האם בימנו מנהלים פחות מתנכלים לעובדים ונותנים להם יותר זכויות בעבודה?

האם בימנו עובדים פחות מתנכלים לעובדים ונותנים להם יותר זכויות בעבודה?

מאת: עו"ד חגית רימון hrimon@gmail.com

האם העובדים מקבלים יותר זכויות?

פעם, כשהייתי סטודנטית צעירה ועבדתי במחלקה לחקירות שוטרים, התביישתי לדבר בישיבות עם למעלה מ-3 אנשים.
היום, בד"כ אין לי בעייה לומר את דעתי גם בישיבות גדולות.
כולנו אנשים, וכולנו זכאים לדיעה. תמיד יהיו כאלה שיצעקו עלייך, יזלזלו בך, ינסו להקטין אותך, להתנשא מעלייך ונתקלתי ברבים כאלה (לאו דווקא כלפיי). כמובן שיש גם כאלה שיקשיבו לדברייך וישמחו לשמוע את דעתך.
נתקלתי במנהלים ומנהלות שחושבים שהשמש זורחת להם מ…, ונתקלתי גם במנהלים המתייחסים לעובדיהם בגובה העיניים.

בדרך כלל אנשים המתנשאים על אחרים, הם חסרי ביטחון מבפנים. ילדים קטנים שלא התפתחו מספיק רגשית, ומחפשים להגביה את עצמם על חשבון אחרים.
יהירות והתנשאות הן תכונות די בזויות בעיניי, ואני מעריכה יותר אנשים שרואים את כולם כשווים.

אני חושבת ומרגישה שעם השנים, המנהלים והמנהלות מתייחסים יותר בכבוד כלפי עובדיהם. בעבר הם הירשו לעצמם בהרבה יותר. לנצל עובדות שלהן, לדבר אליהן בלשון לא נעימה, להתייחס באופן מתנשא למנקות ולשומרים, ולמנוע מהם זכויות בסיסיות. היום, הרבה בזכות בתי הדין לעבודה שעמדו לצד העובדים המוחלשים ובזכות חקיקה ואכיפה יותר רבה של חוקי המגן מצד אחד, ומצד שני בזכות עליית המודעות לחוק למניעת הטרדה מינית – סביבת העבודה הפכה להיות נעימה יותר. כמו כן, החלו לצוץ בבתי הדין לעבודה תביעות של עובדים נגד מנהלים בגין התעמרות והתנכלות. העובדים יותר מודעים לזכויותיהם ופחות חוששים לתבוע.
בימנו המנהלים בדרך כלל פחות מרשים לעצמם להתנכל לעובדים ויודעים שהתנהגות מבזה או מטרידה עלולה לעלות להם הרבה כסף, או אפילו להביא לפיטוריהם מהעבודה.
כמובן שיש עוד מה לשפר, אבל בסך הכל נראה לי שאנו במגמה של שיפור היחס לעובדים. זוכרים את התקופה שבה הקופאיות ועובדות הסופרפארם נאלצו לעמוד כל המשמרת? תודה לאל שזה מאחורינו…

מדריך להעסקת בני נוער – זכויות וחובות – הגיל המינימלי, השכר המינימלי ועוד

העסקת בני נוער – עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און מסבירים:

עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און

מעסיקים רבים "מוצפים" בימי הקיץ ובחופשות בפניות של בני נוער המחפשים עבודה. מלצרות, ניקיון, זבנות, רשתות מזון מהיר, סדרנות – "הכל הולך". העיקר "לעשות כסף" במהלך החופשה הגדולה.

החוק מתייחס לבני נוער כאוכלוסיה הזקוקה להגנה מיוחדת, והצורך להגן על בני הנוער הביא לחקיקת כללים קפדניים.
מעסיקים שעוברים על הוראות חוק עבודת נוער חשופים לסנקציות פליליות, הכוללות קנסות של אלפי ומאות אלפי ₪, ואף עונשי מאסר.

להלן מדריך למעסיק החפץ להעסיק בני נוער.

גיל  העסקה – 14  ומעלה:

על פי החוק בישראל אסורה העסקת מי שגילו פחות מ- 14 שנים.

מעסיק שהעסיק ילדים מתחת לגיל 14 במכירת פרחים בצמתי הכבישים נקנס ב- 100,000 ש"ח. על מעסיק אחר שהעסיק בני פחות מ- 14 שנים – נגזר קנס של 90,000 ₪.

מועדי העסקה ושעות עבודה :

מגיל 14 עד 16 – מותר להעסיק רק במהלך חופשת לימודים רשמית, בין השעות 08:00 ל- 20:00, וגם זאת רק בעבודות קלות, שלא תגרומנה נזק לבריאות והתפתחות בני הנוער. מותר להעסיק רק עד 8 שעות ביום, ולא יותר מ-  40 שעות בשבוע.
מגיל 16 עד 18  – ניתן להעסיק גם במהלך שנת הלימודים וגם במהלך חופשות רשמיות מהלימודים.

תנאי ההעסקה במהלך שנת הלימודים
– אסור להעסיק בשעות הלימודים עצמן, ואסור להעסיק יותר מ- 9 שעות ביום ולא יותר מ- 40 שעות בשבוע. בנוסף, מותר להעסיק לפני השעה 06:00 ואחרי השעה 20:00, למעט מקרים מיוחדים שנקבעו בחוק.
תנאי ההעסקה במהלך חופשות רשמיות מהלימודים – ניתן להעסיק בין השעות 08:00 לשעה 24:00 ובתנאי שאם הנער מסיים את העבודה לאחר השעה 20:00 – המעסיק ידאג להסעת הנער העובד לביתו.
בימי שישי ובערבי חג – אין להעסיק בני נוער יותר מ- 7 שעות.

העונשים על הפרת החוק – כבדים. לדוגמא, אחת מרשתות האופנה ספגה קנס של 250,000 ₪ לאחר שהפרה הוראות העסקת בני נוער לגבי שעות עבודה ועבודת לילה. מסעדה שהעסיקה בני נוער בימי מנוחה והפרה הוראות נוספות נקנסה ב- 75,000 ₪.

סוגי  העבודות :

יש מגבלות בטיחותיות ובריאותיות לגבי העסקת בני נוער. לדוגמא, אסור להעסיק בסביבת עבודה בה יש מעל 40 מעלות. אסור להעסיק בעבודות שדורשות נשיאת משקל רב לאורך זמן. אסור להעסיק בעבודות הדורשות מגע עם חומרים מסוכנים כדוגמת חומרי הדברה, ייצור חומרים הקלים להתלקח ועוד.

שכר  עבור  עבודת  בני  נוער :

השכר שמעסיק מחוייב לשלם לבני הנוער תלוי בגילם ובשכר המינימום במשק. שלא כמו מבוגרים, משרה מלאה אצל בני נוער כוללת 173 שעות בחודש בלבד.
שכר המינימום לבני נוער עד גיל 16 עומד על 70% משכר המינימום למבוגר. שכר המינימום לבני נוער מגיל 16 עד גיל 17 עומד על 75% משכר המינימום למבוגר. שכר המינימום לבני נוער
מגיל 17 עד גיל 18 עומד על 83% משכר המינימום למבוגר.

החובה לשלם שכר הינה על כל זמן עבודה, לרבות זמן שהמעסיק מגדירו כ"התלמדות". כך למשל, פיצריה שלא שילמה שכר לנערה בזמן ש"התלמדה" – נקנסה באלפי ש"ח.

הנה אתר לחישוב שכר מינימום

החזר  הוצאות  נסיעה  לעבודה :

בני הנוער זכאים, בנוסף לשכר העבודה, גם להחזר הוצאות הנסיעה מביתם אל מקום העבודה ובחזרה. גובה ההחזר נקבע לפי עלות נסיעה בתחבורה ציבורית עד לתקרה יומית. התשלום הוא עבור הנסיעה המוזלת ביותר האפשרית.

הפסקות :

ביום עבודה שאורכו 6 שעות ומעלה – זכאים בני הנוער להפסקה בת 45 דקות לפחות, כאשר חצי שעה מתוכה צריכה להיות רצופה.

יום  מנוחה :

אסור להעסיק בני נוער ביום המנוחה השבועי. ליהודים – שבת, ולבני דתות אחרות – שישי, שבת או ראשון.

רישום  שעות :

חובה על המעסיק לערוך רישום מדוייק של שעות העבודה של בני הנוער ולהוציא תלושי שכר כדין.

אישור  רפואי  ומסמכים :

חובה על המעסיק לקבל מהנער צילום תעודת זהות של הנער או של הוריו, ואישור רופא המאשר שאין בעבודה כדי להזיק לבריאותו של הנער.

לא יועסק נער אלא אם כן נבדק בדיקה רפואית, ורופא המשפחה שבדק אותו נתן אישור רפואי להעסקתו.

העסקה ללא אישור רפואי עלולה להביא להטלת קנס בסך של עד כ- 30,000 ₪ או מאסר עד ששה חודשים.

חובה למסור הודעה על תנאי העסקה :

המעסיק מחוייב למסור לבני הנוער הודעה בכתב בנוגע לתנאי העסקתם, וזאת בתוך 7 ימים לכל המאוחר ממועד תחילת העבודה. בהודעה יש לכלול את זהות המעסיק, תאריך תחילת העבודה, תיאור עיקרי התפקיד, ציון שם הממונה או המנהל הישיר, אורכו של יום העבודה, יום המנוחה השבועי, סך כל התשלומים שישולמו בגין העבודה, לרבות מועדי התשלום ועוד.

פיצויי  פיטורין :

החובה לשלם פיצויי פיטורין לקטינים זהה לחובה לשלם פיצויי פיטורין למבוגרים (בדרך כלל לאחר שנת עבודה, אך גם התפטרות הנובעת מגיוס לצה"ל מזכה בפיצויי פיטורין).

פנסיה :

מעסיק בני נוער אינו חייב להפריש לפנסיה עבור בני הנוער העובדים אצלו. חובת ההפרשה לפנסיה הינה מגיל 21 לגבר ומגיל 20 לאישה, למעט חריגים (כדוגמת בן 18 העובד במפעל תעשייתי עד לגיוסו).

ניכוי דמי ביטוח לאומי, מס הכנסה ומס בריאות :

בני נוער פטורים מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות ואין לנכותם משכרם. המעסיק עצמו חייב לשלם דמי ביטוח לאומי עבור בני הנוער בשיעורים מופחתים.
לגבי מס הכנסה – אומנם שיעור מס הכנסה על עבודת בני נוער זהה למבוגר, אבל בדרך כלל אין מנכסים מס הכנסה מהשכר בפועל כי מדובר בשכר נמוך בדרך כלל ובני נוער גם זכאים לנקודות זיכוי.

 

 

 

מהי התנכלות בעבודה ומה ניתן לעשות? והאם מיכאל העובד יפגוש בקרוב את בני משפחתו?

מהי התנכלות בעבודה ומה ניתן לעשות? והאם מיכאל העובד יפגוש בקרוב את בני משפחתו?

עו"ד חגית רימון

מאת: עו"ד חגית רימון hrimon@gmail.com

אחד התחומים המרתקים הוא עולם העבודה. מידי יום אני נפגשת עם עובדות ועובדים שמספרים לי על חוויות לא נעימות מהעבודה שלהם.
עוד מעט אספר לכם על מיכאל (שם בדוי למניעת זיהוי) מהפיליפינים. אבל לפני כן אספר לכם על רונית (שם בדוי) שעובדת באחד המוסדות הגדולים בארץ, וכתוצאה מהתנכלות של הממונה עליה, נעצר הקידום שלה בעבודה.
לאחרונה נעשה שימוש רב במושג "התנכלות בעבודה". מה אומר המושג? הכוונה היא שהממונה על העובד מתנכל לו, פוגע בו, אומר לו הערות מעליבות ועוד. ההתנכלות יכולה להגיע בכל מיני אופנים. למשל, עובד באחד ממוסדות התרבות בתל אביב אמר לי שהממונה עליו משבצת אותו רק במשמרת אחת בשבוע, בעוד ששאר העובדים מקבלים יותר משמרות. כתוצאה מזה נפגע שכרו. פניתי לסמנכ"לית מוסד התרבות הנ"ל, ומתברר שבקרוב תפוטר הממונה על העובד הנ"ל, ויש להניח שלאחר שיגיע ממונה חדש, יקבל העובד יותר משמרות. על כך נאמר – איך שגלגל מסתובב לו…
ומה לגבי רונית, שהממונה עליה העירה לה במשך שנתיים הערות מעליבות ופוגעות? שלחתי מכתב מפורט להנהלת המוסד הגדול שבו היא עובדת, ואני מחכה לתשובה. יש לי הרגשה טובה.
עובדים רבים חווים התעמרות בעבודה. זוהי הרגשה נוראית – להגיע למקום עבודה שבו הממונה עלייך מסתכל בך בעין עקומה, אומר משפטים מזלזלים, פוגע בקידום שלך. כל יום הוא מאבק.
עובדים שחווים התעמרות בעבודה סיפרו לי שכתוצאה מזה הם נהיו חולים, פתאום צצו להם כל מיני מיחושים, וחלקם לקחו ימי מחלה רבים, העיקר לא להגיע לעבודה.
מה עושים במקרה כזה? יש כל מיני אפשרויות, וזה תלוי כמובן ברצונו של העובד.
רוב העובדים מעוניינים לעבור למחלקה אחרת, כדי לא לבוא במגע עם המנהל המתעמר. כמובן שלא תמיד זה אפשרי בשל התנגדות ההנהלה.
חלק מהעובדים רוצים לעזוב את הארגון, עם תנאים משופרים (למשל עם כמה חודשי הסתגלות, מעבר לפיצויי הפיטורים). ויש כאלה שמעוניינים להגיש תביעה בבית הדין לעבודה, עם דרישה לפיצויים. כל מקרה לגופו.
כמובן שכדי לטעון שמדובר בהתנכלות בעבודה, צריך לבחון היטב שאכן מדובר בהתנכלות. כי לא כל דבר נחשב להתנכלות, לפעמים העובד באמת לא עובד מספיק טוב, כך שזה לגיטימי שהמנהל שלו יעיר לו. כמובן שחשוב להעיר לעובדים בכבוד! ולא לזלזל בהם.
אז נחזור למיכאל. פגשתי אותו היום. הוא הגיע לארץ מהפיליפינים. במהלך היום הוא עובד אצל אדם קשיש, וב- 15 השנים האחרונות, החל מהשעה 5 אחה"צ ועד חצות בערך הוא עבד בסחיבת קרטונים עבור חברה מסויימת, ששילמה לו "בשחור".
"למה אתה עובד כל כך קשה?" שאלתי אותו.
"כי אני מפרנס 3 ילדים שלומדים באוניברסיטה בפיליפינים. כל חודש אני שולח את כל הכסף למשפחה."
"וואאוו, כל הכבוד שאתה עוזר להם כדי שילמדו." שיבחתי אותו.
לאחרונה הוא פוטר מהחברה, והוא הגיע כדי להתייעץ מה מגיע לו.
"מגיעים לך פיצויי פיטורים, דמי הבראה, ימי חופשה…" אמרתי לו.
"אני אף פעם לא יצאתי לחופש." השיב. "אני עובד כל יום, גם ביום שישי. כבר 6 שנים לא פגשתי את הילדים שלי…"
"ומה עם אישה? יש לך?"
"כן. השיב. לפני כמה זמן היא חלתה… היא בפיליפינים. אנחנו מדברים כל יום." אמר והראה את מכשיר הפלאפון שלו.
"מיכאל, אתה צריך גם חופש לפעמים." אמרתי לו.
"אם אני אקבל עכשיו כסף מהחברה, אני אסע לפיליפינים ואעשה טיול משהו משהו…"
בואו נחזיק אצבעות למיכאל שייקח סופסוף חופשה ויפגוש את משפחתו…

עובד שמוזמן לשימוע לפני פיטורים – מה כדאי לעשות? מבחינה מעשית ורוחנית. מדריך.

עובד שמוזמן לשימוע לפני פיטורים – מה כדאי לעשות? מדריך מעשי ורוחני


מאת: עו"ד חגית רימון hrimon@gmail.com

חגית רימון - תעריכי את הדברים שיש לך
עו"ד חגית רימון

אחד הדברים הכי מטלטלים בחיים זה לקבל הזמנה לשימוע לפני פיטורים.

"לא רוצים אותי", "מתנכלים לי", "אני לא מספיק טוב", אלו הן חלק מהמחשבות העולות אצל העובד. במקביל צצה חרדה – "מה אעשה עכשיו? מה יקרה אם יפטרו אותי? האם אצליח למצוא עבודה טובה? והיכן?"

לאור העובדה שייצגתי כעו"ד במהלך השנים עשרות עובדים שעמדו לפני פיטורים, החלטתי להכין מדריך מעשי ורוחני, שיעשה לכם קצת סדר. בסוף אתן כמה דוגמאות של עובדים שהוזמנו לשימוע ומה קרה להם לאחר מכן. אשתמש בלשון זכר ונקבה לסירוגין.

אז נתחיל – קיבלת הזמנה לשימוע – מה עושים עכשיו??

מבחינה מעשית – קודם כל תקראי מה כתוב בהזמנה לשימוע. ההזמנה חייבת להיות בכתב, וצריך להיות בה פירוט לגבי העילות לפיטורים. לא מספיק לכתוב רק שאת מוזמנת לשימוע לפני פיטורים, אלא צריך לפרט מה הסיבה.

המועד לשימוע – נתקלתי כבר במעסיקים שהזמינו את העובד לשימוע מחר, או עוד יומיים.

זה אסור!! לפי הפסיקה, המעסיק צריך לתת לעובד מספיק זמן להיערך לשימוע. זמן סביר למועד השימוע זה הודעה מראש של שבוע ומעלה.

מבחינה רוחנית – זה לגמרי טבעי להילחץ כשמקבלים הזמנה לשימוע לפני פיטורים.

מה לעשות? קודם כל לנשום עמוק. לזכור שזה לא סוף העולם, ולקחת פרופורציות. עם אמונה ותקווה את תראי שהדברים יסתדרו לטובה.

האם כדאי לקחת עורך דין לשימוע?

לדעתי כדאי להתייעץ עם עורך דין. תעשו סקר שוק לגבי מחירים והמלצות. מומלץ גם לפנות גם להסתדרות העובדים במקום מגוריכם, יש להם אנשי איגוד מקצועי ועורכי דין מומחים בתחום, והתשלום נמוך.

מה כדאי לעשות לפני השימוע?

מבחינה משפטית – כאמור, מומלץ לפנות לעורך דין, ובמקביל לאסוף חומר שיכול לסייע לכם, כולל ראיות לטובתכם ומכתבי המלצה.

מבחינה רוחנית – תרגעי ואל תילחצי יותר מדי. זוהי הזדמנות לחשוב בינך לבין עצמך, להעלות שאלות ולבצע בדיקות עם עצמך – למה זה קרה? האם אני אוהבת את העבודה? האם אני רוצה להישאר בעבודה? האם הטענות של המעסיק כלפיי נכונות, או שמדובר בהתנכלות? האם זו הזדמנות לצאת לדרך חדשה?

איך השימוע מתנהל?

קודם כל, אם לא נתנו לכם מספיק זמן להתכונן לשימוע, אתם זכאים לבקש לדחות את המועד. 

אם קיבלתם מכתב פיטורים מבלי שהוזמנתם לשימוע – תוכלו להגיש תביעה נגד המעסיק בגין אי עריכת שימוע. סכום הפיצוי הוא כ- 6 משכורות, אך זה משתנה ממקרה למקרה, וניתן גם לדרוש בבית הדין לעבודה סעד של החזרה לעבודה בגין אי ביצוע שימוע.

הפסיקה קובעת שהמעסיק חייב לשמוע אתכם בנפש חפצה. כלומר, שיאפשר לכם להעלות את טענותיכם נגד הפיטורים בנחת, ולא יגיד לכם שיש לכם חצי שעה וזהו. כמובן שאתם רשאים להגיע לשימוע עם עורך דין, עם חבר וועד או עם מי שתרצו.

בשימוע המעסיק יאפשר לכם להעלות טענות נגד השימוע – לכם ולעורך הדין שלכם.

אני ממליצה במהלך השימוע להתנגד לפיטורים, לבקש הזדמנות נוספת או לטעון שאין עילה לפיטורים, אבל במקביל, אם תראו שזה מתאים לכם, להעלות דרישות כמו למשל לסיים לעבוד עם פיצויים מוגדלים, עם חודשי הסתגלות ועוד. דהיינו – אם כבר לסיים את העבודה אז לקבל יותר ממה שהחוק מקנה.

עניין נוסף הינו מקומות עבודה מאורגנים, בהם יש הסכם קיבוצי המסדיר הליך פיטורים. שם לא מספיק לקיים שימוע, אלא ישנו הליך מורכב וארוך יותר כמו ועדה פריטטית (ישיבה בין נציג ההנהלה לנציג ההסתדרות) ולעיתים הליך של בוררות.

מה כדאי לך לעשות במהלך השימוע?

קודם כל, לא לצעוק. לפני מספר חודשים ייצגתי בשימוע גננת בגן ילדים. לפני שנכנסנו לשימוע ביקשתי ממנה שתישאר כמה שיותר רגועה. היא הנהנה והבטיחה שכך תעשה. במהלך השימוע ישבו מולנו 3 מנהלות של רשת הגנים. כשציינתי בפניהן שההזמנה לשימוע אינה תקינה והגננת מבקשת להישאר בעבודה, הן ציינו שהן שוקלות להעבירה לגן  קרוב אחר. בהמשך השימוע הגננת התחילה לצעוק על המנהלות, כל אחת בתורה – "את שקרנית", ועוד שלל טענות, וגם כשביקשתי ממנה להירגע, היא המשיכה לצעוק. ביקשתי פסק זמן, יצאתי עם העובדת החוצה ושוב ביקשתי ממנה לשמור על רוגע, וציינתי בפניה שישנה אפשרות שהיא תועבר לגן אחר. היא הבטיחה להישאר רגועה. נכנסנו שוב לשימוע. לא חלפו שתי דקות, והגננת שוב החלה לצעוק… אני לגמרי הבנתי את רצון המנהלות לפטר את הגננת. איך אפשר להעסיק עובדת כזו, ועוד בגן ילדים? היא פוטרה.

רציתי להמליץ לכם להיות אותנטיים במהלך השימוע, דהיינו לבכות אם אתם מרגישים צורך. אבל אז נזכרתי בשימוע שבו הגעתי עם עובדת ותיקה (נירה, שם בדוי) לשימוע מול המנכ"לית של אחד ממוסדות התרבות בארץ. המנכ"לית טענה שנירה לא תיפקדה היטב באיזה אירוע מינורי. היא גם הטיחה בנירה שהתפקיד שהיא מבצעת הוא רק לכמה שנים, ולא מתאים כעבודה לשנים רבות. בתגובה העובדת הזילה דמעות וחשה מושפלת.

ומה עשתה המנכ"לית? היא אמרה לנירה בזלזול: "אה, עכשיו את בוכה? גם אני יכולה לבכות עכשיו…"

במהלך השימוע התנגדתי נחרצות לפיטוריה של נירה, ביחד עם נציג ההסתדרות, ולאחר התערבותנו המנכ"לית נטתה להשאיר את העובדת בתפקידה. בנוסף, ישנו גם הסכם קיבוצי במקום העבודה, שיש בו הליך פיטורים לא פשוט. כשיצאנו החוצה להתייעצות במהלך השימוע, נירה הפתיעה אותנו ואמרה שהיא לא מוכנה להישאר במקום העבודה הזה, כי היא נהייתה חולה מהלחץ.

בסוף הוסכם עם ההנהלה שנירה תמשיך לעבוד עוד מספר חודשים עד שתמצא עבודה אחרת. היא הייתה מלאת אמונה שתמצא מקום עבודה נעים ומכבד יותר. יום לאחר השימוע התקשרה אלי נירה ואמרה שהיא מרגישה בהרבה יותר טוב, וחשה הקלה גדולה ושימחה לצאת לדרך חדשה.

אספר לכם גם על נועם, שעבד במשך 15 שנים ברשות ממשלתית. הוא עבד כעוזר אישי של המנכ"ל והיה מקצועי ומסור. יום אחד המנכ"ל התחלף, והחליט לפטר את נועם. הוא המציא עליו כל מיני עילות לפיטורים, והזמין אותו לשימוע. התנגדתי לפיטורים והגשתי צו מניעה בבית הדין לעבודה. טענתי בפני השופטת שמדובר בעובד מסור ובעל משפחה, ולא ייתכן שיפוטר רק כי המנכ"ל רוצה להביא לעבודה מקורב אליו. ציינתי בפני השופטת  שהיא עוד תראה שהמנכ"ל יתחלף עוד כמה זמן והעובד יישאר. כמו כן, המעסיק התעלם שם מהסכם קיבוצי, ואסור היה עליו לפטר את נועם ללא הליך מיוחד.

השופטת קיבלה את צו המניעה שהגשתי והשאירה את העובד בעבודה. ומה קרה בהמשך? לאחר זמן קצר השר התחלף, והשר החדש שמונה פיטר את המנכ"ל. כמובן שהעובד נשאר בעבודה…

אני יכולה לתת לכם דוגמאות של עובדים רבים אחרים שהוזמנו לשימועים – חלקם העדיפו לסיים את העבודה ולקבל תנאי פרישה מוגדלים, וחלקם התנגדו לפיטוריהם והצליחו לקבל הזדמנות נוספת בעבודה ולאחר מספר שנים אף קודמו בתפקיד!

כל אחד והמזל שלו, הגורל שלו, ומה שטוב עבורו.

לסיכום – הוזמנתם לשימוע לפני פיטורים? קודם כל תרגעו. תנשמו עמוק. לכו לייעוץ מקצועי כדי לקבל מידע ובמקביל תשאלו את עצמכם מה אתם רוצים? להישאר בעבודה? או לסיים לעבוד שם עם תנאים משופרים ולצאת לדרך חדשה? תשמרו על אמונה ואופטימיות. ובע"ה הדברים יסתדרו לטובה.

 

פיטורים במהלך טיפולי פוריות והסכם פשרה לאחר שהוגשה תביעה

האם מותר לפטר עובדת במהלך טיפולי פוריות? מה ניתן לעשות?

מאת: עו"ד חגית רימון

עו"ד חגית רימון
עו"ד חגית רימון

 

במסגרת עבודתי, נפגשתי עם אישה צעירה, נקרא לה רונית. היא עבדה באחת מחברות הביטוח במשך כ- 3 שנים, והייתה עובדת טובה ומוערכת.

היא רצתה להיות אמא, והחלה בטיפולי פוריות. יום אחד, כשבמהלך העבודה היא עמדה בתור בבית המרקחת כדי לרכוש כדורים לצורך טיפולי הפוריות,
היא ראתה שהיא מתעכבת לחזור לעבודה מההפסקה ושלחה הודעה לממונה עליה. הממונה השיבה לה בצורה לא נעימה, והן החליפו ביניהן הודעות.
הממונה התרגזה על העובדת, פנתה למנכ"ל, וביום למחרת המנכ"ל קרא לעובדת לשיחה ופיטר אותה מהעבודה.

בפגישתי עם העובדת ציינתי בפניה כי בהתאם לחוק עבודת נשים, אסור לפטר אותה במהלך טיפולי פוריות.

בסעיף 9 לחוק עבודת נשים נקבע:

(ה)  (1)   לא יפטר מעסיק עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות בימי העדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(4) או (ג1), לפי הענין,
או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו,
בקשר עם היעדרות כאמור או עם טיפולים כאמור; 

חוק עבודת נשים מסדיר את זכויות הנשים בקשר להריון וטיפולי הפריה, ומומלץ לקרוא אותו במידת הצורך. כמו כן, ישנן כתבות רבות באינטרנט המבהירות את סעיפי החוק, במידה שתרצי לבדוק מהן זכויותייך.

הרגעתי את העובדת והבטחתי לה שהעניין יסתיים בצורה טובה. שלחתי מכתב למעסיק, ובתגובה הוא טען שלא ידע שהעובדת מצויה בטיפולי פוריות.
זה לא היה נכון, שכן היה קשר חברי בין הממונה על רונית לבין רונית, והממונה ידעה על טיפולי הפוריות.

לא היתה ברירה, והגשתי תביעה לבית הדין לעבודה בגין פיטורין שלא כדין ואי עריכת שימוע כדין.
לאחר מה שקרה, העובדת כבר לא רצתה לחזור לעבודתה אלא רצתה פיצוי.

בדיון הראשון בבית הדין לעבודה לא הגענו להסכמה. נקבע מועד לדיון הבא. פניתי לעו"ד של החברה והמלצתי לו להגיע לפשרה (בהתחלה הוא סירב).

פשרה הוגנת טובה לשני הצדדים – לחברת הביטוח זה טוב, כדי שלא יהיה פסק דין נגד החברה ופרסום שלילי באינטרנט. לעובדת גם טוב להגיע לפשרה, כי היא תקבל מהר את הכסף,
ותוכל להמשיך במהירה בדרכה בלי להמתין כשנתיים לסיום ההליך המשפטי, שיש בו גם אנרגיות לא טובות וחקירות.

בסופו של דבר הגענו לפשרה – העובדת קיבלה 34,000 ש"ח.
היא שמחה מאוד עם התוצאה, נסעה לטיול בחו"ל ולאחר מכן אני מניחה שמצאה עבודה אחרת והמשיכה בטיפולים.

 

אחד מערוצי הטלויזיה פיטר עובד וסירב לשלם לו את משכורתו ואת זכויותיו. איך העניין הסתיים?