הורות משותפת – האם זה טוב גם לילד?  

עד כמה אנו באמת שואלים את עצמנו, לפני שאנו מביאים ילד לעולם – האם זה טוב גם לילד? האם זו שאלה הרלוונטית אך ורק במידה ואחד או שני ההורים גאים?  

מאת: ויקי שול

baby_boy

השבוע הגיע אלי לשיחה גבר צעיר, כדי לברר עם עצמו האם הוא באמת רוצה ובשל להיות אב והאם זה באמת טוב לילד, להביא אותו לעולם במתכונת הורות משותפת, במיוחד כשאחד או שני הוריו גאים. הוא שאל את עצמו: האם יש לי זכות לכך? איך זה ישפיע על הילד? האם אני עושה לו עוול?

עד כמה אנו באמת שואלים את עצמנו, לפני שאנו מביאים ילד לעולם – האם זה טוב גם לילד?
ישבתי מולו והתרגשתי. חשבתי לעצמי – כמה מאתנו שואלים בכלל את עצמנו את השאלה הזו?
האם זו שאלה הרלוונטית אך ורק במידה ואחד או שני ההורים גאים? ומה אם ההורים צעירים מאד? או מבוגרים יחסית? מרירים ולא מאושרים בחלקם? מתקשים להתמודד עם החיים? בקשיים כלכליים? עובדים שעות ארוכות? עסוקים בעצמם ולא פנויים נפשית ורגשית להקדיש עצמם לילד?
ומה אם עברו ילדות מורכבת והם עלולים להביא את הבעיות הרגשיות הלא פתורות שלהם, להורות?
שאמשיך???

כן, יש מי ששואלים.
ויש רבים שהתעברו ללא תכנון ובחרו להמשיך.
יש שהרו כי זה די מובן מאליו, כי נהוג, כי צריך, כי זה נכון, כי הגיע הזמן, כי אחר כך יהיה מאוחר,
כי זה המנהג – להביא ילדים בשלב מסוים בחיינו. אולי הם גם מאד אוהבים ילדים, של אחרים, אך האם זה עושה אותם בשלים ומתאימים להביא ילדים משלהם?
זה חזק עוד יותר אצלנו כיהודים וישראלים. כולם מביאים ילדים. אם נישאתם לא מכבר, כולם ירגישו חופשיים להיכנס לכם למיטה ולשאול – נו? ומה עם ילדים? דרוש להביא נחת, להורים, שלנו.

 

בעולם, אפשר לפגוש כיום יותר ויותר אנשים, צעירים וצעירים פחות, המצהירים כי אין בכוונתם להיות הורים. אצל חלקם גמלה ההחלטה כי זה לא נוח ויפריע להם למהלך חייהם ואחרים שטוענים שאינם רוצים להביא ילד אל העולם בו אנו חיים, מכל מיני סיבות פילוסופיות ואחרות.

אך לעיתים רחוקות יותר, אנו נשמע את התהייה – האם זה יהיה טוב לילד להיוולד לתוך סיטואציית החיים הספציפית שלנו, למשפחה שאנו יכולים לתת לו?
בקהילה הגאה, השאלה הזו עולה יותר ויותר. ובדומה להם, כמעט כל אמא חד-הוריות או יחידנית מבחירה (המביאות ילד ללא שותף) שישבה מולי, שאלה שאלות דומות. נכון – אלה הרכבים אחרים, חדשניים, אלטרנטיביים. ומשום כך נראה לכולם ברור ומובן ש"הם" – צריכים לשאול את השאלה. הם, ולא אנחנו, ה"רגילים", ההולכים בתלם. האמנם?

הורות משותפת היא מתכונת הורית שנועדה לתת הזדמנות להורות, לנשים ללא בן זוג ולגברים ללא בת זוג. נשים בוחרות בזה כדי שיהיה אב לילד בעוד שהן בוחרות באישה כבת זוג, או מתוך בחירה מראש והעדפה להפריד בין הורות וזוגיות או משום שלא מצאו עדיין בן זוג מתאים. הגברים גם הם בוחרים קודם כל שיהיה לילד אם, בשעה שהם יכולים להיות הומוסקסואלים, או שלא מתאימה להם זוגיות עם אותה אם, מכל סיבה שהיא, ובכל זאת בחרו בה להביא יחד ילד.
אך קודם כל, יש כאן אמא ואבא שבאמת רוצים ילד ואכפת להם שיהיה לו טוב.

אב גאה צלצל אלי בשמחה לפני ימים מספר, לספר שהגננת אמרה לו בשקט באוזן, שהילדה שלו היא הילדה השמחה ביותר בגן. אני יכולה לדבר מתוך 10 שנות ליווי של שותפויות כאלה והכרות מקרוב גם עם הילדים, שאכן ילדים להורות משותפת הם רובם ילדים שמחים, מאוזנים, בקשר טוב ובריא עם שני ההורים ומשפחותיהם.

על ילדים להורים גאים יש כבר מחקרים שנבדקו לאורך שנים רבות, ברחבי העולם, ולא נמצא שוני משמעותי מילדים למשפחות הטרוסקסואליות. כן, יש התמודדויות, עם שאלות, שלהם עצמם, מילדים, ממבוגרים, יש גם הקנטות. מכירים הרבה ילדים שלא עברו הקנטות? כי הם גבוהים, כי הם רזים, כי הם שמנים, כי הם חנונים, משקיענים, מרחפים, כי יש חרוז מתריס לשמם, כי לבשו מכנס כזה, אמרו דבר אחר. ילדים אוהבים להקניט וילדים רבים יהפכו מושא להקנטות. זה יכול להחליש אותם או לחזקם ולתת להם הזדמנות לגבש את זהותם באופן עצמאי, ושלא יהיה להם אכפת מה יאמרו עליהם. יש בזה גם הרבה רווח.

אני נוהגת לאמור שאני מי שאני, בזכות כל מה שעברתי בחיים, וחוויתי לא מעט קשיים, בלשון המעטה. כן, איש מאתנו לא חושב להביא ילד לעולם בו ייתקל בקשיים, כדי לחשל אותו. אך אנו יודעים היום, שמה שמזיק במיוחד להתפתחותם של ילדים, זה שאנו מגוננים עליהם מדי, או מאפשרים להם לעשות ככל העולה על רוחם ללא גבולות – במיוחד אם זה נובע מכך שיש לנו איזו אג'נדה או רגשות אשם על הסיטואציה לתוכה נולדו או בה גדלו. זה, באופן וודאי, פוגם בילד.
וכן, לעיתים האג'נדה יכולה להיות תוצר של מתכונת ההורות, או הזהות המינית של ההורים או קשיים פיזיים או נפשיים שהם מביאים איתם להורות. מניסיוני – מה שמזיק במיוחד, זו אותה אג'נדה ורגשות אשם, זו הגישה החוששת שיש במתכונת הזו כדי להזיק, כשבכל זאת הבאנו לתוכה ילדים. זו האמונה בנזק האפשרי, שאם נאמין בזה חזק מספיק – קרוב לוודאי שגם נצליח לקיים ולהגשימה.

אז בואו נבחר באמונה ההפוכה: נאמין שאפשרי וניתן. לא, לא מתוך עצימת עיניים ופנטזיה על הורות מושלמת, בכל תנאי ומבנה. אלא מתוך הידיעה, שאנו נעשה הכל כדי לתת לילדים את התנאים האופטימליים, במסגרת המתכונת ההורית הזו. נלמד מה דרוש ונכון לילד, נקשיב זה לזה בשותפות ונעשה הכל כדי לגבור על מכשולים, לפתור אי הבנות וסכסוכים ולבנות שותפות הרמונית ומאפשרת.
ואם אחרים המתבוננים בשותפים להורות, יראו בעיני רוחם את האפשרות להורים שקולים ואחראיים הבונים לילדיהם ולעצמם משפחה מאוזנת, מתפקדת ומאושרת – אולי כולנו נלמד מזה משהו.

ומה דעתכם?

 

אוננות – מומלץ גם לנשים

כל כמה זמן, עשרה ימים או שבועיים, אני מאוננת. ותצחקו על מה אני חושבת תוך כדי… עליכן! כן! עליכן! אני חושבת על אלו שלא מאוננות ומפסידות…  

מאת: שירה אביב

כל כמה זמן, עשרה ימים או שבועיים, אני מאוננת. ותצחקו על מה אני חושבת תוך כדי… עליכן! כן! עליכן! אני חושבת על אלו שלא מאוננות ומפסידות…

לא מדברים הרבה על אוננות, כי הנושא נתפס כ"כחול" מדי, או שלא יאה לעסוק בו. ולכן עד כה לא כתבתי כלום על כך, עד שהחלטתי שזהו. הגיע הזמן שאכתוב כמה מילים על אוננות, מנקודת מבטי האישית.

אז מה איתך? את מאוננת לפעמים? אני מאוד מקווה שכן. קודם כל כי בריאותית אומרים שזה טוב. זה ממריץ את הגוף ונותן לו חיות. ובנוסף – זהו כייף אמיתי. הגוף מתעורר לחיים. אני מרגישה סקסית, לא משנה מה אני לובשת ואיך אני נראית באותו הרגע. לא צריך את הטובות של אף אחד או אחת – ההנאה מובטחת.

אני די עצלנית לגבי אוננות. כמעט אף פעם לא נגעתי בעצמי כדי לגמור. זה נובע מכך שבעבר לא כל כך אהבתי את עצמי, כך שנגיעות שלי בגופי כלל לא גירו אותי. אז בכלל לא אוננתי. עד שלפני כמה שנים גיליתי את "ביצת הקסמים". 

womanniceבת זוגתי לשעבר, שאהבה סקס, הציעה שנלך לחנות "סיסטרס" בנמל תל אביב. אז הלכתי איתה. וכמובן שהרגשתי מבוכה, אבל החזקתי מעמד. ושם קנינו דילדו וביצה. ומה זו הביצה הזו, אתן שואלות?

זוהי ביצה המופעלת על ידי בטריה, מצמידים אותה לדגדגן, והופ! אני צריכה רק לעצום את העיניים ולהגיע לשמיים.

לפעמים אני מדמיינת על זו או על זו ולפעמים אני אפילו לא צריכה לחשוב על כלום. הגוף שלי מיד מתעורר לחיים. זה כל כך נעים. ונפלא.

בעבר, בכל פעם שאוננתי מיד דמותה של אמא שלי עמדה מול עיניי… אמרתי לעצמי שגם היא חייבת להשתמש בביצה הזו, ולמה שתפסיד? אבל כמובן שלא רכשתי לה את הפריט הנ"ל וכלל לא שוחחתי איתה בעניין. לא נעים… לאחרונה כשאני משתמשת בביצה או בויברטור אני חושבת על הנשים שלא מאוננות, ומצרה על כך.

למי שמתביישת ללכת לחנות סקס, או שסתם לא בא לה – יש היום בעידן האינטרנט המון חנויות סקס וניתן לרכוש אביזרים במחירים שווים דרך המחשב. קל ופשוט. ניתן למשל לקנות ויברטוק קטן. רק מכניסים סוללה אחת או שתיים וזהו.

אה, ויש עוד משהו שרציתי לדבר עליו. השניה שאחרי. באוננות ההנאה עולה ועולה ועולה ואני מרגישה כל כך נפלא, והנה, הנה, הנה, זה מגיע…. כן, כן כן, כמה נעים… ו…פוף! די!! זהו!! אל תגעו בי יותר יותר!!

תמיד מפליא אותי איך ברגע אחד ההרגשה כה נהדרת ובשניה אחר כך יש תחושה ש-די!

בעבר, כשראיתי את המודעות בעיתון עם אביזרי המין חשבתי שזה רק לסוטים. מה זה הויברטור הזה?? שאלתי את עצמי. והדילדו?? אלוהים שישמור. רק זונות וסרסורים או נימפומנים משתמשים בדברים האלה! אבל בזכות בת הזוג לשעבר בדקתי במה מדובר והבנתי שהאביזרים הללו פשוט משפרים את חוויית המין, ביחד ולחוד.
אז מה איתך? את מאוננת? אני מאוד מקווה שכן!

כדי לא להחמיץ כתבות ועדכונים, הצטרפי לדף הפייסבוק של אתר אישה!

ארז ארג'ונה: כל מי שאנו פוגשים בדרכנו הוא מלאך שהגיע אלינו לתת לנו את מתנתו ולהעצים אותנו.

 

 

 

על הטרדה מינית בעבודה צריך לשלם, גם בכסף 

ככל שמעמדו הכלכלי-חברתי של התוקפן הוא מורם וניכר, ככל שעשה הוא שימוש במעמדו הנישא על מנת להטיל את חיתתו על זו שהייתה לו כפופה, כך נכון כי המחיר הכלכלי אותו הוא ישלם יהא רב 

מאת: דורית אברמוביץ'

 

לפני מספר שבועות הגישו ארגוני נשים בקשה להצטרף כידידות בית משפט לתביעה נזיקית על סך 2.5 שקלים נגד עופר גלזר, שהורשע בפלילים על הטרדה מינית. בכך שוב הציפו מעלה הארגונים – איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, הארגון הפמיניסטי כיאן, ומרכז תמורה- המרכז המשפטי למניעת אפליה, את הטענה, כי להטרדה מינית, וודאי זו שמתקיימת במרחב של תעסוקה, יש לא רק מחיר נפשי בלתי נסבל על זו שנפגעה, אלא יש גם מחירים כלכליים שאותם יש להטיל על המטרידן.

רבות מדובר על הנזקים החמורים המוטלים על מי שהופנתה כלפיה אלימות מינית, אין סוף נאמר על ההשלכות הרגשיות שמוטלות אל חייה, גופה ונפשה של מי שהוקרבה תחת התעמרות ושליטה מינית על ידי התוקפן, אך יש ללוות זאת גם באמירה נחרצת וברורה – ישנם מחירים כלכליים רבים שלא יעלה על הדעת שמי שנפגעה היא זו שתשלמם. כך נכון לגבי כל אלימות מינית וכך נכון שייעשה כלפי כל תוקפן, וודאי במידה שההטרדה המינית מתקיימת בעבודה, ואם ההתנכלות מתקיימת במרחב בו האשה עובדת לפרנסתה.

בארגוני נשים, ובהם נשות מרכז מהות שמומחיות במחירים שמטיל שוק תעסוקה פוגעני ומעורער על נשים, יודעים לספר על נשים רבות שפרנסתן נפגעת אנושות כתוצאה מהטרדה מינית של קולגה, מעסיק או מנהל ישיר במקום עבודתן. הפחד לספר החוצה את ההטרדה המינית המוטלת עליהן בעת עבודתן, החשש שמא יאשימו אותן, שמא יבודדו אותן, שמא יטענו להגזמה מצידן, שמא יפטרו אותן, שמא ייחשפו להתנכלות מצד זה שהטריד אותן וחבריו, כל אלה גורמים לנשים רבות לבלוע אל תוכן את האלימות שמופנית נגדן ולהיחלש מההשתקה החברתית ביחס לכך. יש כאלה שמנסות להימנע במהלך יום העבודה ממפגש תדיר עם המטריד, יש כאלה שלוקחות עוד ימי מחלה כדי לאזור כוחות כל פעם אחרי הטרדה, יש כאלה שמבקשות עוד כמה ימי חופשה, ישנן נשים שמתקשות כתוצאה מההטרדה להתרכז באותה מידה בעבודתן, וישנן גם כאלה שמתוך ייאוש מוצדק, עוזבות את מקום עבודתן ומתקשות להשתלב חזרה בשוק התעסוקה. רק מעטות וספורות מדווחות ומתלוננות על ההטרדה המינית נגדן, כי לעתים מחירי הדיווח והתלונה הם בלתי נסבלים או בלתי אפשריים לעובדת שגם כך מוחלשת על ידי בעל כוח ושררה.

מרחב תעסוקתי הוא מרחב כלכלי, הטרדה מינית בעבודה נובעת רבות ממעמד כלכלי מורם של התוקפן, תעסוקה היא מקור פרנסה ואובדנה טעונה במחירים לא רק נפשיים, אלא גם כלכליים שניתן לנקוב ברורות במספרם. על כן הגיע הזמן שיידעו מטרידים מינית כי במידה שתוכח אשמתם, הם לא רק ישלמו בפלילים, כי אם גם ישלמו מתוך כיסם על המחירים הכלכליים הקשים שהטילו על זו שנפגעה מנחת אונם.
וככל שמעמדו הכלכלי-חברתי של התוקפן הוא מורם וניכר, ככל שעשה הוא שימוש במעמדו הנישא על מנת להטיל את חיתתו על זו שהייתה לו כפופה, כך נכון כי המחיר הכלכלי אותו הוא ישלם יהא רב, כי בדיוק מעמד נישא זה הוא שאפשר לו להטיל חיתתו על זו שלעתים נותרה ללא פרנסה וללא יכולת להשתכר בכבוד למחייתה. במידה שיורשע הנשיא לשעבר משה קצב, יש לקוות כי גם בעניינו תוגש תביעה נזיקית גם על המחירים הכלכליים אותם, בשלב זה לכאורה, שילמו נפגעותיו.

תחת כותרת המהלך- יצירת סביבת עבודה בטוחה מפני הטרדה מינית- מטעם שתיל, טוענים ארגוני נשים, הגיעה העת והגיע הזמן להודיע ולהכריז קבל עם וחברה, כי להטרדה מינית בעבודה יש מחירים כלכליים בלתי נסבלים, וזהו זמן לחבור יחדיו למשרד התמ"ת ולמעסיקים הוגנים, ויחד להוביל מהלך כלל ארצי, של ניקיון המרחב הכלכלי-תעסוקתי – הציבורי והפרטי, מהטרדה מינית.

המאמר פורסם באתר "וואלה"

דורית אברמוביץ', כותבת, מרצה ופעילה פמיניסטית, רכזת קמפיינים עבור ארגוני נשים, עיתונאית לשעבר בהארץ, מחברת הספר 'המלך עירום', בהוצאת בבל.

 

מהי הטרדה מינית? / חגית רימון, עו"ד 

האם מותר למעסיק לנהל מערכת יחסים עם עובדת שלו? מהי הטרדה מינית? מהם גבולות האסור והמותר? 

חגית רימון, עו"ד, אתר אישה

מאת: חגית רימון, עו"ד         24/9/2011

רקע על המושג הטרדה מינית

המושג "הטרדה מינית" ("sexual harassment") נוצר לראשונה בארה"ב, בשנות ה-80 של המאה ה-20. הוא נוצר תחילה במאמרים ובמחקרים אקדמיים פמיניסטיים, משם עבר לפסיקה של בתי המשפט ורק לבסוף הגיע לחקיקה.
החוק למניעת הטרדה מינית חוקק בארץ בשנת 1998, וחולל מהפך. עד לחקיקת החוק, השתרשו בארץ, ובעיקר בצבא, נורמות התנהגות שוביניסטיות פסולות, שכללו הערות מיניות כלפי נשים ואף כפיית מגע בניגוד לרצונן.
החוק עורר ועדיין מעורר בארץ הדים רבים, וישנם רבים, בייחוד גברים, הכופרים בנחיצותו ומלגלגים על תוכנו. אחד המגיבים לכתבה שפורסמה ב-Ynet בענין הנשיקה המפורסמת של חיים רמון לחיילת כתב: "חיבוק ונשיקה זו הטרדה מינית?! דחילק…" ומגיב אחר כתב: "אפילו אם זה נכון, אז מה העבירה פה? שהוא ניסה לנשק אותה?"

לפחות שליש מהנשים בארץ הוטרדו מינית

לפי מחקרים סטטיסטיים שנערכו בארץ, שליש עד מחצית מהנשים הוטרדו מינית, בין אם מילולית ובין אם פיזית. אין ספק שמדובר בתופעה חמורה שיש למגרה. ד"ר אורית קמיר טוענת כי הטרדה מינית פוגעת בכבוד האדם, וכי "התייחסות לאישה כאל אובייקט מיני כאשר היא אינה מעוניינת בכך – משפילה אותה."

מחקרים מראים כי למעלה מ- 90% מהמוטרדות מינית סבלו בעקבות ההטרדה ממצוקה נפשית משמעותית המתבטאת בתסמינים של פחד, כעס, דיכאון, התקפי בכי, אובדן תחושת הערך העצמי, רגשות ניכור, השפלה ותחושות של פגיעות ואין-אונים.

מהי הטרדה מינית?

החוק למניעת הטרדה מינית קובע כי הטרדה מינית היא כל אחד מהמעשים הבאים:

1) סחיטת אדם לביצוע מעשה בעל אופי מיני.

למשל: מעביד המאיים לפטר עובדת אם לא תקיים איתו יחסי מין.

2) מעשה מגונה.

למשל: גבר הנוגע באישה לשם גירוי מיני או החושף את עצמו בפניה, ללא הסכמתה.

3) הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם שהראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות האמורות; ואולם – אין צורך להראות אי-הסכמה כשההצעות מופנות:

א) לקטין, לחסר ישע, לתלמיד או למטופל – תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול;

ב) לעובד, תוך ניצול של יחסי מרות בעבודה.

4) התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כשאותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות;

למשל: שליחת אתרים פורנוגרפיים בדואר אלקטרוני, למרות שהשולח התבקש לחדול מכך. ואולם אין צורך להראות אי הסכמה במקרים שסויגו בפסקה (3) לעיל.

5) התייחסות מבזה או משפילה ביחס למינו או נטייתו המינית של אדם, בין אם הוא הראה שהדבר מפריע לו ובין אם לאו.
למשל: הערות לאדם על נטייתו המינית.

מעסיק שגלש לאתרי סקס בנוכחות עובדת במשרדו

עובדת הגישה תביעה נגד המעסיק שלה וטענה בבית הדין לעבודה שהנתבע נהג לגלוש במחשב שלה לאתרי סקס באינטרנט, וכשהתובעת הבהירה לו שזה מפריע לה, הוא ביקש ממנה לצאת מהחדר.

בית הדין קבע כי התנהגותו של הנתבע הינה הטרדה מינית. "יישום הוראות החוק והפסיקה על המקרה שלפנינו מלמד, כי מעביד הגולש לאתרי סקס באינטרנט, במחשב, הנמצא בעמדת העבודה של העובדת ובעצם מאלץ אותה לצפות בחומרים אשר היא אינה מעוניינת להחשף אליהם, מבצע הטרדה מינית."
לאור זאת, בית הדין פסק לטובת התובעת פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של 50,000 ₪.

איך ניתן לפעול נגד המטריד?

במקרה שבו אירעה הטרדה מינית, קיימות מספר דרכי פעולה נגד המטריד, וביניהן:

1. הגשת תלונה במשטרה – הטרדה מינית הינה עבירה פלילית, והעונש המקסימלי הקבוע בחוק למניעת הטרדה מינית הוא 4 שנות מאסר. יצויין כי בחוק העונשין קיימות עבירות חמורות יותר מהטרדה מינית, כמו למשל מעשה מגונה ואונס.

2. הגשת תביעה כספית נגד המטריד – הנפגע/ת יכולים להגיש תביעה נגד המטריד (וגם נגד המעביד). אפשר לתבוע עד 50,000 ש"ח, ללא הוכחת נזק. לתביעה אפשר להוסיף פיצוי על נזקים כמו הפסד השתכרות, נזק נפשי וכיו"ב.

3. מכתב התראה – נשים רבות שהוטרדו מינית אינן מעוניינות להגיש תלונה במשטרה או להגיש תביעה בבית הדין לעבודה. הן חוששות להיחשף ואינן מעוניינות בהליך ארוך וקשה. במקרים כאלה הן יכולות לפנות לעו"ד כדי שיסייע להן. לפעמים מכתב טוב, מפורט ומתריע מעו"ד מקצועי אל המעסיק שהטריד מינית יכול להביא את המעסיק לפתוח את הכיס ולשלם פיצויים לעובדת שהוטרדה על ידו, וזאת בשל החשש שלו שתביעה פומבית תפגע בו ועדיף לו לשלם.

חגית רימון, עו"ד

hrimon@gmail.com