על הטרדה מינית בעבודה צריך לשלם, גם בכסף 

ככל שמעמדו הכלכלי-חברתי של התוקפן הוא מורם וניכר, ככל שעשה הוא שימוש במעמדו הנישא על מנת להטיל את חיתתו על זו שהייתה לו כפופה, כך נכון כי המחיר הכלכלי אותו הוא ישלם יהא רב 

מאת: דורית אברמוביץ'

 

לפני מספר שבועות הגישו ארגוני נשים בקשה להצטרף כידידות בית משפט לתביעה נזיקית על סך 2.5 שקלים נגד עופר גלזר, שהורשע בפלילים על הטרדה מינית. בכך שוב הציפו מעלה הארגונים – איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, הארגון הפמיניסטי כיאן, ומרכז תמורה- המרכז המשפטי למניעת אפליה, את הטענה, כי להטרדה מינית, וודאי זו שמתקיימת במרחב של תעסוקה, יש לא רק מחיר נפשי בלתי נסבל על זו שנפגעה, אלא יש גם מחירים כלכליים שאותם יש להטיל על המטרידן.

רבות מדובר על הנזקים החמורים המוטלים על מי שהופנתה כלפיה אלימות מינית, אין סוף נאמר על ההשלכות הרגשיות שמוטלות אל חייה, גופה ונפשה של מי שהוקרבה תחת התעמרות ושליטה מינית על ידי התוקפן, אך יש ללוות זאת גם באמירה נחרצת וברורה – ישנם מחירים כלכליים רבים שלא יעלה על הדעת שמי שנפגעה היא זו שתשלמם. כך נכון לגבי כל אלימות מינית וכך נכון שייעשה כלפי כל תוקפן, וודאי במידה שההטרדה המינית מתקיימת בעבודה, ואם ההתנכלות מתקיימת במרחב בו האשה עובדת לפרנסתה.

בארגוני נשים, ובהם נשות מרכז מהות שמומחיות במחירים שמטיל שוק תעסוקה פוגעני ומעורער על נשים, יודעים לספר על נשים רבות שפרנסתן נפגעת אנושות כתוצאה מהטרדה מינית של קולגה, מעסיק או מנהל ישיר במקום עבודתן. הפחד לספר החוצה את ההטרדה המינית המוטלת עליהן בעת עבודתן, החשש שמא יאשימו אותן, שמא יבודדו אותן, שמא יטענו להגזמה מצידן, שמא יפטרו אותן, שמא ייחשפו להתנכלות מצד זה שהטריד אותן וחבריו, כל אלה גורמים לנשים רבות לבלוע אל תוכן את האלימות שמופנית נגדן ולהיחלש מההשתקה החברתית ביחס לכך. יש כאלה שמנסות להימנע במהלך יום העבודה ממפגש תדיר עם המטריד, יש כאלה שלוקחות עוד ימי מחלה כדי לאזור כוחות כל פעם אחרי הטרדה, יש כאלה שמבקשות עוד כמה ימי חופשה, ישנן נשים שמתקשות כתוצאה מההטרדה להתרכז באותה מידה בעבודתן, וישנן גם כאלה שמתוך ייאוש מוצדק, עוזבות את מקום עבודתן ומתקשות להשתלב חזרה בשוק התעסוקה. רק מעטות וספורות מדווחות ומתלוננות על ההטרדה המינית נגדן, כי לעתים מחירי הדיווח והתלונה הם בלתי נסבלים או בלתי אפשריים לעובדת שגם כך מוחלשת על ידי בעל כוח ושררה.

מרחב תעסוקתי הוא מרחב כלכלי, הטרדה מינית בעבודה נובעת רבות ממעמד כלכלי מורם של התוקפן, תעסוקה היא מקור פרנסה ואובדנה טעונה במחירים לא רק נפשיים, אלא גם כלכליים שניתן לנקוב ברורות במספרם. על כן הגיע הזמן שיידעו מטרידים מינית כי במידה שתוכח אשמתם, הם לא רק ישלמו בפלילים, כי אם גם ישלמו מתוך כיסם על המחירים הכלכליים הקשים שהטילו על זו שנפגעה מנחת אונם.
וככל שמעמדו הכלכלי-חברתי של התוקפן הוא מורם וניכר, ככל שעשה הוא שימוש במעמדו הנישא על מנת להטיל את חיתתו על זו שהייתה לו כפופה, כך נכון כי המחיר הכלכלי אותו הוא ישלם יהא רב, כי בדיוק מעמד נישא זה הוא שאפשר לו להטיל חיתתו על זו שלעתים נותרה ללא פרנסה וללא יכולת להשתכר בכבוד למחייתה. במידה שיורשע הנשיא לשעבר משה קצב, יש לקוות כי גם בעניינו תוגש תביעה נזיקית גם על המחירים הכלכליים אותם, בשלב זה לכאורה, שילמו נפגעותיו.

תחת כותרת המהלך- יצירת סביבת עבודה בטוחה מפני הטרדה מינית- מטעם שתיל, טוענים ארגוני נשים, הגיעה העת והגיע הזמן להודיע ולהכריז קבל עם וחברה, כי להטרדה מינית בעבודה יש מחירים כלכליים בלתי נסבלים, וזהו זמן לחבור יחדיו למשרד התמ"ת ולמעסיקים הוגנים, ויחד להוביל מהלך כלל ארצי, של ניקיון המרחב הכלכלי-תעסוקתי – הציבורי והפרטי, מהטרדה מינית.

המאמר פורסם באתר "וואלה"

דורית אברמוביץ', כותבת, מרצה ופעילה פמיניסטית, רכזת קמפיינים עבור ארגוני נשים, עיתונאית לשעבר בהארץ, מחברת הספר 'המלך עירום', בהוצאת בבל.

 

מהי הטרדה מינית? / חגית רימון, עו"ד 

האם מותר למעסיק לנהל מערכת יחסים עם עובדת שלו? מהי הטרדה מינית? מהם גבולות האסור והמותר? 

חגית רימון, עו"ד, אתר אישה

מאת: חגית רימון, עו"ד         24/9/2011

רקע על המושג הטרדה מינית

המושג "הטרדה מינית" ("sexual harassment") נוצר לראשונה בארה"ב, בשנות ה-80 של המאה ה-20. הוא נוצר תחילה במאמרים ובמחקרים אקדמיים פמיניסטיים, משם עבר לפסיקה של בתי המשפט ורק לבסוף הגיע לחקיקה.
החוק למניעת הטרדה מינית חוקק בארץ בשנת 1998, וחולל מהפך. עד לחקיקת החוק, השתרשו בארץ, ובעיקר בצבא, נורמות התנהגות שוביניסטיות פסולות, שכללו הערות מיניות כלפי נשים ואף כפיית מגע בניגוד לרצונן.
החוק עורר ועדיין מעורר בארץ הדים רבים, וישנם רבים, בייחוד גברים, הכופרים בנחיצותו ומלגלגים על תוכנו. אחד המגיבים לכתבה שפורסמה ב-Ynet בענין הנשיקה המפורסמת של חיים רמון לחיילת כתב: "חיבוק ונשיקה זו הטרדה מינית?! דחילק…" ומגיב אחר כתב: "אפילו אם זה נכון, אז מה העבירה פה? שהוא ניסה לנשק אותה?"

לפחות שליש מהנשים בארץ הוטרדו מינית

לפי מחקרים סטטיסטיים שנערכו בארץ, שליש עד מחצית מהנשים הוטרדו מינית, בין אם מילולית ובין אם פיזית. אין ספק שמדובר בתופעה חמורה שיש למגרה. ד"ר אורית קמיר טוענת כי הטרדה מינית פוגעת בכבוד האדם, וכי "התייחסות לאישה כאל אובייקט מיני כאשר היא אינה מעוניינת בכך – משפילה אותה."

מחקרים מראים כי למעלה מ- 90% מהמוטרדות מינית סבלו בעקבות ההטרדה ממצוקה נפשית משמעותית המתבטאת בתסמינים של פחד, כעס, דיכאון, התקפי בכי, אובדן תחושת הערך העצמי, רגשות ניכור, השפלה ותחושות של פגיעות ואין-אונים.

מהי הטרדה מינית?

החוק למניעת הטרדה מינית קובע כי הטרדה מינית היא כל אחד מהמעשים הבאים:

1) סחיטת אדם לביצוע מעשה בעל אופי מיני.

למשל: מעביד המאיים לפטר עובדת אם לא תקיים איתו יחסי מין.

2) מעשה מגונה.

למשל: גבר הנוגע באישה לשם גירוי מיני או החושף את עצמו בפניה, ללא הסכמתה.

3) הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם שהראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות האמורות; ואולם – אין צורך להראות אי-הסכמה כשההצעות מופנות:

א) לקטין, לחסר ישע, לתלמיד או למטופל – תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול;

ב) לעובד, תוך ניצול של יחסי מרות בעבודה.

4) התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כשאותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות;

למשל: שליחת אתרים פורנוגרפיים בדואר אלקטרוני, למרות שהשולח התבקש לחדול מכך. ואולם אין צורך להראות אי הסכמה במקרים שסויגו בפסקה (3) לעיל.

5) התייחסות מבזה או משפילה ביחס למינו או נטייתו המינית של אדם, בין אם הוא הראה שהדבר מפריע לו ובין אם לאו.
למשל: הערות לאדם על נטייתו המינית.

מעסיק שגלש לאתרי סקס בנוכחות עובדת במשרדו

עובדת הגישה תביעה נגד המעסיק שלה וטענה בבית הדין לעבודה שהנתבע נהג לגלוש במחשב שלה לאתרי סקס באינטרנט, וכשהתובעת הבהירה לו שזה מפריע לה, הוא ביקש ממנה לצאת מהחדר.

בית הדין קבע כי התנהגותו של הנתבע הינה הטרדה מינית. "יישום הוראות החוק והפסיקה על המקרה שלפנינו מלמד, כי מעביד הגולש לאתרי סקס באינטרנט, במחשב, הנמצא בעמדת העבודה של העובדת ובעצם מאלץ אותה לצפות בחומרים אשר היא אינה מעוניינת להחשף אליהם, מבצע הטרדה מינית."
לאור זאת, בית הדין פסק לטובת התובעת פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של 50,000 ₪.

איך ניתן לפעול נגד המטריד?

במקרה שבו אירעה הטרדה מינית, קיימות מספר דרכי פעולה נגד המטריד, וביניהן:

1. הגשת תלונה במשטרה – הטרדה מינית הינה עבירה פלילית, והעונש המקסימלי הקבוע בחוק למניעת הטרדה מינית הוא 4 שנות מאסר. יצויין כי בחוק העונשין קיימות עבירות חמורות יותר מהטרדה מינית, כמו למשל מעשה מגונה ואונס.

2. הגשת תביעה כספית נגד המטריד – הנפגע/ת יכולים להגיש תביעה נגד המטריד (וגם נגד המעביד). אפשר לתבוע עד 50,000 ש"ח, ללא הוכחת נזק. לתביעה אפשר להוסיף פיצוי על נזקים כמו הפסד השתכרות, נזק נפשי וכיו"ב.

3. מכתב התראה – נשים רבות שהוטרדו מינית אינן מעוניינות להגיש תלונה במשטרה או להגיש תביעה בבית הדין לעבודה. הן חוששות להיחשף ואינן מעוניינות בהליך ארוך וקשה. במקרים כאלה הן יכולות לפנות לעו"ד כדי שיסייע להן. לפעמים מכתב טוב, מפורט ומתריע מעו"ד מקצועי אל המעסיק שהטריד מינית יכול להביא את המעסיק לפתוח את הכיס ולשלם פיצויים לעובדת שהוטרדה על ידו, וזאת בשל החשש שלו שתביעה פומבית תפגע בו ועדיף לו לשלם.

חגית רימון, עו"ד

hrimon@gmail.com