דייט עם שירה – סיפור קצר על שתי נשים

שירה – סיפור קצר על שתי נשים

חגית רימון

דייט עם שירה

מעניין איך היא נראית. מעניין מה יהיה. האם היא תמצא חן בעיניי? האם אמצא חן בעיניה? האם היא נחמדה? האם יהיה לנו על מה לדבר? עדיף שלא אהרהר בענין יותר מדי ולא אבנה מגדל של ציפיות, פן אתאכזב, חשבה לעצמה מיכל והסיטה את מבטה לעבר החלון, מנסה להתעניין בנוף המחבר בין תל אביב לחדרה.
רצועת הים התפרשה במלוא הדרה, והמראה היה מרומם נפש. איזה נוף יפהפה. היא אמרה לעצמה כדי לעורר בנפשה התלהבות. מוחה הנהן בהסכמה אך ליבה שלח מבט אדיש. מיכל צפתה במבט ריק בכחול האינסופי, שנע לאחור במהירות של מאה קילומטרים בשעה. הדרך אינה מוכרת לה כלל וכלל. הפעם האחרונה שבה נסעה לחדרה הייתה עם אמה, כשהייתה בערך בת עשר. היא אינה נזכרת מה הייתה מטרת הנסיעה, יכול להיות שלצורך השתתפותה בקונצרט, בנגינה בפסנתר. זכרונות ילדותה מתמצים בכמה הבזקים נקודתיים קצרים ולא בחוויות ארוכות. מכל שנות ילדותה יכולה מיכל לאסוף אולי שלוש שעות של זכרונות. חמש דקות פה. שלוש דקות שם. הרגשה מתמשכת של בדידות. כמיהה. בדידות. בדידות. מריבות עם האחים. ובין ההורים. צעקות. קללות. כמיהה. האם היו בילדותה גם אירועים משובבי נפש ומקפיצי לב? ייתכן, אך הם פרחו מזכרונה.

ברוכים הבאים לחדרה. הצהיר שלט גדול עם נאונים צהובים. ברוכה הבאה לחדרה, מיכלי. ברוכה הבאה. מיכל הזדקפה על מושבה ומתחה את גווה כדי להקל על כאביה בגב התחתון. היא הרימה את כתפיה וסובבה אותן ואחר כך הניעה את ראשה מצד לצד. עוד מעט אפגוש אותה. עוד מעט זה יקרה. היא הסבה את מבטה לעבר האישה המבוגרת שישבה מולה כדי להפסיק את מחשבותיה על הפגישה הממשמשת ובאה. אם אין ציפיות, אין אכזבות. אני חייבת לעשות פיפי. יש לי לחץ על הבטן. דבר ראשון כשארד מהאוטובוס אחפש את השירותים הציבוריים. אני מקווה שאסתדר. שהגרביונים יישארו שלמים ולא ייווצר בהם שום קרע. מיכל לבשה שמלה שחורה מבד קטיפה, עם פתח עגול ושרוולים ארוכים, שנעצרה שמונה סנטימטרים מעל לברכיה. השמלה החמיאה לגזרתה, ובקושי ניתן היה לראות שבתוך בטנה מתחבא עובר בן שישה עשר שבועות. מגפי עור שחורים ארוכים השלימו את המראה המצודד של מיכל. היא הוציאה מתיקה מברשת וסרקה בעדינות את שיערה הארוך בגון שוקולד חלב, שהתגלגל על עורפה וכתפיה. היא החזירה את המברשת לתיק, ולאחר חיפוש קצר שלפה ממנו את תיק האיפור האדום שלה. היא פתחה את הרוכסן שלו והוציאה ממנו מראה קטנה ושפתון כסוף. היא הביטה במראה ומשחה על שפתיה העסיסיות כתפוז אודם בצבע שהיה שילוב בין בורדו, חום ואדום. היא חייכה חיוכון קטן והייתה שבעת רצון מהפנים שהשתקפו לה במראה. פס שחור הדגיש את עיניה החומות ומסקרה שחורה הדגישה את ריסיה. מייק אפ בהיר היה מרוח על פניה וגרם לעורה החלק ממילא להיראות בגוון אחיד ומושלם כמו במגזינים. סומק חום אדמדם ליטף את לחייה ושפתיה בגון דובדבנים, אוכמניות ופטל הזמינו נשיקה. אתיז את הבושם לאחר שארד מהאוטובוס, כדי שריחו הנעים יורגש כמה שיותר, הרהרה.

האוטובוס עצר ברמזור, וליבה של מיכל נעצר ביחד איתו. השעה 18:46. הגעתי ממש בזמן, היא גאה בעצמה. אספיק לעשות מהר פיפי ולהגיע בדיוק ב-19:00, השעה שקבענו. הכחול הכחול כבר אינו נראה מהחלון, ומחליף אותו נוף עירוני עסוק ומלא תזוזה. האוטובוס נכנס לתחנה המרכזית של חדרה ומאט את נסיעתו עד לעצירה מוחלטת. הנוסעים ממהרים לכיוון היציאה, ומיכל ממתינה מספר שניות במושבה. לאחר מכן היא יורדת מהאוטובוס ונעמדת בתחנה. היא סוקרת את המקום החדש שבו כל אחד יודע לאן הוא הולך ומה יעשה בדקות הקרובות, ותרה אחר השירותים. הנה השלט המוכר. אישה וגבר. היא בחצאית. הוא במכנסיים. היא פוסעת לעברם, נכנסת ומציצה לתוך התא שבו הדלת חצי פתוחה לעומתה, מוודאת שיש נייר טואלט. היא לא מסוגלת לעשות פיפי בלי נייר. זה מגעיל להרגיש את הרטיבות הזו בתחתונים. היא נועלת את הדלת, תולה את תיקה על הוו, מורידה בזהירות את הגרביונים השחורים השקופים עד לברכיים, מרימה את השמלה ומטילה את מימיה בעמידה כפופה. אסור לשבת בשירותים ציבוריים, כולם יודעים שזה מעביר מחלות.

מיכל הרימה את הגרביונים וסידרה אותם שיהיו מתוחים על רגליה, הורידה את המים ופתחה בתחושה קלה של גועל את ידית הדלת. היא נטלה את ידיה עם הסבון הורדרד וייבשה אותן באויר החם והנעים שיצא ממכונת הייבוש. היא הביטה במראה הגדולה והרגישה מסופקת ובטוחה בעצמה. היא התיזה שלוש התזות מבקבוק ה- eau de toilette 50 מ"ל של LANCASTER, אחת בצד שמאל, בחיבור בין הצואר לכתף, השנייה בצד ימין במיקום המקביל והשלישית בנקודת פעימות הלב ליד כף ידה, ושפשפה את שתי ידיה זו בזו. ריחו העמוק, המתוק והמסתורי של הבושם עלה באפה של מיכל, והיא הייתה בטוחה ששירה תאהב את הריח. היא יצאה מהשירותים והביטה במכשיר הטלפון הסלולרי שלה. השעה 18:56. היא פסעה נמרצות לעבר התחנה ממנה ירדה מהאוטובוס, וחיפשה את מספר הטלפון של שירה. "היי, מה נשמע? הגעתי". אמרה וליבה החל לדפוק באופן מואץ. בום. בום. כמו התופים הענקיים באפריקה. "יופי." נשמע קולה המלטף של שירה. אני חונה ליד תחנת האוטובוס. פשוט תלכי ישר ותראי מכונית כחולה עם אורות מהבהבים, מסוג רנו. מיכל פסעה לעבר האישה עם הקול הנעים בצעדים לא מהירים כדי להשהות את רגעי הציפייה שפעמים רבות מתוק טעמם מטעם "הדבר האמיתי". האורות המהבהבים קרצו למיכל והזמינוה להתקרב למכונית. דלת נפתחה, ומהמכונית יצאה אחת הנשים היפות שפגשה מיכל. היא פסעה בגו זקוף לעברה של מיכל. גובהה כגובהי, אמדה מיכל, בערך מטר שישים ותשעה סנטימטרים, בדיוק בגובה שאני אוהבת. לא גבוהה מדי. לא נמוכה מדי. קוצים חומים מתכתיים עמדו בשובבות על ראשה של שירה בתסרוקת שנראתה למיכל מושלמת. מכנסי ג'ינס נצמדו לרגליה היפות וחגורת עור חומה עיטרה אותם וחיבקה את ביטנה. חולצה בצבע שמיים חורפיים עטפה את פלג גופה העליון של שירה ועליה ז'קט מחוייט בצבע ים עמוק ואינסופי. עור פניה היה חלק כקטיפה, בגון מושלם של תה לא חזק, כזה שהוציאו ממנו את התיון. שפתיה שורטטו ביד אמן, סימטריות ובדיוק בגודל הנכון. לא עבות מדי ולא דקות מדי. בוהקות בשפתון עדין. "נעים מאוד". שירה הושיטה את ידה ללחיצה וחייכה חיוך מתוק, ממזרי וילדותי. גומה הופיעה בלחייה השמאלית. לפי החיוך הרגישה מיכל ששירה לא התאכזבה. היא חייכה לעומתה של שירה והישירה את מבטה לעבר עיני הדבש שלה. היא לחצה את ידה החמה והרכה של שירה והרפתה ממנה אחרי שלוש שניות בדיוק, למרות שהיא רצתה להמשיך להרגיש את החמימות הזו שהתפשטה בגופה עוד שעות ארוכות או אפילו ימים…

תקלה בקצה הגלקסיה, אישה מעבר לים, המתיקות שבשכחה ועוד ספרים – בקורות והמלצות

תקלה בקצה הגלקסיה, 7250 של אילן הייטנר, אישה מעבר לים, המתיקות שבשכחה ועוד ספרים – בקורת ספרים והמלצות

מאת: חגית רימון hrimon@gmail.com

אני אוהבת לקרוא. החנות האהובה עליי היא סטימצקי. אני לא יכולה לעבור לידה מבלי לעצור. ספרים הם דבר נפלא – דקות של שקט מהמולת היום. התווכחת עם בן/ת הזוג? תקראי ספר ותרגעי. את לא מצליחה להירדם? תקראי ספר. רוצה להתרגש או לקבל טיפים לחיים טובים יותר? תקראי ספר.

נערמה לי בבית ערימה של ספרים שקראתי, והנה סקירה קצרה שלהם. בכל פעם אוסיף ספרים נוספים לרשימה.

יפים כמו שהיינו, מאת רון לשם – זהו סיפורו של דניאל: כנער שמלחמה אחת פיצלה את חייו לשניים ושמה קץ לעידן שלתמימות; כחייל שלמד להביט בעולם מבעד לכוונת הצלף; כגבר הנמלט מעברו ופוגש אישה שהוא מתאהב בה…

בקורת – אהבתי את ההתחלה של הספר, היו בה קטעים מרגשים. לאחר מכן הסיפור הפך לסוריאליסטי ולאינסוף דיאלוגים שלא התחברתי אליהם.

עמוד ראשון: "התאהבתי בה על ערסל בסוכה של פאב המוסקיטו. החצר האחורית היתה עמוסה במשלחות חוקרים שחזקו מחיפוש אחר שבט אבוד, ונורה ישבה על גדות נהר הבני עם חיוך מהסוג שבא אחרי דמעות ומפלח אותי."

הפיתוי של גרייסי מאת סנטה מונטיפיורי – מודעה על קורס בישול בלב טוסקנה מושכת את תשומת לבה של גרייסי ברטון, אישה שכבר למעלה מארבעים שנה לא נסעה לשום מקום. היא מחליטה לנסוע, ובבתה ונכדתה מצטרפות אליה. אט אט הן מתקרבות זו לזו ומתגלים סודות מעברה של גרייסי.

בקורת – סיפור משפחתי ורומנטי קצת קיטשי, זורם לקריאה.

אולי – ספר ילדים שמתאים גם למבוגרים 

מאת קובי ימאדה. איורים גבריאלה ברוך. שילוב כל כך מקסים בין איורים יפהפיים של גבריאלה ברוך, לבין מסרים מעציnים של קובי ימאדה. ספר ילדים שמתאים גם כמתנה לגדולים.

ספר ילדים מקסים – אולי

אַתָּה יָחִיד וּמְיֻחָד. כָּמוֹךָ לֹא הָיָה וְלֹא יִהְיֶה אֵי פַּעַם.
הַקִּיּוּם שֶׁלְּךָ בְּדִיּוּק כָּאן וְעַכְשָׁו הוּא כֹּה מֻפְלָא וְכֹה
נָדִיר עַד שֶׁבָּרוּר כִּי הוא חַד-פַּעֲמִי.
הַסִּפּוּר הַזֶּה מֻקְדָּשׁ לְכָל מָה שֶׁתַּעֲשֶׂה וּלְכָל מָה
שֶׁתּוּכַל לִהְיוֹת. לְמִי שֶׁאַתָּה עַכְשָׁו וְלַיְּכֹלֶת
הָאֵינְסוֹפִית הַקְּסוּמָה שֶׁטְּמוּנָה בְּךָ.

אישה מעבר לים – שרית ישי לוי

שלוש נשים עומדות בלב הרומן "אישה מעבר לים". אישה צעירה שבעלה עוזב אותה בבית קפה בפריז; אם שנעלמת מדי יום לשעות ארוכות ואישה שנטשה תנוקת בת יום בליל שלג בפתח מנזר בירושלים. כל אחת מהנשים עתידה לעבור תהפוכות בחייה והסיפור קושר ביניהן בנימים של אהבה ושנאה, שברון לב, דם ודמעות. זהו רומן המשתרע על פני שלושה דורות.

קטע מהספר: "הזרות שחשתי במחיצתו של בעלי החלה כבר בשדה התעופה. הוא היה מרוחק ומכונס בתוך עצמו, וברגע שניתקו גלגלי המטוס מהקרקע, נרדם, משעין את ראשו לאחור על משענת הכיסא ולא על כתפי כפי שנהג בעבר. נדחקתי אליו, מניחה את ראשי על כתפו, אך הוא זע באי נוחות והתרחק ממני."

בקורת – הספר קצת קיטשי, אבל נהניתי לקרוא אותו. כתיבה זורמת, קלה, כמי נהר. אין בספר תחכום ולא הרגשתי הזדהות עם אף אחת מהדמויות, אבל נהניתי לצלול לתוך העלילה, אסקפיזם כזה של אהבה וקיטש. אני אוהבת ספרים בהם האהבה מנצחת והקריאה זורמת.

היפי – פאולו קואלו

גיבור הספר הוא פאולו, ברזילאי צעיר שיוצא למסע בחיפוש אחר משמעות עמוקה יותר לחייו. הוא נוסע לבוליביה, משם לפרו ואחר כך חוצה בטרמפים את צ'ילה וארגנטינה.

באמסטרדם הוא פוגש צעירה בשם קרלה והשניים מצטרפים לקבוצת מטיילים שחוצה את אירופה באוטובוס בדרכה למרכז אסיה וקטמנדו.

פאולו קואלו, מחבר רב המכר "האלכימאי" וספרים נוספים, לוקח אותנו ב"היפי", שעלילתו מבוססת על סיפור חייו, למסע בזמן, אל שנות ה- 60.

בקורת ספר – שמחתי כששמעתי על ספר חדש של פאולו קואלו שיצא לאור. אך התאכזבתי. הוא לא מגיע כלל לרמתו של "האלכימאי" וגם לא לשל "אלף". אין בספר תובנות מיוחדות ורגע אחרי שקראתיו שכחתי אותו.

תקלה בקצה הגלקסיה – אתגר קרת

תקלה בקצה הגלקסיה הוא קובץ הסיפורים השישי של אתגר קרת.

"הפעם הלפני ארונה שירו אותי מתוך תותח היתה כשאודליה עזבה עם הילד. עבדתי אז כמנקה כלובים בקרקס הרומני שבדיוק הגיע העירה. את הכלובים של האריות גמרתי בחצי שעה, וגם את של הדובים, אבל הכלובים של הפילים היו סיוט. הגב שלי כאב והעולם כולו הריח מחרא."

שמו של אתגר קרת הולך לפניו כסופר ידוע ומוכר (בסגול ובפתח). היו לי ציפיות מהספר, אך הן לא התממשו. לא התלהבתי מהסיפורים, ורובם לא כל כך נגעו בי או ריגשו אותי. יש בהם מן הפנטזיה, מעין כתיבה חופשית שהאצבעות כותבות או מקלידות והסיפור מסופר מעצמו, ללא שום מגבלות. מניחה שישנם רבים שכן אהבו את הספר. תחליטו בעצמכם.

7,250 מאת אילן הייטנר

"הכל התחיל אחרי אותו ריב. היא חזרה הביתה וסיפרה לי: "שלי ודני חזרו עכשיו משנה טיול בעולם וזה הציל להם את הזוגיות. בוא ניסע גם."

"בחיים לא, מה אני משוגע?" עניתי לה. "מי נוסע לטיול של שנה בעולם?

"זה או שנוסעים, או שנפרדים, להמשיך ככה אני לא יכולה!"

עניתי לה שאין סיכוי, אני בחיים לא נוסע. אבל אז התקשר אליי בעל הבית והעלה לנו את שכר הדירה. מייד התקשרתי אליה ואמרתי לה: "יאללה, בואי ניסע, אני רוצה לעבוד על הזוגיות."

אילן הייטנר – מחבר רבי המכר "חוכמה הבייגלה", קציצות" ועוד, חוזר בספר מרגש, מצחיק וכואב על גדילה ושינוי, על מאבק לאהוב באמת ועל רצון לחיות ולהרגיש את החיים במלואם.

בקורת ספר – נהניתי מאוד מהספר. הוא קליל, זורם, חושפני מאוד. המחבר באמת נסע עם משפחתו למסע בעולם, לאחר שהעלו לו את שכר הדירה ל- 7,250 ש"ח. זהו מסע אישי, משפחתי, זוגי, שבו הגיבורים עוברים תהליך. נחמד לקרוא על מערכות יחסים של אחרים, לראות שלא אצל כולם הכל מושלם, כפי שלפעמים נדמה לנו.

הראיון האחרון – אשכול נבו

סופר עונה על שאלות שקיבל מאתר אינטרנט. במקום להשיב תשובות לקוניות, הוא פורש בפנינו את חייו ואת מחשבותיו, את הקרעים, הכאבים, את השימחה ואת העצב.

קטע מהספר:

"האם אתה מדמיין קורא מסויים או קוראת מסויימת בזמן הכתיבה?

שנים הייתי מדמיין את דקלה. הייתי מדמיין איך אני מקריא לה במיטה את כתב היד. מקריא עמוד ושומט אותו לרצפה. מקריא עמוד ושומט לרצפה. והיא מקשיבה ומסתכלת עלי במבט חם ואוהד עם קורטוב של שעשוע, אותו מבט שהיה לה לפני שהתנשקנו בפעם הראשונה בדירה ברחוב הרמב"ן.

לאחרונה זה לא מצליח לי. לדמיין את דקלה תוך כדי כתיבה. נדמה לי שהבעייה נעוצה במבט שבו היא מסתכלת עלי מאז ששירה עזבה לפנימייה. הוא כבר לא חם ואוהד, ויש בו יותר מקורטוב של ביקורתיות."

בקורת ספר – ספר מעניין, נותן הרגשה שהוא חושפני, אישי, מהלב. לגמרי מהלב. נהניתי לקרוא אותו.

ראיון עם אשכול נבו, מדקה 2:35 

המתיקות שבשכחה מאת קריסטין הרמל

תמצית הספר מהכריכה: מאפיית "כוכב הצפון" שבקייפ קוד עוברת מאם לבת במשפחת מק'קנה זה שלושה דורות. מאז שהיא זוכרת את עצמה, ריח הקינמון והחמאה ומלאכת הערבוב והאפייה סיפקו להופ מק'קנה-סמית מזור ועוגן, יעוד ונחמה. אולי לאחר גירושיה, דומה שהקסם פג. הקשיים הכלכליים, תובענותה של בתה המרדנית והטיפול בסבתה האהובה חולת האלצהיימר מאיימים להכריע את הופ, ולראשונה בחייה היא תוהה אם תוכל להמשיך להחזיק במאפייה.

המתיקות שבשכחה

משהו חייב להשתנות, והשינוי מגיע מכיוון בלתי צפוי: ברגע של צלילות, חושפת רוז, סבתה הדמנטית, סודול מעברה ושולחת אותה לפריז להתחקות אחר אותו עבר כשבאמתחתה רק רשימת שמות מסתורית. מסעה של הופ מוביל אותה דרך מסגד ובית כנסת אל סיפור שתחילתו בתקופת השואה, ואל אהבה הטומנת בחובה מסתורין רב. אם תאזור את האומץ להתמודד עם הסודת של משפחתה, עשויה הופ למצוא מחדש את האמון בעצמה ובדרך שבחרה.

תחילת הספר: "גירושים. שוב ושוב המילה הזאת מצלצלת באוזני, מעוררת בי תחושה שנכשלתי, גם עכשיו בשעה שאני מנסה לשמור על שיווי המשקל וללהטט בין פתיחת דלת התנור ברגל אחת, השחלת שני מגשים בגודל תעשייתי של עוגות קינמון מיניאטוריות והצצה אל חזית הקונדיטוריה…"

בקורת ספר – ספר קל לקריאה, כתוב קצת קיטשי אבל נושא הספר מעניין וחשוב. נהניתי לקרוא

מזל קטן – קלאודיה פיניירו

אישה חוזרת מגלות מרצון בארצות הברית לעיירתה שבארגנטינה, אל המקום שפעם קראה לו בית. עשרים שנה עברו, והיא לאנראית ולא נשמעת כמו אותה אישה.

האם מתאפשר לאדם להחזיר לעצמו את הזמן שאבד? האם יכולה אישה לשנות או לתקן חיים שתועלו לסמטאות הבריחה?

בקורת ספר – הספר כתוב בגוף ראשון ותופס אותך כבר מתחילתו. מרתק. הנה הקטע של תחילת הספר:

"הייתי צריכה לומר שלא, שזה בלתי אפשרי, שאני לא יכולה לנסוע. להגיד משהו, לא חשוב מה, אבל לא אמרתי. סיפקתי לעצמי הסברים, אלף ואחת פעם, בקשר ללמה, ולמרות שהייתי צריכה לומר שאני לא נוסעת, בסופו של דבר הסכמתי. התהום מעוררת משיכה. לפעמים בלי שנהיה מודעים למשיכה הזאת.
יש אנשים שאותם היא מושכת כמו מגנט…."

מה שאליס שכחה – ליאן מוריאטי

כשאליס מתעוררת על רצפת חדר הכושר היא בטוחה לגמרי שהיא בת 29, מאוהבת בבעלה עד הגג, ובהריון עם ילדה הראשון. הדבר היחיד שלא ברור לה זה מה היא עושה בחדר כושר. היא הרי שונאת להתעמל!

אבל בבית החולים שאליו היא מגיעה עקב זעזוע מוח מנפילה, צפויים לה גילויים מפתיעים עוד יותר: היא כבר בת 39! יש לה 3 ילדים! אחותה בקושי מדברת איתה…

בקורת ספר – ספר קצת קיטשי וקליל שלא מעורר כל כך מחשבה, זורם לקריאה.

הצוואה – בקורת ספר

אלנה פרנטה – הרומאנים הנפוליטניים – בקורת ספר – הסופרת שכותבת בעילום שם על חברות בין שתי נשים

שיחות עם אלוהים – המלצה על הספר / אתר אישה

האם להאמין לכל התמונות השמחות באינסטגרם? ספר חדש: "החיים ה(לא כל כך) מושלמים שלי"

 

ספר חדש: "תכתוב  תרוויח" – מדריך לכתיבה אפקטיבית

ספר חדש של צפריר בשן: תכתוב  תרוויח

הספר הוא מדריך לכתיבה אפקטיבית, ומציע שורה ארוכה של כלים לכתיבה מקצועית בפייסבוק, בלוגים, מאמרים, מיילים לקולגות ומלמד את הכללים הנכונים לכתיבה שיווקית איכותית. צפריר בשן, עיתונאי לשעבר, כותב מקצועי לארגונים גדולים במשק ועורך סדנאות לכתיבה אפקטיבית, מעניק לקוראים ארגז כלים לכתיבה טובה המבוסס על הניסיון הרב האישי שלו בכתיבה. 

תכתוב תרוויח – ספר לכתיבה שיווקית ואפקטיבית

למה חשוב שטקסט מקצועי יעסוק רק בנושא אחד ומדוע טקסטים שמתייחסים לכמה נושאים לא מצליחים להעביר שום מסר? מדוע חשוב שהכותרת לפוסט, למייל או למאמר שלכם תתאים לתוכן הטקסט? למה מילות חיפוש הן רעל לכתיבה אפקטיבית והניסיון לשתול אותן לתוך טקסט קיים תמיד ייצר תוצאה לא אמינה? איך משלבים בצורה נכונה מילות חיפוש בתוך טקסט? למה לא כדאי להשתמש בביטויים נפוצים? האם להציג את העסק שלכם ביחיד, רבים, זכר או נקבה בניוזלטר או בפרסום בפייסבוק? מהם היתרונות של טקסטים קצרים ומדוע תמיד לא כדאי להאריך במילים? הספר "תכתוב תרוויח" עונה על שאלות ורבות אחרות, בליווי הסברים ודוגמאות.

"תכתוב תרוויח" הוא ספר שמתובל בהרבה הומור ואנקדוטות של המחבר, מפרט שורה ארוכה של שיטות לכתיבה אפקטיבית, ומדריך את הקורא צעד אחר צעד בדרכו למסמך הטוב והאפקטיבי ביותר שהוא יכול להוציא תחת ידו. הוא מתעכב גם על כלים ייחודיים, כמו כתיבה של הומור, טיפים ותבניות מרכזיות אחרות ברשתות החברתיות. "תכתוב תרוויח" יעזור לקוראים לכתוב יותר שיווקי, יותר אינפורמטיבי, יותר מניע לפעולה ובעיקר הרבה יותר טוב. 

קטע מהספר:

"איך לכתוב על העסק הפרטי

בן אדם יושב לכתוב מילה על עצמו, על העסק שלו. הוא יושב, כוסס ציפורניים, מכין עוד כוס קפה, פותח פייסבוק, סוגר, עונה לבת שלו בווטסאפ, עונה לעוד מייל.
באלוהים, איך לכתוב על עצמי? מה לכתוב – שאני גבוה? שאני אוהב מרשמלו? שאני מומחה בפיתוח אפליקציות צד לקוח? שאני מאמנת נשים להעצמה?

איך עושים את זה?

ככה עושים: תגידו, מי אתם רוצים להיות? מה אתם רוצים שהעולם יחשוב עליכם? מה אתם רוצים שיחשבו על הפעילות, העסק, החברה שלכם?…"

"תכתוב תרוויח" הוא ספרו השני של צפריר בשן. ספרו הראשון "כתיבה אפקטיבית" נמכר באלפי עותקים והפך לכלי בסיסי בארגז הכלים של עובדים במשרדי ממשלה, תאגידים, עמותות ועצמאים. ובעיקר של כותבים. צפריר בשן שימש בעבר עורך ובעל טור בעיתונים הארץ וגלובס וכיום הוא מרצה ומנחה סדנאות כתיבה, אסטרטג וכותב מקצועי. 

כריכה רכה, 175 עמודים

לרכישת ספר מודפס או עותק דיגיטלי: https://effectivewriting.ravpage.co.il/ts5

ספר חדש: 'הרובע היהודי וכל נתיבותיו'  – מדריך סיורים מעמיק  בעקבות החיים היהודיים בירושלים שבין החומות

לגלות מחדש את הרובע היהודי. ספר חדש: 'הרובע היהודי וכל נתיבותיו' 

מדריך סיורים מעמיק  בעקבות החיים היהודיים בירושלים שבין החומות, בהוצאת יד יצחק בן-צבי והחברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי 

מאת ד"ר איל דודסון

הרובע היהודי בירושלים

מתי נוסד הרובע היהודי בעיר העתיקה? האם הרמב"ן התפלל בבית הכנסת הרמב"ן? מה רקחו יהודים מתרכיב של ארס נחשי אפעה ועקרבים, עשבים ואספלט? איזה סוד נורא הסתיר רבי יהודה החסיד? היכן באמת נולד האר"י? מי היו הנשים שהקימו את בית החולים הפסיכיאטרי הראשון? אילו שקרים סיפר הרצל כשביקר ברובע? מה החביאה נערה יהודייה בתיבת הנדוניה שלה? איפה היה המקווה הפרטי הנסתר של רבי חיים בן עטר? היכן היה רחוב הבעל שם טוב, ומדוע נעלם? ומדוע לא הוקם הפארק העירוני שתוכנן בלב העיר העתיקה?

'הרובע היהודי וכל נתיבותיו' הוא מדריך נוסף בסדרת ספרי הסיורים של 'ירושלים וכל נתיבותיה' וספרי סיורים נוספים, מבית היוצר של יד יצחק בן-צבי, הגוף המוביל בחקר ירושלים וארץ ישראל, והוא יוצא לאור במלאת יובל שנים לאיחוד ירושלים. 

הספר  מציע 13 סיורים הסוקרים כ־750 שנים של התיישבות יהודית ברובע היהודי, למן התקופות הממלוכית, העות'מאנית והבריטית ועד ימי המדינה ואיחודה של העיר. מסלולי הסיורים מספקים הצצה אל עולמם הרוחני והתרבותי של היהודים; אל מגוון הקהילות והעדות שחיו במקום; אל חיי הפרט, המשפחה והציבור; אל הווי הקיום היום־יומי; אל הקשיים שהתמודדו עמם בחולין ובעתות צרה; ואל האירועים שהסעירו את שגרת יומם. הסיורים עוקבים גם אחר התמורות והשינויים שחלו ברובע היהודי, וסוקרים תקופות של צמיחה ושגשוג לצד תקופות של נסיגה, סבל וחורבן.

 ייחודו וראשוניותו של הספר טמונים בעצם ההתייחסות לנושאים רבים שלא זכו עד כה לתשומת לב ספרותית או מחקרית; בהיותו עדכני ומבוסס על חידושי המחקר  המתחדש כל העת; ומעל לכול – בהיותו מדריך סיורים, שנועד להנחות את המטייל בין סמטאות הרובע. הפרטים ההיסטוריים, הביוגרפיים והגאוגרפיים־פיזיים הרבים השזורים בו, בצירוף הפניות ביבליוגרפיות עשירות, מעניקים לקורא ולמסייר מידע החורג מכל שנכתב עד כה בנושא. 

הספר מתייחד גם בכך שהוא משלב וממזג מגוון רב של מקורות מסוגים שונים – ספרי מחקר היסטוריים וגאוגרפיים, ספרי הגות, הלכה, תקנות ומנהגים, ספרי מסע ואיגרות, ספרי ביוגרפיה והגיוגרפיה, מסמכים ותעודות, סיפורת ועיתונות היסטורית, מפות ותרשימים, וראיונות אישיים רבים עם ותיקי הרובע. הספר מסכם ניסיון וידע של ד"ר איל דודסון, שנאסף בכעשרים שנות מחקר, הדרכה, הוראה והיכרות מעמיקה עם סמטאות הרובע וחצרותיו, בתיו, גגותיו ופינותיו הידועות והחבויות.

 

קישור לאתר יד יצחק בן צבי, הכולל סיורים בירושלים

בכל לילה לפני שהשינה פוקדת אותה… קטע קצר ליום הזכרון

בכל לילה לפני שהשינה פוקדת אותה / סיפורון קצר

מאת: חגית רימון

בכל לילה לפני שהיא נרדמת…

 

בכל לילה
לפני שהשינה פוקדת אותה
עוצמת סימה את עיניה
ורואה אותו
את בנה
כפרה עליך, מה שלומך? חיים שלי
היא אומרת לו, וליבה מחייך.
בסדר אמא. שלומי טוב.
אתה רעב?
הכנתי לך היום קציצות, כמו שאתה אוהב.
אכלתי שתיים, ואת היתר נתתי לחתולים למטה
זוכר, איך כשהיית ילד
אהבת להאכיל אותם?
איזה לב יש לך. כפרה עליך.
ילד של אמא.
לכל פושט יד ברחוב
ביקשת שאתן כסף
אמא, תני לו שיהיה לו מה לאכול
אמרת
וגם את דמי הכיס שלך חילקת לאחרים
נשמה של אמא,
מה שלומך? איך אתה מרגיש?
והוא מחייך אליך, עם שיניו הצחורות
וגומה מבצבצת על לחיו
שלומי טוב אמא
הכל בסדר
לילה טוב נשמה שלי
היא אומרת
לילה טוב אמא
ועיניה נעצמות
לחלומות מתוקים
בהם העבר, ההווה והעתיד מתערבבים

===

סרטון נפלא של לואיז היי עם המלצות לחיים טובים יותר, אהבה והצלחה – מומלץ