מזונות משקמים לידועה בציבור לאחר סיום מערכת היחסים הזוגית

מאת: עו"ד ד"ר שרון פרילינג, מומחית בדיני משפחה וירושה

 

i_love_you

כיום, הולך וגדל מספר מערכות היחסים שאינן ממוסדות בקשר נישואין, אלא מתאפיינות בחיים משותפים כ"ידועים בציבור". לעיתים מערכות יחסים אלה מהוות שלב ביניים לקראת נישואין, במטרה לבחון את ההתאמה העתידית (ואף נמשכות מספר שנים במסגרת ביניים זו), לעיתים, מערכות יחסים אלה משקפות בחירת זוגיות בפרק ב' לחיים (לאחר כשלון נישואין ראשונים, אז פעמים רבות אין ענין במיסוד הפורמאלי של הקשר, אלא בחיים המשותפים בלבד) ולעיתים בחירה בדרך חיים זו מהווה בחירה אידיאולוגית, כתחליף לנישואין, ובמסגרתה מוקמת משפחה, עם ילדים משותפים, לכל דבר וענין. במציאות הישראלית, לעיתים בחירה בדרך חיים זו נובעת מחוסר יכולת להינשא כדת וכדין.

כדי שבני זוג ייחשבו כידועים בציבור, תהא סיבת בחירתם במסגרת יחסים זו אשר תהא, נדרש קיומם של תנאים הכרחיים: קיום חיי משפחה במשק בית משותף, תחת אותה קורת גג (ראוי לציין, מבלי להרחיב לצורך כתבה זו, כי ידועים מקרים בפסיקת בתי המשפט בהם הוגדרו בני זוג כידועים בציבור, גם כאשר בני הזוג לא התגוררו בבית אחד תחת אותה קורת גג, אלא חלקו את חייהם בין שני בתיהם).

להבדיל ממערכת נישואין, מאופיינת מערכת יחסים של ידועים בציבור באפשרות המיידית לנתק את הקשר. למה הכוונה? כאשר בני זוג נשואים מבקשים להיפרד ולהתגרש, התהליך אורך זמן מסויים, לצורך הסדרת הגירושין ולא ניתן להביא את הקשר לסיומו (ברמה הפורמאלית) באופן מיידי, גם אם צד אחד עוזב את השני בפועל. כך לדוג', אם הבעל יעזוב את הבית, עדיין יהיה מחוייב כלפי אשתו בחובות מקשר הנישואין, דוגמת מזונות, שכן הוא עדיין נשוי לה והקשר הפורמאלי טרם הותר. במסגרת יחסים בין ידועים בציבור, אין מסגרת פורמאלית אשר אותה יש להתיר ולמעשה סיום הקשר יכול להיעשות באופן מיידי, ללא תקופת הסתגלות, מרגע שאחד הצדדים קם והולך.

נוצרו מצבים בהם אשה היתה תלויה כלכלית בבן זוגה הידוע בציבור, אולם משהוא בחר יום בהיר אחד לקום וללכת, נותרה היא בבת אחת ללא מקורות כלכליים מספקים, שכן נוצר נתק חד ומיידי ביחסים.

בתי המשפט נתנו את הדעת למציאות בעייתית זו ונקבע שגם במערכת יחסים בין ידועים בציבור קיימת חובת מזונות בין בני הזוג. להבדיל מחובת המזונות במערכת הנישואין הפורמאלית המושתתת על הדין האישי (ההלכה היהודית כאשר מדובר בבני זוג יהודים, לרבות הכתובה הנחתמת על ידי הבעל בטקס הנישואין הדתי), חובת המזונות במסגרת היחסים בין בני זוג ידועים בציבור מושתתת על יסודות הסכמיים בין בני הזוג ועל עקרון תום הלב. בתי המשפט קבעו כי שיקולים של הגינות, הגנה על הצדדים חלשים (על פי רוב האשה) וההסתמכות הכלכלית של הצד החלש במערכת הזוגית על הצד החזק כלכלית בתקופת הקשר, מחייבים לאפשר חיוב בעל אופי של מזונות משקמים לצד החלש, לאחר הפירוד. זאת, בין היתר, נוכח התוצאות הקשות שעלולות להיווצר במערכת יחסים בין ידועים בציבור במצב של הפסקה מיידית של המחויבות הכלכלית של הגבר כלפי האשה, עם התערערות היחסים, כאשר התקיים קודם לכן בין בני הזוג דפוס של תלות כלכלית. עוד נקבע כי החיים הזוגיים והאופן בו בני הזוג ניהלו את משאביהם הכלכליים ותמכו הדדית האחד בשני, גם בהיבט הכלכלי, הם שיוצרים הסכם משתמע (דהיינו – אף אם אין הסכם מפורש בין בני הזוג בענין זה) לתשלום המזונות.

בהתאם לגישות אלה, קיימת כיום מגמה בבתי המשפט לענייני משפחה לפסוק מזונות משקמים לבת זוג ידועה בציבור, אשר היתה תלויה כלכלית בבן זוגה, וזאת לתקופה שלאחר הפירוד ביניהם, על מנת למנוע מצב של נתק כלכלי חד ופתאומי, ללא יכולת הסתגלות למציאות החיים החדשה.

לאיזה פרק זמן יפסקו על פי רוב המזונות המשקמים? סכום המזונות ומשכם ישתנה ממקרה למקרה, ויקבע בהתאם לנסיבות הספציפיות. יחד עם זאת, ניתן לומר, כי דפוס היחסים בפועל, משך היחסים, טיבה ואופיה של התלות הכלכלית שנוצרה בין בני הזוג, שאלת קיומם של ילדים משותפים בקשר, הפסדים ורווחים כלכליים שנגרמו לבני הזוג במהלך הקשר (לדוג' פשרות בנושא קריירה ועבודה שבצע צד אחד, לעומת הישגים אליהם הגיע הצד האחר) ישפיעו על קביעת סכום המזונות והתקופה שלגביה יפסקו.

דמי המזונות המשקמים יכולים להיפסק כתשלום חודשי לפרק זמן מסויים או כסכום חד פעמי. מטרתם כלשונם – שיקום בן הזוג החלש כלכלית ומתן אפשרות לעמוד על הרגליים לאחר התלות הכלכלית שנוצרה בבן הזוג. אין המדובר בסכומים מאוד גבוהים על פי רוב וכאשר הסכום נפסק באופן חודשי, יהיה זה בדרך כלל לתקופה שאינה ארוכה, בין שנה למספר שנים לאחר הפירוד, בהתאם לנסיבות המקרה, כאמור.

מגמה חשובה זו נותנת מענה למסגרת יחסים שהופכת יותר ויותר מקובלת בעידן המודרני ומונעת התנהלות חסרת תום לב בין בני הזוג, אגב הפירוד וניתוק היחסים ביניהם.

על קצה המזלג, יצויין עוד, כי מערכת יחסים בין בני זוג ידועים בציבור יכולה אף ליצור זכויות רכושיות של בני הזוג, האחד כלפי משנהו (מעבר לזכות המזונות), זאת כאשר מוכח כי התקיימה בין הצדדים כוונת שיתוף, דהיינו, שבני הזוג התכוונו לשתף האחד את השני בזכויות וברכוש שנצבר על ידם במהלך  הקשר, כבני זוג נשואים. לצורך כך יש להוכיח קיומו של אורח חיים תקין ומאמץ משותף בקשר, בין היתר לצבירת הזכויות והנכסים, כל אחד מבני הזוג בתחומו (מאמץ משותף יכול להיות גם במצב של חלוקת תפקידים בתא המשפחתי, צד אחד אמון על צבירת נכסים כלכליים וצד אחר על ההיבטים של הדאגה השוטפת לבית ולמשפחה). הנטל המוטל על בן הזוג הידוע בציבור להוכיח שהיתה כוונה לשיתוף רכושי הינו גבוה יותר בהשוואה לבני זוג נשואים, שכן נדרש להוכיח שעל אף היעדר הנישואין הפורמאליים היתה כוונת מיסוד מלאה בקשר והתנהלות כלכלית כבני זוג נשואים לכל דבר וענין.

כתבה נוספת:

הכתובה – מסמך משפטי מחייב לכל דבר וענין, גם בעידן המודרני

 

מהן עילות הגירושין וכפיית גט?

מאת: עו"ד אריאל דרור

i_love_you

במאמר זה ייסקרו העילות העיקריות לפיהן על בני זוג ליתן גט איש לרעהו, וכן אמצעי הכפייה בהם רשאי בית הדין הרבני לנקוט כנגד בן זוג המסרב למלא פסק דין לגירושין.

נושא הגט מוסדר בהלכה היהודית,ועל פיה גט הינו אקט של רצון, המבוצע על-ידי בני-הזוג עצמם, ובית-הדין הרבני אינו אלא מפקח עליו. אולם, במקרים מסוימים נוטלים בתי-הדין הרבניים רשות לכפות גט על הבעל, כאשר הנסיבות מצביעות על-כך שזהו המוצא היחיד.

עילות הגירושין העיקריות

1.         אי יכולת לקיים יחסי אישות

             אחת מהחבויות ההדדיות של בני זוג אחד כלפי השני כתוצאה מקשר הנישואים הינה קיום יחסי אישות משמעות, המונח "יחסי אישות" הוא קיום יחסי מין. כאשר אחד מבני הזוג מסרב לעשות כן, יש לבן הזוג השני זכות לתבוע                גירושין.

            אם האישה מוכיחה לביה"ד כי לבעל ישנה בעיה לקיים יחסי אישות אותה לא  ידעה קודם לנישואין- הבעל מחויב ליתן לה גט, ובאם הוא מסרב לכך- ביה"ד יכול לכפות זאת עליו.

2.         בעיות פוריות

            הכוונה בעילה זו הינה לבעיות פוריות אשר מונעת מהצדדים להביא ילדים לעולם.    כאשר האישה מגישה תביעת גירושין בשל עילה זו, עליה לשכנע את בית הדין כי  לבעל בעיית פוריות (ולא לה), וכן עליה להוכיח כי היא                      כמהה לילדים.

            כאשר הבעל רוצה לתבוע גט לפי עילה זו עליו להוכיח כי מקורה של בעיית הפוריות  הינה באישה (ולא בו).

3.         קיום מומים

            עילה זו מתייחסת למומים פיסיים או נפשיים אשר מונעים קיום יחסי אישות או   גורמים לדחייה אצל בן הזוג הבריא, כגון מחלת מין ו/או עור.

            על בן הזוג המבקש גירושין לפי עילה  זו להוכיח כי לא ידע על המומים קודם  לנישואין,    או לחילופין- כי חלה לאחרונה החמרה במצב המום ועל כן הוא אינו   יכול לחיות עימו עוד.

4.         סירוב הבעל ליתן מזונות לאישה

            אחת מחובות הבעל כלפי אשתו במהלך הנישואין היא לדאוג למזונותיה ולשמר את רמת  החיים אליה הייתה רגילה טרם נישואיה, כמיטב יכולתו.

            אישה אשר בעלה אינו משלם לה מזונות זכאית לגט, ואולם החיוב לגט אינו מיידי, שכן בד"כ, ביה"ד יתן פס"ד למזונות כנגד הבעל, ולאחר מכן, באם הבעל לא ימלא את הפסק-         האישה תוכל לתבוע את גיטה.

            במקרה זה, ביה"ד יבחן האם אי תשלום המזונות נעשה מסיבה שאינה מוצדקת, ואז  ניתן יהיה לכפות על הבעל גט, או שמא אי התשלום נעשה מסיבה מוצדקת, כגון מחלה,      ואז ניתן רק לחייבו ליתן גט

5.         עובר/ת על הדת היהודית

            בעל העובר על הדת היהודית הינו בעל אשר מתנהג באלימות פיזית או מילולית  כלפי אשתו וגורם לה לעזוב את הבית עקב התנהגותו.

            אישה העוברת על הדת היהודית הינה אישה המביישת את בעלה, לדוגמה אם היא לא  לבושה בצניעות או מטיחה בו עלבונות בפומבי. הבעל צריך להוכיח כי המדובר        בהתנהגות קבועה, הנעשית בכוונה תחילה.

6.         עובר/ת על דת משה

            הכוונה לבעל או אישה אשר גורמים לבן הזוג השני לעבור על דת משה- דהיינו  לעבור  בכוונה על חוקי הדת היהודית, כאשר בן זוג זה דווקא רוצה לקיימם.

            בעל העובר על דת משה הינו בעל הכופה על אשתו התנהגות שאינה הולמת את   ערכי הדת,   לדוגמה מאלצה לחלל שבת כאשר היא רוצה לשמור שבת.

            אישה העוברת על דת משה הינה אישה אשר גורמת לבעלה לעבור במזיד על חוקי   התורה, למשל אם היא מבשלת לו מאכלים לא כשרים כאשר הוא שומר כשרות.

7.         בגידה

            אם הוכחה קיומה של בגידה, כלומר קיום יחסי אישות של האישה עם גבר זר, הרי שמצב זה מחייב מתן גט, והבעל אינו יכול לחיות עוד עם אשתו.

כפיית גט על בן הזוג המסרב להתגרש

כאשר מי מן הצדדים מסרב לקיים את פסק הדין לגירושין שניתן כנגדו בבית הדין על סמך עילת גירושין, יכול ביה"ד, במסגרת החוק, להורות על ביצוע פעולות מסוימות אשר יפעילו על הסרבן לחץ חברתי או מוסרי על מנת לגרום לו ליתן גט:

1.         כפיית מאסר על בן הזוג הסרבן, אם עברו שישה חודשים מאז מתן פס"ד לגירושין.

2.         הוצאת צווי הגבלה שונים כנגד בן הזוג הסרבן, כולן או מקצתן לתקופה ובתנאים   שיקבע, אשר יפגעו בזכותו לצאת מהארץ,לקבל דרכון, להחזיק ברישיון נהיגה,  לפתוח או להחזיק בחשבון בנק, למשוך שיקים מחשבון בנק                    לעסוק במקצוע  שהעיסוק  מוסדר בו על פי דין, להתמנות למשרה בגוף מבוקר.

            כן רשאי ביה"ד להטיל עיקול על קצבה או גמלה מסוימת, ו/או לצוות על תפיסת נכס מסוים מנכסי הסרבן.

כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.

מסלול מזונות בשירות גרושות וחד הוריות במערכת ההוצאה לפעול

מאת: עו"ד שרון פרילינג

החל מהיום- מסלול מזונות בשירות גרושות וחד הוריות במערכת ההוצאה לפעול
ד"ר פרילינג: "מדובר ברפורמה דרמטית באכיפת פסקי דין למזונות"

מסלול המזונות החדש יאפשר לזוכות, שאינן מיוצגות על ידי עורכי דין להימנע מהקושי הכרוך בניהול תיק מזונות בהוצאה לפועל 

עו"ד שרון פרילינג

עו"ד שרון פרילינג

רפורמה דרמטית ומשמעותית מתחילה בימים אלה במערכת ההוצאה לפועל לגביית דמי מזונות- כך אומרת ד"ר עו"ד שרון פרילינג, מומחית בדיני משפחה וירושה. עיקרה של הרפורמה בכך שמערכת ההוצאה לפועל תנקוט בעצמה בהליכים לגביית החוב ותנהל את התיק בעבור בעל הדין הזוכה (לרוב נשים) המבקש לגבות דמי מזונות שנפסקו לזכותו.

 זאת להבדיל מן המצב שהתקיים עד היום, לפיו האישה בעלת פסק הדין למזונות, נאלצה לנהל את ההליכים בעצמה על מנת לגבות את חוב המזונות, תהליך שהינו מורכב, כרוך בעלויות נוספות לעו"ד וכאשר נעשה על ידי האישה עצמה (ללא עו"ד), פעמים רבות לא נשא פרי שכן לאישה, מטבע הדברים, אין המומחיות הנדרשת על מנת לנהל את התיק בצורה אפקטיבית לגבייה.

 לדברי ד"ר פרילינג, כתוצאה מכך, נשים רבות מצאו עצמן ללא יכולת לממש פסקי דין למזונות, דבר שגרר משפחות רבות של אמהות חד הוריות מתחת לקו העוני ואף יצר הכבדה על כלל הציבור, שכן עקב קשיי הגביה, נשים פנו לביטוח הלאומי לקבל את דמי המזונות (יודגש, כי לא כל אישה זכאית לגבות דמי מזונות מן הביטוח הלאומי, כך שהדבר לא היווה פתרון למרבית הנשים העובדות).

כך נוצרו מצבים שאבות רבים השתמטו מחובתם לשאת בדמי מזונות, נשים וילדים נקלעו למצוקה כלכלית קיומית, משלמי המיסים נאלצו לשאת במזונות של אבות המתנערים מחובה יסודית זו כלפי ילדיהם ואפקטיביות פסקי הדין של בתי המשפט לענייני משפחה נפגעה מאוד, בהיעדר אפשרות לממשם בצורה יעילה.

לדברי ד"ר פרילינג, הרפורמה מביאה עמה בשורה חשובה בדומה לגישה שאומצה במדינות מתוקנות נוספות שנטלו על עצמן אחריות לסייע לאזרחים לממש פסקי דין למזונות, בהיותם פסקי דין רגישים שנועדו להבטיח צרכי קיום חיוניים והכרחיים.

על פי הרפורמה, ניהול התיק יועבר לטיפול ולאחריות ההוצאה לפועל, דבר שיבטיח ניהול מקצועי ויעיל ויגביר את אפשרויות הגבייה. האישה הזכאית למזונות תידרש למעורבות מינימלית ביותר ולא תשא על גבה עוד את האחריות לנקיטת ההליכים לגביית החוב.

כמו כן, מערכת ההוצאה לפועל תנהל את הגבייה בעבור הביטוח הלאומי, אשר אמור לגבות מן האבות את דמי המזונות ששולמו על ידו לאמהות (אותם כספים ששולמו מכיסם של ציבור משלמי המיסים). היקף החובות של אבות משתמטים לקופת הביטוח הלאומי נאמד בסכומי עתק של כמה מילארדים ויש בכך להמחיש את החשיבות שסכומים אלה (או לפחות חלקם) יושבו לקופה הציבורית.

 ד"ר פרילינג: "אכן יש לקוות כי בעקבות הרפורמה יחל עידן חדש באפקטיביות האכיפה של פסקי דין למזונות ובהבטחת האחריות הבסיסית של אבות משתמטים כלפי ילדיהם, לשאת בצרכי קיומם".

 

מהי הטרדה מינית? אם הוטרדת מינית, כיצד לפעול?

מאת: חגית רימון, עו"ד

22/5/2013

חגית רימון, עו"ד
חגית רימון, עו"ד
צילום: שירי הכהן

לפני מספר ימים התקשרו אליי מרשת א' וראיינו אותי בנושא הטרדה מינית, לתוכנית של יעל יפה וטל ניסן. הנה השאלות והתשובות.

מהי הטרדה מינית לפי החוק הישראלי?

החוק למניעת הטרדה מינית קובע כי הטרדה מינית היא כל אחד מהמעשים הבאים:

1. סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני. למשל: מעביד המאיים לפטר עובדת אם לא תקיים איתו יחסי מין.

2. מעשים מגונים לפי חוק העונשין. כלומר נגיעה בעלת אופי מיני, ועד אוננות.

למשל: גבר הנוגע באישה לשם גירוי מיני או החושף את עצמו בפניה, ללא הסכמתה.

3.  הצעות או התייחסויות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות האמורות; ואולם – אין צורך להראות אי-הסכמה כשההצעות מופנות:

א) לקטין, לחסר ישע, לתלמיד, לסטודנט, למשתקם (אדם עם מוגבלות), למטופל במסגרת טיפול נפשי או בריאותי, לאדם, כאשר המטריד הוא כהן דת  – תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול;

ב) לעובד, תוך ניצול של יחסי מרות בעבודה.

4. התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.

התמונה להמחשה בלבד
התמונה להמחשה בלבד

 

במישור הפלילי, כאשר מגישים תלונה במשטרה – העונש על הטרדה מינית הוא בין שנתיים לארבע שנים, בהתאם לסוג העבירה.

אם מגישים תביעה בבית המשפט – גובה הפיצויים, לא הוכחת נזק, יכול להגיע עד 50,000 ₪, ואם הוכח נזק התובעת יכולה לקבל גם מאות אלפי שקלים.

עד לפני פחות מ-20 שנה כמעט לא דובר על הנושא של הטרדות מיניות. מה הוביל לכך שהנושא יעוגן בחוק?

המושג "הטרדה מינית" ("sexual harassment") נוצר לראשונה בארה"ב, בשנות ה-80 של המאה ה-20. הוא נוצר תחילה במאמרים ובמחקרים אקדמיים פמיניסטיים, משם עבר לפסיקה של בתי המשפט ורק לבסוף הגיע לחקיקה.

איסור על הטרדה מינית בעבודה נקבע בשנת 1988 בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. במדינת ישראל, כמו במקומות אחרים בעולם, הטרדה מינית היא תופעה חברתית נפוצה הפוגעת בנשים רבות, וגם בגברים. בשלושים השנים האחרונות החלה תסיסה של נשים וארגוני הנשים כלפי התופעה הזו, שבעבר ניתנה לה לגיטימציה גברית. לפי ויקיפדיה, בשנת 1997 כתבה אורית קמיר מאמר ובו הצעה לחוק למניעת הטרדה מינית. את המאמר שלחה לכתב העת משפטים, לוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת ולבית המשפט העליון. המאמר השפיע על דיוני הוועדה בכנסת, בראשות יעל דיין, והוביל להצעת חוק שאושרה בשנת 1998 והייתה לחוק למניעת הטרדה מינית.
החוק למניעת הטרדה מינית חולל מהפך. עד לחקיקת החוק, השתרשו בארץ, ובעיקר בצבא, נורמות התנהגות שוביניסטיות פסולות, שכללו הערות מיניות כלפי נשים ואף כפיית מגע בניגוד לרצונן.
החוק עורר ועדיין מעורר בארץ הדים רבים, וישנם רבים, בייחוד גברים, הכופרים בנחיצותו ומלגלגים על תוכנו.

כמה נפגעי תקיפה מינית יש להערכתך?

מעניין שבכל פעם אני רואה שהאחוזים גדלים. בעבר קראתי במאמר ש-30% מהנשים חוו הטרדה מינית, ובאתר של מרכז הסיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית האחוזים מגיעים ל- 40%.

ידוע שמרבית נפגעי התקיפה המינית אינם מדווחים על כך ומגישים  תביעה. למה המצב הוא כזה ואיך את חושבת שניתן לשפר אותו?

ישנן מספר סיבות לכך – אם זה במקום עבודה – אז הפחד להיות מפוטרת. וגם – חשש שלא יאמינו לעובדת אם היא תתלונן על הבוס, וגם שלא יתמכו בגרסא שלה, כי שאר העובדים יתמכו בו כי הם פוחדים לצאת נגדו. למשל במקרה שהדס שטייף חשפה לאחרונה, כל מיני אנשי תקשורת העידו שהם ידעו על חשד להטרדות מיניות, אבל לא עשו כלום. בנוסף לאמור לעיל– האישה שהוטרדה חשה בושה גדולה.

פעמים רבות היא מאשימה את עצמה. ההליך בבית המשפט  או בירור התלונה במשטרה אלו הליכים ארוכים וקשים. צריך המון אומץ כדי להגיש תלונה. ואני מורידה את הכובע בפני כל הנשים שהגישו תלונות. וכמובן שאיני מבקרת ואני מאוד מבינה את הנשים שחששו ולא הגישו תלונה.

איך ניתן לשפר את המצב?

אני חושבת שקודם כל על המדינה להעמיד לנשים שחוו תקיפה מינית מכל סוג שהוא סיוע נפשי. פגישות עם פסיכולוגים מומחים בעניין. פנו אליי נשים רבות וסיפרו שהן נאנסו, אבל אינן יודעות למי לפנות כדי לקבל טיפול נפשי מתאים, ולחלק אין את הכסף לכך.

איך ניתן לשפר את הגשת התלונות בארץ? לשכפל את הדס שטייף לעוד 1,000 נשים. לגרום לגברים שיצרם גובר עליהם והם נהנים להטריד מינית נשים ולנצל את כוחם – פשוט לפחד שהם ייחשפו. להגדיל את הענישה. לפני כמה שבועות קראתי שגנב פלאפונים קיבל עונש יותר כבד מגבר שחטף וכלא את החברה שלו.

צריך ללמוד יותר על הנושא בבתי הספר. להגביר את מתן הכבוד לנשים בפרט, ולבני אדם בכלל. ללמד את בני הנוער כבוד הדדי. יחס יפה לאישה.

 למה לפי דעתך הגבול בין חיזור להטרדה הוא כ"כ לא ברור ובעיקר שנוי במחלוקת בין גברים לנשים?

הוא שנוי במחלוקת כי הגברים רוצים להרשות לעצמם יותר. לחלקם קשה עם העובדה שניטלה מהם הזכות לכפות את עצמם על נשים, להמשיך הלאה גם כאשר האישה אמרה להם לא, לנצל את המרות שלהם כלפי העובדת שלהם. ודבר נוסף – כואב לי לגלות שיש נשים שמנצלות את החוק כדי להעליל עלילה על גבר. הנשים הללו פוגעות בנשים אחרות, ומוציאות שם רע לחוק.

יש גם גברים שחוו תקיפה מינית. האם יצא לך לטפל במקרה כזה? כמה גברים כאלו יש להערכתך?

לא טיפלתי במקרה כזה. אני מניחה שגברים אפילו עוד יותר מתביישים להתלונן על הטרדה מינית. קראתי במאמר ש- 15% – 20% מהגברים חוו הטרדה מינית בשלב כלשהו בחייהם. היה טוב אילו היו בודקים לעומק מה קורה בחלק מהישיבות. מידי פעם אנו שומעים על מקרים מזעזעים בהם הרב ניצל מינית את תלמידיו. פעמים רבות הילדים לא מתלוננים, וגם אם הוריהם יודעים הם חוששים להתלונן כדי שלא ינדו אותם או למעלה מכך.

איך פועלים נגד אדם שמטריד מינית?

קודם כל – תתעדו את אופי ההטרדה. מה קרה ובאילו מועדים.

קיימות מספר דרכי פעולה נגד המטריד, וביניהן:

הגשת תלונה במשטרה – הטרדה מינית הינה עבירה פלילית, והעונש המקסימלי הקבוע בחוק הוא 4 שנות מאסר. יצויין כי בחוק העונשין קיימות עבירות חמורות יותר מהטרדה מינית, כמו למשל מעשה מגונה ואונס והעונש גבוה יותר.

אם מדובר בהטרדה מינית במקום העבודה – ניתן לפנות לממונה על הטרדה מינית במקום העבודה כדי שיבצע בירור.

 הגשת תביעה כספית נגד המטריד – הנפגע/ת יכולים להגיש תביעה נגד המטריד (וגם נגד המעביד). אפשר לתבוע עד 50,000 ש"ח, ללא הוכחת נזק. לתביעה אפשר להוסיף פיצוי על נזקים כמו הפסד השתכרות, נזק נפשי וכיו"ב.

מכתב מאיים – נשים רבות שהוטרדו מינית אינן מעוניינות להגיש תלונה במשטרה או להגיש תביעה בבית הדין לעבודה. הן חוששות להיחשף ואינן מעוניינות בהליך ארוך וקשה. במקרים כאלה הן יכולות לפנות לעו"ד כדי שיסייע להן. לפעמים מכתב טוב, מפורט ומאיים מעו"ד מקצועי אל המעסיק שהטריד מינית יכול להביא את המעסיק לפתוח את הכיס ולשלם פיצויים לעובדת שהוטרדה על ידו, וזאת בשל החשש שלו שתביעה פומבית תפגע בו ועדיף לו לשלם.

יצויין שההתיישנות היא עד 10 שנים, ברם יש לבדוק לגופו של עניין החוק.

 לאחרונה מופיעות כותרות רבות בעיתונים על בני נוער שתקפו מינית או שחוו תקיפה כזו בעצמם. האם את חושבת שיש לעורר מודעות רבה יותר בקרב בני נוער לנושא?

בוודאי. חשוב שהתלמידים יקבלו שוב ושוב את המסר שאף אחד לא רשאי לפגוע בהם מינית, וחשוב לחנך אותם לכבוד הדדי. הקללות בהן משתמשים התלמידים הן מזעזעות ופוגעניות – למשל בן זונה, הומו ועוד שאני מעדיפה לא לחזור עליהן. צריך ללמד את התלמידים דרך ארץ. וכמובן שלהורים יש אחריות ראשונה לכך.

 

חגית רימון

hrimon@gmail.com

הטרדה מינית – מדריך זכויות 

זה קורה בצבא, זה קורה במקום העבודה, זה קורה באוניברסיטה, זה קורה ברחוב, זה עלול לקרות בכל מקום! הטרדה מינית…  

מאת: דורון ויינרייך, עו"ד   

 

לתוך המציאות היומיומית של חיינו השתרבבה לה מציאות שאסור להשלים איתה, ובה נשים (בדרך כלל) הפכו למעין מטרה נעה במטווח, שמטרידים מיניים למיניהם מנסים עליה את כוחם. זה קורה בצבא, זה קורה במקום העבודה, זה קורה באוניברסיטה, זה קורה ברחוב, זה עלול לקרות בכל מקום!
התופעה החמורה והפסולה הזו הינה הרת אסון, אסור להשלים איתה ויש לעשות את כל שניתן במסגרת החוק, על מנת להילחם בה ולמגר אותה, מוקדם ככל האפשר ובאופן היעיל ביותר.
ניתן לפעול נגד המטריד במישור הפלילי, ניתן לפעול נגד המטריד במישור האזרחי, אם ההטרדה קרתה במסגרת מקום העבודה או ארגונים מסוגים שונים ניתן לפעול במסגרת הדין המשמעתי הנוהג במקום וכן בהתאם לתקנון למניעת הטרדה מינית (ככל שמדובר במקום עבודה המעסיק יותר מ 25 עובדים או במוסד להשכלה לבוגרים, ר' להלן). כמובן ניתן לשלב ולפעול במספר מישורים.
נסיוננו מטיפול במקרים של הטרדה מינית מראה כי נקיטת פעולה נמרצת במישור האזרחי, הינה אמצעי יעיל ביותר שבאפשרותו במקרים רבים לסיים את הפרשה במשא ומתן מחוץ לכותלי בית המשפט, תוך מיקסום סכום הפיצוי למוטרדת והסנקציה למטריד. העדיפות לפעולה המישור האזרחי, תקפה גם במקרים בהם נגיש וננהל בשם המוטרדת תביעה אזרחית, שכן במקרים אלה היוזמה הינה בידי המוטרד אשר שולט על התהליך ומנהל אותו מול המטריד ומול בית המשפט (להבדיל מפעולה במישור הפלילי בו השליטה על ניהול התהליך עוברת מהמוטרד אל המשטרה והפרקליטות). חשוב לזכור כי ניתן לסיים את הפרשה במו"מ מחוץ לכותלי בית המשפט תוך מיקסום סכום הפיצוי למוטרד, גם לאחר שהוגשה התביעה האזרחית. מטרת מאמר זה הינה להגביר עד מאד את המודעות לזכויות החוקיות של אלו שעוברים הטרדה מינית ולהקנות להם מידע בסיסי על האפשרויות החוקיות שעומדות לרשותם וכלים להתמודד עם התופעה באופן הנחוש והיעיל ביותר .
יחד עם זאת יודגש, כי מטרת המאמר בשום פנים ואופן איננה לעודד תביעות סרק ו/או סחטנות מכל סוג ובכל דרך שהיא, בעקיפין ו/או במישרין. כותב המאמר מתנגד לאלו במפורש ומגנה אותן בכל פה.
השימוש לעיל ולהלן בלשון זכר הינו מטעמי נוחות בלבד, והכוונה לגברים ולנשים כאחד.

החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 (להלן:"החוק")
במבוא להצעת החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ז-1997, נאמר כך:
"הטרדה מינית היא פגיעה בכבוד האדם, בחרותו, בפרטיותו ובזכותו לשוויון. היא פוגעת בכבודו העצמי ובכבודו החברתי של המוטרד. היא משפילה ומבזה את אנושיותו, בין השאר על ידי התייחסות אל האדם כאל אובייקט מיני לשימושו של המטריד. הטרדה מינית שוללת את האוטונומיה של המוטרד ואת שליטתו בגופו ומיניותו, פוגעת בזכותו להגדרה עצמית ופולשת לפרטיותו וכן מפלה אותו לרעה לעומת אנשים אחרים. הטרדה מינית כלפי נשים גורמת להשפלתן ביחס למינן או למיניותן ומקשה עליהן להשתלב כחברות שוות בעולם העבודה וביתר תחומי החיים, ובכך היא פוגעת בשוויונן."

נקודות מרכזיות בחוק: (מידע חלקי בלבד)
א. הטרדה מינית היא כל אחד מאלה:
(1) סחיטה באיומים, כמשמעותה בסעיף 428 לחוק העונשין, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני;
(2) מעשים מגונים כמשמעותם בסעיפים 348 ו-349 לחוק העונשין;
(3) הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות האמורות;
(4) התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות;
(5) התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית;
(6) הצעות או התייחסויות כאמור בפסקאות (3) או (4), המופנות למי מהמנויים בפסקאות המשנה (א) עד (ז), בנסיבות המפורטות בפסקאות משנה אלה, גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות או בהתייחסויות האמורות:
(א) לקטין או לחסר ישע – תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול, ואם טרם מלאו לקטין 15 שנים – גם בלא ניצול יחסים כאמור, ובלבד שהמטריד אינו קטין;
(ב) למטופל, במסגרת טיפול נפשי, בריאותי, רפואי או פארה-רפואי – תוך ניצול תלות של המטופל במטפל; בפסקת משנה זו, "טיפול נפשי" – כהגדרתו בסעיף 347א לחוק העונשין;
(ג) לעובד במסגרת יחסי עבודה, ולאדם בשירות במסגרת שירות – תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות;
(ד) לתלמיד בכיתה י"ב, י"ג או י"ג, שאינו קטין, תוך ניצול יחסי מרות בלימודים;
(ה) לתלמיד או לסטודנט, הלומד במוסד המקנה השכלה עיונית, דתית או מקצועית לבוגרים (בחוק זה – מוסד להשכלה לבוגרים), תוך ניצול יחסי מרות בלימודים;
(ו) למשתקם כהגדרתו בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007, במסגרת תעסוקה – תוך ניצול יחסי מרות בתעסוקה או ניצול תלות;
(ז) לאדם – תוך ניצול יחסי מרות או תלות, במסגרת הדרכה או ייעוץ של כהן דת או של מי שמתחזה להיום כהן דת או של אדם הידוע או המציג את עצמו כבעל סגולות רוחניות מיוחדות.

ב. התנכלות היא פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או בתביעה, שהוגשו על הטרדה מינית.

ג. המישור הפלילי
1. הטרדה מינית והתנכלות הינן עבירות פליליות.
2. המטריד מינית אדם כאמור בסעיף א (3) עד (6) לעיל, דינו — מאסר שנתיים, המתנכל לאדם כאמור בסעיף ב לעיל, דינו — מאסר שלוש שנים, הטריד מינית אדם אחר והתנכל לו דינו — מאסר ארבע שנים.
3. מעביד שלא לא יפרסם תקנון כאמור בסעיף ד (3) להלן, דינו — קנס, וקנס נוסף לכל שבוע שבו נמשכה העבירה, בשיעור הקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין.

ד. המישור האזרחי
4. הטרדה מינית והתנכלות הן גם עוולות אזרחיות.
5. המוטרד זכאי לתבוע פיצויים: בית המשפט רשאי לפסוק בשל הטרדה מינית או בשל התנכלות פיצוי שלא יעלה על סך 50,000 ש"ח, ללא הוכחת נזק (סכום זה הינו בערכי 1998, הסכום המעודכן להיום הינו כ- 69,000 ₪). בית המשפט רשאי לפסוק סכומים גבוהים בהרבה ככל שהנפגעת מוכיחה נזקים נפשיים, הפסדי השתכרות ועוד ועוד. כאשר מדובר בהטרדה מינית שנגרמה במסגרת יחסי העבודה והמעביד כשל במילוי חובותיו כפי שמפורט להלן, המעביד אחראי לעוולה אזרחית והמוטרד זכאי לתבוע סכומים נוספים מכוח עוולות אלה.

6. חובות המעביד לנקיטת אמצעים למניעת הטרדה מינית
מעביד חייב לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות הענין, כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה, על ידי עובדו, או על ידי ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, ולטפל בכל מקרה כאמור, ולשם כך עליו:
(1) לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בשל הטרדה מינית או התנכלות ולבירור התלונה;
(2) לטפל ביעילות במקרה של הטרדה מינית או התנכלות שידע אודותיהם, וכן לעשות כל שביכולתו כדי למנוע את הישנות המעשים האמורים וכדי לתקן את הפגיעה שנגרמה למתלונן עקב ההטרדה או ההתנכלות.
מעביד המעסיק יותר מ-25 עובדים חייב, בנוסף לאמור לעיל, לקבוע תקנון שבו יובאו עיקרי הוראות החוק בדבר הטרדה מינית והתנכלות במסגרת יחסי עבודה ויפורטו בו דרכי הגשת התלונות שענינן הטרדה מינית או התנכלות והטיפול בהן, כפי שקבע המעביד; המעביד חייב לפרסם את התקנון בין עובדיו.
ההוראות אלה יחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, גם על מוסד להשכלה לבוגרים, ולענין זה יראו את המוסד — כמעביד, את המורה או המרצה — כעובד או כממונה מטעם המעביד ואת התלמיד או הסטודנט — כעובד.
מעביד שלא מילא את חובותיו הנ"ל יהיה אחראי לעוולה אזרחית לפי סעיף 6 לעיל, או לעוולה אזרחית בשל פגיעה כאמור בסעיף 7 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, שעשה עובדו, או ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, במסגרת יחסי העבודה.

7. התיישנות
תקופת ההתיישנות במקרה של עוולות אזרחיות לפי החוק למניעת הטרדה מינית, הינה שלוש שנים מיום שנוצרה העילה.

מתוך פסיקת בתי המשפט
המפורט להלן נועד לאפשר לקורא לטעום באופן חלקי ותמציתי ביותר מפסיקת בתי המשפט במספר מקרים של תביעות עקב הטרדות מיניות ואינו מתיימר למצות את כל הפסיקה הרלבנטית.
1. במקרה של הטרדה מינית במסגרת יחסי עבודה, המוטרדת כלל אינה צריכה להראות אי הסכמה.
2. במקרה של הטרדה מינית במסגרת יחסי עבודה , גם היענות של ממונה ליוזמתה של מי שכפופה לו לפיתוח קשר כלשהו עמו, יכולה להיחשב ניצול יחסי מרות ולכן יש לבחון את מכלול הנסיבות. '
3. הליך משמעתי פנימי שננקט במקום העבודה תקף גם אם התיק הפלילי נסגר.
4. גובה הפיצוי בהליך האזרחי, לא יופחת בשל פיצוי שהמוטרדת קיבלה בהליך הפלילי.
5. בתי הדין המשמעתיים רואים בחומרה רבה הטרדה מינית במסגרת השירות הציבורי.
6. כאשר מתקיימים מגעים מיניים בין שניים אשר יש ביניהם יחסי מרות – קיימת "חזקת ניצול יחסי מרות" לפיה בעל המרות ניצל את מרותו בהתאם לאמור לעיל והחזקה הזו מעבירה אל בעל המרות את הנטל לסתור ולהוכיח שבנסיבות המקרה לא נתקיימו יסודות סעיפי החוק הרלבנטיים.

צעדים משפטיים מומלצים במקרה של חשש להטרדה מינית
1. להתייעץ מיידית עם עו"ד שמצוי בתחום זה.
2. אם מדובר בהטרדה מינית במסגרת יחסי העבודה, לפנות מיידית לגורם האחראי על יישום החוק למניעת הטרדה מינית עפ"י התקנון למניעת הטרדה מינית (ככל שמדובר במקום עבודה המעסיק יותר מ 25 עובדים או במוסד להשכלה לבוגרים, ר' לעיל).
3. בהקדם האפשרי לנקוט בהליך פלילי (תלונה במשטרה) או בהליך אזרחי (להגיש תביעה אזרחית מבלי לחרוג מתקופת ההתיישנות כפי שפורט לעיל) או לשלב ביניהם, הכל בהתאם להחלטות שהמוטרד יוכל לקבל באופן טוב יותר בעקבות הייעוץ המשפטי.
כמובן שאם יש צורך בסיוע רפואי ו/או נפשי ו/או כל סיוע אחר שאינו משפטי, יש לפנות ללא שיהוי לגורמים המוסמכים המתאימים.

טל':09-7446404