מהו הסכם ממון? האם הוא גובר על הכתובה? שאלות ותשובות בנושא הסכם ממון

הסכם  יחסי  ממון – שאלות ותשובות

מאת : עו"ד ורד כהן ועו"ד רענן בר-און

עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און


לפני כעשור הגיעו בני זוג לביהמ"ש וביקשו לאשר הסכם יחסי ממון ביניהם. בית המשפט התרשם שבהסכם יחסי הממון, בו נקבעה הפרדה רכושית מוחלטת בין בני הזוג, יש משום קיפוח של האישה, הזהיר את האישה שהיא מבצעת טעות, ודחה את הדיון על מנת שהאישה תחשוב פעם נוספת האם ברצונה להתקשר בהסכם יחסי הממון.

בדיון הבא התייצבה האישה והכריזה, כי היא עומדת על בקשתה לאשר את הסכם הממון. ואכן, הסכם הממון אושר על ידי בית המשפט. בחלוף שנים נפרדו בני הזוג, והאישה הגישה תביעה לביטול הסכם הממון, טענה שלא הבינה את ההסכם. כמו כן טענה, שההסכם בוטל "על דרך ההתנהגות". בימים אלה דחה בית המשפט את התביעה שהגישה האישה וקבע, כי ביטול הסכם הממון חייב להיות בכתב, וכי על האישה לכבד את ההסכם.
אומנם, יש מקרים בהם יבטל בית המשפט הסכם ממון שאושר כדין (למשל עקב שינוי מהותי מאוד בנסיבות, או זניחת ההסכם על ידי שני הצדדים בפועל), אך מדובר במקרים חריגים ביותר.

מהו הסכם ממון?

"הסכם  ממון" הינו הסכם בין בני זוג, הצופה פני עתיד, ומסדיר את יחסי הממון שביניהם ואת חלוקת הרכוש בין בני הזוג עם פקיעת הנישואין, בעת הגירושין.
ההסכם יכול להיערך לפני הנישואין או במהלך הנישואין או עובר לפקיעת הנישואין.

אין חובה לערוך הסכם יחסי הממון. כאשר אין בנמצא הסכם יחסי ממון תקף, יחול על זוגות שנישאו אחרי 1/1/1974 הסדר איזון משאבים, אשר בעיקרו הינו חלוקה שוויונית של כלל הנכסים בין בני הזוג.

מהן הדרישות לתוקפו של הסכם ממון?

את ההסכם יש לערוך בכתב (לא בעל-פה ולא בהתנהגות), וגם כל שינוי של הסכם כזה צריך להיעשות בכתב.
הסכם הממון צריך להיות מאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, אשר לו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג. אם לאחר שאושר ההסכם יחפצו בני הזוג לשנותו – נדרש שגם השינוי יאושר על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני.

לפני שבית המשפט יאשר את הסכם הממון, יברר השופט היטב, ועליו להשתכנע בכך, שבני הזוג עשו את ההסכם (או את השינוי להסכם) "בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו", כלשון חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973.

באחד המקרים בו טיפל משרדנו, הגיע החתן המיועד דקות ספורות לפני תחילת טקס החופה אל רעייתו לעתיד, כלה נרגשת ועוטה לבן, שלף (לראשונה) הסכם יחסי ממון מכיסו וביקש ממנה בחיוך להוסיף את חתימתה עליו. בית המשפט קיבל את עמדת משרדנו וקבע, כי בנסיבות אלה לא ניתן לומר שההסכם נעשה בהסכמה חופשית, תוך מודעות למשמעותו ותוצאותיו.

עם זאת  יש לזכור, כי בית המשפט המאשר את הסכם הממון – לא בודק את תוכנו, ולא אמור לבדוק את תוכנו. די שבית המשפט ייווכח, כי בני הזוג עשו אותו בהסכמה חופשית, ותוך הבנת תוצאותיו ומשמעותו.

מה קורה כאשר בני הזוג עורכים הסכם ממון ביניהם, אבל לא מגישים אותו לאישורו של בית המשפט?

אם ההסכם לא אושר על ידי בית משפט – אין לו מעמד של הסכם ממון, אבל עדיין יש לו תוקף של הסכם "רגיל".

באחד המקרים ייצג משרדנו אישה שבעלה התחייב כלפיה בהסכם ממון להעביר לה מחצית מזכויותיו בבית שבבעלותו, ואף סיכם עימה את אופן מכירת הבית במקרה של גירושין. לימים, חזר בו הבעל מהתחייבותו כלפי האישה. האישה פנתה לבית המשפט בבקשה לאכוף על בעלה את ביצועו של ההסכם ביניהם. בית המשפט קבע, שאין מדובר ב"הסכם יחסי ממון", הואיל ולא אושר על ידי בית משפט. ואולם, בית המשפט קיבל את עמדתנו וקבע, שעדיין מדובר בהסכם "רגיל", או הענקת מתנה, או עיסקה אחרת בין בני הזוג במהלך חיי הנישואין, והינם תקפים בהתאם לדין הכללי.

אם  כך,   מדוע  לטרוח  לאשר  את  ההסכם  כדי  שיהיה  דווקא במעמד של הסכם יחסי ממון?

אישור ההסכם כ"הסכם יחסי ממון" מעלה את ההסכם ממעמד של הסכם רגיל, תורם לכוחו המחייב ומצמצם את היכולת לבטלו.

באחד המקרים בהם טיפל משרדנו, נערך בין בני זוג הסכם יחסי ממון, שאושר בבית משפט, במסגרתו התחייב הבעל להעביר נכס מקרקעין הרשום על שמו – לבעלותה המלאה של אשתו. למרות זאת – לא הועברו המקרקעין על שם האישה, וגם לא נרשמה לטובתה הערת אזהרה.

לאחר אישור הסכם הממון הגיש הבנק תביעה נגד הבעל, בגין חוב שנוצר לפני הסכם יחסי הממון, והטיל עיקול על המקרקעין. האישה פנתה לבית משפט, ועתרה לקבל סעד הצהרתי שהיא בעלת מלוא הזכויות במקרקעין מכוח ההסכם.

בית המשפט קיבל את עמדת משרדנו ופסק, שזכותה של האישה במקרקעין מכוח הסכם יחסי הממון גוברת על זכותו של הבנק מכוח העיקול.

הסכם  ממון – רק  לבעלי  רכוש  או  גם  לנטולי  רכוש  ולבעלי  חובות ?

גם וגם וגם.
בעלי רכוש מעוניינים בהסכם יחסי ממון כדי להסדיר את חלוקת רכושם בעת הצורך, כדי להעניק זכויות מסויימות או לשלול זכויות אחרות מבן הזוג.
בני זוג נטולי רכוש, אשר צופים צבירת רכוש עתידי (כתוצאה פיתוח קריירה וכו'),  זקוקים להסכם ממון.
וגם בעלי חובות זקוקים להסכם ממון, בניסיון למנוע את שיתוף בן / בת הזוג בחובותיהם.
ללא הסכם ממון – בני הזוג הינם שותפים בזכויות ובחובות, והנושים עלולים להיפרע מכל אחד מבני הזוג. הסכם ממון המנוסח ועשוי היטב, ביד מקצועית, עשוי למנוע שיתוף בחובות.

האם  הסכם ממון גובר על כתובה?

באחד המקרים, קבע הבעל – במעמד החופה – כי הסכום בכתובה יעמוד על 3 מיליון ₪.
כאשר יחסי בני הזוג עלו על שרטון, טענה האישה שחובת תשלום הכתובה הינה חובה משפטית נוספת לזכויותיה האחרות. ואילו הבעל טען, שדאג לצרכיה של רעייתו במסגרת הסכם יחסי ממון, מכוחו קיבלה האישה נכסים בשווי 2 מיליון ₪,  וטען שהיא צריכה לקבל רק את הסכום הנקוב בהסכם יחסי הממון.
בית המשפט קיבל את טענת האישה, וקבע שבמסגרת הסכם יחסי הממון היא לא ויתרה על כתובתה. בית המשפט הפנה לסעיף 17 לחוק יחסי ממון, הקובע, כי אין באמור בחוק כדי לגרוע מזכויות האישה לפי כתובתה.

זאת, בניגוד למצב בו מעיד הסכם יחסי הממון על כוונה מפורשת לוותר על הכתובה באופן שסותר את התחייבותו המפורשת של הבעל בכתובה.
לסיכום :
קיימת חשיבות מכרעת לעריכת הסכם ממון ביד מקצועית, תוך התחשבות בכל דרישות הפסיקה וקביעותיה. התנהלות נכונה של בני הזוג עשוי להציל נכסים משפחתיים מידי נושים.

 

 

עובד שמוזמן לשימוע לפני פיטורים – מה כדאי לעשות? מבחינה מעשית ורוחנית. מדריך.

עובד שמוזמן לשימוע לפני פיטורים – מה כדאי לעשות? מדריך מעשי ורוחני


מאת: עו"ד חגית רימון hrimon@gmail.com

חגית רימון - תעריכי את הדברים שיש לך
עו"ד חגית רימון

אחד הדברים הכי מטלטלים בחיים זה לקבל הזמנה לשימוע לפני פיטורים.

"לא רוצים אותי", "מתנכלים לי", "אני לא מספיק טוב", אלו הן חלק מהמחשבות העולות אצל העובד. במקביל צצה חרדה – "מה אעשה עכשיו? מה יקרה אם יפטרו אותי? האם אצליח למצוא עבודה טובה? והיכן?"

לאור העובדה שייצגתי כעו"ד במהלך השנים עשרות עובדים שעמדו לפני פיטורים, החלטתי להכין מדריך מעשי ורוחני, שיעשה לכם קצת סדר. בסוף אתן כמה דוגמאות של עובדים שהוזמנו לשימוע ומה קרה להם לאחר מכן. אשתמש בלשון זכר ונקבה לסירוגין.

אז נתחיל – קיבלת הזמנה לשימוע – מה עושים עכשיו??

מבחינה מעשית – קודם כל תקראי מה כתוב בהזמנה לשימוע. ההזמנה חייבת להיות בכתב, וצריך להיות בה פירוט לגבי העילות לפיטורים. לא מספיק לכתוב רק שאת מוזמנת לשימוע לפני פיטורים, אלא צריך לפרט מה הסיבה.

המועד לשימוע – נתקלתי כבר במעסיקים שהזמינו את העובד לשימוע מחר, או עוד יומיים.

זה אסור!! לפי הפסיקה, המעסיק צריך לתת לעובד מספיק זמן להיערך לשימוע. זמן סביר למועד השימוע זה הודעה מראש של שבוע ומעלה.

מבחינה רוחנית – זה לגמרי טבעי להילחץ כשמקבלים הזמנה לשימוע לפני פיטורים.

מה לעשות? קודם כל לנשום עמוק. לזכור שזה לא סוף העולם, ולקחת פרופורציות. עם אמונה ותקווה את תראי שהדברים יסתדרו לטובה.

האם כדאי לקחת עורך דין לשימוע?

לדעתי כדאי להתייעץ עם עורך דין. תעשו סקר שוק לגבי מחירים והמלצות. מומלץ גם לפנות גם להסתדרות העובדים במקום מגוריכם, יש להם אנשי איגוד מקצועי ועורכי דין מומחים בתחום, והתשלום נמוך.

מה כדאי לעשות לפני השימוע?

מבחינה משפטית – כאמור, מומלץ לפנות לעורך דין, ובמקביל לאסוף חומר שיכול לסייע לכם, כולל ראיות לטובתכם ומכתבי המלצה.

מבחינה רוחנית – תרגעי ואל תילחצי יותר מדי. זוהי הזדמנות לחשוב בינך לבין עצמך, להעלות שאלות ולבצע בדיקות עם עצמך – למה זה קרה? האם אני אוהבת את העבודה? האם אני רוצה להישאר בעבודה? האם הטענות של המעסיק כלפיי נכונות, או שמדובר בהתנכלות? האם זו הזדמנות לצאת לדרך חדשה?

איך השימוע מתנהל?

קודם כל, אם לא נתנו לכם מספיק זמן להתכונן לשימוע, אתם זכאים לבקש לדחות את המועד. 

אם קיבלתם מכתב פיטורים מבלי שהוזמנתם לשימוע – תוכלו להגיש תביעה נגד המעסיק בגין אי עריכת שימוע. סכום הפיצוי הוא כ- 6 משכורות, אך זה משתנה ממקרה למקרה, וניתן גם לדרוש בבית הדין לעבודה סעד של החזרה לעבודה בגין אי ביצוע שימוע.

הפסיקה קובעת שהמעסיק חייב לשמוע אתכם בנפש חפצה. כלומר, שיאפשר לכם להעלות את טענותיכם נגד הפיטורים בנחת, ולא יגיד לכם שיש לכם חצי שעה וזהו. כמובן שאתם רשאים להגיע לשימוע עם עורך דין, עם חבר וועד או עם מי שתרצו.

בשימוע המעסיק יאפשר לכם להעלות טענות נגד השימוע – לכם ולעורך הדין שלכם.

אני ממליצה במהלך השימוע להתנגד לפיטורים, לבקש הזדמנות נוספת או לטעון שאין עילה לפיטורים, אבל במקביל, אם תראו שזה מתאים לכם, להעלות דרישות כמו למשל לסיים לעבוד עם פיצויים מוגדלים, עם חודשי הסתגלות ועוד. דהיינו – אם כבר לסיים את העבודה אז לקבל יותר ממה שהחוק מקנה.

עניין נוסף הינו מקומות עבודה מאורגנים, בהם יש הסכם קיבוצי המסדיר הליך פיטורים. שם לא מספיק לקיים שימוע, אלא ישנו הליך מורכב וארוך יותר כמו ועדה פריטטית (ישיבה בין נציג ההנהלה לנציג ההסתדרות) ולעיתים הליך של בוררות.

מה כדאי לך לעשות במהלך השימוע?

קודם כל, לא לצעוק. לפני מספר חודשים ייצגתי בשימוע גננת בגן ילדים. לפני שנכנסנו לשימוע ביקשתי ממנה שתישאר כמה שיותר רגועה. היא הנהנה והבטיחה שכך תעשה. במהלך השימוע ישבו מולנו 3 מנהלות של רשת הגנים. כשציינתי בפניהן שההזמנה לשימוע אינה תקינה והגננת מבקשת להישאר בעבודה, הן ציינו שהן שוקלות להעבירה לגן  קרוב אחר. בהמשך השימוע הגננת התחילה לצעוק על המנהלות, כל אחת בתורה – "את שקרנית", ועוד שלל טענות, וגם כשביקשתי ממנה להירגע, היא המשיכה לצעוק. ביקשתי פסק זמן, יצאתי עם העובדת החוצה ושוב ביקשתי ממנה לשמור על רוגע, וציינתי בפניה שישנה אפשרות שהיא תועבר לגן אחר. היא הבטיחה להישאר רגועה. נכנסנו שוב לשימוע. לא חלפו שתי דקות, והגננת שוב החלה לצעוק… אני לגמרי הבנתי את רצון המנהלות לפטר את הגננת. איך אפשר להעסיק עובדת כזו, ועוד בגן ילדים? היא פוטרה.

רציתי להמליץ לכם להיות אותנטיים במהלך השימוע, דהיינו לבכות אם אתם מרגישים צורך. אבל אז נזכרתי בשימוע שבו הגעתי עם עובדת ותיקה (נירה, שם בדוי) לשימוע מול המנכ"לית של אחד ממוסדות התרבות בארץ. המנכ"לית טענה שנירה לא תיפקדה היטב באיזה אירוע מינורי. היא גם הטיחה בנירה שהתפקיד שהיא מבצעת הוא רק לכמה שנים, ולא מתאים כעבודה לשנים רבות. בתגובה העובדת הזילה דמעות וחשה מושפלת.

ומה עשתה המנכ"לית? היא אמרה לנירה בזלזול: "אה, עכשיו את בוכה? גם אני יכולה לבכות עכשיו…"

במהלך השימוע התנגדתי נחרצות לפיטוריה של נירה, ביחד עם נציג ההסתדרות, ולאחר התערבותנו המנכ"לית נטתה להשאיר את העובדת בתפקידה. בנוסף, ישנו גם הסכם קיבוצי במקום העבודה, שיש בו הליך פיטורים לא פשוט. כשיצאנו החוצה להתייעצות במהלך השימוע, נירה הפתיעה אותנו ואמרה שהיא לא מוכנה להישאר במקום העבודה הזה, כי היא נהייתה חולה מהלחץ.

בסוף הוסכם עם ההנהלה שנירה תמשיך לעבוד עוד מספר חודשים עד שתמצא עבודה אחרת. היא הייתה מלאת אמונה שתמצא מקום עבודה נעים ומכבד יותר. יום לאחר השימוע התקשרה אלי נירה ואמרה שהיא מרגישה בהרבה יותר טוב, וחשה הקלה גדולה ושימחה לצאת לדרך חדשה.

אספר לכם גם על נועם, שעבד במשך 15 שנים ברשות ממשלתית. הוא עבד כעוזר אישי של המנכ"ל והיה מקצועי ומסור. יום אחד המנכ"ל התחלף, והחליט לפטר את נועם. הוא המציא עליו כל מיני עילות לפיטורים, והזמין אותו לשימוע. התנגדתי לפיטורים והגשתי צו מניעה בבית הדין לעבודה. טענתי בפני השופטת שמדובר בעובד מסור ובעל משפחה, ולא ייתכן שיפוטר רק כי המנכ"ל רוצה להביא לעבודה מקורב אליו. ציינתי בפני השופטת  שהיא עוד תראה שהמנכ"ל יתחלף עוד כמה זמן והעובד יישאר. כמו כן, המעסיק התעלם שם מהסכם קיבוצי, ואסור היה עליו לפטר את נועם ללא הליך מיוחד.

השופטת קיבלה את צו המניעה שהגשתי והשאירה את העובד בעבודה. ומה קרה בהמשך? לאחר זמן קצר השר התחלף, והשר החדש שמונה פיטר את המנכ"ל. כמובן שהעובד נשאר בעבודה…

אני יכולה לתת לכם דוגמאות של עובדים רבים אחרים שהוזמנו לשימועים – חלקם העדיפו לסיים את העבודה ולקבל תנאי פרישה מוגדלים, וחלקם התנגדו לפיטוריהם והצליחו לקבל הזדמנות נוספת בעבודה ולאחר מספר שנים אף קודמו בתפקיד!

כל אחד והמזל שלו, הגורל שלו, ומה שטוב עבורו.

לסיכום – הוזמנתם לשימוע לפני פיטורים? קודם כל תרגעו. תנשמו עמוק. לכו לייעוץ מקצועי כדי לקבל מידע ובמקביל תשאלו את עצמכם מה אתם רוצים? להישאר בעבודה? או לסיים לעבוד שם עם תנאים משופרים ולצאת לדרך חדשה? תשמרו על אמונה ואופטימיות. ובע"ה הדברים יסתדרו לטובה.

 

הפצת תמונות של קטינים ברשת – האם ניתן להגיש תביעה ובאיזה סכום?

הפצת   תמונות  של  קטינים  ברשת  – מה עושים?

עורכי הדין ורד כהן ורענן בר – און, ממשרד בר – און,  כהן,  עורכי  –  דין, מפרטים את אפשרויות התביעה בבית המשפט 

עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און

 

כתב אישום הוגש נגד נערה בת 16, ממרכז הארץ, שהעתיקה מהנייד של חברתה את תמונותיה בהלבשה תחתונה והפיצה אותן לתלמידים בכיתה. הנערה מואשמת בהטרדה מינית, חדירה לחומר מחשב שלא כדין ושיבוש הליכי חקירה.

למרבה הצער, אנו עדים להתפשטות התופעה המכוערת של הפצת תמונות אינטימיות של קטינים ברשתות השונות. חלק מהמקרים אף הסתיימו בהתאבדות של בני נוער, בארץ ובעולם, לאחר שתמונות אינטימיות שלהם הופצו ברשת.

לפי החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח – 1998, הטרדה מינית כוללת גם פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום. (סעיף 3 (5א) לחוק).

לפי החוק, המטריד מינית אדם כאמור בסעיף 3(א)(5א), דינו כדין הפוגע במזיד בפרטיות זולתו כאמור בסעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981,
כלומר עבירה שעונשה 5 שנות מאסר !
עוד קובע החוק, כי הטרדה מינית היא עוולה אזרחית, ובית המשפט רשאי לפסוק בגינה פיצוי בסך של 120,000 ₪ (קרן) ללא הוכחת נזק.

בנוסף לחוק למניעת הטרדה מינית, הרי אם מדובר בהחזקת והפצת חומר תועבה – ישא באחריות פלילית לא רק מי שפרסם את התמונות לראשונה, אלא גם כל מי שמחזיק פרסומים אלה או צורך אותם. חוק העונשין קובע עונש של 5 שנות מאסר למי שמפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין (סעיף 214 (ב) לחוק העונשין), ועונש של שנת מאסר למי שמחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין או למי שצורך פרסום כזה גם בלי להחזיק בו (למשל כאשר הצפייה בחומרים אלו נעשית דרך רשת האינטרנט בצפייה ישירה, שאינה כרוכה בהורדה מהאינטרנט ושמירה במחשב). (סעיף 214 (ב3) לחוק העונשין).

יש לזכור, כי גיל האחריות הפלילית הוא 12 שנים.

והנה, למרות שהמחוקק הישראלי החמיר בעבירות אלה ככל שהן מתייחסות לקטינים, אנו נחשפים לעתים קרובות מאוד למקרים של פרסום והפצת תמונות עירום של בני נוער, על ידי חברים לכתה, חברים לשעבר ואחרים.

אז מה אפשר לעשות  ??

ראשית –
לדעתנו, ה"מלחמה" במחזיקים ומפיצים תצלומי או סרטוני עירום אינה יכולה לעצור בשלב החקיקה. על מנת שמלחמה נחוצה זו תהא אפקטיבית, יש צורך להחמיר בפועל בעונשם של עוברי עבירות אלה. ככל שעונשי המאסר בפועל יהיו גבוהים יותר – ירתיע הדבר את העבריינים הפוטנציאליים.

שנית –
ניתן "לתקוף" תופעה זו גם במישור העוולה האזרחית. כאמור, הטרדה מינית מהווה גם עבירה פלילית וגם עוולה אזרחית, וככזו היא עשויה להביא לפיצוי כספי ניכר של הקורבן.
החוק למניעת הטרדה מינית קובע, כי בית המשפט רשאי לפסוק בהליך אזרחי פיצוי של 120,000 ₪ (קרן) אפילו ללא הוכחת נזק.

לדעתנו, במישור הפלילי נחוצה החמרת הענישה של העבריינים, ובמישור האזרחי נחוצה פסיקת סכומי פיצוי נכבדים נגד המעוולים.

צריך לזכור, שהנזק לקורבנות הינו עצום ורב. האינטרנט מעצים את הפגיעה בקורבנות. התמונות מועלות בתוך שניות, והמידע זורם ברשת בתוך רגעים, כאשר אין כל אפשרות לאתר ולהשמיד אי פעם את העותקים המביכים, המגיעים לכל רחבי העולם.
החמרת הענישה וסכומי הפיצוי הגבוהים יעבירו מסר, לפיו הרשת החברתית איננה כסות לביצוע מעשים אלה. אכסניית הרשת החברתית אינה "מקפיאה" את חוקי המדינה. השימוש במחשב הביתי אין בו כדי להכשיר פעולות אסורות, לרבות פרסום חומרי תועבה וצריכתם. כאשר יהא ברור שכל פעילות וירטואלית פוגענית עלולה לגרור אחריה השלכות כבדות – יחשבו העבריינים והמעוולים פעם נוספת.

 

 

פרסמו עליך לשון הרע ולא נגרם לך נזק – האם ניתן להגיש תביעה? שאלות ותשובות בתחום לשון הרע

הפרכת 10 מיתוסים נפוצים בתחום לשון הרע

מדריך פיצויים לנוסע לחו"ל
מאת: עורכי  הדין ורד כהן ורענן בר – און,
 

  1. אם פירסמו עליך  לשון  הרע  ולא  נגרם  לך  נזק  –  אין  מה  לעשות.לא נכון. מאז שתוקן חוק איסור לשון הרע, ניתן לקבל פיצוי בגין כל דבר לשון הרע שפורסם, גם ללא הוכחת נזק כלשהו. מדובר בפיצוי בסך של 50,000 ₪ (קרן) גם ללא הוכחת כל נזק. יתירה מזו : אם הוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע – מוסמך בית המשפט להכפיל את סכום הפיצוי הקבוע בחוק ללא הוכחת נזק, והוא יעמוד על 100,000 ₪ (קרן), לכל פרסום, גם אם לא הוכח נזק כלשהו שנגרם לקורבן כתוצאה מהפרסום.
    ~
  2. קללות וגידופים (כדוגמת "מטומטם", "אפס", "דפוק") לא מהווים לשון הרע:

    לא נכון. כך למשל, במקרה של פעיל אחת המפלגות שצעק על אחר "אתה אפס", "אתה פוגע בנשים זקנות" – חוייב הלה בתשלום פיצויים.כמובן, לא כל קללה תהווה פרסום לשון הרע. גידופים יכולים להוות הפרה ברורה של חוק איסור לשון הרע, כאשר הכינויים עלולים להשפיל את מושא הפירסום בעיני הבריות, לעשותם לבוז וללעג מצידם, במיוחד בנסיבות בהן נאמרו.כאמור, מאז בוצע השינוי בחוק איסור לשון הרע, המאפשר לתבוע גם ללא הוכחת נזק, קל יותר לתבוע.
    ~
  3. אם הדברים שפורסמו היו אמת  – אין בהם "לשון הרע"
    לשון הרע מוגדר כדבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.
    כך, גם אם הדברים היו אמת – הם עלולים ליפול לגדר "לשון הרע".
    יחד עם זאת, למפרסם עשויה לעמוד הגנת "אמת הפירסום" אם מעבר לכך שהדבר היה אמת גם היה בפרסום ענין ציבורי.
    ~
  4. אי אפשר לפרסם לשון הרע על חברה, אלא רק על אדם פרטי
    לא נכון. גם תאגיד (כדוגמת חברה, עמותה ועוד) יכול להגיש תביעת לשון הרע, למרות שלגבי תאגידים חלים הסדרים חוקיים ספציפיים.
    ~
  5. פרסום לשון הרע יכול להיעשות במילים בלבד
    לא נכון. פרסום לשון הרע יכול להיעשות לא רק באמצעות מילים  (בעל-פה או בכתב) אלא גם באמצעות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.
    ~
  6. אם דברי לשון הרע נאמרו רק לנפגע עצמו  – עדיין אפשר לזכות בתביעת לשון הרע.
    לא נכון. עוולת פרסום לשון הרע קמה רק אם דברי הבלע הגיעו (או שבמקרים מסויימים – היו יכולים להגיע) לאדם אחר – לפחות אדם אחד – חוץ מהנפגע עצמו. אם הגיעו לנפגע בלבד – אין הדבר מקים עילה. (להליך פלילי – נדרשים שני אנשים לפחות שאינם הנפגע).
    ~
  7. אם פרסמו  נגדי  לשון  הרע  –  אפשר  רק  להגיש  תביעה  אזרחית.

    לא נכון. בהתאם לחוק קיימות שלוש אפשרויות. הנפגע יכול להגיש תביעה אזרחית (ומספיק אם הדברים פורסמו לאוזניו של אדם אחד שאיננו הנפגע עצמו). המדינה יכולה להגיש כתב אישום (אם הדברים פורסמו לשני אנשים לפחות שאינם הנפגע עצמו). ואפשרות שלישית : הנפגע עצמו יכול לנקוט בהליך פלילי נגד הפוגע, וזאת על ידי הגשת קובלנה (הליך פלילי) לבית המשפט. בחוק הישראלי יש רשימה מצומצמת של עבירות שבהן רשאי נפגע להגיש קובלנה, הליך פלילי, נגד הפוגע. לשון הרע – כלול ברשימה זו ומתאפשרת הגשת קובלנה בגינו.
    ~
  8. אם פרסמו  נגדי  לשון  הרע  –  הסעד  היחיד  האפשרי  הוא  קבלת  פיצוי
    לא נכון. בנוסף לכל סעד (בהליך אזרחי) או גזר דין (בהליך פלילי), רשאי בית משפט לצוות על איסור הפצה של עותקי הפרסום המכיל את לשון הרע או על החרמתם, וכן לצוות על פרסום תיקון או הכחשה של דברי לשון הרע ועוד.
    ~
  9. אם פורסם  לשון  הרע  על  אדם  שנפטר  –  אי  אפשר לעשות  דבר
    לא נכון. בהתאם לחוק, לשון הרע על אדם שפורסמה אחרי מותו, דינה כדין לשון הרע על אדם חי, אלא שאין בה עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה, אלא רק להגשת כתב אישום בנסיבות מסויימות. החוק קובע, שהגשת כתב אישום בשל פרסום לשון הרע על נפטר תיעשה רק אם ביקש זאת בן-זוגו של המת או אחד מילדיו, נכדיו, הוריו, אחיו או אחיותיו. כך, בנסיבות מסויימות ניתן לפנות ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לפתיחת הליך פלילי נגד מפרסם לשון הרע על הנפטר.אם הנפגע נפטר בתוך 6 חודשים אחרי שפורסמו עליו דברי לשון הרע, לפני שהספיק לנקוט בהליכים – רשאים בן זוגו, ילדו או הורהו, ואם לא השאיר בן זוג, ילדים או הורים – אחיו או אחותו – להגיש, תוך ששה חדשים לאחר מותו, תובענה או קובלנה בשל אותה לשון הרע.אם הנפגע הספיק להגיש תובענה או קובלנה, אך נפטר לפני סיום ההליכים –
    רשאים בן זוגו, ילדו או הורהו, ואם לא השאיר בן זוג, ילדים או הורים – אחיו או אחותו, להודיע לבית המשפט, בתוך 6 חודשים אחרי פטירתו, על רצונם להמשיך בתובענה או בקובלנה. אם כך עשו – יבואו הם במקום התובע או הקובל.~

          10. אם פורסם באמצעי  התקשורת שהתנהלה חקירה פלילית נגד אדם, אין חובה לדווח כאשר התיק  נסגר

לא נכון.
אם פורסם באמצעי תקשורת שנפתחה חקירה פלילית נגד אדם, או שהוגש נגדו כתב אישום, או שהורשע בעבירה, ולאחר מכן התקבלה החלטה לסגור את התיק, לא להגיש כתב אישום או לעכב הליכים, או שהאדם זוכה או שערעורו התקבל, הרי אם אותו אדם דרש בכתב מאמצעי התקשורת לפרסם את ההחלטה העדכנית – קיימת חובה על אמצעי התקשורת לפרסם את ההחלטה העדכנית בתוך זמן סביר מיום קבלת הדרישה. אם אמצעי התקשורת לא פעל כך, למרות שקיבל דרישה בכתב מהנפגע, ניתן לתבוע ממנו פיצויים בגין הפרת חובתו זו.

 

 

 

הטיסה שלכם התעכבה? מדריך פיצויים לנוסע לחו"ל

מדריך    פיצויים   לנוסע   לחו"ל

מאת :  עורכי  הדין  ורד  כהן  ורענן  בר – און

מדריך פיצויים לנוסע לחו"ל


בימים אלה נרשמים שיאי עומס בשדה התעופה, כאשר המוני ישראל מנצלים את ימי החופש הגדול וטסים לחופשה משפחתית.

דווקא כעת אנו שומעים וקוראים על שלל "הפתעות" כגון ביטולי טיסות, דחייה והמתנה ארוכה, לעיתים ללא מזון או סידורי לינה, עיכובים ארוכים ועוד שפע של " בלתי מתוכננים" לטסים לחו"ל.

לא כל טיסה שאיחרה או בוטלה מזכה את נוסעיה בפיצוי הכספי. בענייננו – אם חברת תעופה תוכיח, כי הטיסה בוטלה או עוכבה בשל שביתה מוגנת – לא יהיו הנוסעים זכאים לפיצוי, אלא בנסיבות חריגות. לא כך בענייננו.

"אי-זמינות של טייסים" או "שביתה איטלקית" – אינם נחשבים שביתה / השבתה הפוטרות את חברת תעופה ממתן פיצוי כספי לנוסעים שניפגעו. על חברת התעופה להיערך מבעוד מועד ולדאוג מראש לחלופות שימנעו מצב של מחסור בצוות כזה או אחר, והנוסעים עשויים לזכות בפיצוי.

חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב – 2012, נועד להסדיר את זכויותיו של הנוסע ואת חובותיהן של חברות התעופה במקרים בהם בוטלו טיסות, או נוצרו עיכובים משמעותיים, "אובר בוקינג" (תפוסת יתר) ועוד.

להלן מספר מקרים.

הטיסה   בוטלה  :

נוסע שהזמין כרטיס ושילם, וטיסתו בוטלה, זכאי לקבל שירותי סיוע, השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי לפי בחירת הנוסע, וכן פיצוי כספי.

הפיצוי מחושב בהתאם למרחק בין נקודת המוצא לנקודת היעד. הסכום המינימלי הוא 1,290 ₪, והסכום המקסימלי הוא 3,080 ₪. לפי המרחק אל היעד מחשבים את הפיצוי על הטיסה.
למרות  זאת,  לא  יינתן  פיצוי  במקרים  הבאים  :
מקרה א' :

אם הנוסע הסכים לפשרה עם חברת התעופה – למשל לקבל כרטיס טיסה בחינם – סיכום זה מחליף את הפיצוי הכספי המגיע לו על פי חוק.
מקרה ב' :

אם הנוסע קיבל הודעה מוקדמת מחברת התעופה או סוכנות הנסיעות – בין 7 ל- 14 ימים לפני הטיסה, בה הודיעו על ביטול הטיסה והציעו טיסה חלופית מוקדמת עד שעתיים לפני שעת ההמראה המקורית, ומועד הנחיתה הוא עד 4 שעות לאחר שעת הנחיתה המקורית – יהיו חברת התעופה או המארגן פטורים מלפצות בפיצוי כספי.
אם לא הוצעה טיסה חלופית, או שהטיסה שהוצעה מוקדמת יותר משעתיים משעת הטיסה המקורית – יהיה הנוסע זכאי לקבל את כספו חזרה, וכן פיצוי כספי.

מקרה ג' :

אם הודעת ביטול הטיסה התקבלה פחות מ- 7 ימים לפני הטיסה – אם הוצעה לנוסע טיסה חלופית ששעת ההמראה לה הוקדמה לכל היותר בשעה אחת, ומועד הנחיתה ביעד הסופי הוא לא יאוחר משעתיים לאחר השעה המקורית – יהיו חברת התעופה או המארגן פטורים מלפצות בפיצוי כספי. אם לא – עליהם לשלם פיצוי כספי לפי המרחק בין נקודת המוצא לנקודת היעד.
אם הנוסע סירב לטוס בטיסה החלופית בגלל שהטיסה החלופית לא הוצעה לאדם המצטרף אליו לטיסה, או משום שנבצר מהנוסע לטוס בטיסה החלופית מטעמי בטחון, דת או מגבלה רפואית – יהיה זכאי לפיצוי כספי.

מקרה ד' :
אם מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח, שהטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו – לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות; או שהטיסה בוטלה בשל שביתה או השבתה מוגנות; או שהטיסה בוטלה כדי להימנע מחילול שבת או חג.
הטיסה   המריאה   באיחור :

לפי החוק, נוסע שרכש כרטיס טיסה אבל הטיסה המריאה באיחור של שעתיים לפחות משעת ההמראה הנקובה בכרטיס הטיסה – זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן מזון משקאות ושירותי תקשורת.
אם הטיסה המריאה באיחור של 5 עד 8 שעות לעומת שעת ההמראה הנקובה בכרטיס הטיסה – הנוסע זכאי להשבת התמורה או לכרטיס טיסה חלופי, לפי בחירתו. נוסע שהוצע לו כרטיס טיסה חילופי לטיסה שממריאה ביום למחרת ובחר לקבל הצעה זו – זכאי לקבל גם שירותי לינה ושירותי הסעה.
אם האיחור בהמראה נובע משביתה או השבתה מוגנות – הנוסע יהיה זכאי להשבת
תמורה, וכן למזון ומשקאות ולשירותי תקשורת, בלבד.

אם הטיסה התעכבה יותר מ- 8 שעות, היא נחשבת "טיסה שבוטלה", ויש לנהוג לפי הכללים הקובעים לעניין ביטול טיסה.

הטיסה  הוקדמה  :

אם הטיסה הוקדמה ביותר מ- 5 שעות אך לא יותר מ- 8 שעות, והנוסע קיבל הודעה על כך פחות מ- 14 ימים לפני מועד הטיסה – יהיה הנוסע זכאי להשבת התמורה או לכרטיס טיסה חלופי לפי בחירתו.
אם הטיסה הוקדמה ביותר מ- 8 שעות, והנוסע קיבל הודעה על כך פחות מ- 14 ימים לפני מועד הטיסה – יהיה הנוסע זכאי גם לפיצוי כספי. זאת, בנוסף להשבת התמורה או לכרטיס טיסה חלופי לפי בחירתו.

שינוי   בתנאי   כרטיס   הטיסה :

אם חברת התעופה החליטה "לשדרג" את הנוסע למחלקה אחרת, ברמה גבוהה מזו הנקובה בכרטיס הטיסה שהונפק לו – לא יידרש מהנוסע תשלום נוסף בשל ההעברה.
אם הנוסע הועבר למחלקה ברמה נמוכה מזו הנקובה בכרטיס הטיסה שהונפק לו –
זכאי הנוסע לפיצוי כספי בשל שינוי בתנאי כרטיס הטיסה, בסכום הנקוב בחוק, שיחושב כשיעור ממחיר כרטיס הטיסה ששילם הנוסע. ואם הטיסה כוללת חניית ביניים – יוכפל הסכום ביחס שבין מרחק הטיסה שבה הועבר הנוסע למחלקה ברמה נמוכה יותר לבין מרחק הטיסה הכולל.

פיצוי   ללא   הוכחת  נזק :

אם לא ניתנו ההטבות לנוסע – חברת התעופה חשופה לסנקציה כספית ללא קשר לנזקים נוספים שנגרמו לנוסעים בגין עיכוב הטיסה.
ישנם מקרים הנקובים בחוק, בהם רשאי בית המשפט לפסוק לנוסע שהונפק לו כרטיס טיסה פיצויים שאינם תלויים בנזק, בסכום של עד 10,280 שקלים חדשים.

זאת למשל, אם נעשה ביודעין אחד מאלה :

אם לא ניתנו הטבות לנוסע אותו סירבו להטיס,
אם לא ניתנו הטבות לנוסע שטיסתו בוטלה,
אם לא ניתנו הטבות לנוסע שטיסתו המריאה באיחור,
אם לא ניתנו הטבות לנוסע שמועד ההמראה של טיסתו הוקדם,
אם לא ניתן פיצוי כספי בשל שינוי בתנאי כרטיס הטיסה לנוסע שהועבר למחלקה ברמה נמוכה יותר מזו הנקובה בכרטיס הטיסה שלו.

אם חברת התעופה מעלה טענה, לפיה העיכוב נגרם כתוצאה מתקלה טכנית בלתי צפויה שהתגלתה במטוס – היא זו שאמורה להוכיח את הגורם לתקלה ואת מהות התקלה. אם לא הוכיחה זאת – לא יקבל בית המשפט את הטענה, ויהא עליה לפצות את הנוסע.

בנסיבות מסויימות יהא פטור מפיצוי אם הוכח שהטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת החברה, וגם אם היתה עושה כמיטב יכולתה – לא יכולה היתה למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות. מצב בטחוני או מלחמה יכולים להוות "נסיבות מיוחדות". כך גם תנאי מזג אוויר קיצוניים. בכל מקרה, על החברה מוטל הנטל להוכיח, שהתקיימו תנאים שהצדיקו את ביטול הטיסה. באחד מפסקי הדין נקבע, ששריפה בשדה תעופה היא בגדר "נסיבות מיוחדות", ובכל זאת החברה חוייבה בפיצוי כספי, כיוון שידעה על השריפה עוד לפני שהנוסעים הגיעו לנמל התעופה ובכל זאת לא טיפלה כראוי בעניין ולא סייעה במציאת פתרון חילופי. כאמור, הפיצוי הכספי הוא בנוסף להטבות האחרות להן זכאים הנוסעים, כדוגמת אירוח בבית מלון אם נדרשת שהיית לילה.