרה של הטסת חירום פרטית ליילוד במקרה של בעיה רפואית מסובכת. נוהל הטסת חירום כפוף לאישורים של גורמים רפואיים ומשפטיים והזמן הינו גורם חשוב, לכן חובה לבדוק את המוכנות של החברה. כמו כן למען הסדר הטוב נא בדקו מבעוד מועד מי אחראי לתשלום עבור המטוס הפרטי שעלותו יכולה להגיע ל100.000 ₪ .

מגורים בחו"ל: לאחר הלידה המשפחה צריכה לשהות במדינת הלידה תקופה מסוימת (כל מדינה בהתאם לחוקיה) לכן וודאו כי לחברת הפונדקאות יש עבורכם דיור מסודר, נקי וברמה גבוהה

וכמובן אנשי קשר ולוגיסטיקה מקומיים אשר ידאגו לכל מבוקשכם.

טיפול משפטי: חובה לבדוק כי עורך הדין הינו ישראלי ומומחה לנושא של פונדקאות בחו"ל. היו לא מעט מקרים שגרמו למשפחות להיות מעוכבות חודשים שלמים במדינות זרות עקב טיפול משפטי לקוי ומזלזל.

ביטוח: חובה לוודא כי התהליך מבוטח ע"י החברה למקרים של רשלנות רפואית, לידה שקטה, ביטוח לקליניקה, ביטוח לשינוע העוברים, ביטוח לפונדקאית במקרה מוות או אבדן כושר עבודה.

שימו לב, החוזה הוא בין הפונדקאית לזוג ולכן היו מקרים ללא ביטוח

שזוגות שילמו ומשלמים עד היום בגלל חוסר אחריות.

לסיכום: העצות הנ"ל הינן על קצה המזלג ויש עוד נקודות חשובות.

פונדקאות במדינות מתפתחות אמנם זמינה ומהירה אך מסוכנת ואין מקום לחיסכון ואין ילד במבצע. כאשר מדובר בגורל הילד שלכם בחרו חברה רצינית ואחראית בעלת ניסיון מוכח.

 

דף הפייסבוק של פונדקאות מנור מדיק

סיבוכים במתן תרופות – ממה נפגעים המטופלים ואיך ניתן למנוע את התופעה?

בטיחות תרופות – מילכוד 22
"סיבוכים במתן תרופות: הגורם השני למוות בבתי חולים שניתן למניעה!"

מאת: יעל שני

 

הגורמים לסיבוכים במתן תרופות

ד"ר אייל צימליכמן,  מנהל רפואי, המרכז הרפואי שיבא תל השומר:

"אם ניתן למנוע עד 77% מהסיבוכים במתן תרופות- מדוע זו נשארת הסיבה הרביעית למוות במדינות המערב?" ד"ר אירן פרמונט, יו"ר איזופ ישראל

בסימפוזיון שנערך בישראל ביוני 2019, חשפו את הבעיות ודנו בפתרונות יישומיים חדשניים. השתתפו מומחים מארה"ב, קנדה, צרפת, אנגליה, וישראל, מובילי  מדיניות, מדע ואקדמיה, בתי חולים, רוקחים, חברות תרופות וסטאטראפים. בשורה התחתונה? הכל עדיין תלוי בדיווח הרפואי על הטעויות.

מדי שנה:

רק באנגליה מדווחים 237 מליון טעויות במרשמי תרופות.

בארה"ב מתים מאות אלפים מטעויות כאלה.

ליקויים וחוסר תקשורת בין מערכת הבריאות לחולה עולים 290 בליון דולר.

בשטח התופעה גדולה הרבה יותר כיון שנתונים אלה מתייחסים רק ל-20% מהמקרים.

80% מהמקרים אינם מדווחים!

הרוצח התרופתי – הגורמים לסיבוכים במתן תרופות:

 המסע הארוך של התרופה בדרך אל החולה: שינויים במרשמים במעבר ממוסד אחד לאחר, כפילויות בתרופות ממרשמים מרופאים שונים, טעויות בהעתקת מרשמים

– הגורם האנושי: עייפות הצוותים, חוסר ידע\הכשרה, דמיון בשמות\אריזות התרופות

– ריבוי התרופות (poly-pharmacy) והדור החדש של התרופות (נוגדי קרישה, אופיאטים, ותרופות ביולוגיות), מגדילים את הסיכון לסיבוכים כסתירה בין תרופות, ותגובתיות יתר.

חשוב לציין כי הקורבנות אינם רק זקנים אלא גם תינוקות, ילדים ונשים.

מוות על קוצה של נקודה \ חיים ומוות בידי החולה ומשפחתו

ב-1 מתוך אלף מרשמים בבית החולים- חלה טעות מינון של הנקודה העשרונית.

כלומר יש חולים שמקבלים בטעות מינון פי 10 או 100!

טל גבעולי סיפר כשדמעות בעיניו, איך בתו נפגעה מאחת הטעויות השכיחות בבתי חולים: במהלך אשפוזה, היא בכתה מכאבי ראש, הצוות הרפואי לא הבין למה. עד שטל שם לב שאחד המכשירים הראה שהמינון שהיא מקבלת הוא 0.5 במקום 0.05. למזלו, טל פיתח את MEDIVIZOR – שמספק למטופל\משפחה כלים בשפת "בני אדם" להבין מה יש בתרופות ובמרשמים ולהעביר את השליטה לידיהם. זה מה שאיפשר לו לזהות בזמן שביתו מקבלת אפינפרין במינון פי עשר ולמנוע את הידרדרות המצב. ברוב המקרים, אין שם הורים שמתמצאים בנושא כדי להציל את ילדיהם מטעויות. במקרה אחר למשל: תינוק נכנס לדום לב, ההחייאה נכשלה. התברר ששעתיים לפני כן האחות טעתה במינון הדיגוקסין שקיבל: היה אמור להיות 0.01 מיליגרם לקילו. היא נתנה 0.1.

פרופ' גידי קורן רופא, המכון לחקר וחדשנות של מכבי, ציין מחקרים שהראו את גודל הבעיה: 25% מהחישובים של הצוותים נמצאו שגויים, 8% מהטעויות היו של הנקודה העשרונית (מינון פי עשר). בתי הספר לרפואה לא מלמדים איך לחשב את ההוראה למתן 0.01 מיליגרם לקילו של החולה. רוב הטעויות בקרב הבכירים יותר שהפסיקו לחשב כאלה נתונים. הסכנה העיקרית בקרב תינוקות, כיוון שבמינונים נמוכים – טעויות כאלה הן הרות גורל.

רוב הטעויות: לפנות בוקר – על ידי מתלמדים, בסופי שבוע – בילדים במחלות קשות.

הפתרונות: העצמת שומרי הסף

א. טכנולוגיה ובינה מלאכותית– פיתוח אמצעים אוטומטיים לזיהוי טעויות בתרופות, מינון, כפילות\סתירה, אלרגיה, וכו, הסטרטאפ הישראלי MEDAWARE מיישם בינה מלאכותית ובמחקר בהרווארד הצליח לאתר 80% מהטעויות במרשמים. האפליקציה משרתת את המטפלים והמטופלים. פרופ' רונן לובשטיין מתל השומר הציג מחקר שמצביע על ההזדמנות והאתגרים בשימוש במערכות ממוחשבות להתרעה וחסימה של טעויות במרשמים. אתגר מרכזי במערכות הממוחשבות הקיימות הוא ניטרול ריבוי ההתראות "זאב זאב" שברובן מיותרות. זה גורם להתעייפות הצוות, תופעה הנקראת alert fatigue. לימוד מכונות machine learning   יכול לצמצם את התראות השווא, להגדיל את התראות האמת, ובכך להגדיל את תשומת הלב למניעת הסיבוכים האמיתיים. עם זאת, חשוב לשלב בין מערכות המיחשוב לגורם האנושי. כל מקרה לגופו והצוות הרפואי יכול לתת אינפוטים ספציפיים יותר.

ב. החולה הוא ביקורת הגבולות. העצמת החולה ומשפחתו– הוצגו סטארטאפים וקמפיינים להגדלת הידע ומעורבות החולה בקבלת תרופות, לעידוד החולה לשאול מה מטרת התרופה, מה תופעות הלוואי, ולהבנת מרכיבי המרשמים. FDA  יזם אתר המספק לציבור כלים להבין ולהיות אקטיבי בקבלת ההחלטות לגבי התרופות http://www.talkbeforeyoutake.org/ . הסטארטאפMEDIVIZOR  מאפשר לחולים ומשפחותיהם לאתר את הרופא והטיפול הטובים ביותר ב-15 מחלות, ולהבין לעומק את המחלה. לדברי טל גבעולי "מרגע הבקשה לספק פתרון למחלה X- אנחנו יכולים תוך חודשיים להעמיד אפליקציה לכך".

טובי המומחים התיחסו לחולה  כנקודת הגבול לכל אורך מסע התרופה לגוף החולה. על החולה לבדוק בכל שלב מה ניתן לו, לשם מה, והאם ניתן במינון הנכון- מול הרופא הרושם, מול האחות \הרוקח, ובהחלט גם במעבר בין רופאים או מוסדות.  בימים אלה רץ מחקר במכון שיקום הלב בתל השומר, עם הסטארטאפ WellBeat שמשתמש בבינה מלאכותית לשיפור מעורבות החולה, והיענותו לטיפולים. זו מערכת הבנויה ממאפייני האישיות של המטופל, ליצירת תקשורת מותאמת עם הצוות, ולהתאמת הטיפול והשירות.

ג. שילוב כוחות של צוותים ושל כלים – פרופ' רון ליטמן מארה"ב, דירקטור ISMP – המוסד לבטיחות תרופות הגדול בעולם, הציג כלי המסייע לבתי חולים להעריך את אפקטיביות הטיפול וההתנהלות בנושא מתן תרופות. הכלי מוצע חינם לבתי חולים ומוסדות טיפוליים, ומשלב מספר ממשקים, ביניהם מעורבות החולה ופרוטוקול קצר לצוות הרפואי שהוכחו כמונעי טעויות.  הכלי יושם בישראל במספר פיילוטים בשיתוף  איזופ ישראל, בית חולים מעייני הישועה, איגוד הרוקחים וסופרפארם.  כן נחשפו מחקרים ופיילוטים של בתי חולים שיבא תל השומר, כרמל ומאיר.

ד. רוקחים הם משאב שניתן להיעזר בו, והזדמנות חשובה למנוע טעויות. סימה לבני, רוקחת מהמרכז לייעוץ תרופתי: " מטופל בן 70 קיבל שלוש תרופות: אחת להרגעה, שנייה לדכאון ושלישית טיפול נלווה באנטיפסיכוטי. אני פגשתי אותו כשהדכאון הפך לייאוש נוראי בגלל הפרקינסון שאובחן לאחרונה ושלחתי אותו חזרה לרופא עם המלצה להוריד חלק מהתרופות שכן קרוב לוודאי שמדובר בתופעת הלוואי פרקינסוניזם על רקע הטיפול הפסיכיאטרי האגרסיבי  ולא במחלה "פרקינסון" שהצטרפה לחגיגה ובאמת יכולה לגרום לייאוש גם למי שאין דכאון מלכתחילה. הרופא הפסיק את התרופה".
יש בישראל מחסור ברופאים ואחיות אבל אין מחסור בבתי מרקחת וניתן להכשיר רוקחים למטרות יעוץ ובקרה, כמו בפרויקט שהציגה דר' אלינה אמיתי של  ארגון הרוקחות עם סופרפארם ואיזופ ישראל. בנוסף, קיימים גופים פרטיים של רוקחים שמספקים ייעוץ פרטי בנושא.  לדברי פרופ' ליטמן, בארה"ב חברות הביטוח משלמות לצוותים כאלה להגיע לבית החולה, וכך חוסכות לעצמן את עלות הסיבוכים, הנמנעים.

ה. פיקוח על ייצור, אריזת ומתן התרופות עצמן, הרחקתן מהמחלקות בבתי החולים ועד הוצאתן משימוש. בישראל, כמו בעולם, יצאה הוראה להפסיק לתת אופיאטים כמשככי כאבים למבוגרים עם כאב כרוני. הללו אינן יעילות בשימוש ממושך וגורמות לסיבוכים. בקנדה וארה"ב מנסים לעבור לקנביס רפואי ולגישות אלטרנטיביות.

ו. חושפי השחיתויות ומגלי האמפטיה – המתריעים בשער.

מילכוד 22 : ללא הבדל גיל, גזע או מעמד סוציואקונומי

"אם מזהים טעות אבל מעלימים אותה מהתיק הרפואי – הכל כאילו תקין אבל מצב החולה מסתבך והרופא שיטפל בו בעתיד לא יידע מה הסיבה"

בשורה התחתונה כל הכלים והמודלים תלויים בנכונות הצוותים לדווח על הטעויות. ד"ר צבי הרשמן, רפואה פורנסית, יועץ במרכז הטוקסיקולוגי ניו יורק, שותף מייסד איזופ ישראל, מתריע שכל עוד ניתן לשנות את התיקים הרפואיים מבלי לתעד את השינוי – לא נראה שיפור. "צריך לאפשר למשפחות גישה לתיקים הרפואיים המקוריים! לא הסופיים. כל עוד זה נמנע – יש שם מידע שלא רוצים שיראו.

"צוות שטעה הוא קורבן משני. הטראומה, שעוברת גם עליו, בשילוב אי יכולתו לדבר עליה, פוגעת בו, ביכולת תפקודו ובמערכת כולה".

משרד הבריאות בשותפות עם עמותת "אופק" מנסה ליצור גישה בונה לעידוד הצוותים הרפואיים להודות בטעויות ולדווח, כמקור למידה ושיפור בטיחות החולים. התכנית מאפשרת לנפגעים ומשפחותיהם ולצוותים רפואיים, לשתף את צוותים רפואיים ובתי ספר לרפואה ואחיות, בחוויה שעברו בסדנאות מיוחדות. מחקר ראשוני הראה כי הסדנאות מעלות את מוכנות הצוות הרפואי לדווח על טעויות – מכ-30% ל-50%. עד כה התקיימו מעל 10 סדנאות כאלו בבתי חולים ובבתי ספר לאחיות. לדברי דנה ארד, המחלקה לבטיחות החולה במשרד הבריאות: "ברוב המקרים המטפל לא מספר לחולה על הטעויות שעשה, מתוך בושה ורגשות אשמה. זה גורם לרתיעה והתרחקות של המטפל מהמטופל. החולה שנפגע, בלית ברירה ממשיך לקבל טיפול ממי שפגע בו, והמטפל עצמו, חווה פגיעה אף הוא, ואין לו עם מי לדבר על זה".

 "לעשות טעות זה אנושי, לחזור עליה זה קרימינלי", סנקה, 4 לפנה"ס

ד"ר גיל מיליקובסקי, נשיא  The Allliance for Patience Safety ארה"ב, ובל"ה, הברית לבטיחות החולה בישראל,  "מתריע בשער" בעולם הרפואה,  פועל להצלת חיי מטופלים וקריירות של צוותים רפואיים. לדבריו המלכוד טמון במערכת הבריאות  כולה, גם בישראל. משרד הבריאות  מממן את  כל המערכת: משלם לחברות הביטוח, בתי החולים, רופאים, אחיות, רוקחים, מעבדות…,  הוא גם משלם את הפיצויים במקרי רשלנות. לא רק זאת הוא גם אמור לבקר את עצמו. "זה אבסורדי. אי אפשר לצפות מאף מערכת לבקר את עצמה".

קוד השתיקה: במסגרת חשיפותיו במערכת הבריאות האמריקאית התגלתה מחלקה בבתי חולים, הנושאת שם תמוה "המחלקה לשיפור התפקוד" – Performance improvement department.  התגלה שתפקידה למנוע דליפת מידע מחוץ לבית החולים אבל גם בתוך בית החולים. ברגע שמתגלה טעות חמורה שעלולה לגרום לתביעה משפטית, גליון החולה עובר מיידית למחלקה זו, שמוקצה לה חדר שדלתו עם קוד סודי כמו כספת. במקביל, כל הצוות המעורב עובר תדרוך שלא לדבר על המקרה עם אף אחד. מאותו רגע היחידים שיודעים הם הצוות שהיה מעורב, עורכי הדין וחברות הביטוח.

בדומה לנתונים של דנה ארד, הוא מציג נתון ממערכת הבריאות האמריקאית:  "46% לא מדווחים על טעויות של עצמם או של צוותים רפואיים אחרים" (Institute Of Medicine, USA).  אחד הקשיים הוא למצוא רופאים שיעידו לטובת המטופל הנפגע כאשר זה כבר מגיע למשפט. אלה שמעזים משלמים מחיר גבוה של התעמרות, עד כדי הריסת הקריירה. חלקם מצטרפים לסטטיסטיקה של 20% התאבדויות בקרב רופאים שרשיונם הושעה (JAMA.)

המתמטיקה של השטן \ מצעד האשליות:

ככל שיש צורך ביותר טיפולים תקציב בית החולים גדל. נשאלת השאלה האם אינטרס בית החולים לצמצם את הסיבוכים או להגדילם?
כאשר רופא בבית חולים סורוקה מצא דרך להפחית את מקרי הזיהומים, בית החולים התלונן שהכנסותיו ירדו. רדינג קליפורניה הפסטורלית, הפכה לשיאנית בניתוחי מעקפים כי 83% מהניתוחים נעשו באנשים בריאים שלא היו חולי לב.

מכון ראנד בארה"ב: "כל המבוגרים בארה"ב נמצאים בסיכון לקבלת טיפול רפואי מזיק/לא יעיל, ללא הבדל במיקום מגורים מעמד כלכלי, או באיזו מסגרת רפואית הם מטופלים". ד"ר מיליקובסקי מסביר:  קיימות 3 מערכות כלכליות במערכת הבריאות בכל העולם, בהן החולים הופכים לקורבנות המערכת, ללא אפליה על בסיס גיל, גזע, או מעמד סוציואקונומי:

– המערכת הקפיטליסטית – הפרטית. לעשירים יש חברות ביטוח שיכולות לשלם, אז הם מקבלים טיפולים ובדיקות שלא לצורך. התוצאה OVER treatment

– המערכת הסוציאליסטית  (HMO ). מקבלת תקציב מוגבל לכל חולה, לא משנה איזה טיפולים יצטרך. האינטרס של מערכת כזו הוא מינימום הוצאות וטיפולים לחולה, כדי שבסוף השנה יישאר מקסימום תקציב לחלוקה בין בעלי המניות. מי בעלי המניות? ההנהלה, הרופאים, האחיות. והתוצאה: UNDER treatment .

– המערכת הקומוניסטית single payer– החולה לא משלם כלום. טיפולים בחינם במימון גופי המדינה, המחוז או העיריה. מרכזי המחקר הרפואיים המובילים פעילים בכאלה מוסדות. ואז טווח המטפלים רחב, ממומחים עולמיים ועד למתמחים מתחילים חסרי נסיון. כאן טיב הרפואה מקרי לחלוטין.

וככה, כל החולים עלולים להיפגע לא משנה באיזו מערכת הם נמצאים, כמו המקרה הידוע של אלי הורביץ ז"ל שמת תוך 8 שעות מרגע הגעתו לבית החולים.

 "זו לא האשליה היחידה שאנשים טועים בה לגבי המערכת. מאמינים שהמערכת הרפואית מפחדת מתביעות רשלנות, וכתוצאה מכך יקטן מספר הטעויות מסיבוכים. לצערי הרב טיב התפקוד הרפואי לא משתפר. אשליה נוספת היא שמאשימים את התביעות המשפטיות כגורם משמעותי להעלאת  תקציב הרפואה. האמת היא שזה לא נכון. לראייה סך התביעות המשפטיות בארה"ב נגד מערכת הרפואה הוא 5 בליון דולר ותקציב הרפואה קרוב ל 4 טריליון דולר!".

כשחצי מהטועים שותקים, והיתר לא יודעים, החולים נדונו ליפול על אותן טעויות. מבלי לדעת.

המצב בישראל: פיילוטים וצוותי חשיבה

איך מודדים מניעת מוות? קשה יותר למדוד "מניעת נזק" מאשר את הנזק: מוות או סיבוך. עיקר הבעיה נובע לא מאופן המדידה אלא מהיעדר הדיווח. הכלים החדשניים הקיימים היום, משלבים בין הממשק הטכנולוגי לאנושי. מהדוגמאות שנחשפו בסימפוזיון:

פיילוט בית החולים מעייני הישועה בתחום נוגדי קרישה בשיתוף עם איזופ ישראל, מנהלת הפרויקט ד"ר גילה ליאון

נוגדי הקרישה- אחת מ-5 התרופות הנפוצות בבתי חולים בישראל ובין המובילות בסיכון לסיבוכים במתן תרופות. הפרויקט כלל צוות היגוי רב תחומי של כל גורמי הטיפול בבית החולים, ושילב מספר כלים, ביניהם:

– הכלי של ISMP ,מתורגם לעברית. הכלי מסייע לבתי חולים להעריך את אפקטיביות הטיפול וההתנהלות בנושא מתן תרופות בחמישה תחומים, אחד מהם נוגדי קרישה- שיושם בפיילוט. (הכלי מוצע חינם לבתי חולים ומוסדות טיפוליים, ובימים אלה מחפשים מתנדבים לתרגומו בישראל לערבית ולרוסית).

– קמליון-מערכת מיחשוב ישראלית לדיווח על סיבוכים במתן תרופות (של אלעד בריאות).

– Myreport- -סידור התיק הרפואי עבור החולה.

TALK BEFORE YOU TAKE- קמפיין מודעות לחולים

המרכיבים העיקריים שנמצאו גורמים לסיבוכים במתן תרופות:

– חוסר ידע של הצוות לגבי התרופות לפני שהצוות רושם.

– חוסר ידע איך לזהות ולנהל סיבוכים במתן תרופות.

– הכשרת ונסיון הצוות עצמו, פרוטוקולים ומדיניות

– החולה עצמו – מודעות ומעורבות שלו

מחקר תל השומר, למניעת סיבוכים במתן תרופות:

  • מחקר זה הינו הראשון בישראל המשווה בין המצב בישראל לבין מדינות אחרות בעולם באמצעות שימוש בשיטה סטנדרטית למדידת שיעור אירועי סיבוכים במתן תרופות (Adverse Drug Events. שיעורם בישראל דומה למדווח בעולם.
  • נבדקו ארבעה בתי חולים בישראל לאיתור טעויות במתן תרופות ותגובות לא רצויות לתרופות. בוצעה רנדומיצזיה על כלל התיקים הממוחשבים של מטופלים שאושפזו בשנת 2014 במחלקות פנימיות וכירורגיות כלליות, בהתאם לקריטריוני ההכללה והאי הכללה.
  • אצל 5% מהמטופלים נמצאו אירועי ADE , כ-22.7% מהם היו ברי מניעה.
  • הפגיעות הנפוצות ביותר היו במערכת השתן-כליות (20 אירועים), במערכת העצבים (18 אירועים) ובמערכת החיסונית (11 אירועים).
  • הטריגרים המובילים/גורמי סיכון לסיבוכים במתן תרופות: מתן דפיהידרמין, (תרופות נגד אלרגיה), רמת סוכר גבוהה בדם ועליה בקריאטינין, היפוגליקמיה, לאוקופניה (מיעוט תאי דם לבנים).
  • נמצאה שונות בין בתי החולים בישראל שקשה להעריך האם היא נובעת מפערים באיכות הטיפול או מהטעיה מובנית במחקר. ניתן להשתמש בכלי כבקרה למדידה רציפה בבתי החולים בישראל אך הדבר מחייב השקעת משאבים.

מחקרים קודמים הראו כי גם שימוש במערכת ממוחשבת למתן הוראות לתרופות (CPOE) ובעיקר מערכות תומכות החלטות מוביל לירידה בתגובות בלתי רצויות לתרופות.

פיילוטים להעצמת רוקחים:

פיילוט של איזופ ישראל עם סופרפארם- להעצמת רוקחים:

קיימו מעל מאה סדנאות לצוותי הפארמים (מעל 600 רוקחים).

התוצאה: זוהו 183 טעויות/סיבוכים במרשמים.

ייושם עם תרופות אחרות בסופרפארם, ובבתי מרקחת נוספים ב- 2020 דרך איגוד הרוקחים.

עמיחי פרלמן, המרכז הרפואי הדסה, האוניברסיטה העברית:

מתוך 585 מטופלים בכדורים נוגדי קרישה – הרוקחים ביקשו  לשנות את המרשם ב- 258 מקרים (הפסקה/הפחתה/העלאת מינון). 70% מההמלצות  – התקבלו ואושרו על ידי הרופאים.

מרבה תרופות מרבה סכנה

 פרופ' אליוט בארי, האוניברסיטה העברית בירושלים ומשרד הבריאות קורא לגיבוש מדיניות לאומית בישראל למגמת ריבוי התרופות:

כיום אין סטנדרט עולמי להתמודדות עם ריבוי תרופות, אבל יש מגמה במקומות שונים בעולם לדון בבעיה. הוקם צוות חשיבה במשרד הבריאות שמטרותיו: לצבור ידע מהעולם, להגדיל מודעות , לטפל בעודף מרשמים\חוסר מרשמים, ולבחון דרכי שימוש בבינה מלאכותית בתהליך קבלת ההחלטות למרשמים.  השלב הראשון מתמקד במניעת טעויות מרשמים סביב 4-6 תרופות בעייתיות שנמצאו כמעורבות במחצית ממקרי הסיבוכים במתן תרופות.

10% מהחולים לא יודעים למה הם מקבלים את התרופות האלה, גם כשהרופא מסביר למטופל.

משבר האופיאטים: תמונה מזויפת

המרשם להתמכרות: כאב כרוני ומרשם אופיאטים ל- 30 יום, שגם לא משכך….

 פרופ' יולה מוריד, אונ' מונטריאל, קנדה:

עלייה של 285% במקרי המוות באונטריו ב25 השנה האחרונות! נמצאו עליות במרשמים, במקרי מינון היתר ובמקרי המוות. מחצית מהסיבות למרשמי אופיאטים -כאבים כרוניים. כל זאת כאשר מחקרים מראים שבמתן מתמשך של אופיאטים לכאבים כרוניים- התרופה לא אפקטיבית!

24% מצרכני מרשמי האופיאטים– מקבלים את התרופה בלי סיבה ברורה.

הקמפיינים לציבור נכשלו כיון שהציגו גברים צעירים מסוממים, בעוד שהצרכנים העיקריים הם נשים מבוגרות עם כאבים כרוניים.

משרד הבריאות בישראל הוציא הוראה להפסיק לתת אופיאטים לכאבים כרוניים.

 פראצטמול בשילוב גן מסוים של האמא – רצחני לתינוק

 פרופ' גידי קורן:  תינוק מת והתגלה בגופו ריכוז גבוה של מורפיום. האמא קיבלה משכך כאבים. גן מסוים הגביר את קצב הפיכת הקודאין בגופה למורפיום, שהצטבר לרמה גבוהה ומסוכנת לתינוק.
פרופ' ליטמן (דירקטור ISMP וחבר באדויזורי של FDA) שהגיע  מארה"ב ציין כי כיסה אישית 3 מקרים דומים שתינוקות אחרי ניתוח שקדים קיבלו הידרוקודאין ונפטרו. קורן השיב שאם לאמא יש גן כזה אז גם התינוק מועד לכך. ליטמן- לא ראינו פרסום כזה לגבי הידרוקודאין כמו שהיה לגבי קודאין. פרופ' קורן- הקשר להידרוקודאין קיים, רק לא במודעות עדיין בקרב הרופאים! כך שלצערי סביר להניח שנראה מקרים נוספים כאלה בעולם.

נשים בהריון הן קבוצה בסיכון לסיבוכים במתן תרופות. החשש שלהן ושל הצוותים לפגיעה בעובר והימנעותן מלקיחת תרופות יוצרת מצב בו חברות התרופות נמנעות מפיתוח תרופות עבורן. והנה מילכוד 22 נוסף. דכאון במהלך ההריון הוא תופעה נפוצה, ונשים נמנעות מלקיחת תרופות אנטי דכאוניות, מחשש לנזק לעובר. מחקרים הראו שלא קיים נזק כזה, אף למעלה מכך- דכאון האם לפני לידה מעלה את הסיכון לדיכאון אחרי לידה ולהתפתחות איטית של התינוק.

ילדים – בסיכון גבוה

פרופ' ירון פינקשלטיין, ילדים ופארמקולוגיה, האוניברסיטה בטורונטו ובית חולים SickKids בטורונטו: "50-80% מהתרופות שניתנות לילדים – אינן לילדים, ופותחו למטרות אחרות, בניסויים קליניים על אנשים בוגרים". כך למשל בכל פעם שילד מקבל מסיכת חמצן או אפינפרין בבית החולים- הרי שזו תרופה שאינה מיועדת לילדים.

 

הסוד – איך מושכים שפע של דברים טובים לחיים? בריאות טובה, אושר, עושר וזוגיות נפלאה? כולל סרטון

מהי לקות למידה? איך מאבחנים אותה ומהם הפתרונות להשתלבות במערכת החינוך – ראיון עם הפסיכולוגית רותי פרגר-מאור

מהי לקות למידה? איך מאבחנים אותה ומהם הפתרונות להשתלבות במערכת החינוך – ראיון עם הפסיכולוגית רותי פרגר-מאור

רותי פרגר מאור – פסיכולוגית חינוכית מומחית

מאת: חגית רימון

מהי לקות למידה?

לקות למידה נחשבת על ידי משרד החינוך הישראלי וגם משרדי חינוך במקומות אחרים בעולם כנכות מסוימת, מולדת, שלא מאפשרת למידה תקינה. זה יכול לגרום לקשיים ברכישת הקריאה ובהמשך גם בפענוח הקריאה ובהבנת הנקרא, בכתיב, בזיכרון, בהבנה חשבונית וביכולת החישוב, בתפיסה החזותית או בתפיסה השמיעתית וברכישת שפות זרות, וזה משהו שמלווה את הילד מלידה – להבדיל, למשל, מלקות הוראה – המורים לא לימדו כמו שצריך, התוכנית הלימודית לא טובה בתחום מסוים,   לקות למידה הינה מולדת. זה יכול לבוא לידי ביטוי עם התפתחות השפה והדיבור, עם ההתפתחות המוטורית של הילד, או להופיע יותר מאוחר, לפעמים בכיתה א' בזמן רכישת בסיס הקריאה והכתיבה או הבסיס החשבוני. אצל ילדים בעלי אינטליגנציה גבוהה, לעתים הקשיים מופיעים בגיל מאוחר יותר, מכיוון שהרבה פעמים מצליחים לעקוף את המגבלות באמצעות השכל.

את בעצם מתארת בעיות שהן לכאורה טכניות, לא רגשיות

אני מדברת על בעיות אורגניות, בעיות מולדות, גנטיות, ממקור נוירולוגי, שמלוות את הילד.

ומה עם בעיות רגשיות, זה גם לקות למידה?

לא. בעיה רגשית היא בעיה רגשית. למשל, אם תיכוניסט נמצא כרגע במבחן והוא מקבל בלאק אאוט כי הוא סובל מחרדת בחינות זאת לא לקות למידה, אלא זהו קושי רגשי וצריך לטפל בחרדה. אם יש משבר משפחתי וילד לא פנוי ללמידה – עלולים להיות קשיי למידה שלא קשורים ללקות, אלא קשורים  למצב הרגשי או המשפחתי של הילד.

מה את יכולה לתרום לילד שיש לו לקות למידה?

קודם כל חשוב להבין את התמונה. למה יש קשיים בלמידה. לזה צריך אבחון מקצועי מסודר וטוב, ואת זה אני עושה. זהו אבחון פסיכודידקטי. בגיל הרך, כשיש קשיים, כדי להבין את התמונה ולהחליט מה נכון לילד, עושים רק אבחון פסיכולוגי. מאמצע כיתה א' ניתן לעשות אבחון  פסיכודידקטי, כשילד מתחיל ללמוד לקרוא ולכתוב והוא מתקשה. באמצעות האבחון ניתן לנסות להבין למה, ובהתאם לזה, גם סוג העזרה שיקבל יכול להשתנות. יש ילדים שלא מצליחים ללמוד לקרוא בגלל בעיות בתשתית השפתית, יש כל מיני תפקודים המשפיעים על יכולת רכישת הקריאה והכתיבה, כמו למשל, היכולת לשליפה מילולית – אתן לך דוגמא – אם אני אומרת לך: תגידי לי כמה שיותר שמות של חיות במשך דקה, ואז נגיד את אומרת כמה שיותר מילים, יש נורמות כדי לקבוע האם השליפה תקינה, מהירה או איטית. אם הילד מתקשה בשליפה, סביר להניח שגם קצב הקריאה שלו יהיה איטי.

דוגמא נוספת למשהו שניתן לגלות באבחון – יש מה שנקרא מודעות פונולוגית, שזו מודעות לצלילים המרכיבים את המילה. אם יש בעיה במודעות הפונולוגית, תהיה בעיה בהפנמת התנועות וסימני הניקוד. אז את יכולה לראות ילדים גם בגילאי 15 ו- 16 שלא יכולים לקרוא את התנועות, ואם הם צריכים למשל לקרוא בתנ"ך, הם לא יסתדרו עם הקריאה בגלל הניקוד ולא יסתדרו עם קריאת מילים מנוקדות מכיוון שאינם יודעים לקרוא ניקוד.

צריך אבחון מקצועי כדי לדעת מדוע לילד יש קשיים בכיתה

מה עושים במקרים בהם את מאבחנת לקות למידה?

כאשר אלו קשיים שפתיים, זה תלוי בגיל של הילד ובעוצמת הקושי, כי לפעמים מורה להוראה מתקנת יכולה לתת מענה טוב לעבודה על שליפה, על שִׁיּוּם (לתת שם לדברים) ועל המודעות הפונולוגית וכמו כן, ניתן לעבוד על רכישת הקריאה בדרכים אחרות. אם הקשיים השפתיים מאוד רציניים, ואנו מדברות על ילדים עד גיל 7-8 – אזי טיפול של קלינאי תקשורת.

וזה באמת משתפר?

כן. ועדיין יישאר תמיד איזה קושי, אם זו לקות למידה אמיתית. מה שאפשר לתת לתלמיד זה את הכלים לעקוף את הקושי שלו.

ואיך את נכנסת לתמונה?

קודם כל יש את נושא האבחון שאני מבצעת. בנוסף, אני נותנת גם הדרכות להורים. לפעמים צריך לעשות דברים מסוימים בבית, לתרגל קריאה, לקרוא ביחד, שזה מאפשר גם הרחבה של אוצר המילים. ישנן לקויות לגביהן אני מפנה לגורמים הספציפיים שמתמחים בתחום הזה. למשל, ילד יכול לסבול מבעיה בתפיסה החזותית-מרחבית ואז קודם כל צריך לבדוק אם אין בעיית ראייה או מיקוד הראייה. יש הרבה ילדים שמתקשים לקרוא או לכתוב בכיתות הנמוכות וכשאני מפנה את ההורים לבדיקת ראייה, מתברר שיש לילד בעיית מיקוד ראייה או בעיית ראייה משמעותית, ובהתאם לזה, רופא העיניים או האופטומטריסט יחליטו על משקפיים או על התעמלות לעיניים.

לעיתים מגלים אצל הילד בעיה במיקוד הראייה, דהיינו בפוקוס, והיא גורמת לראייה מטושטשת או לקשיים בתפיסת כיוונים. כשהילד לא רואה טוב, הוא לא יכול ללמוד לקרוא. אבחון מאפשר לראות איפה ממוקדים הקשיים ומאידך מה הפוטנציאל של הילד.

באבחון פסיכודידקטי יש גם מבחן אינטליגנציה מלא, ואז אפשר לראות מהי היכולת של הילד ומהם התפקודים החזקים והחלשים שלו.

עד כמה נפוצות לקויות למידה בגיל הרך ולאחר מכן?

בגיל הרך מדברים על לקות התפתחותית, כי צריך לפחות שנתיים פער בין התפקוד של התלמיד לבין קבוצת השייכות שלו. זה אומר שמבחינת משרד החינוך, למשל ילד בכיתה ג' שמתפקד ברמה של ילד בכיתה א', דהיינו לא למד כמעט לקרוא ולכתוב, זה נחשב כבר ללקות למידה מבחינה רשמית, אלא אם יש קשיים מאוד בולטים מגיל מאוד צעיר.

משרד החינוך טוען שבקרב התיכוניסטים יש כ- 10% תלמידים הסובלים מלקויות למידה וקשיי קשב וריכוז. לדעתי המדובר בכ- 15%.

בגיל הרך יש הרבה פעמים יותר ילדים עם קשיים, שחלקם, בעזרת הטיפול המקצועי הנכון, מסתדרים, בעיקר ילדים עם קושי מוטורי, למשל – יש ריפוי בעיסוק, X ספורט טיפולי, שחייה טיפולית (הידרותרפיה) ודברים שניתן לשפר ולפתור, תלוי מה מידת הקושי וסוג הקושי.

יש ילדים עם שיבושים באותיות השורקות, זה לרוב מסתדר עם טיפול. יש ילדים עם בעיה להגות אותיות מסוימות, אבל עם הרבה עבודה הקושי ייעלם או יפחת, ויש ילדים שלמרות שקיבלו טיפול, למשל בנושא של מוטוריקה עדינה, קיבלו ריפוי בעיסוק תקופה ארוכה ועדיין אחיזת העיפרון תהיה בעייתית, היד כואבת או מתעייפת מהר כשהכתיבה מתמשכת. חוץ מטיפול ספציפי התפתחותי או הוראה מתקנת או סיוע אחר, משרד החינוך מאפשר גם להיבחן בדרכים מותאמות. למשל, אם הילד עובר אבחון פסיכודידקטי ומתגלה שיש לו קושי בפענוח הקריאה, בית הספר יכול לתת לו שעות של הוראה מתקנת בקבוצה קטנה. זה מה שנקרא מורת שילוב, שיש בכל בתי הספר היסודיים ויש גם בחטיבות.

אז עם האיבחון שלך הורים יכולים לבקש מבית הספר מורת שילוב?

כן, איבחון פסיכודידקטי שלי או של כל פסיכולוג מומחה. יש גם ילדים שצריכים התאמות בדרכי ההיבחנות, למשל תוספת זמן, אפשרות להתעלמות משגיאות כתיב בעת מתן ציון, אפשרות להקראת שאלונים ועוד.

נעבור לנושא של הפרעות קשב וריכוז . עד כמה נפוץ העניין? 

בעיית קשב וריכוז נפוצה למדי, כשלא בהכרח המקור הוא נוירולוגי. בשנים האחרונות, כאשר ילד לא יושב בשקט ומפריע ומפטפט, לא מוציא ציוד כשהמורה מבקשת – מערכת החינוך  שולחת מייד לנוירולוגים. הרופאים, לצערי, אומרים שיש בעיית קשב ורושמים ריטלין לילדים צעירים. המערכת מתקשה להתמודד בעיקר עם תלמידים שמפריעים והדבר הראשון זה לשלוח אותם לקבל טיפול תרופתי – כשלא בהכרח ההפרעות או הקושי להסתגל למסגרת, בעיקר בכיתות א'-ב' נובע לא בהכרח מהפרעת קשב וממקור נוירולוגי. ילד יכול להיות חסר בשלות רגשית, ואז הוא מגיע לכיתה א' ומפריע, מפטפט, לא יושב בשקט. מעטות המורות שמנסות לעבוד עם הילד כדי לעזור לו להסתגל למסגרת, לחוקים ולדרישות.

מה גישתך למתן ריטלין?

ריטלין זו תרופה שאצל רוב הילדים והמבוגרים המטופלים בה – משפרת את יכולת הקשב והריכוז ואת היכולת להתארגן ולתכנן את העבודה ולרוב גם מפחיתה את גילויי חוסר השקט, אם לתלמיד יש באמת הפרעת קשב. מאידך, ילדים צעירים מקבלים תרופה שקודם כל מונעת תיאבון, כשהם בשיא הצמיחה וגם לא לומדים איך להתנהל ואיך להתנהג, כי התרופה עושה זאת במקומם.

התרופה להערכתי טובה, אם אנו מדברות על ילדים צעירים עם הפרעת קשב ממקור אורגני/נוירולוגי, רק כשיש קשיים התנהגותיים משמעותיים, גילויי אלימות, מרביצים לילדים אחרים ולא מצליחים לשלוט בעצמם, כי זה גם פוגע בילד עצמו, הוא לא ילמד לקרוא ולכתוב כמו שצריך והוא יהיה דחוי מבחינה חברתית, ובעיקר זה ייצור בעיה חברתית. במקרה כזה, ומבחינתי תמיד המוקד הוא הילד, יכול להיות שהתרופה יכולה למקד אותו, ואז הוא יהיה פחות חסר שקט ולא יגיב מיידית במקום, למשל, לספור עד עשר.

לגבי ילדים גדולים יותר, חלקם בעצמם מבקשים ללכת לאבחון, או שמעו שהחבר לוקח כדור שעוזר לו להתרכז – צריך לשקול עניינית בכל מקרה וזו החלטה של ההורים והילד, זו לא צריכה להיות החלטה של המערכת.

יש לך טיפים לסיום?

לגבי לקויות למידה, כשהילד מתקשה צריך אבחון טוב. אנשים נוטים ללכת לכל מיני אנשים שעברו איזה קורס קואצ'ינג, אימון אישי או דברים אחרים, ואני ממליצה על אבחון מאדם מקצועי ומנוסה. קודם צריך להבין מה הבעיה – אם זו לקות למידה, אם יש קשיי קשב וריכוז, אם יש קושי רגשי, כי הטיפול שונה בהתאם למה שגורם לקשיים של הילד. אם הבעיה נוירולוגית, שום פסיכולוג לא יוכל לעזור מבחינה פסיכולוגית. תלוי כמובן מה הבעיה כדי לראות מה יכול לעזור לתלמיד ללמוד בצורה יותר יעילה, להגיע להישגים יותר טובים ולהראות את הידע שלו, או שהקושי ההתנהגותי או הרגשי לא נובע מסיבות אובייקטיביות ואז צריך טיפול מסוג אחר, טיפול רגשי, וגם את זה אני כמובן עושה.

יש ילדים, ואני אבחנתי כאלה, שכל השנים חשבו שהם מפגרים או חצי מפגרים, וכך הסביבה התייחסה אליהם, מערכת החינוך וההורים. ערכתי להם אבחון ופתאום הסתבר שהילד מגלה בגיל 14-15 שהאינטליגנציה שלו נורמלית ושכל השנים סובל מלקויות למידה. היום יש בהרבה יותר מודעות. לעשות אבחון איפשר גם להם להבין מי הם, והם סיימו בגרות מלאה, כשעד כיתה ח' או ט' חשבו שהם לא יכולים.

רותי פרגרמאור – פסיכולוגית חינוכית מומחית-בכירה, מנהלת מכון דרור בגבעתיים.
בעלת ניסיון של כ-35 שנים, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. מתמחה באבחון, טיפול וייעוץ בתחום ליקויי למידה וקשיי קשב וריכוז, קשיים רגשיים, הדרכת הורים ואנשי חינוך, עבודה עם תלמידים מחוננים, הוריהם וצוותי בתי הספר, אבחון, ייעוץ וטיפול בתחום הגיל הרך, ילדים, מתבגרים וסטודנטים. טל' 03-5730282

 

אביגיל בכור מדברת על ניתוחים לקיצור קיבה, השרוול, הטבעת, מיני מעקף ועוד – הסיכויים והסיכונים ומהן ההמלצות שלה? חשוב ביותר!!

אביגיל בכור מדברת על ניתוחים לקיצור קיבה, השרוול, הטבעת, מיני מעקף ועוד – הסיכויים והסיכונים ומהן ההמלצות שלה? חשוב ביותר!!

מה דעתה על ניתוח המיני מעקף? האם הסיכויים לרזות בטוחים? הנה הסרטון שפרסמה אביגיל בפייסבוק.

אביגיל בכור: "ניתוח לא משנה את הראש השמן… שום דבר לא משתנה עם ניתוח. התניות ישנות ניתנות לשינוי על ידי מעשים, לא על ידי ניתוחים"

"שבו אצל פסיכולוג כמה חודשים לפני שאתם רצים לניתוח"