מהו הסכם ממון? האם הוא גובר על הכתובה? שאלות ותשובות בנושא הסכם ממון

הסכם  יחסי  ממון – שאלות ותשובות

מאת : עו"ד ורד כהן ועו"ד רענן בר-און

עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און


לפני כעשור הגיעו בני זוג לביהמ"ש וביקשו לאשר הסכם יחסי ממון ביניהם. בית המשפט התרשם שבהסכם יחסי הממון, בו נקבעה הפרדה רכושית מוחלטת בין בני הזוג, יש משום קיפוח של האישה, הזהיר את האישה שהיא מבצעת טעות, ודחה את הדיון על מנת שהאישה תחשוב פעם נוספת האם ברצונה להתקשר בהסכם יחסי הממון.

בדיון הבא התייצבה האישה והכריזה, כי היא עומדת על בקשתה לאשר את הסכם הממון. ואכן, הסכם הממון אושר על ידי בית המשפט. בחלוף שנים נפרדו בני הזוג, והאישה הגישה תביעה לביטול הסכם הממון, טענה שלא הבינה את ההסכם. כמו כן טענה, שההסכם בוטל "על דרך ההתנהגות". בימים אלה דחה בית המשפט את התביעה שהגישה האישה וקבע, כי ביטול הסכם הממון חייב להיות בכתב, וכי על האישה לכבד את ההסכם.
אומנם, יש מקרים בהם יבטל בית המשפט הסכם ממון שאושר כדין (למשל עקב שינוי מהותי מאוד בנסיבות, או זניחת ההסכם על ידי שני הצדדים בפועל), אך מדובר במקרים חריגים ביותר.

מהו הסכם ממון?

"הסכם  ממון" הינו הסכם בין בני זוג, הצופה פני עתיד, ומסדיר את יחסי הממון שביניהם ואת חלוקת הרכוש בין בני הזוג עם פקיעת הנישואין, בעת הגירושין.
ההסכם יכול להיערך לפני הנישואין או במהלך הנישואין או עובר לפקיעת הנישואין.

אין חובה לערוך הסכם יחסי הממון. כאשר אין בנמצא הסכם יחסי ממון תקף, יחול על זוגות שנישאו אחרי 1/1/1974 הסדר איזון משאבים, אשר בעיקרו הינו חלוקה שוויונית של כלל הנכסים בין בני הזוג.

מהן הדרישות לתוקפו של הסכם ממון?

את ההסכם יש לערוך בכתב (לא בעל-פה ולא בהתנהגות), וגם כל שינוי של הסכם כזה צריך להיעשות בכתב.
הסכם הממון צריך להיות מאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, אשר לו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג. אם לאחר שאושר ההסכם יחפצו בני הזוג לשנותו – נדרש שגם השינוי יאושר על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני.

לפני שבית המשפט יאשר את הסכם הממון, יברר השופט היטב, ועליו להשתכנע בכך, שבני הזוג עשו את ההסכם (או את השינוי להסכם) "בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו", כלשון חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973.

באחד המקרים בו טיפל משרדנו, הגיע החתן המיועד דקות ספורות לפני תחילת טקס החופה אל רעייתו לעתיד, כלה נרגשת ועוטה לבן, שלף (לראשונה) הסכם יחסי ממון מכיסו וביקש ממנה בחיוך להוסיף את חתימתה עליו. בית המשפט קיבל את עמדת משרדנו וקבע, כי בנסיבות אלה לא ניתן לומר שההסכם נעשה בהסכמה חופשית, תוך מודעות למשמעותו ותוצאותיו.

עם זאת  יש לזכור, כי בית המשפט המאשר את הסכם הממון – לא בודק את תוכנו, ולא אמור לבדוק את תוכנו. די שבית המשפט ייווכח, כי בני הזוג עשו אותו בהסכמה חופשית, ותוך הבנת תוצאותיו ומשמעותו.

מה קורה כאשר בני הזוג עורכים הסכם ממון ביניהם, אבל לא מגישים אותו לאישורו של בית המשפט?

אם ההסכם לא אושר על ידי בית משפט – אין לו מעמד של הסכם ממון, אבל עדיין יש לו תוקף של הסכם "רגיל".

באחד המקרים ייצג משרדנו אישה שבעלה התחייב כלפיה בהסכם ממון להעביר לה מחצית מזכויותיו בבית שבבעלותו, ואף סיכם עימה את אופן מכירת הבית במקרה של גירושין. לימים, חזר בו הבעל מהתחייבותו כלפי האישה. האישה פנתה לבית המשפט בבקשה לאכוף על בעלה את ביצועו של ההסכם ביניהם. בית המשפט קבע, שאין מדובר ב"הסכם יחסי ממון", הואיל ולא אושר על ידי בית משפט. ואולם, בית המשפט קיבל את עמדתנו וקבע, שעדיין מדובר בהסכם "רגיל", או הענקת מתנה, או עיסקה אחרת בין בני הזוג במהלך חיי הנישואין, והינם תקפים בהתאם לדין הכללי.

אם  כך,   מדוע  לטרוח  לאשר  את  ההסכם  כדי  שיהיה  דווקא במעמד של הסכם יחסי ממון?

אישור ההסכם כ"הסכם יחסי ממון" מעלה את ההסכם ממעמד של הסכם רגיל, תורם לכוחו המחייב ומצמצם את היכולת לבטלו.

באחד המקרים בהם טיפל משרדנו, נערך בין בני זוג הסכם יחסי ממון, שאושר בבית משפט, במסגרתו התחייב הבעל להעביר נכס מקרקעין הרשום על שמו – לבעלותה המלאה של אשתו. למרות זאת – לא הועברו המקרקעין על שם האישה, וגם לא נרשמה לטובתה הערת אזהרה.

לאחר אישור הסכם הממון הגיש הבנק תביעה נגד הבעל, בגין חוב שנוצר לפני הסכם יחסי הממון, והטיל עיקול על המקרקעין. האישה פנתה לבית משפט, ועתרה לקבל סעד הצהרתי שהיא בעלת מלוא הזכויות במקרקעין מכוח ההסכם.

בית המשפט קיבל את עמדת משרדנו ופסק, שזכותה של האישה במקרקעין מכוח הסכם יחסי הממון גוברת על זכותו של הבנק מכוח העיקול.

הסכם  ממון – רק  לבעלי  רכוש  או  גם  לנטולי  רכוש  ולבעלי  חובות ?

גם וגם וגם.
בעלי רכוש מעוניינים בהסכם יחסי ממון כדי להסדיר את חלוקת רכושם בעת הצורך, כדי להעניק זכויות מסויימות או לשלול זכויות אחרות מבן הזוג.
בני זוג נטולי רכוש, אשר צופים צבירת רכוש עתידי (כתוצאה פיתוח קריירה וכו'),  זקוקים להסכם ממון.
וגם בעלי חובות זקוקים להסכם ממון, בניסיון למנוע את שיתוף בן / בת הזוג בחובותיהם.
ללא הסכם ממון – בני הזוג הינם שותפים בזכויות ובחובות, והנושים עלולים להיפרע מכל אחד מבני הזוג. הסכם ממון המנוסח ועשוי היטב, ביד מקצועית, עשוי למנוע שיתוף בחובות.

האם  הסכם ממון גובר על כתובה?

באחד המקרים, קבע הבעל – במעמד החופה – כי הסכום בכתובה יעמוד על 3 מיליון ₪.
כאשר יחסי בני הזוג עלו על שרטון, טענה האישה שחובת תשלום הכתובה הינה חובה משפטית נוספת לזכויותיה האחרות. ואילו הבעל טען, שדאג לצרכיה של רעייתו במסגרת הסכם יחסי ממון, מכוחו קיבלה האישה נכסים בשווי 2 מיליון ₪,  וטען שהיא צריכה לקבל רק את הסכום הנקוב בהסכם יחסי הממון.
בית המשפט קיבל את טענת האישה, וקבע שבמסגרת הסכם יחסי הממון היא לא ויתרה על כתובתה. בית המשפט הפנה לסעיף 17 לחוק יחסי ממון, הקובע, כי אין באמור בחוק כדי לגרוע מזכויות האישה לפי כתובתה.

זאת, בניגוד למצב בו מעיד הסכם יחסי הממון על כוונה מפורשת לוותר על הכתובה באופן שסותר את התחייבותו המפורשת של הבעל בכתובה.
לסיכום :
קיימת חשיבות מכרעת לעריכת הסכם ממון ביד מקצועית, תוך התחשבות בכל דרישות הפסיקה וקביעותיה. התנהלות נכונה של בני הזוג עשוי להציל נכסים משפחתיים מידי נושים.

 

 

פרסמו עליך לשון הרע ולא נגרם לך נזק – האם ניתן להגיש תביעה? שאלות ותשובות בתחום לשון הרע

הפרכת 10 מיתוסים נפוצים בתחום לשון הרע

מדריך פיצויים לנוסע לחו"ל
מאת: עורכי  הדין ורד כהן ורענן בר – און,
 

  1. אם פירסמו עליך  לשון  הרע  ולא  נגרם  לך  נזק  –  אין  מה  לעשות.לא נכון. מאז שתוקן חוק איסור לשון הרע, ניתן לקבל פיצוי בגין כל דבר לשון הרע שפורסם, גם ללא הוכחת נזק כלשהו. מדובר בפיצוי בסך של 50,000 ₪ (קרן) גם ללא הוכחת כל נזק. יתירה מזו : אם הוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע – מוסמך בית המשפט להכפיל את סכום הפיצוי הקבוע בחוק ללא הוכחת נזק, והוא יעמוד על 100,000 ₪ (קרן), לכל פרסום, גם אם לא הוכח נזק כלשהו שנגרם לקורבן כתוצאה מהפרסום.
    ~
  2. קללות וגידופים (כדוגמת "מטומטם", "אפס", "דפוק") לא מהווים לשון הרע:

    לא נכון. כך למשל, במקרה של פעיל אחת המפלגות שצעק על אחר "אתה אפס", "אתה פוגע בנשים זקנות" – חוייב הלה בתשלום פיצויים.כמובן, לא כל קללה תהווה פרסום לשון הרע. גידופים יכולים להוות הפרה ברורה של חוק איסור לשון הרע, כאשר הכינויים עלולים להשפיל את מושא הפירסום בעיני הבריות, לעשותם לבוז וללעג מצידם, במיוחד בנסיבות בהן נאמרו.כאמור, מאז בוצע השינוי בחוק איסור לשון הרע, המאפשר לתבוע גם ללא הוכחת נזק, קל יותר לתבוע.
    ~
  3. אם הדברים שפורסמו היו אמת  – אין בהם "לשון הרע"
    לשון הרע מוגדר כדבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.
    כך, גם אם הדברים היו אמת – הם עלולים ליפול לגדר "לשון הרע".
    יחד עם זאת, למפרסם עשויה לעמוד הגנת "אמת הפירסום" אם מעבר לכך שהדבר היה אמת גם היה בפרסום ענין ציבורי.
    ~
  4. אי אפשר לפרסם לשון הרע על חברה, אלא רק על אדם פרטי
    לא נכון. גם תאגיד (כדוגמת חברה, עמותה ועוד) יכול להגיש תביעת לשון הרע, למרות שלגבי תאגידים חלים הסדרים חוקיים ספציפיים.
    ~
  5. פרסום לשון הרע יכול להיעשות במילים בלבד
    לא נכון. פרסום לשון הרע יכול להיעשות לא רק באמצעות מילים  (בעל-פה או בכתב) אלא גם באמצעות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.
    ~
  6. אם דברי לשון הרע נאמרו רק לנפגע עצמו  – עדיין אפשר לזכות בתביעת לשון הרע.
    לא נכון. עוולת פרסום לשון הרע קמה רק אם דברי הבלע הגיעו (או שבמקרים מסויימים – היו יכולים להגיע) לאדם אחר – לפחות אדם אחד – חוץ מהנפגע עצמו. אם הגיעו לנפגע בלבד – אין הדבר מקים עילה. (להליך פלילי – נדרשים שני אנשים לפחות שאינם הנפגע).
    ~
  7. אם פרסמו  נגדי  לשון  הרע  –  אפשר  רק  להגיש  תביעה  אזרחית.

    לא נכון. בהתאם לחוק קיימות שלוש אפשרויות. הנפגע יכול להגיש תביעה אזרחית (ומספיק אם הדברים פורסמו לאוזניו של אדם אחד שאיננו הנפגע עצמו). המדינה יכולה להגיש כתב אישום (אם הדברים פורסמו לשני אנשים לפחות שאינם הנפגע עצמו). ואפשרות שלישית : הנפגע עצמו יכול לנקוט בהליך פלילי נגד הפוגע, וזאת על ידי הגשת קובלנה (הליך פלילי) לבית המשפט. בחוק הישראלי יש רשימה מצומצמת של עבירות שבהן רשאי נפגע להגיש קובלנה, הליך פלילי, נגד הפוגע. לשון הרע – כלול ברשימה זו ומתאפשרת הגשת קובלנה בגינו.
    ~
  8. אם פרסמו  נגדי  לשון  הרע  –  הסעד  היחיד  האפשרי  הוא  קבלת  פיצוי
    לא נכון. בנוסף לכל סעד (בהליך אזרחי) או גזר דין (בהליך פלילי), רשאי בית משפט לצוות על איסור הפצה של עותקי הפרסום המכיל את לשון הרע או על החרמתם, וכן לצוות על פרסום תיקון או הכחשה של דברי לשון הרע ועוד.
    ~
  9. אם פורסם  לשון  הרע  על  אדם  שנפטר  –  אי  אפשר לעשות  דבר
    לא נכון. בהתאם לחוק, לשון הרע על אדם שפורסמה אחרי מותו, דינה כדין לשון הרע על אדם חי, אלא שאין בה עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה, אלא רק להגשת כתב אישום בנסיבות מסויימות. החוק קובע, שהגשת כתב אישום בשל פרסום לשון הרע על נפטר תיעשה רק אם ביקש זאת בן-זוגו של המת או אחד מילדיו, נכדיו, הוריו, אחיו או אחיותיו. כך, בנסיבות מסויימות ניתן לפנות ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לפתיחת הליך פלילי נגד מפרסם לשון הרע על הנפטר.אם הנפגע נפטר בתוך 6 חודשים אחרי שפורסמו עליו דברי לשון הרע, לפני שהספיק לנקוט בהליכים – רשאים בן זוגו, ילדו או הורהו, ואם לא השאיר בן זוג, ילדים או הורים – אחיו או אחותו – להגיש, תוך ששה חדשים לאחר מותו, תובענה או קובלנה בשל אותה לשון הרע.אם הנפגע הספיק להגיש תובענה או קובלנה, אך נפטר לפני סיום ההליכים –
    רשאים בן זוגו, ילדו או הורהו, ואם לא השאיר בן זוג, ילדים או הורים – אחיו או אחותו, להודיע לבית המשפט, בתוך 6 חודשים אחרי פטירתו, על רצונם להמשיך בתובענה או בקובלנה. אם כך עשו – יבואו הם במקום התובע או הקובל.~

          10. אם פורסם באמצעי  התקשורת שהתנהלה חקירה פלילית נגד אדם, אין חובה לדווח כאשר התיק  נסגר

לא נכון.
אם פורסם באמצעי תקשורת שנפתחה חקירה פלילית נגד אדם, או שהוגש נגדו כתב אישום, או שהורשע בעבירה, ולאחר מכן התקבלה החלטה לסגור את התיק, לא להגיש כתב אישום או לעכב הליכים, או שהאדם זוכה או שערעורו התקבל, הרי אם אותו אדם דרש בכתב מאמצעי התקשורת לפרסם את ההחלטה העדכנית – קיימת חובה על אמצעי התקשורת לפרסם את ההחלטה העדכנית בתוך זמן סביר מיום קבלת הדרישה. אם אמצעי התקשורת לא פעל כך, למרות שקיבל דרישה בכתב מהנפגע, ניתן לתבוע ממנו פיצויים בגין הפרת חובתו זו.

 

 

 

בעל הציג בהליך גירושין תמונות של אשתו מקיימת יחסי מין עם אחר, והראיות הושגו עקב פריצה לביתה של האישה – האם הראיות קבילות? מה מותר ואסור לחוקר פרטי?

החוקר  הפרטי "פינצ'ר" גלגל, כדי להשיג ראיה. מותר לו? האם  לחוקר פרטי  מותר  הכל ?

מאת:  עורכי הדין ורד כהן ורענן בר–און

עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און

אריאל (שם בדוי) תבע את חברת הביטוח וטען לנכות צמיתה ברגלו הימנית. טען שאינו יכול לכופף אותה כיפוף מלא. עורך הדין של חברת הביטוח שכר שירותיו של חוקר פרטי, שלאחר מעקב קצר אחרי אריאל נקט יוזמה ו… "פינצ'ר" את גלגל מכוניתו של אריאל.
כשהגיע אריאל וראה את הגלגל התקול, הפשיל שרווליו והחליף את הגלגל. החוקר שהסתתר באזור הסריט את המתרחש והעביר לעורך הדין של חברת הביטוח את הסרט ה"מרשיע", המתעד את אריאל מכופף בחופשיות את רגלו, כיפוף מלא, בניגוד לנטען בתביעתו.
ברור שהחוקר הפרטי "חצה את הגבול", ואף ביצע עבירה פלילית לכאורה, כאשר העז "לפנצ'ר" את הגלגל, תוך גרימת נזק לרכוש של אריאל. ועדיין – האם ה"ראיה" שהשיג אגב כך – תתקבל על ידי בית המשפט ?

השימוש בחקירות פרטיות כדי "לנצח במשפט" ו"לייצר ראיות" הינו נפוץ ביותר, ולא רק בתביעות בהן מעורבות חברות ביטוח.
לאחרונה, הוגשה תלונה על שופט, בטענה כי התרועע עם רעיית המתלונן העובדת בהנהלת בתי המשפט. המתלונן שכר חוקרים פרטיים כדי לגלות עם מי מתרועעת רעייתו. יש בנמצא הקלטת סתר בלתי חוקית שנטען כי היא מוכיחה את התלונה.
במקרים אחרים, שכרו חוקרים פרטיים את שירותיהן של נערות פיתוי, שתפקידן היה "להפיל" אנשי עסקים חרדיים ולספק ראיות למעשים בלתי כשרים.
בסכסוך בין תאגידי ענק, נשכרו שירותי חוקר פרטי כדי להתחקות אחר כספים שהוצאו שלא כדין ויצירת תשתית מתחרה לחברת האם.

העובדה שאדם נושא רישיון של "חוקר פרטי" על פי דין במדינת ישראל – אינה מאפשרת לו לעבור על החוק כדי להשיג ראיות. ראיות אותן השיג החוקר הפרטי אגב פגיעה בפרטיות, הטרדת עדים, האזנות סתר ועוד – הינן ראיות פסולות. כך לגבי ראיה שהושגה באמצעות ציתות לשיחה, בניגוד לחוק האזנות סתר. גם אם הראיה מהווה הוכחה נחרצת, הרי בשל כך שהושגה באמצעים פסולים ומנוגדים לדין – לא ניתן יהא להסתמך עליה. בתי המשפט הטילו מגבלות ברורות על פעולתם של חוקרים פרטיים, וקבעו, כי ראיות שהושגו תוך הפרת חוק – הינן בלתי כשרות ולא ניתן להגישן.

באחד המקרים הציג בעל נבגד תמונות של אשתו מקיימת יחסי מין אחר, כאשר תמונות אלה הושגו תוך הפרת חוק הגנת הפרטיות ופריצה לביתה של האישה. בית הדין הרבני האזורי קיבל את התמונות כקבילות. אבל בג"צ קיבל את עתירת האישה, קבע שהתמונות הושגו תוך הפרת חוק הגנת הפרטיות, המחייב גם את בתי הדין הרבניים, וקבע שהתמונות אינן קבילות.
יחד עם זאת, קבע בג"צ, כי במקרים אחרים, כאשר ייקבע שהפגיעה בפרטיות נעשתה בתום לב ולא גרמה לפגיעה חריפה וקיצונית בפרטיות האישה – עשויה הראיה להתקבל.

מעבר לכך, על פי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב – 1972, אסור לחוקר פרטי להתחזות (במילים או בהתנהגות) לעובד ציבור / שוטר / בעל מקצוע הטעון החזקת רישיון (כדוגמת רופא, עו"ד). כמו כן אסור לו להתחזות לשליחו של אחר.

במקרים בהם הושגו ראיות תוך הפרת חוק, כדוגמת חדירה לפרטיות, האזנת סתר, מצגי שווא, הטעיה מכוונת ופגיעה בכבוד האדם – תיפסלנה הראיות.

אבל לא כל הפרה של כללי האתיקה החלים על חוקרים פרטיים תביא לפסילת הראיה שהושגה באמצעות הפרה זו. כך למשל, הפרת תקנות החוקרים הפרטיים, הקובעות איסור על חוקר פרטי להתחזות כשליחו של אדם פלוני, או כמי שפועל מטעמו, וכן החובה המוטלת על חוקר פרטי להציג עצמו כחוקר פרטי – לא מביאה "אוטומטית" לפסילת הראיה שהושגה על ידו.

כך, יש להבחין בין השגת ראיות באופן המנוגד לחוק (שתביא לפסילתן) לבין חריגה מכללי האתיקה של החוקרים הפרטיים. אף אם חרג החוקר הפרטי מכללי האתיקה – ואף אם נפתח נגדו הליך משמעתי, או אפילו פלילי – אין בכך כדי לפסול מיידית את פירות החקירה מלשמש כראיה במשפט.

שיטה לגיטימית בה נוקטים חוקרים פרטיים הינה "התחברות לאדם בכיסוי". מדובר ביצירת קשר (החל מקשר בן מספר דקות, ואפילו קשר בן חודשים רבים), כדי ליצור אמון עם נשוא החקירה.

באחד המקרים בהם טיפל משרדנו, טען גבר שנתבע לשלם מזונות, כי הוא משתכר שכר נמוך. האישה ידעה שבעלה משתכר הרבה יותר ממה שהוא מצהיר. חוקר פרטי שאת שירותיו שכרה האישה התחבר עם הבעל, יצר עימו קשרי ידידות וגרם לו לחשוף עצמו, תוך שהוא מתרברב בשכר שהוא מרוויח. כך, עלה בידי האישה להוכיח את שכרו הגבוה של הבעל, ולקבל מזונות בהתאם.

במקרים בהם השגת הראיות לא חרגה מ"תחבולה מינורית סבירה וקבילה" נטו בתי המשפט לקבל את הראיות. זאת, בניגוד למקרים בהם למשל החוקר נמנע מלהציג עצמו כגורם רשמי מטעם הביטוח הלאומי וגופים נוספים, או מקרים בהם הראיות הושגו תוך פגיעה קשה בפרטיות.

באחד המקרים, חדרה צעירה למחשב בבית החולים בו עבדה, הוציאה פרטים על אמה של חברתה וסיפרה לחברתה, כי אמה עברה הפלה בבית החולים. כאשר נודע לאביה של החברה על ההפלה שעברה אשתו, וביודעו, כי לא קויימו ביניהם יחסי מין משך תקופה ארוכה, הבין כי בגדה בו ונקט הליך גירושין, אגב הכרזתה כ"מורדת", על כל המשתמע מכך מבחינה כלכלית.
בית החולים התגונן בטענה שמדובר במחשב מאובטח. החוקר הפרטי זימן את הצעירה לראיון עבודה, כביכול, בתחום המחשבים. ב"ראיון העבודה" נשאלה הצעירה, בעקיפין, על המחשב של בית החולים שם עבדה. או אז תועדה הצעירה כשהיא מספרת שמחשב בית החולים כלל אינו מאובטח, וכי המידע בו היה נגיש לכל עובד זוטר, כמוה.

במקרה אחר, עקבו חוקרים פרטיים אחרי גבר נגדו ניהלה אשתו מאבק גירושין. עיקובים אלה הולידו ממצאים בדבר חייו האחרים של הגבר, לרבות מידע על בת זוגתו החדשה וילדיה. נקבע, כי פעולות החקירה שביצעו החוקרים באותו מקרה (המעקבים אחר הגבר) לא חרגו מהמותר בחוק. בית המשפט אף קבע, שלמרות חשיבות הזכות לפרטיות, הרי לא כל פגיעה בה מזכה את הנפגע בפיצוי.

במקרה נוסף, חוזרה נפגעת תאונת דרכים על ידי מאהב אלמוני. לאחר מכן התגלה לה, כי המחזר הנמרץ הינו לא אחר מאשר נציג חברת הביטוח שביקשה להתחמק מתשלום הפיצויים על התאונה.  החוקר הציג עצמו כנציג עמותה המלווה בהתנדבות אנשים מבוגרים לטיולים בחו"ל, וניסה "לדוג" מהנפגעת מידע שישמש נגדה במשפט שהיא מנהלת נגד חברת הביטוח. רק כאשר התייצב החוקר בבית המשפט – הבינה הנפגעת, שלא מדובר במחזר אלא בחוקר פרטי, שכל מטרתו בקשר עימה היתה איסוף ממצאים שיועילו לחברת הביטוח. בית המשפט קבע, שהתנהלות החוקר היתה פסולה מכל וכל. לפי תקנות החוקרים הפרטיים, מחוייב חוקר פרטי להזדהות בעת מילוי תפקידו "לכל מטרה וענין במילים חוקר פרטי". הן גם אוסרות על חוקר פרטי להתחזות "כשליחו של אדם פלוני או כמי שפועל מטעמו". ואילו באותו מקרה החוקר – גם לא ציין בפני הנפגעת שהוא חוקר פרטי וגם הציג בפניה מצג שווא כאילו הוא נציג עמותת מתנדבים. בנוסף, קבע בית המשפט, שהחוקר הרעיף על האישה מחמאות אישיות, ויצר אצלה רושם שהוא מעוניין בקשר אישי איתה, נכנס עימה לשיחות פרטיות והוציא ממנה אמירות שונות כדי להציגן בבית המשפט. בית המשפט קבע, שהדעת אינה סובלת שחוקרים פרטיים ידלו מידע מנפגעים באמצעות התחזות לנציגי גופים העשויים להיטיב עם  הנפגעים , להותיר אותם עם לב שבור, ובמקביל לבקש לעשות שימוש במידע שהתקבל בצורה כל כך לא הגונה.
באותו מקרה נקבע, כי התנהגות החוקר עומדת בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, ובית המשפט דחה את הניסיון להציג ראיות שהושגו תוך הפרה של ההגנה על הפרטיות ועשיית שימוש במצג שווא.
בית המשפט קבע, שהחוקר הפרטי פגע בפרטיותה ובכבודה של התובעת, וכי לו ידעה התובעת על זהותו האמיתית של החוקר – אין ספק שלא היתה מקיימת עימו קשר כלשהו. כך, קבע בית המשפט, כי ראיה זו, שהושגה תוך הפרת חוק – איננה כשרה. עדות החוקר נפסלה, וקלטות השיחות שניהל עם הנפגעת – הוצאו מתיק בית המשפט.

ומה לגבי אריאל, עימו פתחנו?

באותו מקרה היה ספק אם בית המשפט יפסול את הראיה שהושגה לאחר שהחוקר הפרטי "פינצ'ר" את גלגל המכונית. היה חשש שבית המשפט יקבל את הראיה למרות השיטה הפסולה בה הושגה, וזאת מבלי לגרוע מנקיטת אמצעים משמעתיים או פליליים כלפי החוקר הפרטי שהזיק לרכושו של אריאל.
לכן, באותו מקרה, בחר משרדנו להביא לפסילת הראיה לגופה. משרדנו הוכיח, כי סרט הצילום זוייף, וכי הוא מתעד בצילום ראי את רגלו השמאלית של אריאל ולא את רגלו הימנית, היא הרגל הפגועה. משרדנו ידע שאריאל באמת ניזוק ברגלו הימנית, ועל כן חיפש בסרט הצילום את התרמית. זו התגלתה לאחר שבקצה הצילום תועדה לוחית רישוי של מכונית שחנתה רחוק ממכוניתו של אריאל, וזו הוכיחה, כי מדובר בצילום ראי. כלומר – הסרט לא תיעד את רגלו הימנית, הפגועה, של אריאל, אלא את רגלו השמאלית, הבריאה. לאחר שהתגלתה התרמית, בית המשפט פסל כמובן את ה"ראיה", ואף מתח ביקורת קשה על מעשיו של החוקר הפרטי, תוך השתת הוצאות לטובת אריאל.

 

מילות אהבה זה לא מספיק

הכתובה – סכום של כבוד או נטל כלכלי מחייב? האם סכום של מליון דולר בכתובה הוא מחייב?

בימים האחרונים נדרש בית הדין הרבני בצפון הארץ לעסוק בסוגיה קשה. צעיר מהצפון טוען, כי בעת הקידושין, מישהו ניצל את העובדה שהיה שתוי, והוסיף אפס לסכום הכתובה. כעת, כשהם מתגרשים, דורשת האישה 5 מיליון שקלים במקום 500 אלף שקלים כפי שטוען הבעל.

מאת: עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און

הסכום בכתובה - האם הוא מחייב?

יהודים שנישאים כדת משה וישראל – בטרם החופה חותם החתן על שטר כתובה. מדובר בשטר לפי הדין העברי, בו נוקב החתן בסכום שהאישה תהא זכאית לו באם יפר את חובות הנישואין כלפיה ("תוספת כתובה"), בנוסף ל"סכום הבסיס", סכום קבוע המהווה את עיקר הכתובה.

לבעל יש מספר חובות כלפי האישה : חובות מזונות, כסות, מדור, עונה, ריפוי, פדיון שבויים, תשלום עיקר כתובה, קבורה, מזונות האישה בזמן אלמנותה ומזונות הבנות עד נישואיהן.

סכום הכתובה מהווה עבור האישה את הסכום הראשוני להתחלת חייה לאחר הגירושין, היינו שטר הכתובה מקנה בטחון סוציאלי לאישה.

הבעל או יורשיו צריכים לשלם את הסכום שהוא "עיקר הכתובה" לאישה עם פקיעת הנישואין (גירושין או פטירת הבעל), אלא אם הופטר הבעל מתשלום הכתובה מכוח מספר עילות מוכרות לכך.

אין בתביעת סכום הכתובה כדי למנוע מהאישה להגיש תביעות כספיות נוספות נגד הבעל, כדוגמת – הסכם לחלוקת הרכוש שנצבר בחיי הנישואין, ועוד.
לרגל פתיחת עונת החתונות המסורתית, כדאי לדעת כמה דברים חשובים על קביעת הסכום בכתובה.

הסכום שנקבע בכתובה אינו דבר של מה בכך, ויש השלכות לקביעת סכום גבוה במיוחד.

זוגות רבים מייחסים לכתובה משמעות טקסית בלבד, ונוקבים בכתובה בסכומים מופרזים על מנת להרשים את הנוכחים ולהוכיח עד כמה אוהב הבעל את אשתו.

ואולם הכתובה הינה זכות השווה כסף. כתובה – היא כמו המחאה. התחייבת – שילמת !
הכתובה הינה מסמך משפטי מחייב, בעל משמעות חוזית והסכמית מחייבת. הכתובה היא מסמך המעיד על התחייבות כספית, שהבעל נוטל על עצמו כלפי אשתו עם הנישואין לה.
במקרים רבים נדרשים בעלים לשלם את סכום הכתובה כתנאי לקבלת גט.

באחד המקרים חפץ החתן לרשום בכתובה סכום סימלי של כ- 2,000 ₪, ואילו הורי הכלה לחצו לנקוב בסכום מכובד, כ- 400,000 ₪, כדי להראות שבתם "לא התחתנה עם קמצן". וכך היה. כחודשיים לאחר החתונה –  הגיש הבעל תביעת גירושין, טען שבחודשיים בהם היו נשואים לא הספיקו בני הזוג לצבור רכוש משותף ואין להם ילדים משותפים, וביקש להתגרש. האישה דרשה לקבל את סכום כתובתה. בית הדין הרבני חייב את הבעל לשלם לאישה את סכום כתובתה במלואו, למרות הנישואין הקצרצרים.

הבעל מתחייב בכתובה– לזון, לפרנס ולכבד את האישה, וכן לשלם עיקר הכתובה (סכום בסיס), תוספת הכתובה (סכום שרשאי הבעל להוסיף לפי שיקול דעתו), נדוניה ותוספת נדוניה, במקרה של פקיעת הנישואין עקב גירושין או מות הבעל.

מהו  הסכום  בו  כדאי  לנקוב  בכתובה ?

הסכום הנקוב בכתובה אמור להבטיח את מצבה הכלכלי של האישה לאחר הגירושין. בנוסף, נועד סכום זה למנוע את פירוק הנישואין בקלות, ולגרום לבעל "לחשוב פעמיים" – "שלא תהא קלה בעיניו להוציאה".

איש מאיתנו אינו יודע מה יילד יום ומה צופן לנו העתיד. והיה אם יגיעו בני הזוג לכדי גירושין, או חלילה ימות הבעל, זכאית האישה לקבל את הסכום הנקוב בכתובתה.

יש מקרים בהם עלולה האישה לאבד את כתובתה (אישה מורדת, אישה המסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה, אישה הבוגדת בבעלה, אישה עוזבת את הבית ללא סיבה וכן הלאה).
ואולם, בדרך כלל האישה זכאית לקבל את הסכום הנקוב בכתובה.

בעוד לבעל יש אינטרס לנקוב בכתובה סכום סימלי,
הרי לאישה יש  אינטרס שהסכום יהא גבוה ככל הניתן.

בקביעת סכום הכתובה יש לקחת בחשבון, שיתכן ויבוא יום בו יהיה על הבעל לשלם את הסכום בו נקב בכתובה. התחייבות שנעשתה בלהט האירוע עלולה להביא לתוצאות הרסניות בעתיד.  חתן שנקב בסכום דמיוני בכתובה, כאקט של התפארות,  ימצא עצמו עם התחייבות אישית שלו כלפי רעייתו, המהווה אקט משפטי מחייב לכל דבר וענין.

אומנם, לבית הדין הרבני, המחזיק בסמכות ייחודית לדון בנושא הכתובה, יש שיקול דעת בנסיבות המקרה, והוא יכול להתייחס גם לסכום ההתחייבות עצמו, בכל הנוגע לסכום העולה על עיקר הכתובה (סכום הבסיס). ברם כל מקרה לנסיבותיו ובהתאם להשקפות הדיינים.

יש מקרים, בהם תיקנו בתי הדין הרבניים את הסכומים הדמיוניים שננקבו בכתובה "מוגזמת". בתי הדין קבעו, כי הבעל לא תיאר לעצמו שישלם סכום זה, כי הסכום בלתי הגיוני ויוצר בעייתיות קשה, וכי אין כוונת הכתובה להעשיר את האישה הגרושה ולהוריד עד עפר את הבעל. כך למשל, במקרה של בעל עובד הייטק שנקב בכתובת אשתו בסכום של 18 מיליון ₪. ביה"ד הרבני קיבל את טענת הבעל שלא התכוון להתחייב בסכום כזה, והפחית את הסכום לסכום סביר (בנסיבות) של מיליון ₪ בלבד.

ואולם, בפסקי דין אחרים נקבע, כי אין פסול בכתובה הכוללת סכומים מוגזמים, ויש לכבדה, למרות הסכום המוגזם הנקוב בה. כך למשל, באחד המקרים פסק בית הדין הרבני, כי שומה על בעל לשלם לרעייתו דמי כתובה בסך של  מיליון  דולר,  כנקוב בכתובה, למרות שמדובר בסכום אסטרונומי, אשר נכתב לשם הכבוד בלבד.

לאור האמור, מומלץ לכל המתחתנים לשקול היטב בטרם יירשמו סכום אסטרונומי בכתובה, וליטול בחשבון גם את התרחישים האחרים, הריאליים. כמו בכל תחום – גם כאן – מוטב לנקוט מעט צניעות. מומלץ לנקוב בסכום סביר כפועל יוצא מהרכוש הקיים. נקיבת סכום כתובה דמיוני כהפגנת כבוד או כהתפארות – עלולה לגרור תוצאות כלכליות הרסניות בעתיד.

 

מהו הסכם ממון ? כיצד אם בכלל ניתן לבטל הסכם שכזה ? הסבר על הסכמי ממון / אתר אישה

מאת : עו"ד ורד כהן  ועו"ד  רענן  בר-און

עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און

מהו הסכם ממון ? מה המשמעות החוקית שלו ? כיצד אם בכלל ניתן לבטל הסכם שכזה ? האם גם בעלי חובות יכולים לחתום על הסכם ממון או שהוא נועד רק לבעלי רכוש ? מהוא הסכם ממון פקטיבי וכו'.

בעקבות הדיווחים על הפרידה של דודו אהרון וארוסתו עקב סירובה לחתום על הסכם ממון נסביר מהו  הסכם  ממון ?

"הסכם  ממון" הינו הסכם בין בני זוג, הצופה פני עתיד, ומסדיר את יחסי הממון שביניהם ואת חלוקת הרכוש בין בני הזוג עם פקיעת הנישואין, בעת הגירושין. ההסכם יכול להיערך בין לפני הנישואין, בין במהלך הנישואין ובין עובר לפקיעת הנישואין.

הסכם ממון קובע את חלוקת הרכוש בין בני הזוג במקרה של פרידה וגירושין, ומונע מאבקים משפטיים עתידיים בין בני הזוג במצב של פרידה או גירושין בעניין חלוקת הרכוש.

מהן  הדרישות  לתוקפו  של  הסכם  ממון ?

את ההסכם יש לערוך בכתב (לא בעל-פה ולא בהתנהגות), וגם כל שינוי של הסכם כזה צריך להיעשות בכתב.
הסכם הממון צריך להיות מאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, אשר לו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג.
לפני שבית המשפט יאשר את הסכם הממון, יברר השופט היטב, ועליו להשתכנע בכך, שבני הזוג עשו את ההסכם (או את השינוי להסכם) "בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו", כלשון חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973.

הסכם  ממון – רק  לבעלי  רכוש  או  גם  לבעלי  חובות ?

גם וגם. בעלי רכוש חפצים להסדיר את חלוקתו בעת הצורך, על מנת למנוע או להעניק  זכויות לבן הזוג. אבל, גם בני זוג נטולי רכוש, הצופים צבירת רכוש עתידי (פיתוח קריירה וכו'),  זקוקים להסכם ממון.  ואילו בעלי חובות גם הם זקוקים להסכם ממון, ברצונם למנוע את שיתוף בן / בת הזוג בחובותיהם.

ללא הסכם ממון – בני הזוג הינם שותפים בזכויות ובחובות, והנושים עלולים להיפרע מכל אחד מבני הזוג. הסכם ממון המנוסח ועשוי היטב, ביד מקצועית, עשוי למנוע שיתוף בחובות.

מהו  הסכם  ממון  פיקטיבי ?

לעתים חותמים בני זוג על הסכם ממון, בניסיון למנוע השתלטות נושים על נכסיהם.
כך, עורכים בני הזוג הסכם יחסי ממון פיקטיבי, במסגרתו מעביר בן הזוג החייב לבן הזוג האחר את כלל הרכוש או חלקו, כדי להתחמק מנושים. כדי שההסכם ייראה אמין, כשר ותקף גם כלפי הנושים, מאשרים אותו בני הזוג בפני בית המשפט, אשר מעניק לו תוקף של פסק דין.

הסכם ממון פיקטיבי עלול להיות מוכרז כ"חוזה למראית עין", אשר דינו להתבטל. החוק קובע, כי חוזה שנכרת למראית עין בלבד – בטל, ואולם אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכות שרכש אדם שלישי בהסתמך בתום לב על קיום החוזה.
טענות  אחד  מבני  הזוג  לבטלות  הסכם  הממון  הפיקטיבי :

בדרך כלל, כאשר בני זוג מחליטים לערוך הסכם פיקטיבי, מערכת היחסים הזוגית שלהם תקינה, וההסכם נועד להציל את הרכוש מנושים. ואולם, כאשר קורה והמערכת הזוגית באמת מגיעה לסיומה, נוצרת בעיה בין בני הזוג עצמם.
אחד מבני הזוג טוען, כי השני ויתר על חלקו ברכוש, ויש לאכוף את ההסכם ביניהם. ואילו בן הזוג השני טוען, מדובר בהסכם פיקטיבי, כאשר לאמיתו של דבר לא התכוון לוותר על חלקו לטובת האחר.

בתי המשפט פסקו, כי על בן הזוג הטוען לביטול ההסכם מוטל נטל ראיה כבד.
במקרים רבים, קבעו בתי המשפט, כי משניתן להסכם הממון תוקף של פסק דין – מושתק הבעל מלהעלות כל טענה כנגד אמיתות ההסכם ונכונותו, אין לאפשר לבעל ליהנות מפרי חטאו ויש לדחות את הטענה לפיקטיביות ההסכם.

טענות  הנושה  לביטול  הסכם  הממון  בטענה  כי  הוא  פיקטיבי :

נושה הפונה לבית המשפט ומבקש להכריז על בטלות הסכם הממון, צריך להוכיח ולשכנע, כי ההסכם נועד להברחת נכסים והינו למראית עין בלבד. לכך נדרש נטל הוכחה מוגבר.
בית המשפט יבדוק, בין השאר – האם בוצעה העברה אמיתית (גם אם מלכתחילה נועדה להשיג את הנושים), מהו העיתוי לעריכת ההסכם ביחס לעיתוי צמיחת החובות והיוודעם,
האם הסכם הממון הוא חד צדדי לטובת בן זוג אחד בלבד, כאשר השני נותר עם החובות בלבד, האם התקיים סכסוך מוקדם בין בני הזוג, האם הצדדים מוסיפים לנהל חיים משותפים, מה הייתה כוונתם האמיתית של בני הזוג, האם יש בנמצא נסיבות חשודות, המעידות על מרמה (חדלות פרעון של אחד מבני הזוג, ניהול עסקאות באופן בלתי מקובל, אי העברת חזקה פיסית ברכוש) ועוד.

יש הבדל גדול בין מקרה בו מעביר הבעל את נכסיו לאישה במטרה לפצותה על העוול שגרמו לה מעשיו, ובין מקרה בו נועדה ההעברה להקנות לאישה עדיפות על פני נושים אחרים, המתדפקים על דלתו, תוך ביצוע העדפה פסולה.

בית המשפט יתחקה אחר רצונם וכוונתם האמיתית של הצדדים להסכם. כל מקרה בהתאם לנסיבותיו העובדתיות המיוחדות.

במקרים רבים ביטלו בתי המשפט הסכמים שנקבע כי כל תכליתם הייתה להבריח רכוש מנושים.

כך למשל, במקרה של בני זוג שהיו בעלים בחלקים שווים של דירת מגורים, כאשר לבעל היה חוב כספי לבנק בסכום של מאות אלפי שקלים. בני הזוג כרתו הסכם, בו נקבע שזכויות הבעל בדירה יעברו לרעייתו. בני הזוג התגרשו. הבנק טען, כי מדובר בהסכם פיקטיבי ומהווה ניסיון להבריח רכוש לנוכח חובו של הבעל לבנק. ואילו האישה טענה, כי ההסכם הוא אמיתי ויש לכבדו ולקבוע, כי היא בעלת מלוא הזכויות בבית.
האישה טענה, כי הבנק אינו יכול לממש את הדירה לצורך גביית החוב של הבעל.
באותו מקרה קבע בית המשפט, שלא הייתה לצדדים כוונה להבריח רכוש מהבנק, אלא התרשם מכנות כוונתם של בני הזוג וכנות ההסכם, באמצעותו חפץ הבעל להבטיח את מצבה הכלכלי של האישה.
במקרים אחרים, כאשר התרשם בית המשפט, כי העברת הנכסים על שם האישה במסגרת הסכם יחסי ממון נעשתה כדי ועל מנת לחמוק מתפיסת הנכסים על ידי נושים וסיכול גביית החובות – הביא הדבר לביטול ההסכם.
לסיכום :
קיימת חשיבות מכרעת לעריכת הסכם ממון ביד מקצועית, תוך התחשבות בכל דרישות הפסיקה וקביעותיה. התנהלות נכונה של בני הזוג עשוי להציל נכסים משפחתיים מידי נושים.