ילדים מחוננים – מהן דרכי האבחון ומה כדאי להורים לעשות כשלדעתם הילד מחונן? / הפסיכולוגית רותי פרגר – מאור עונה על השאלות

ילדים מחוננים – מהן דרכי האבחון ומה כדאי להורים לעשות כשלדעתם הילד מחונן?

מאת: חגית רימון, אתר אישה hrimon@gmail.com

רותי פרגר מאור – פסיכולוגית חינוכית מומחית

הנושא שבחרנו הפעם לדבר עליו עם הפסיכולוגית רותי פרגר –מאור הוא: ילדים מחוננים – כיצד מאבחנים ילד מחונן ומה כדאי להורים לעשות כשלדעתם הילד שלהם מחונן?

הפסיכולוגית רותי פרגר-מאור: "בארץ אין הרבה מומחים בתחום ילדים מחוננים, מאחר שזו קבוצת אוכלוסיה קטנה יחסית. רק פסיכולוגים שעבדו בתוכניות מחוננים בעיקר מבינים בנושא."

את עובדת עם ילדים מחוננים?

"אני עובדת שנים רבות עם ילדים מחוננים. עבדתי בכיתות המחוננים הרמת-גניות ואחר כך בכיתות המחוננים החולוניות משנת 93', ואני ממשיכה לאבחן ולטפל בילדים מחוננים.

איך מאבחנים ילד מחונן? ומדוע פסיכולוגים מאבחנים זאת?

כי אנחנו מדברים על אינטליגנציה קודם כל.

בנוגע לאבחון – מבחינת משרד החינוך, האיתור של ילדים מחוננים נעשה במהלך כיתה ב' בכל הארץ. בכל שנה שכבת כיתות ב' עוברת מבחן לאיתור מחוננים, ומי שמבצע את הבדיקה הזאת זה מכון סאלד כבר שנים.

שלב סינון ראשון מתקיים בכיתה, בבית הספר בו הילד לומד. בית הספר בוחן את כל התלמידים במבחן ארצי אחיד, מחלק להם ציונים ושולח את רשימת הילדים שעברו את שלב א'. לפעמים מצורפים לרשימה גם ילדים שמבחינת בית הספר מרשימים כמחוננים, גם אם מסיבה כלשהי לא עברו את שלב א'. בית הספר יכול לשלוח עד 15% מתלמידי שכבת כיתות ב'.

הבחינה של שלב א' מתקיימת בד"כ כלל אחרי החגים, בחודש אוקטובר או תחילת נובמבר של כיתה ב', ומי שעובר את שלב א' יוזמן לגשת להיבחן לשלב ב'. בסופו של דבר, ילדים מחוננים מהווים כ- 1% עד 1.5% מאוכלוסיית אותו שנתון.

מה סוג המבחנים?

המבחן הראשון לאיתור כולל מטלות קריאה, הבנת הנקרא וחשבון. יצויין שילד יכול לקרוא טוב, להבין היטב את הנקרא ולהיות חזק בחשבון, בלי להיות מחונן, ובאותה מידה גם להיפך. למשל, ילד מחונן עם לקות למידה יכול לא לעבור את שלב א' של המבחן לאיתור מחוננים בגלל קושי ברכישת הקריאה, בהבנת הנקרא או עקב קשיים קשביים.

מיהו ילד מחונן?

מהן התוכניות למחוננים?

ילדים שעוברים בהצלחה לפי הקריטריונים של משרד החינוך ומכון סאלד את שלב ב' במבחנים לאיתור מחוננים מוזמנים להצטרף לתוכנית המחוננים ביישוב שלהם.

יש בארץ 2 סוגים של תוכניות: ברוב היישובים יש תוכנית של יום העשרה שבועי (יום שליפה). במקום בית ספר הילדים המחוננים הולכים למרכז המחוננים ביישוב ויש ביישובים האלה כיתות מחוננים החל מחטיבת הביניים, לעיתים מכיתה ז', כמו למשל קרית אונו או הרצליה.

יום העשרה שבועי מאפשר לילד המחונן ללמוד תכנים יותר מעניינים ולפגוש ילדים שאיתם יש לו מכנה משותף רחב יותר.

ישנם 5 ישובים בהם יש כיתות מחוננים, בהן לומדים  5-6 ימים בשבוע – תל אביב, רמת גן, חולון, פתח תקווה וחיפה.

מיהו ילד מחונן?

ילד מחונן יכול לא לעבור את המבחן הארצי, מכל מיני סיבות. למשל אבחנתי ילדים שההורים חשבו שהילד הוא מחונן והאחים הגדולים שלו למדו באותה תקופה בכיתות מחוננים. הילד לא עבר את המבחן, אך הסתבר לבסוף שההורים צדקו – הילד, שהתקשה בכיתה א' ברכישת הקריאה, בתחילת כיתה ב' רמת הבנת הנקרא שלו לא הייתה טובה ולכן הוא לא עבר את שלב א' של מבחן המחוננים. הוא היה מסוגל להבין היטב את השאלות בעל פה, ולאחר שאבחנתי אותו התברר שהוא אכן ילד מחונן.

כשיש ילדים במצב כזה, למשל כשיש להם קושי ברכישת הקריאה, יש אפשרות לעבור איבחון כדי לראות מהן היכולות של הילד, ואם אכן הוא מחונן – ניתן לבקש מוועדת ערר של אגף המחוננים מבחן מותאם ללקויות של הילד.

ילד שיש לו לקות למידה, למשל קושי ברכישת הקריאה, לא יתקשה בכיתה של מחוננים?

לא. קודם כל תלוי באיזה יישוב, כי ברוב היישובים זהו יום העשרה שבועי – המדובר בחוגים ופחות יש צורך בהבנת הנקרא וכו'. מאידך, בכיתות המחוננים ביישובים שיש בהם כיתות, הצוותים החינוכיים מבינים שיש ילדים עם לקויות למידה או הפרעת קשב, ואם הילד צריך תנאים מותאמים בלמידה או בהיבחנות – הוא יקבל אותם.

מה דעתך על הכנת הילדים למבחני האיתור?

להיות מחונן זה מולד. היום יש טרנד שאני חושבת שזה פוגע בילדים ולא מסייע להם – כמו שיש הכנה לפסיכומטרי, יש היום הכנה למבחני איתור מחוננים במכונים פרטיים. קודם כל, יש בזה בעייה אתית, למה להכין ילד בן 7 לבחינת איתור מחוננים?

אולי זה מגדיל את הסיכויים שלו

להתקבל? ואם הוא לא מחונן, אז למה הוא צריך להיות בכיתת מחוננים? התוכנית מיועדת לילדים מחוננים בלבד. ילד שעובר את המבחן ואינו מחונן, מצד אחד תופס מקום של ילד מחונן, ומצד שני אם הוא בכיתת מחוננים, והוא לא ילד מחונן, הוא ייפגע, כי הוא לא יעמוד בדרישות הלימודיות בסופו של דבר. כך שהדימוי העצמי והביטחון העצמי והמוטיבציה ללמידה יתחילו אט אט לרדת.

אז את לא ממליצה ללכת למכוני הכנה?

אני חושבת שזה לא נכון. אם הילד בעל יכולות, הוא צריך לעבור את המבחן, ואם לא, צריך להבין למה. אבל לא כל תלמיד מצטיין הוא מחונן, ולא כל מחונן הוא תלמיד מצטיין. יש אפילו מחוננים שנשרו גם מהתיכון, גם מהאוניברסיטה.

בעצם לא אמרת בדיוק מיהו ילד מחונן

היום מחונן, מבחינת משרד החינוך שקובע מה זה תלמיד מחונן, במונחים סטטיסטיים זה 1-2 אחוזים מהאוכלוסיה של התלמידים באותו שנתון.  זה בלי הבדל בין מעמד סוציו אקונומי, עדה, גזע או דת. זה מה שקבע משרד החינוך. מבחינת האייקיו – כשילד לא עובר או שצריך להגיש ערר על החלטת משרד החינוך, מכל מיני סיבות, משרד החינוך מדבר על מנת משכל של 140 ומעלה.

האם לילדים מחוננים יש דברים ייחודיים מבחינה רגשית?

מצד אחד, מגיל מאוד צעיר כולם מאוד מתרשמים מהשפה, מהחשיבה, מההבנה ומהשכל של הילד המחונן. מאידך, מבחינה רגשית ילדים מחוננים הם לא בוגרים יותר מבחינה רגשית מילדים רגילים, ולפעמים הם אפילו פחות בשלים רגשית. כשיש אינטליגנציה גבוהה יש רגישות יתר. אז הרבה פעמים הם יותר פגיעים, מגיבים בלי להתאפק, הם מאוד דעתנים, יש ילדים שהם מאוד צדקנים. משפט טיפוסי של ילדים מחוננים שמתווכחים עם מורות הוא: "זה לא פייר". במסגרות הרגילות, לילדים המחוננים הרבה פעמים קשה מאוד למצוא חברים עם דעות דומות או תחומי עניין חופפים. הם נעלבים בקלות, לעיתים נראים מוזרים ובמערכת הרגילה הרבה פעמים רואים שהילד מרגיש לא שייך או בודד כי הוא לא מצליח למצוא חברה מתאימה. לפעמים הם מאוד עסוקים במאבקים חברתיים בגלל שהם מאוד עסוקים במימוש הצדק, וזה לא רק בשעות בית הספר כמובן.

מה את ממליצה להורים שלדעתם הילד שלהם מחונן?

קודם כל לספק לו העשרה וטיפוח באמצעות חוגים ותחומים שהילד מתעניין בהם. אם הילד עבר את המבחן הארצי בכיתה ב' ומציעים להורים שהילד ישתלב בתוכנית מחוננים – כמובן להסכים כי הילד רק ירוויח מזה. מצד שני, לא לשכוח שהם ילדים כמו כל הילדים. הם צריכים אהבה וצריכים חברים וצריכים גבולות ברורים ועקביים וזמן חופשי וצריכים לעסוק גם בתחומים שהם יותר חלשים בהם, אם זה באמנות או בספורט.

צריך לקחת בחשבון שילד שלא עבר את המבחן הארצי, ובעיקר לא את שלב ב', יכול להיות שנכשל במבחן, לא כי אינו מחונן אלא כי הוא סובל מלקות למידה כלשהי או מהפרעת קשב, כשבכיתות מתקדמות יותר, הסטטיסטיקה מדברת על בערך 25% מהילדים שכן אובחנו כמחוננים סובלים מלקויות למידה או מבעיות קשב וריכוז. יש גם לקחת בחשבון שהילד המחונן באופן כללי נוטה לנון קונפורמיות. הם מאוד עירניים ומתרגזים מהר, כך שהרבה פעמים קשה לעשות את האבחנה אם זה בגלל  קושי רגשי ורגישות יתר מאוד גבוהה או שבאמת יש שם בעיית קשב וריכוז.

כמובן שאם צריך, יש אבחונים להבין יותר טוב איך התפקוד של הילד, מהם הקשיים, יש גם טיפול רגשי כשצריך ויש הוראה מתקנת. הרבה פעמים הילד צריך את הכלים על מנת לממש את היכולות שלו, כמו ללמוד אסטרטגיות למידה, איך להתארגן יותר טוב למידה וכו'. אלו דברים שגם אני עושה – איבחון, טיפול לילדים ומתבגרים והדרכת הורים כשצריך. להיות הורה לילד מחונן זה ממש לא קל.

רותי פרגרמאור – פסיכולוגית חינוכית מומחית-בכירה, מנהלת מכון דרור בגבעתיים.
בעלת ניסיון של כ-35 שנים, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. מתמחה באבחון, טיפול וייעוץ בתחום ליקויי למידה וקשיי קשב וריכוז, קשיים רגשיים, הדרכת הורים ואנשי חינוך, עבודה עם תלמידים מחוננים, הוריהם וצוותי בתי הספר, אבחון, ייעוץ וטיפול בתחום הגיל הרך, ילדים, מתבגרים וסטודנטים.

מהי לקות למידה? איך מאבחנים אותה ומהם הפתרונות להשתלבות במערכת החינוך – ראיון עם הפסיכולוגית רותי פרגר-מאור

השאירו תגובה

^ TOP