בית ספר אינטרנטי חדש להורות עבור הורים לפעוטות ובגילאים נמוכים וחנות אינטרנטית עם ליין חדש של מוצרים ייחודיים ליולדת ולתינוק

מעיין אטיה, מנחת הורים ויועצת שינה, פתחה בית ספר אינטרנטי להורות עבור הורים לפעוטות ובגילאים נמוכים וגם חנות אינטרנטית עם ליין חדש של מוצרים ייחודיים ליולדת ולתינוק. היא אף מגלה כי כאם טרייה סבלה מהתפרצויות זעם ובכי, שלעתים גרמו לה לתחושות תסכול וחוסר אונים.

אתר חדש להורים לפעוטות

מעיין אטיה, מנחת הורים ויועצת שינה, משיקה בימים אלו בית ספר אינטרנטי להורות עבור הורים לפעוטות ובגילאים נמוכים וחנות אינטרנטית עם ליין חדש של מוצרים ייחודיים ליולדת ולתינוק. הרעיון להקמת בית ספר אינטרנטי להורות נולד במוחה של מעיין במהלך תקופת הקורונה.

היא עבדה במשך 20 שנה עם ילדים בגיל הרך, ובמהלך השנים למדה רבות על הילדים וגם על ההתמודדות של ההורים עם ההורות, "וכשהבנתי שאני רוצה לעשות שינוי ולצמוח היה לי טבעי לצמוח מהרקע שממנו הגעתי". היא בעלת תואר ראשון לחינוך לגיל הרך עם התמחות בחינוך מיוחד, למדה את תחום ההורות במהלך עבודתה כגננת מוסמכת לגיל הרך, וגם למדה הנחיית קבוצות הורים במכון אדלר והדרכת הורים פרטנית וייעוץ שינה במכללת הבית למקצועות הורות.

מעיין: "המוטו שלי הוא להנגיש להורים את הנושאים הבוערים בהורות עבור הורים רבים הזקוקים להדרכה, אך יש להם מחסום לבקש עזרה. הפנייה האישית גורמת להם לתחושת חוסר נוחות בכך שהם בעצם מודים שקיימת אצלם בעיה. ניתן לרכוש קורס בעזרת לינק פרטי שמקבל הרוכש, שיכול לצפות בקורס בזמנו החופשי וכמה פעמים שירצה וגם מקבל ממני חצי שעה של ייעוץ טלפוני".

בימים אלו היא משיקה גם חנות אינטרנטית עם ליין חדש של מוצרים ייחודיים ליולדת ולתינוק, הכולל, מעבר לספרוני ההדרכה להורים, מגן ראש בצורת צמה קלועה עם מילוי של ספוג מלא – במקום חתיכות ספוג או קלקר העלולים לסכן את התינוק, אוברולים לתינוק עם ציטוטים הומוריסטיים כמו: 'היום ב-2 בלילה מסיבה אצלי בחדר – תביא בקבוק' או 'השתחררתי – 9 חודשים', מצעים, בובות נעימות כחפץ מעבר, מוצרים מבמבוק אורגני מגבות ועוד.

מעיין: "אני שמחה על כך שאני מצליחה לגעת בכל התחומים של מוצרים לתינוקות, הדרכת הורים וייעוץ שינה– אני מקיימת פגישה פרונטלית עם ההורים ובעקבותיה מכינה להם תוכנית עבודה ואף מלווה אותם  ליווי יומיומי לאורך כל התהליך. כל לילה קורה משהו מסוים שההורים צריכים ללמוד ממנו ולדעת כיצד לפעול בלילה הבא, ולכן חשוב הליווי היומיומי. גם בנושא זה הכנתי קורס אינטרנטי עבור הורים שידם אינה משגת לליווי האישי שלי".

האם בעקבות הקורונה את מטפלת בנושאים חדשים בתחום ההורות?
"כיום הורים פחות מהססים לבקש עזרה וסף הייאוש גדול יותר מבעבר. מנגד, יש דברים חיוביים כמו: הרבה הורים שאומרים שגילו מחדש את ילדיהם, ומצד שני גם גילוי מחדש מעורר התמודדות עם קשיים שלא תמיד יש להורה כלים להתמודד איתם".

מעיין, 48, נשואה עם שתי בנות מתבגרות, מגלה כי "כאם טרייה סבלתי מהתפרצויות זעם ובכי, שלעתים גרמו לי לתחושות תסכול וחוסר אונים. כיום אני יודעת להצביע על הסיבה לתחושות אלו: 'מרד גיל שנתיים' המתרחש מגיל שנתיים ועד גיל ארבע. הורים רבים אינם יודעים כיצד להתמודד עם מרד זה, שנחשב לחלק מההתפתחות התקינה של כל ילד ומאוד משמעותי בעיצוב האישיות והביטחון העצמי שלו. אם כהורים נגיב פעם בכעס ופעם בהבנה, ניצור בלבול אצל הילד, שעלול להיווצר חוסר אמון ופגיעה בביטחון העצמי שלו. לכן חשוב לדעת שתגובותינו כהורים במקרים כאלה צריכות להיות של הבנה והכלה – ובעיקר עקביות".

אחת הטעויות הנפוצות בתחום ההורות בהן נתקלת מעיין היא הורים המעוניינים להציב גבולות ומשתמשים בכעס, "ואחר כך שואלים למה הילד עדיין לא מקשיב להם" – למרות שהם כועסים עליו. אני עונה להם שמטרת הילד היא לזכות בתשומת לב, ולכן מבחינתו ברגע שכועסים עליו הוא השיג את המטרה. לכן הילד ימשיך באותה הפעולה הגורמת להורה לכעוס. הוא עושה ניסוי, מזהה תגובה וממשיך בדרכו. הרעיון הוא להגיב באופן מונוטוני, ללא רגש אך עקבי, ותמיד אותה התגובה".

בעיה שכיחה נוספת היא בעיות שינה של תינוקות ופעוטות. לדבריה, פעמים רבות ההורים מאשימים בכך תירוצים רבים כמו: צמיחת שיניים, כניסה לגן חדש, ועוד, ובכך למעשה 'מכבים' את רגשי האשם ויחד עם זאת מקבעים הרגלים שקשה לתקן בהמשך. בעיה שכיחה נוספת היא שהורים רבים מגיעים לייעוץ שינה כי הם עייפים. "אני מבינה את העייפות המוצדקת שלהם, אך הם צריכים לזכור שהטיפול והעזרה הם עבור הילד ולא עבורם ולהבין ששינה איכותית היא הבסיס להתפתחות תקינה – לא פחות מאוכל או מים ואף מעבר לכך. פעמים רבות אני פוגשת הורה מודאג שיש לתינוק שלו קשיים באכילה, ואחרי שיחה מקצועית מתברר שהבעיה היא חוסר שעות שינה כי התינוק פשוט עייף".

בעיה נפוצה נוספת היא פחד נטישה של הילד, שמתחיל בגיל ארבעה חודשים ונמשך עד אחרי גיל שנה. מעיין מסבירה כי הורים רבים אינם מבינים שבכי הוא למעשה התקשורת הראשונה והדרך היחידה בה התינוק יכול להביע את עצמו. "באמצעות הבכי הוא לומד לקבל מה שהוא צריך, ואז הוא משתמש בזה לרצונותיו ולא לצרכיו. תינוק נצמד לאימו וזה טבעי. יש אימהות שיוותרו על מקלחת, רק כדי לא לתת את התינוק לדמות קרובה אחרת כמו אבא או סבתא, מחשש שהתינוק יבכה. צריך לקחת בחשבון שתינוק צריך לבכות כי זו מערכת שחייבת להתפתח אצלו. יש לנו נטייה לרצות את התינוק, בעיקר כשהוא בוכה, אבל כך אנו מלמדים אותו שהבכי משיג הכל – רק בגלל הפחד שלנו להתמודד עם הבכי. הטעות נובעת מהרצון שלנו להגן על התינוק ולמנוע ממנו לבכות. אם נצליח לעשות סוויץ' במוח ולהבין שיש בכי שמטרתו להפעיל אותנו, יהיה לנו הרבה יותר קל להתנהל מול התינוק".

מעיין ממליצה לכל הורה ללמוד כל הזמן, להתייעץ ולשפר. "הורות זאת למידה בלתי פוסקת, כשהגיל הצעיר הוא קריטי בעיצוב האישיות לבניית אמון, ביטחון ומערכת יחסים נכונה. בניית מערכת היחסים ואמון עם ההורים כמעט בלתי אפשריים בגיל הנעורים. כשבנותיי התקרבו לגיל ההתבגרות, למדתי על גיל זה בשבילי וככל שבניתי מערכת יחסים נפלאה, בלימודים 'נפלו לי האסימונים' ולמדתי כיצד לפעול נכון וכך פעלתי".

בימים אלו היא עסוקה בפתיחת בית ספר אינטרנטי להורות, וכמובן ממשיכה להרחיב את ליין המוצרים שלה ליולדת ולתינוק. "אני שמחה על כך שאני מצליחה לגעת בכל התחומים של מוצרים לתינוקות, הדרכת הורים וייעוץ שינה – אני מקיימת פגישה פרונטלית עם ההורים ובעקבותיה מכינה להם תוכנית עבודה ואף מלווה אותם  ליווי יומיומי לאורך כל התהליך. כל לילה קורה משהו מסוים שההורים צריכים ללמוד ממנו ולדעת כיצד לפעול בלילה הבא, ולכן חשוב הליווי היומיומי. גם בנושא זה הכנתי קורס אינטרנטי עבור הורים שידם אינה משגת לליווי האישי שלי", היא אומרת עם חיוך
מסופק.

לדבריה, למרות ש"הטיפול" הוא בהקניית הרגלים אצל ילדים או התנהלות מול סיטואציות המתרחשות מול הילדים, מי שעובר את התהליך בסופו של דבר הם ההורים.
"התהליך הוא בעיקר תהליך רגשי, כשאני מביאה את ההורים לתובנות ולמודעות שבעקבותיהן הם יכולים לעשות סוויץ' בראש וכך ההתנהלות מול אותם הקניית הרגלים או מול הסיטואציות בהורות יהיו קלות יותר. אני לא מכתיבה להורים מה צריך לעשות, אלא גורמת להם לשתף ברגשות ובקשיים שלהם ומכוונת אותם למה כדאי לעשות את הדברים כפי שהסברתי. אני מסבירה להם את החשיבות לשיתוף בתחושותיהם, כי אחרת התהליך לא יצליח עד הסוף. אני תמיד מקשיבה ומתייחסת למה הם היו רגילים לעשות ומה קשה או יותר קל להם בתהליך. אם לא יהיה שיתוף מצידם או אם אני אכתיב להם מה צריך לעשות, לא תהיה כל הצלחה בתהליך. בכל פגישה ראשונה אני מדגישה שהתהליך הוא של ההורים כי בהחלט מדובר פה בתהליך רגשי, עם הרבה דו-שיח ושיתוף".

לבית הספר להורות שבו ישנן הדרכות להורים:  https://maayan-hahorut.co.il/shop/
לחנות האינטרנטית של מעיין : https://maayan-hahorut.co.il/shop/

 

טיפים בנוגע לקשר בין הורים למתבגרים. מה לעשות כשהילד לא משתף פעולה ואין תקשורת טובה? חגית רימון מראיינת את יעל שחר

טיפים בנוגע לקשר בין הורים למתבגרים. מה לעשות כשהילד לא משתף פעולה ואין תקשורת טובה?
חגית רימון מראיינת את יעל שחר, מדריכת הורים למתבגרים

אני מארחת הפעם את יעל שחר, שהיא מדריכה מדהימה להורים למתבגרים.

למה דווקא רק למתבגרים?

יעל: בגלל שזה גיל מאוד מאוד מבלבל. מצד אחד, המתבגרים שלנו נראים מאוד גדולים. מבחינה פיסית הם נראים די גדולים ונראה כאילו שהם יודעים מה הם רוצים, ולכן הם דוחקים את ההורים הצידה ודורשים אוטונומיה. הם דורשים עצמאות, אבל בפנים יש ילד קטן ומבולבל, שזה בדיוק הגיל שצריך הכי הרבה תמיכה והדרכה הורית. ואז ההורים מאוד מבולבלים. אם הילד אומר לי: "לך", אז אני הולך, אבל צריך למצוא את הדרך אל הילדים, לעזור להם ולהדריך אותם דווקא בגיל שיש נטייה לקחת יותר סיכונים.

יעל שחר מספרת בראיון מהן הבעיות הכי נפוצות בקשר בין הורים לבין ילדיהם המתבגרים, ומסבירה איך ניתן לפתור אותן.
צפו בראיון . לשאלות מוזמנים לפנות ליעל שחר – למטה קישור לאתר שלה.

 

האתר של יעל שחר – מדריכת הורים למתבגרים
טלפון: 052-8037080, רמת השרון

יעל שחר, מדריכת הורים: "ההורים הם הדפוס הראשוני ומהדפוס הזה למדים כל כך הרבה על חום, קירבה, תקשורת, נאמנות, מסירות"

בעיות רגשיות והתנהגותיות אצל ילדים ובני נוער ואיך ניתן לפתור אותן? הפסיכולוגית רותי פרגר-מאור משיבה

בעיות רגשיות והתנהגותיות אצל ילדים – ילדי גן, יסודי ובגיל ההתבגרות ואיך ניתן לפתור אותן? הפסיכולוגית רותי פרגר שופכת אור על הנושא

מאת: חגית רימון hrimon@gmail.con

רותי פרגר מאור – פסיכולוגית חינוכית מומחית

מהן הבעיות הרגשיות וההתנהגותיות אצל ילדי הגן?

לילדים בגיל הגן עשויים להיות קשיי שינה מכל מיני סוגים – קושי להירדם בלילות, התעוררויות מספר פעמים בלילה, ילדים שמתעוררים ומגיעים למיטת ההורים ואף הרטבת לילה.

יש ילדים עם פחדים וחרדות במהלך כל היום, יש ילדים שמרביצים בגן לילדים אחרים ולפעמים גם לצוות, יש ילדים מאוד בררניים באוכל.

יש ילדים שמגיבים בבכי לעיתים קרובות כשסף התסכול מאוד נמוך, הם זקוקים לסיפוק מיידי של צרכים ובקשות שלהם.

איך מתמודדים עם הבעיות שהעלית?

קודם כל, בעיות שונות נובעות מסיבות שונות. יש ילדים עם קושי בוויסות רגשי – צריך לראות איך נותנים להם את הכלים להגיב בצורה יותר מתאימה בסיטואציות השונות.

יש ילדים עם התפרצויות זעם, שהרבה פעמים מה שהכי נכון זה להתעלם מההתפרצות כדרך להגיד לילד: בדרך הזו לא תשיג את מה שאתה מבקש.

יש ילדים עם קושי חברתי – ילדים שמתקשים ליצור קשר עם ילדים אחרים בגן, ואז נוגעים בילדים אחרים באופן שלא נעים לילד האחר או מרביצים או שלא מצליחים ליצור תקשורת נכונה עם הילדים בגן או עם הגננת והסייעת שלה.

אז מה עושים עם הילדים האלה?

אם אנו מדברות על ילדים שמתפרצים בבכי – אם אנו נתייחס לבכי כל הזמן, רק נחזק את התופעה, כך שתמיד הצעד הראשון זה להתעלם מהבכי. צריך להסביר לילד שזה שהוא בוכה כי לא מקבל מה שרוצה, לא ישנה את ההחלטה שלנו והוא לא יקבל על כך תשומת לב חיובית. צריך להסביר לילד שהוא צריך לדבר על מה שהוא מרגיש, למשל אם הוא מאוכזב, ושהבכי לא תורם לשיפור המצב.

וזה מספיק כדי למגר את ההתנהגות הזו?

מה שצריך זה לא להתייחס לבכי ולא להיכנע לבכי של הילד. אם למשל קר בחוץ ויורד גשם והילד רוצה לרדת לגינה לשחק, זה לא נכון לאפשר לו זאת, אף אם הוא בוכה.

הילדים הצעירים לאט לאט לומדים מההתנהגות שלנו כהורים, שבכי לא עוזר להם. הילדים צריכים להסביר מה הם מרגישים ובהתאם לזה הם יקבלו תשומת לב חיובית.

אז אין צורך בטיפול במקרה כזה?

בקרב ילדים אין סוכן בריאות הנפש יותר טוב מההורים. כשההורים לא מצליחים להתמודד ולשנות את ההתנהגויות השליליות של הילד, אז אולי כדאי, בעיקר אצל ילדים בגיל הרך, שההורים יפנו להדרכת הורים.

בעיות שינה אצל ילדים

חלק ניכר מבעיות השינה אצל ילדים צעירים נובע מפחדים וחרדות. ישנם כל מיני סוגים של בעיות שינה: ילד אחד מתקשה ללכת לישון, לא רוצה לישון בשעה שצריך, ילד אחר יירדם ואח"כ יתעורר ויסרב להישאר במיטה, ילדים שמתעקשים לישון במיטה עם ההורים, ואז הלילות קשים לילד ולהורים, ובבוקר הילד קם עייף וכתוצאה מכך בגן יהיה פחות מרוכז, יותר עצבני, יגיב בצורה אימפולסיבית, שלא לדבר על כך שחוסר שינה אצל ילדים גורם גם לבעיות בריאותיות בסופו של דבר.

מה עושים עם בעיות שינה?

צריך לייצר בבית שיגרה של שעת שינה, מקום שינה וכו'. כשילדים מתעוררים ומגיעים למיטה של ההורים צריך להחזיר אותם למיטה שלהם, כמה פעמים שצריך בכל לילה, כמה ימים שצריך. בסופו של דבר, אם ההורים עקביים – הילד יפתח הרגלי שינה יותר בריאים.

התפרצויות זעם אצל ילדים

יש גם התפרצויות זעם אצל ילדים. עם התפרצויות זעם, צריך שלא לתת לגיטימציה לילד לנהוג כך ולהתעלם עד כמה שאפשר. אם הוא מתחיל לצעוק או אם בסופר הוא רוצה שיקנו לו משהו והאמא לא מסכימה והוא זורק עצמו לרצפה ועושה סקנדל…

מה עושים במקרה כזה?

ברור שקודם כל לא לקנות מה שהוא דורש שנקנה. צריך להתעלם מההתפרצות, להמשיך עם הקניות בסופר ולהתחיל ללמד את הילד לאט לאט שיש דרכים יותר יעילות להבין מה הוא רוצה, וכשאפשר או כשזה נכון, כן למלא את הצרכים שלו כפי שהוא מבקש.

ילדים שמכים

יש ילדים שמרביצים. גם בבית לאחים, גם לחברים בגן ולפעמים אפילו לצוות הגן.

מה רצוי לעשות?

צריך להסביר לילד שוב ושוב שיש כללי התנהגות ולהקנות לו אסטרטגיות למשמעת יותר נכונה.

ומה לגבי ההורים? יש להם אחריות או אשמה?

ילד צריך גבולות. כשילד חוצה את הגבולות, למשל מרביץ לאחותו או לחבר בגן – קודם כל צריך לראות ספציפית איך מתייחסים לסיטואציה בלי לאפשר שימשיך להרביץ. כשלא ברור למה ההתנהגות האלימה, מדוע ההתנהגות חסרת איפוק, הרבה פעמים צריך לפנות לאבחון. יש לקחת בחשבון שחלק מהילדים אימפולסיביים כי יש להם בעיות קשב וריכוז.

וגם אולי כי ההורים כאלה, אולי אפילו אלימים?

יכול להיות שהילד בעצמו קורבן לגילויי אלימות, והגננת יכולה לחוש מה עובר על הילד. לרוב זה יותר קושי בסמכות ההורית וקושי להציב לילד גבולות, ואז הוא מתנהג כך בבית וממשיך להתנהג כך בגן.

ואם בכל זאת, למרות ניסיונות ההורים להציב גבולות ברורים, הילד ממשיך להתנהל בצורה אלימה – ההורים יכולים לפנות להדרכת הורים. יכול להיות שיפנו אותם לאבחון כדי להבין למשל אם קרה לילד משהו שבעקבותיו הוא התחיל להגיב בצורה תוקפנית ואלימה, או שיש בעיות קשב וריכוז או בעיה אחרת, פסיכולוגית, תחושתית וכו'.

מהם הקשיים של הילדים בבית הספר?

לילדי בית הספר יש קשיים דומים ויש גם בעיות שרוב ההורים מציינים היום, כמו התמכרות למסכים. יש גם בעיות אכילה, התנהגות תוקפנית בבית הספר ו/או בבית, יש ילדים שנוהגים בחוסר כבוד כלפי המורות וכלפי ההורים. יש ילדים שמשקרים.

מה עושים עם זה?

שוב, הפתרון הכי טוב הוא תמיד להציב גבולות ברורים ועקביים גם בבית וגם בבית הספר. עם זאת, הרבה פעמים יש סיבות נסתרות ויש צורך באבחון מסודר, פסיכולוגי או פסיכודידקטי, כדי להבין מה מקור ההתנהגות של הילד.

יש גם הורים שמפחדים מהילדים שלהם

בגילאים צעירים פחות, בגיל ההתבגרות כבר כן. אז ברגע שילד עושה מה שהוא רוצה הוא מפתח רמת חרדה יותר גבוהה, כי הוא "מסובב על האצבע הקטנה" את כל המבוגרים, אבל התהליך הזה גורם להתעצמות החרדות. ברגע ש"כולם חלשים ואני יכול לעשות מה שאני רוצה, בעולם שהוא גדול ומלא סכנות, אין מי שיגן עליי כי כולם חלשים", וזה רק מכניס את הילד לחרדה יותר גבוהה ולהתנהגות בעוצמות עזות יותר.

נעבור לילד שמשקר – לרוב הוא רוצה לקבל תשומת לב או רוצה להימנע מלהסתבך על משהו שעשה או קרה, או להיפך, משהו שלא עשה והיה צריך לעשות. בהתאם לזה, גם יותר קל לקבוע באיזו דרך להתמודד עם הבעיה.

למה?

כי לפעמים ילד משקר כי לא הכין שיעורי בית, אבל לפעמים לא ברור למה הוא צריך לבוא ולשקר. למשל, לספר משהו שלא קרה, אבל זה חלק ממשאלות הלב שלו, כי הוא היה רוצה שזה יקרה. אז הדרך להתייחס לשקרים אינה אחידה ומה שצריך להדגיש לילדים כל הזמן זה להגיד את האמת תמיד כי היא הדרך הכי טובה לקבל מאיתנו עזרה כהורים.

ילד שאמו מבקשת ממנו כמה פעמים לאסוף את הצעצועים שלו ולבוא לאכול – הוא לא בא וממשיך לעשות בשלו – פעם אחת צריך להזהיר אותו שאם לא יבוא, לא יוכל לראות טלוויזיה לפני השינה. השינוי יבוא רק אם כהורים נפעל בצורה עקבית והילד לאט לאט ילמד להקשיב כבר בפעם הראשונה שנבקש ממנו.

ושוב, הכי חשוב בכל הקשור ל-בעיות התנהגות או משמעת זה להיות עקביים. שני ההורים צריכים לשתף פעולה ביניהם כדי הילד לא ימצא את הסדק בין שניהם, שהורה אחד חושב שצריך להעניש והשני חושב שצריך לשכוח וזהו.

אם לא תהיה עקביות בהחלטות – הילד ימשיך בשלו. אם הבעיות אינן נפתרות – תמיד אפשר לפנות לייעוץ פסיכולוגי או להדרכת הורים. אם זה לא ממצה ולא עוזר להורים להביא לשינוי, אז אולי הילד צריך טיפול או אבחון להבין למה אין שינוי.

אם ילד משפר את ההתנהגות ומידי פעם "נופל", אז יכול להיות שכדאי שנבליג ונראה מה קורה הלאה. אם בכל זאת לא מצליחים לגרום לשינוי – כדאי להתייעץ עם איש או אשת מקצוע. קודם כל, לברר עם איש המקצוע האם ההתנהגויות הן חריגות. ושנית, שנבין האם  אנו ההורים עושים משהו לא נכון, או שאולי יש קשיים שאינם בשליטת הילד.

ספרי בבקשה מהניסיון המקצועי שלך

יש הורים שמגיעים אליי כי הילד מוצף חרדות, וזה יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, כולל סרבנות ללכת לבית הספר או לגן או קשיי פרידה גדולים בבקרים. במקרים כאלה  כדאי לפנות לאבחון ולהבין את התמונה, כי יש ילדים שלא שולטים בהתנהגות שלהם, בעיקר ילדים עם הפרעת קשב. אני רואה את זה ביומיום, לא בהכרח עם ילדי גן אלא גם בגיל יסודי או מתבגרים.

לא כל קושי רגשי גורם לקושי התנהגותי. יש ילדים למשל עם קשיים חברתיים משמעותיים שיכולים לנבוע מסיבות שונות – אם זה ילד מחונן שלא מוצא מכנה משותף עם הילדים מסביבו, אם זה ילד עם הפרעת קשב – לילדים עם הפרעת קשב יש לעתים קרובות קשיים בהבנה חברתית, כי הרבה פעמים מתקשים להבין הבעות פנים ושפת גוף, כי לא תמיד הם קשובים.

יש ילדים שבגיל לא כל כך צעיר מאובחנים על הרצף האוטיסטי ויש להם קשיים חברתיים. אז הסיבות שונות, ואם צריך לעשות בירור מה מקור הקשיים של הילדים – פעמים רבות צריך לערוך אבחון מסודר כדי לדעת איך לעזור לו.

אתן לך דוגמא – לפני מספר שבועות היה אצלי ילד בן כמעט 4, שהופנה ע"י הגננת לאבחון בשל חשד לבעיות קשר ותקשורת, מה שיכול להיות תסמונת אספרגר, אוטיזם, PDD, שהן הפרעות על הרצף האוטיסטי. מסתבר שההבנה החברתית של הילד מאוד גבוהה, הוא מחונן וזה ילד שעד גיל 3 פלוס ישב בבית בחינוך ביתי, אימו הביאה אותו לחוגים ולפעילויות עם הילדים אבל ברוב היום היה לבד. התברר שלא רק שהילד אינו סובל מקשיים בתקשורת, אלא שהוא מאוד אינטליגנט ואף אחד לא שם לב לכך בגן.

ברגע שהגננת קיבלה את חוות הדעת, ההתייחסות לילד השתנתה לגמרי. היא התחילה לתת לו חוברות והושיבה אותו ליד ילד נוסף שגם עובד על חוברות מתקדמות. מצד אחד, הילד היה יותר מאותגר ומצד שני הוא החל ליצור קשר עם הילד שישב לידו ועבד איתו על החוברת.

אנו רואים שהרבה פעמים אבחון פסיכולוגי או פסיכודידקטי מאפשר להבין מה בדיוק הבעיה, אם בכלל יש בעיה, ומה ההתייחסות הנכונה, שלא תמיד צריכה להיות טיפול רגשי לילד או הדרכה להורים.

 

רותי פרגרמאור – פסיכולוגית חינוכית מומחית-בכירה, מנהלת מכון דרור בגבעתיים. בעלת ניסיון של 35 שנים במגזר הציבורי והפרטי. מתמחה באבחון, טיפול וייעוץ בתחום ליקויי למידה וקשיי קשב וריכוז, קשיים רגשיים, הדרכת הורים ואנשי חינוך, עבודה עם תלמידים מחוננים, הוריהם וצוותי בתי הספר, אבחון, ייעוץ וטיפול בתחום הגיל הרך, ילדים, מתבגרים וסטודנטים.

 

ילדים מחוננים – מהן דרכי האבחון ומה כדאי להורים לעשות כשלדעתם הילד מחונן?

ילדים מחוננים – מהן דרכי האבחון ומה כדאי להורים לעשות כשלדעתם הילד מחונן? / הפסיכולוגית רותי פרגר – מאור עונה על השאלות

ילדים מחוננים – מהן דרכי האבחון ומה כדאי להורים לעשות כשלדעתם הילד מחונן?

מאת: חגית רימון, אתר אישה hrimon@gmail.com

רותי פרגר מאור – פסיכולוגית חינוכית מומחית

הנושא שבחרנו הפעם לדבר עליו עם הפסיכולוגית רותי פרגר –מאור הוא: ילדים מחוננים – כיצד מאבחנים ילד מחונן ומה כדאי להורים לעשות כשלדעתם הילד שלהם מחונן?

הפסיכולוגית רותי פרגר-מאור: "בארץ אין הרבה מומחים בתחום ילדים מחוננים, מאחר שזו קבוצת אוכלוסיה קטנה יחסית. רק פסיכולוגים שעבדו בתוכניות מחוננים בעיקר מבינים בנושא."

את עובדת עם ילדים מחוננים?

"אני עובדת שנים רבות עם ילדים מחוננים. עבדתי בכיתות המחוננים הרמת-גניות ואחר כך בכיתות המחוננים החולוניות משנת 93', ואני ממשיכה לאבחן ולטפל בילדים מחוננים.

איך מאבחנים ילד מחונן? ומדוע פסיכולוגים מאבחנים זאת?

כי אנחנו מדברים על אינטליגנציה קודם כל.

בנוגע לאבחון – מבחינת משרד החינוך, האיתור של ילדים מחוננים נעשה במהלך כיתה ב' בכל הארץ. בכל שנה שכבת כיתות ב' עוברת מבחן לאיתור מחוננים, ומי שמבצע את הבדיקה הזאת זה מכון סאלד כבר שנים.

שלב סינון ראשון מתקיים בכיתה, בבית הספר בו הילד לומד. בית הספר בוחן את כל התלמידים במבחן ארצי אחיד, מחלק להם ציונים ושולח את רשימת הילדים שעברו את שלב א'. לפעמים מצורפים לרשימה גם ילדים שמבחינת בית הספר מרשימים כמחוננים, גם אם מסיבה כלשהי לא עברו את שלב א'. בית הספר יכול לשלוח עד 15% מתלמידי שכבת כיתות ב'.

הבחינה של שלב א' מתקיימת בד"כ כלל אחרי החגים, בחודש אוקטובר או תחילת נובמבר של כיתה ב', ומי שעובר את שלב א' יוזמן לגשת להיבחן לשלב ב'. בסופו של דבר, ילדים מחוננים מהווים כ- 1% עד 1.5% מאוכלוסיית אותו שנתון.

מה סוג המבחנים?

המבחן הראשון לאיתור כולל מטלות קריאה, הבנת הנקרא וחשבון. יצויין שילד יכול לקרוא טוב, להבין היטב את הנקרא ולהיות חזק בחשבון, בלי להיות מחונן, ובאותה מידה גם להיפך. למשל, ילד מחונן עם לקות למידה יכול לא לעבור את שלב א' של המבחן לאיתור מחוננים בגלל קושי ברכישת הקריאה, בהבנת הנקרא או עקב קשיים קשביים.

מיהו ילד מחונן?

מהן התוכניות למחוננים?

ילדים שעוברים בהצלחה לפי הקריטריונים של משרד החינוך ומכון סאלד את שלב ב' במבחנים לאיתור מחוננים מוזמנים להצטרף לתוכנית המחוננים ביישוב שלהם.

יש בארץ 2 סוגים של תוכניות: ברוב היישובים יש תוכנית של יום העשרה שבועי (יום שליפה). במקום בית ספר הילדים המחוננים הולכים למרכז המחוננים ביישוב ויש ביישובים האלה כיתות מחוננים החל מחטיבת הביניים, לעיתים מכיתה ז', כמו למשל קרית אונו או הרצליה.

יום העשרה שבועי מאפשר לילד המחונן ללמוד תכנים יותר מעניינים ולפגוש ילדים שאיתם יש לו מכנה משותף רחב יותר.

ישנם 5 ישובים בהם יש כיתות מחוננים, בהן לומדים  5-6 ימים בשבוע – תל אביב, רמת גן, חולון, פתח תקווה וחיפה.

מיהו ילד מחונן?

ילד מחונן יכול לא לעבור את המבחן הארצי, מכל מיני סיבות. למשל אבחנתי ילדים שההורים חשבו שהילד הוא מחונן והאחים הגדולים שלו למדו באותה תקופה בכיתות מחוננים. הילד לא עבר את המבחן, אך הסתבר לבסוף שההורים צדקו – הילד, שהתקשה בכיתה א' ברכישת הקריאה, בתחילת כיתה ב' רמת הבנת הנקרא שלו לא הייתה טובה ולכן הוא לא עבר את שלב א' של מבחן המחוננים. הוא היה מסוגל להבין היטב את השאלות בעל פה, ולאחר שאבחנתי אותו התברר שהוא אכן ילד מחונן.

כשיש ילדים במצב כזה, למשל כשיש להם קושי ברכישת הקריאה, יש אפשרות לעבור איבחון כדי לראות מהן היכולות של הילד, ואם אכן הוא מחונן – ניתן לבקש מוועדת ערר של אגף המחוננים מבחן מותאם ללקויות של הילד.

ילד שיש לו לקות למידה, למשל קושי ברכישת הקריאה, לא יתקשה בכיתה של מחוננים?

לא. קודם כל תלוי באיזה יישוב, כי ברוב היישובים זהו יום העשרה שבועי – המדובר בחוגים ופחות יש צורך בהבנת הנקרא וכו'. מאידך, בכיתות המחוננים ביישובים שיש בהם כיתות, הצוותים החינוכיים מבינים שיש ילדים עם לקויות למידה או הפרעת קשב, ואם הילד צריך תנאים מותאמים בלמידה או בהיבחנות – הוא יקבל אותם.

מה דעתך על הכנת הילדים למבחני האיתור?

להיות מחונן זה מולד. היום יש טרנד שאני חושבת שזה פוגע בילדים ולא מסייע להם – כמו שיש הכנה לפסיכומטרי, יש היום הכנה למבחני איתור מחוננים במכונים פרטיים. קודם כל, יש בזה בעייה אתית, למה להכין ילד בן 7 לבחינת איתור מחוננים?

אולי זה מגדיל את הסיכויים שלו

להתקבל? ואם הוא לא מחונן, אז למה הוא צריך להיות בכיתת מחוננים? התוכנית מיועדת לילדים מחוננים בלבד. ילד שעובר את המבחן ואינו מחונן, מצד אחד תופס מקום של ילד מחונן, ומצד שני אם הוא בכיתת מחוננים, והוא לא ילד מחונן, הוא ייפגע, כי הוא לא יעמוד בדרישות הלימודיות בסופו של דבר. כך שהדימוי העצמי והביטחון העצמי והמוטיבציה ללמידה יתחילו אט אט לרדת.

אז את לא ממליצה ללכת למכוני הכנה?

אני חושבת שזה לא נכון. אם הילד בעל יכולות, הוא צריך לעבור את המבחן, ואם לא, צריך להבין למה. אבל לא כל תלמיד מצטיין הוא מחונן, ולא כל מחונן הוא תלמיד מצטיין. יש אפילו מחוננים שנשרו גם מהתיכון, גם מהאוניברסיטה.

בעצם לא אמרת בדיוק מיהו ילד מחונן

היום מחונן, מבחינת משרד החינוך שקובע מה זה תלמיד מחונן, במונחים סטטיסטיים זה 1-2 אחוזים מהאוכלוסיה של התלמידים באותו שנתון.  זה בלי הבדל בין מעמד סוציו אקונומי, עדה, גזע או דת. זה מה שקבע משרד החינוך. מבחינת האייקיו – כשילד לא עובר או שצריך להגיש ערר על החלטת משרד החינוך, מכל מיני סיבות, משרד החינוך מדבר על מנת משכל של 140 ומעלה.

האם לילדים מחוננים יש דברים ייחודיים מבחינה רגשית?

מצד אחד, מגיל מאוד צעיר כולם מאוד מתרשמים מהשפה, מהחשיבה, מההבנה ומהשכל של הילד המחונן. מאידך, מבחינה רגשית ילדים מחוננים הם לא בוגרים יותר מבחינה רגשית מילדים רגילים, ולפעמים הם אפילו פחות בשלים רגשית. כשיש אינטליגנציה גבוהה יש רגישות יתר. אז הרבה פעמים הם יותר פגיעים, מגיבים בלי להתאפק, הם מאוד דעתנים, יש ילדים שהם מאוד צדקנים. משפט טיפוסי של ילדים מחוננים שמתווכחים עם מורות הוא: "זה לא פייר". במסגרות הרגילות, לילדים המחוננים הרבה פעמים קשה מאוד למצוא חברים עם דעות דומות או תחומי עניין חופפים. הם נעלבים בקלות, לעיתים נראים מוזרים ובמערכת הרגילה הרבה פעמים רואים שהילד מרגיש לא שייך או בודד כי הוא לא מצליח למצוא חברה מתאימה. לפעמים הם מאוד עסוקים במאבקים חברתיים בגלל שהם מאוד עסוקים במימוש הצדק, וזה לא רק בשעות בית הספר כמובן.

מה את ממליצה להורים שלדעתם הילד שלהם מחונן?

קודם כל לספק לו העשרה וטיפוח באמצעות חוגים ותחומים שהילד מתעניין בהם. אם הילד עבר את המבחן הארצי בכיתה ב' ומציעים להורים שהילד ישתלב בתוכנית מחוננים – כמובן להסכים כי הילד רק ירוויח מזה. מצד שני, לא לשכוח שהם ילדים כמו כל הילדים. הם צריכים אהבה וצריכים חברים וצריכים גבולות ברורים ועקביים וזמן חופשי וצריכים לעסוק גם בתחומים שהם יותר חלשים בהם, אם זה באמנות או בספורט.

צריך לקחת בחשבון שילד שלא עבר את המבחן הארצי, ובעיקר לא את שלב ב', יכול להיות שנכשל במבחן, לא כי אינו מחונן אלא כי הוא סובל מלקות למידה כלשהי או מהפרעת קשב, כשבכיתות מתקדמות יותר, הסטטיסטיקה מדברת על בערך 25% מהילדים שכן אובחנו כמחוננים סובלים מלקויות למידה או מבעיות קשב וריכוז. יש גם לקחת בחשבון שהילד המחונן באופן כללי נוטה לנון קונפורמיות. הם מאוד עירניים ומתרגזים מהר, כך שהרבה פעמים קשה לעשות את האבחנה אם זה בגלל  קושי רגשי ורגישות יתר מאוד גבוהה או שבאמת יש שם בעיית קשב וריכוז.

כמובן שאם צריך, יש אבחונים להבין יותר טוב איך התפקוד של הילד, מהם הקשיים, יש גם טיפול רגשי כשצריך ויש הוראה מתקנת. הרבה פעמים הילד צריך את הכלים על מנת לממש את היכולות שלו, כמו ללמוד אסטרטגיות למידה, איך להתארגן יותר טוב למידה וכו'. אלו דברים שגם אני עושה – איבחון, טיפול לילדים ומתבגרים והדרכת הורים כשצריך. להיות הורה לילד מחונן זה ממש לא קל.

רותי פרגרמאור – פסיכולוגית חינוכית מומחית-בכירה, מנהלת מכון דרור בגבעתיים.
בעלת ניסיון של כ-35 שנים, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. מתמחה באבחון, טיפול וייעוץ בתחום ליקויי למידה וקשיי קשב וריכוז, קשיים רגשיים, הדרכת הורים ואנשי חינוך, עבודה עם תלמידים מחוננים, הוריהם וצוותי בתי הספר, אבחון, ייעוץ וטיפול בתחום הגיל הרך, ילדים, מתבגרים וסטודנטים.

מהי לקות למידה? איך מאבחנים אותה ומהם הפתרונות להשתלבות במערכת החינוך – ראיון עם הפסיכולוגית רותי פרגר-מאור

איך מלמדים ילדים לאהוב ירקות? ילדים אינם זקוקים לדיאטה אלא להרגלי אכילה נכונים  

איך מלמדים ילדים לאהוב ירקות?
ילדים אינם זקוקים לדיאטה אלא להרגלי אכילה נכונים  

 מאת: ד"ר אולגה רז, ראש תחום תזונה קלינית, המחלקה למדעי התזונה, הפקולטה למדעי הבריאות אוני' אריאל

סלט ירקות טוב לבריאות

הרבה פעמים הורים מספרים שהילדים שלהם אינם אוהבים ירקות ומוסיפים ושואלים האם זה עלול להזיק להם? ומה ניתן לעשות?

להלן מספר הצעות:

  • שינוי באכילה המשפחתית – לא תמיד זה פשוט, אחרי שנים של הרגלים פחות טובים, אך תמיד ניתן לבצע שינוי באכילה. הורים חייבים לתת דוגמא אישית להגיש ולאכול ירקות בכל ארוחה. במשפחות בהן אכילת ירקות הנה שגרה רגילה ויומיומית, לרוב גם הילדים אוכלים ירקות
  • להתמיד לשים ירקות על השולחן – ירקות שאהובים על הילדים שלכם. נסו לשים לפניהם עגבניות שרי במקום חתיכות עגבנייה, מלפפונים קטנים וגזר גמדי למשל. כל דבר שיכול לגרום לילד/ה להתנסות בטעמים, צבעים וגדלים אחרים
  • אופן הכנת הירקות – נסו מרקי ירקות קרים וחמים, ירקות מוקפצים, אנטיפסטי בתנור – כל שיטת בישול ואפייה שיכולה לעורר בהם תאבון ורצון לנסות
  • אין צורך לדבר על הירקות המוגשים לשולחן – הימנעו מלנדנד, לשכנע ובוודאי להכריח. פעולות מסוג זה, יחריפו את המצב עוד יותר. עצם הנוכחות שלהם על השולחן, הדוגמא האישית שלכם כהורים אוכלים ירקות, אמור להניע אותם לקבל החלטה אישית האם לטעום או לא וזו החלטתם האישית בלבד
  • תנאי הכרחי ומכריע שאתם אוכלים בעצמכם ירקות. הדוגמא האישית שלכם היא הגורם המכריע
  • עיצוב הירקות בצורות יפות ומעניינות – יכולה להיות שיטה שיעילה בקרב ילדים מסוימים, פעולה הדורשת זמן, תושייה ויצירתיות
  • הכנת סלט יחד עם הילדים – שיטה מצוינת, יעילה וחינוכית כדי לעודד אכילת ירקות
  • אחת השיטות הטובות ביותר – היא גידול ירקות – בערוגה בגינה ואפשר גם באדנית בבית. ניתן לגדל כך כל ירק, כולל גזר, בצל ירוק, עגבניות וכד'. בדרך כלל הילדים שמגדלים את הירקות יחד עם אמא או אבא מתלהבים לראות את תהליך הנביטה, צמיחה והבשלה ואז יש להם עניין לאכול מהם
  • במידה והילדים שלכם נמנעים מירקות בכל צורה – חשוב לבחון נתינת ויטמינים מותאמים לילדים כדי לספק להם את הוויטמינים והמינרלים שהירקות אמורים לספק
  • אכילת פירות יכולה להוות פתרון חלופי – יש לקחת בחשבון את כמויות הסוכר ולא להגזים
  • בכל מקרה, אין להכריח, לריב ולקלקל יחסים – כדי שיאכלו ירקות. זה סך הכל ירקות ואפשר לקחת במקומם ויטמינים, ואילו ליחסים טובים בין הורים וילדים אין תחליף