המדריך לגירושין – מהן זכויותיך המשפטיות, כיצד יש לפעול, ומה צפוי לך בעתיד הקרוב? מאת עו"ד אריאל דרור

מאת: עו"ד אריאל דרור

i_love_you

 

המדריך לגירושין – מהן זכויותיי המשפטיות, כיצד יש לפעול, ומה צפוי לי בעתיד הקרוב / עו"ד אריאל דרור, משרד עורכי דין המתמחה בדיני משפחה וירושה

הגעת למצב בו החלטת, באופן עצמאי או במשותף עם בן/בת זוגך- על פרידה .

כעת נשאלת השאלה- מה יש לעשות כעת? האם להגיש תביעות? האם לבקש מבן הזוג השני לעזוב? לנסות להגיע להסכם בעצמנו? ומה עם הכספים שחסכנו במהלך הנישואין? ומה עם הכתובה שהובטחה לי? האם אוכל להמשיך ולגור בבית ? מי יקבל משמורת על ילדיי? מהו גובה המזונות אותם אמורים ילדיי לקבל?

שאלות אלו ורבות אחרות הינן שאלות שעולות לעיתים קרובות עת מחליטים בני זוג על פרידה, בין אם אחד מבני הזוג כבר עזב את הבית, ובין אם פניכם לפרידה, אולם שניכם עדיין גרים יחד בבית, ומתנהגים פעמים רבות כשני זרים.

מטרת מדריך זה  הינו לענות ככל הניתן על השאלות "הבוערות" להם נדרש מענה ברור ומיידי בתקופה לא ברורה זו.

מדריך זה מחולק ל-4 חלקים עיקריים- מידע בנושא מזונות אישה וילדים, מידע בנושא משמורת וסדרי ראיה, מידע בנושא רכוש וחלוקתו, ומידע בנושא גירושין .

אנו מקווים כי מידע זה יהיה לכם לעזר, ויקל עליכם לקבל מענה לשאלות הקשות בפניהם אתם עומדים.

יובהר כי ביתר חלקי האתר של משרדנו מידע רב נוסף על המידע המצוי במדריך זה, אשר יכול להיות לכם לעזר רב, כגון מאמרים שונים, ועדכוני פסיקה.

במקרה בו החלטתם לקדם את הליך הגירושין, רצוי וכדאי לעשות זאת אצל עו"ד המתמחה בלעדית בנושאי דיני המשפחה , על מנת להבטיח כי תקבלו את מרב הזכויות המגיעות לכם, שכן מדובר בסוגיות אשר ישפיעו על חייכם באופן מהותי לאחר הפרידה, כגון מה גובה מזונות הילדים שיפסקו לילדכם על הגיעם לבגרות, ומהו החלק שתקבלו מתוך הרכוש.

חשוב ביותר להירגע, למרות המשבר, ולאתר עו"ד המתמחה בתחום, עליו ניתן לסמוך.

גם אם כבר קבלת "ערמת נירות" מבן/בת הזוג, של תביעות שונות שהגיש נגדך, יש לזכור כי אין מדובר בסוף העולם.

שום דבר דרמטי לא הולך לקרות בשעות הקרובות. אפשר לשקול, להתייעץ ולהתחיל לחפש עו"ד המתמחה בתחום ומבין את מצבך.

המצב ניתן לשינוי ע"י טקטיקה, והליכים משפטים נכונים

עד לאיתור עו"ד המתמחה בגירושין רצוי וכדאי :

א.         לאסוף מסמכים מהבנק: לרבות תדפיסי עו"ש, תדפיסים על תוכניות חסכון.

ב.         לרכז את כל הניירת הקשורה לתנאים הסוציאליים : לרבות ביטוח חיים, קרנות השתלמות ועוד.

ג.          לרכז מידע על הנכס/ נכסים שיש כגון: גוש חלקה.

ד.         לאסוף מסמכים המעידים על הוצאות כגון: ביגוד, מזון, חינוך, רפואה.

ה.         לאסוף מסמכים על כל החובות.

כל האמור במדריך זה  לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.

 

גירושין:

תביעת גירושין בין בני זוג יהודיים ניתנת להגשה בביה"ד הרבני בלבד , שכן ע"פ החוק- רק הוא מוסמך לדון בסוגיה זו ( במקרה בו מי מבני הזוג אינו יהודי, יש צורך לפנות בתביעה להתרת נישואין. באתר מאמר רחב בנושא זה תחת תת כותרת- גירושין).

הצורך בהסכמת בני הזוג לגירושין:

במקרה בו שני הצדדים מסכימים להתגרש האחד מהשני, יש להגיש תביעה בהסכמה לגירושין, ובהנחה כי אף אחד מהצדדים אינו משנה את דעתו במהלך ההליך- הרי שהגירושין אמורים להיות מהירים יחסית.

במקרים הנפוצים יותר, כאשר אחד מבני הזוג אינו מסכים להתגרש, בין אם הוא סבור כי יש לנסות לשקם את חיי הנישואין ( חפץ בשלום בית) ובין אם מאחר והוא סבור כי כך ישפר את מצבו במאבק הגירושין, העניין סבוך יותר.

יובהר כי בפועל, הבעל הוא זה אשר מוסר הגט לאישה, אולם ההלכה מחייבת כי 2 הצדדים יסכימו להליך של מתן הגט וקבלתו.

במקרה של אי הסכמה להתגרש, על הצד המעוניין בגירושין להוכיח כי קיימת סיבה למתן הגט. סיבה זו מכונה בשפה המשפטית- עילת גירושין.

יצוין כי כאשר קיימת הסכמה- אין צורך בעילת גט, ורצון הצדדים הינו מספק.

רק כאשר קיימת עילת גט, יחייב ביה"ד את הצד הסרבן ליתן/לקבל גט, ולעיתים אף יטיל עליו עונשים שונים, במקרה בו הוא מסרב לעשות כן.

עילות הגירושין העיקריות :

1. אי יכולת לקיים יחסי אישות

כאשר האישה מוכיחה כי בעלה חסר יכולת לקיים יחסי אישות עימה,  מוענקת לה הזכות לקבלת גט.

2. בעיות פוריות

טענה מסוג זה יכולים להעלות הן הבעל והן האישה. כאשר האישה מגישה תביעת גירושין וטוענת לקיומה של עילה זו, עליה לשכנע את בית הדין כי היא רוצה  ילדים, וכי בשל בעיה של הבעל- נמנעת ממנה האפשרות לעשות כן.

3. קיום מומים

ניתן לחייב את בן הזוג הסובל ממום כלשהו או מחלה פיזית או נפשית במתן או בקבלת גט.

4. סירוב הבעל ליתן מזונות לאישה

במקרה בו בעל מסרב לזון את אשתו, היא זכאית לגט, שכן מבחינה הלכתית הבעל מחויב לעשות כן, אא"כ קיימת סיבה מוצדקת לכך, למשל אם הוא חולה ואינו יכול לעבוד, או אם הוכיח שהאישה לא זכאית לכך.

5. עובר/ת על הדת היהודית

בעל העובר על הדת היהודית הינו בעל אשר מתנהג באלימות פיזית או מילולית  כלפי אשתו וגורם לה לעזוב את הבית עקב התנהגותו.

אישה העוברת על הדת היהודית הינה אישה המביישת את בעלה, לדוגמה אם היא לא לבושה בצניעות, כאשר הצדדים נוהגים לשמור על צניעות.

6. עובר/ת על דת משה

בעל העובר על דת משה הינו בעל הכופה על אשתו התנהגות שאינה הולמת את הדת, לדוגמה אילוצה לחלל שבת כשהיא רוצה לשמור שבת.

אישה העוברת על דת משה הינה אישה אשר גורמת לבעלה במזיד לעבור על חוקי התורה, למשל אם היא מבשלת לו מאכלים לא כשרים כשהוא שומר כשרות.

7. אישה העושה מעשי כיעור

הכוונה לאישה אשר מבלה לבדה עם גבר שאינו זר, ויתכן שאף מקיימת עימו יחסי אישות. על הבעל להמציא הוכחות לפעולות אלו של האישה.

8. בגידה

אם הוכחה קיומה של בגידה, כלומר קיום יחסי אישות של האישה עם גבר זר, הגבר מחויב לתת לה גט, אף אם יסלח לה.

כתובה:

הכתובה הינה מסמך משפטי לכל דבר ועניין.

הכתובה כוללת את חובותיו של הבעל כלפי אשתו במהלך הנישואין, ובמקרה של גירושין.

במהלך הנישואין, הבעל מתחייב לזון את אשתו, לפרנסה, לכבדה, ולדאוג לצרכיה.

בנוסף מתחייב הבעל על סכום מסוים, ע"פ החלטתו, אותו ישלם לאשתו במקרה של גירושין.

להתחייבות זו יש תוקף משפטי, והאישה זכאית לדרוש את כתובתה במהלך הגירושין, במידה ולא איבדה את זכותה לכתובה, גם במקרה בו הבעל התחייב על סכום כסף גבוה , כל עוד מדובר בסכום שהוא יכול לעמוד בו.

פעמים רבות מוותרת האישה על כתובתה במסגרת חלוקת הרכוש הכללית, אף שבד"כ היא אינה חייבת לעשות כן, ויש לתת תשומת לב לכך.

מתי האישה יכולה לדרוש כתובה?

האישה רשאית לדרוש כתובה במסגרת הליך גירושין כאשר הבעל מבקש להתגרש ואין לו עילת גירושין, כאשר הבעל אלים וגורם לה לעזוב את הבית, או כאשר היא תובעת גירושין בשל בעיה אצל הגבר, שמהווה עילת גירושין,  כמו מום או חוסר יכולת להביא ילדים.

מתי האישה אינה זכאית לדרוש כתובה?

מנגד, קיימים מקרים בהם זכות האישה לכתובה תילקח ממנה, והיא לא תוכל לדרוש אותה:

  1. כאשר הבעל מוכיח כי אשתו הסתירה ממנו, לפני שנישאו, בעיות רפואיות ו/או נפשיות מהן היא סובלת, אשר אינן מאפשרות ניהול תקין של חיי נישואין.
  2. כאשר הוכח כי האישה בוגדת.
  3. כאשר האישה אינה מקיימת את חובותיה כלפי הבעל, ללא סיבה מוצדקת . אישה זו נקראת אישה מורדת, ולכן מאבדת את זכותה לכתובה.
  4. כאשר האישה עוזבת את הבית ללא סיבה מוצדקת .

 

שאלות ותשובות בנושא גירושין:

לפני כשנה נישאה בתי בנישואי קפריסין עם בחור איתו חיה כשנתיים.  נישואין אלה הגיעו למשבר וקרע שאי אפשר היה לאחותו ובתי החליטה להיפרד מבן זוגה. היא עזבה את הדירה השכורה ועברה לגור לבד. בהתחלה הבחור נאות להתגרש, אך לאחר מכן נסוג מהסכמתו ועתה הוא לא מקיים שום קשר עם בתי.

מה יכולה לעשות בתי כדי לבטל את נישואי קפריסין שלא צלחו ולהיות גרושה רשמית.  בתי לא נרשמה במשרד הפנים כאישה נשואה ומלבד תעודת נישואין הקפריסאית (הנמצאת בידי הבחור) . אין בידיה שום מסמך שהיא אכן נשואה. כיצד על בתי לנהוג ומה עליה לעשות כדי להיות גרושה?

ככלל, גם אם בני זוג יהודים אזרחי הארץ ותושביה נישאו בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל הגירושין יתבצעו בישראל עפ"י דין תורה. כלומר, הסמכות היא של בית הדין הרבני, לעניין זה אין הבדל בין בני זוג שנישאו בארץ עפ"י דין תורה ובין בני זוג אשר נישאו בקפריסין, הליך הגירושין יתבצע בבית הדין הרבני.

אשתי הודתה בבית הדין הרבני כי היא בגדה בי וחויבתי לתת לה גט. אני עדיין אוהב את אשתי למרות התנהגותה ואיני רוצה להתגרש ממנה. אשתי מאיימת עלי כי תגיש נגדי תביעת מזונות. האם יש לה זכות לתבוע מזונות למרות הבגידה שלה?

ככלל, אישה שבגדה בבעלה, מאבדת בין היתר את זכותה למזונות. יחד עם זאת קיים מושג הלכתי הנקרא "מזונות מעוכבת גט" , בעל שחויב לתת גט לאשתו ומסרב לעשות כן -תהיה האישה זכאית למזונות למרות שאין היא זכאית למזונות על פי העילה המקורית של קשר הנישואין .

במקרה של בגידת אשתך, היא אינה זכאית למזונות, אך יכול ותחויב במזונותיה מאחר ואתה מסרב לתת לה גט, כאשר יש כנגדך פס"ד המחייב אותך ליתן לה גט, שכן מעת שבגדה אישה בבעלה -הבעל חייב להתגרש ממנה.

 

גיליתי שאשתי בוגדת בי, חבר שלי סיפר לי כי הוא ראה אותה עם גבר אחר. אני רוצה להתגרש ממנה. האם מספיק שאומר בבית הדין הרבני כי אני רוצה להתגרש ממנה בגלל שהיא בוגדת בי ואביא את החבר שלי לבית הדין כעד?

לא די בעדות של החבר שלך, לפיה ראה את אשתך עם גבר אחר, על מנת שבית הדין יגיע למסקנה שאשתך בוגדת בך ויקבע כי הנכם חייבים להתגרש זה מזו.  עליך להביא בפני בית הדין הרבני שני עדים שראו את אשתך מקיימת יחסי מין עם גבר אחר., הוכחה כזו מספקת על מנת לכפות גט. אשתך במקרה זה תהיה חייבת להתגרש ממך והיא גם אסורה לבועלה. כלומר, אם תרצה באחד הימים להינשא למי שהיה המאהב שלה- לא תוכל לעשות זאת.    

מזונות אישה וילדים:

על מי מוטלת חובת המזונות?

עם פרידת בני הזוג, על האב לשלם מזונות לילדיו על מנת לממן את צרכיהם השונים, ולשמור על רמת החיים לה הורגלו הילדים טרם הפרידה. כאשר הצדדים אינם מצליחים להגיע להסכמות בנושא זה, דבר שבד"כ קורה לאור המשבר ביחסים- יש לפנות לביהמ"ש בתביעת מזונות, על מנת שביהמ"ש יקבע מהו סכום המזונות החודשי אותו אמור לשלם האב עבור מזונות ילדיו, לידי האם.

לעיתים, גם כאשר הצדדים חיים עדיין תחת קורת גג אחת- אולם הבעל הפסיק להעביר את משכרותו לחשבון המשותף, או מאיים כי יעשה זאת- עשוי ביהמ"ש לפסוק מזונות, מאחר וקיים חשש כי צרכי הקטינים ו/או האישה אינם מסופקים.

מהי הפרוצדורה בבית המשפט?

מבחינת פרוצדורה, הרי שלאחר שמוגשת תביעת מזונות ילדים, ולעיתים עוד טרם הדיון הראשון בתיק, ביהמ"ש יקבע סכום מזונות אשר נקרא "מזונות זמניים", אותו ישלם האב עד מתן החלטה אחרת בתביעה.

יתכן כי בהמשך ההליך, לפי ראיות שיביאו הצדדים, יחליט ביהמ"ש להעלות או להוריד את גובה המזונות, ועל כן הם נקראים זמניים.

כיצד קובע בית המשפט את סכום המזונות?

ע"פ הנהוג בפסיקה, צרכים מינימליים של קטין אחד עומדים על סך של 1,250 ש"ח, ובנוסף על האב להשתתף במחצית הוצאות חינוך והוצאות בריאות חריגות, וכן ב20%-30% מהוצאות מדור   ( משכנתא או שכירות) ואחזקת מדור ( ארנונה, מים, חשמל, טלפון וכיוצב').

מעבר לחבילה הבסיסית, הרי שלילד עשויים להיות צרכים נוספים, שמידת השתכרות ההורים עשויה להשפיע על מי יהיה מוטל לשאת במימון צרכים אלו.

לרוב, כאשר רמות ההכנסה של ההורים דומות- נטיית ביהמ"ש היא לקבוע כי הם ישאו בכך באופן שווה.

האם ניתן לשנות את גובה המזונות?

חשוב לציין כי במקרים המתאימים, לאחר שניתן פס"ד למזונות, ניתן להגיש תביעה להגדלה או להפחתה של סכום המזונות, אם קיים שינוי נסיבות מהותי.

לדוגמה, במקרה בו האב פוטר מעבודתו ו/או נקלע לחובות ו/או הקים משפחה חדשה, או מנגד- כאשר לקטינים הוצאות מוגברות, כגון בשל בעיה בריאותית שלא היתה קיימת קודם- ניתן לפנות לביהמ"ש בעניין.

יצוין כי ככלל, שינוי גובה המזונות אינו דבר של מה בכך, ותביעה זו אינה פשוטה להוכחה, במיוחד כאשר הצדדים הסכימו לסכום שנפסק.

מזונות ילדים:

מהם הקריטריונים לצורך קביעת דמי המזונות עבור קטינים?

כאשר מוגשת תביעת מזונות קטינים, ועל מנת לקבוע איזה סכום נדרש לצורך המזונות, ביהמ"ש בוחן את משכורתו של האב, משכורתה של האם, ונכסים שיש להם- כגון דירה, חסכונות וכו. כמו כן הוא יבדוק את צרכי הקטינים ורמת החיים לה הורגלו.

על האב מוטלת חובה לספק את כל הצרכים ההכרחיים של הילדים, במיוחד כאשר מדובר בילדים קטנים יחסית, גם אם אינו עובד או אם משכורתו אינה גבוהה.

צרכים שהינם מעבר ל"צרכים ההכרחיים", כגון דמי כיס, בילויים, מתנות וכו, ישולמו בחלקם ע"י האב ובחלקם ע"י האם, בהתאם להשתכרותם.

כלומר, כאשר משכורתה של האם גבוהה, או כאשר יש לה נכסים שונים- ביהמ"ש יתחשב בכך, ויתכן כי יחייב אותה בתשלום חלק  מהוצאות שונות שהינם "מותרות."

בנוסף, בד"כ ביהמ"ש יקבע כי על אם להשתתף במחצית מהוצאות חינוך ובריאות של ילדיה.

חשוב להבהיר כי הילדים זכאים למזונות עד גיל 18, ולשליש מגובה המזונות עד גיל 21  .

כלומר, באם נקבע כי ילד אמור לקבל סך של 1800 ₪, הרי שהגיעו לגיל 18, ועד לגיל 21- הוא יקבל 600 ₪ לחודש.

כן חשוב להבהיר כי אב חייב במזונות ילדיו גם לאחר הגירושין מאמם, ואין לגירושין אלו כל השפעה על חובתו לשלם מזונות!

 

שאלות ותשובות בנושא מזונות ילדים:

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי עלי לשלם מזונות זמניים לבתי בת השלוש בסך של 3,500 ₪. השופט לא בדק כלל כמה אני משתכר והסתפק בעובדה שיש לי דירה שרשומה על שמי. סכום זה גבוה מאד ומעל ליכולת שלי, מה עלי לעשות על מנת שבית המשפט יפחית סכום זה?

אתה יכול לערער על קביעה זו בפני בית המשפט המחוזי. נכון שכאשר לאב יש דירת מגורים ואינו יכול לעמוד בתשלום מזונותיו לילדיו עליו למכור את הדירה ולממן המזונות אך אין סיבה במקרה שלך שתמכור את הדירה כבר בשלב של מזונות זמניים על מנת לממן מזונות גבוהים.

אני משלם לאשתי 3,000 ₪ עבור שתי הבנות שלי, מאז שסיכמנו על הסכום הזה עזבתי את הבית ושכרתי דירה כך יש לי הוצאות נוספות, וגם כאשר אני פוגש את הבנות אני מוציא עליהן כספים לבילויים. היום אשתי עובדת בעבודה חדשה ומרוויחה משכורת גבוהה יותר מהמשכורת שהייתה לה אז. ברצוני לשלם סכום נמוך יותר למזונות, האם יקבלו את העמדה שלי?

על מנת שיוקטן תשלום מזונות, צריך להוכיח שינוי נסיבות מהותי מאותה עת שנפסק הסכום של 3,000 ₪. העובדה שאתה משלם לבנותיך סכום מסוים ישירות עבור בגדים, בילויים וכד' אינה נסיבה חדשה המהווה עילה להפחתת מזונות, כן גם העובדה שאשתך משתכרת בעבודתה החדשה, אינה נסיבה להפחתת מזונות.

העובדה שהיא משתדלת להיטיב עם תנאיה הכלכליים ותנאי הבנות אינה סיבה לקיזוז או הפחתת המזונות בהן התחייבת לה ולבנות.

יחד עם זאת העובדה שאינך מתגורר בבית, מצדיקה הפחתה מסוימת מסכום המזונות מאחר וחלק מהוצאות התא המשפחתי באותה עת היו גם עבורך כגון: כלכלה, חשמל טלפון וכיוצ"ב.

אני נשוי פעם שנייה ארבע שנים ויש לי 2 תינוקות , האחד בן שנתיים והשני בן חצי שנה, התגרשתי בשנת 1991 ויש לי ילד בן 12 מנישואי הקודמים. 
אני משלם מזונות בסך של 1400 ₪ לחודש, לא כולל התשלומים שנקבעים ע"י הרשות המקומית , ועד ביה"ס, טיולים , ציוד לביה"ס וימי הולדת. אשתי הנוכחית אינה עובדת .

האם ניתן להגיש בקשה לבית הדין הרבני בו נחתם ההסכם שההוצאות הנילוות יהיו שווה בשווה לי ולגרושתי? כפי שידוע לי, מעמדה הכלכלי של גרושתי השתפר , היא עצמאית ושוכרת דירה במקום יוקרתי, משכורתי לשנה האחרונה (אני עצמאי היא 6,000 ₪ לחודש נטו).

ככלל, יש לך אפשרות להגיש בקשה להפחתת מזונות כאשר יש שינוי נסיבות מהותי ובמקרה שלך 2 התינוקות הנוספים בהחלט יכולים להוות שינוי נסיבות. כמו כן, כאשר התגרשת הילד שלך היה בן שלוש והחבות למזונות הכרחיים: ביגוד, כלכלה, מדור – חלה עליך, מעבר לכך מזונות מדין צדקה מתייחסים לאותם פריטים שמעבר למזונות ההכרחיים כגון: חוגים , בילויים, דמי כיס, חיובים מדין צדקה חלים גם על האם, אם יש ביכולתה לממנם. עליך לבדוק אם המקרה שלך נופל לגדר החיובים מדין צדקה.

 

מזונות אישה:

במקרים מסוימים, כאשר האישה אינה עובדת או כאשר השתכרותה נמוכה במיוחד- ומנגד- השתכרות הבעל הינה גבוהה, ובמידה והבעל אינו מקיים את חובתו לזון את אשתו בשל סכסוך גירושין, היא רשאית לתבוע את מזונותיה בביהמ"ש לענייני משפחה, במסגרת תביעת המזונות שהיא מגישה עבור ילדיה, או בביה"ד הרבני.

כיצד נקבע גובה המזונות עבור האישה?

גובה החיוב הוא בהתאם לרמת החיים אליה הורגלה האישה בבית בעלה.

אם האישה עובדת או מקבלת קצבה כלשהי, סכום זה יקוזז מסך הסכום שחייב הבעל לאשתו.

לדוגמה, נניח ומוגשת תביעה בה אישה טוענת כי היא הורגלה בבית בעלה לכיסוי צרכיה בגובה של 5,000 ₪ בחודש, ואולם היא משתכרת סך של 2,000 ₪ לחודש. במקרה שכזה, עליה לפרט את צרכיה בסך 5,000 ₪, ולהוסיף כי מסכום זה מתקזזת משכורתה בסך 2,000 ₪, כך שהסכום הסופי הנדרש הינו למעשה 3,000 ₪.

מהם ההגבלות על זכאות האישה למזונות?

האישה זכאית למזונות עד הגט בלבד, שכן מבחינה הלכתית, הבעל חייב לפרנס את אשתו רק כל עוד הינם נשואים.

קיימים מקרים בהם האישה לא תהיה זכאית לגט, גם כאשר היא עדיין נשואה, כגון במקרה בו ביה"ד יקבע כי האישה בגדה בבעלה, או אם עזבה את בית בעלה ללא סיבה, או כאשר ניתן פס"ד המחייב את הצדדים להתגרש- אולם האישה מסרבת לקיים אותו. מקרים אלו שוללים את זכות האישה למזונות.

שאלות ותשובות בנושא מזונות אישה

 

אם לזוג יש ילדים והאישה בגדה בבעלה והובאו הוכחות (צילומים) – האם הוכחות אלו יכולות להוביל לשלילת זכות האישה למזונות מבעלה?

לצורך הוכחת בגידה של אישה בבעלה, יש להביא שני עדים כי קיימה יחסי אישות עם אדם זר. עצם ההוכחה כי בגדה בו, מביאה לא רק לשלילת מזונותיה אלא גם מחייבת את הבעל לגרשה. אם הוא מסרב לגרשה- עליו להמשיך לשלם מזונותיה למרות שבגדה.

הגשתי תביעת מזונות לבית המשפט ובית המשפט קבע לי מזונות. שנה לאחר מכן הגיש בעלי נגדי תביעת גירושין בבית הדין הרבני ובית הדין קבע כי אני חייבת להתגרש ממנו. בגלל פסק הדין הרבני גם בית המשפט קבע שאני לא זכאית למזונות.
איני מבינה איך זה נעשה, הרי כל זמן שאני נשואה אני זכאית למזונות מבעלי?

כאשר בית הדין הרבני פוסק שאישה חייבת להתגרש מבעלה, קיימת חובה על האישה למלא אחר פסק דינו של בית הדין הרבני. אם האישה מסרבת למלא אחר פסק הדין זה המחייב אותה בגירושין יהיה הבעל פטור מתשלומי מזונות האישה החל מהמועד שבו יקבע בית הדין הרבני שהאישה מסרבת למלא אחר הוראותיו.

אשתי עזבה את הבית והיא רוצה שאני אשלם לה מזונות למרות שהיא לא גרה איתי. הגשתי תביעה לבית הדין הרבני לשלום בית, ובית הדין הרבני להפתעתי הגיע למסקנה כי אין מקום לשלום בית בגלל שאשתי רוצה להתגרש. ביה"ד קבע כי אם אני מסכים להתגרש אז נתגרש ואני לא אשלם לה מזונות. אם כך, מדוע בכל זאת היא דורשת ממני מזונות בבית משפט?

כל זמן שאתם עדיין נשואים אתה חייב בתשלום מזונות לאשתך. יכולת לבקש לפטור אתך ממזונות לאור העובדה שאשתך עזבה את הבית. אבל אם אשתך עזבה את הבית מסיבה מוצדקת כגון התנהגות אלימה מצדך, חובתך לתשלום מזונות שרירה וקיימת. אני מניח שהדבר אף נבדק בבית משפט, וגם לאור קביעת בית הדין הרבני כי אין מקום לשלום בית, נראה כי יחסיכם הצדיקו את עזיבת הבית. עם הסכמתך לתת גט לאשתך וקבלת הסכמתה לקבל הגט – תוכל לפטור את עצמך מעול המזונות.

 

משמורת וסדרי ראיה:

עם פרוץ המשבר בין בני הזוג, ובמיוחד כאשר מי מהצדדים עוזב את הבית, וכאשר לצדדים ילדים מתחת לגיל 18- יש להחליט בדבר משמורת על הילדים, וכן קביעת סדרי הראיה.

כלומר- יש להחליט איזה הורה יהיה הורה משמורן , אצלו יגורו הילדים וישהו רב הזמן, ואיזה הורה יקבל סדרי ראיה, ובאיזה היקף- כלומר באילו ימים ושעות ישהו עימו הילדים.

סדרי הראיה המקובלים הינם פעמיים בשבוע, במהלך שעות אחה"צ, ולעיתים אף ללינה, וכן כל סוף שבוע שני, ובמחצית החגים והחופשות.

מתי עשוייה להינתן משמורת משותפת?

במקרים מיוחדים ומתאימים, ולאחר בחינה עמוקה של גורמי מקצוע שונים, כגון עובדת סוציאלית, וכן התייעצות עם הילד ( כאשר הוא אינו צעיר מדי)- יתכן ותקבע משמורת משותפת.

במצב זה, שני ההורים הינם משמורנים מלאים, והילדים ישהו אצלם פרקי זמן שווים, ולמעשה יהיו להם שני בתים.

מקרה זה מתאים רק כאשר שני ההורים מעוניינים בכך, ומסוגלים לעשות כן. על האב להוכיח כי הוא מסוגל, מבחינת היקף עבודתו, לשהות עם הילדים זמן רב, וכן כי הוא מסוגל לעמוד בקשר היומיומי עם האם הנדרש לצורך כך.

במקרה בו אב אינו מעוניין לקבל משמורת משותפת, או כאשר הוא חפץ בכך- אולם לא קיימים תנאים מתאימים, למשל כאשר היחסים בין האב לאם גרועים ואינם מאפשרים תקשורת- ביהמ"ש יפסוק לו סדרי ראיה בלבד.

 

מהם הקריטריונים של ביהמ"ש לצורך מתן משמורת וסדרי ראיה? 

כאשר ההורים לא מצליחים להגיע ביניהם להסכמה בסוגית המשמורת, יש להגיש תביעת משמורת לביהמ"ש על מנת שזה יקבע למי תימסר החזקת הקטינים.

העיקרון החשוב ביותר לביהמ"ש בעניין החזקת ילדים הוא "טובת הילד" . כלומר, ביהמ"ש צריך לבחון איזה הורה מסוגל לגדל הילד בצורה הטובה ביותר, והוא בעל יכולות הוריות טובות.

ביהמ"ש יבחן, בין היתר, את גיל הקטינים, יכולת ההורים לגדל את ילדיהם, טובת הילד ורצונו.

חזקת הגיל הרך:

חזקת הגיל הרך קובעת כי בד"כ, ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת אמם במקרה של סכסוך גירושין, אם אין סיבות מיוחדות לקבוע אחרת, כגון מקרים בהם יוכח כי האם אינה כשירה לגדל הילדים.

חזקה זו נקבעה לאור העובדה כי בעבר, נשים היו בד"כ מעורבות יותר בגידול הילדים, בעוד האב נהג לעבוד שעות ארוכות יותר, ולהיות מעורב פחות בחיי הילדים.

יצוין כי בד"כ לא נהוג להפריד בין ילדים גם כאשר חלקם מעל גיל 6 וחלקם מתחת לגיל 6. כלומר, יתכן שהאם תקבל משמורת מלאה על כל ילדיה, גם אם רק אחד מהם הוא מתחת לגיל 6 והיתר גדולים יותר, על מנת שלא להפריד בין הילדים.

על אף  חזקה זו, לעיתים ניתן לקבוע משמורת משותפת גם בגילאים אלו, במיוחד כאשר חלק מהקטינים הינם מעל לגיל 6.

קביעה זו תעשה רק לאחר  קבלת המלצות מגורמי מקצוע שונים אשר יבחנו את טיב הקשר של האב עם הילדים ויכולתו לגדל אותם, וכאשר האב מסוגל ורוצה זאת.

 

שאלות ותשובות בעניני משמורת וסדרי ראיה:

בעלי טוען שהוא לא ייתן לי גט אלא אם אתן לו את הילדה ואת הבית. האם הוא יכול לדרוש זאת? האם זה נכון שהילדה אמורה להיות אצל האם ?

בעלך יכול לדרוש כל דבר, אך לא בהכרח יקבלו. על פי החוק ילדה עד גיל 6 תישאר בחזקת אימה, אלא אם יש נסיבות מיוחדות. בד"כ גם מעבר לגיל זה הנטייה היא כי תישאר בחזקת אימה. אך כל מקרה לגופו ואין לי מספיק מידע לגבי המקרה כגון: גיל הילדה, ורצונה . ככלל העיקרון המנחה בקביעת משמורת הילדה הוא: "עיקרון טובת הילד".

בנוגע לבית – ההלכה היא שרכוש שנרכש במהלך הנישואין שייך לשני הצדדים בחלקים שווים, גם אם נרשם ע"ש אחד מהם, אך גם כאן לא פירטת ואין לי מספיק אינפורמציה לגבי מועד רכישת הבית אופן הרישום וכו'.

בעלי צלם אירועים. בשעות הערב הוא באירועים ובשעות הבוקר הוא במשרדו, כתוצאה מכך הוא לא יודע לטפל בילדתנו. האם יש אפשרות שבעלי לא ייקח את הילדה לסוף שבוע אליו? האם יש אפשרות שבשעות הביקור תהיה איתו עובדת סוציאלית?

באפשרותך להגיש בקשה לשינוי הסדרי ראייה, ועלייך להוכיח כי סדרי הראיה פוגעים בטובת הילדה (אם אכן כך הוא הדבר).

לא סביר שתהיה עובדת סוציאלית נוכחת בהסדרי הביקור, אא"כ קיימות נסיבות מיוחדות.

בהסכם גירושין ביני לבין בעלי קבענו כי בתנו הקטינה תלמד בבית ספר ממלכתי דתי. כיום בתי בת 14 והיא רוצה ללמוד בתיכון ממלכתי רגיל. בעלי לשעבר מתנגד לכך . האם יש סיכוי לשנות את מה שקבענו בהסכם הגירושין?

את יכולה לפנות לבית משפט ולבקש כי בתך תלמד בתיכון ממלכתי רגיל. אמנם נקבע בהסכם הגירושין כי הילדה תלמד בבית ספר דתי, אך טובת הקטינה עדיפה על הנקבע בהסכם, שכן פסק הדין הקובע את מקום לימודיו של ילד אינו סופי וניתן לשינוי עפ"י צרכיו המשתנים. בית המשפט יבדוק האם רצונה של בתך תואם את טובתה ואין מדובר ברצון חולף וכן יתחשב בעובדה שמדובר בילדה בת 14. לרצון הילד המתבגר יש משקל בהחלטה זו.

 

 מהות הרכוש ואופן חלוקתו- ביחס לזוגות שנשאו להחל מ- 1.1.1974

 סוגיה חשובה ביותר במסגרת הליכי הגירושין, הינה חלוקת הרכוש בין בני הזוג.

בסוגיה זו מתעוררות לעיתים קרובות מספר מחלוקות, כגון מהו הרכוש המשותף, מתי יש לחלק אותו, כמה אמור כל בן זוג לקבל וכו'.

ככלל, זוגות אשר נישאו מיום 1/1/1974 ואילך, כפופים לאמור בחוק יחסי ממון בכל הנוגע לאופן חלוקת הרכוש ומועד החלוקה.

חוק זה יחול במידה והצדדים לא ערכו ביניהם הסכם ממון הקובע אחרת.

מהו היום הקובע?

בהתאם למועדים השונים הקבועים בחוק, ולעיתים עוד קודם לגירושין ממש ( לדוגמה במקרה בו הצדדים פרודים זמן רב), ניתן לחלק הרכוש המשותף אותו צברו הצדדים במהלך הנישואין, ועד למועד אותו יקבע ביהמ"ש כמועד ממנו חלה הפרדה בין הצדדים. ( ביהמ"ש מכנה מועד זה כ"מועד הקובע).

כיצד אמור להיות מחולק הרכוש, ומתי?

החוק קובע כי בעיקרון, במקרה של גירושין, הנכסים אשר נצברו ע"י בני הזוג במהלך הנישואין עד לאותו מועד קובע – יחולקו באופן שווה במסגרת איזון משאבים.

יובהר כי החלוקה הינה בזכויות ובחובות ביחד.

בן הזוג אינו יכול ליהנות מהכספים שנצברו בלבד, ועליו להשתתף גם במחצית החובות המשותפים שנוצרו.

לשם דוגמה, נניח והצדדים נשאו ביום 1/1/2000, והבעל עזב הבית ביום 1/1/2010, ומאז לא שב אליו, והצדדים החלו בהליכים משפטיים.

במקרה כזה, יכול ביהמ"ש לקבוע כי מועד העזיבה הינו המועד  הקובע, שכן מאותו יום גרו הצדדים בנפרד, והחלה הפרידה בפועל.  לכן, כל הרכוש שצברו בני הזוג עד תאריך זה הינו משותף,  וכל מה שנצבר החל מיום 1.1.2010, הינו בבעלות בלעדית של מי שצבר אותו.

ביהמ"ש יבחן מהו הרכוש אותו צברו הצדדים החל מיום 1/1/2000 ועד ליום 1/1/2010 ועשוי להיעזר באיש מקצוע לשם כך.

ככלל, על רכוש זה להתחלק באופן שווה בין הצדדים.

במקרים מיוחדים, ביהמ"ש רשאי לקבוע יחס חלוקה שונה,  לדוגמה 60% לאישה ו40% לבעל, ולא 50% לכל צד.

נכסים שאינם משותפים:

חשוב לציין כי קיימים נכסים שאינם משותפים ולכן בדרך כלל ( ולמעט מקרים מיוחדים) לא יתחלקו בין בני הזוג, שכן לא מדובר בחלק מהרכוש המשותף אותו צברו הצדדים יחד.

נכסים אלו קבועים בחוק, והם:

1. נכסים שהתקבלו במתנה או בירושה לאחד מבני הזוג, או שהיו בבעלות אחד מהצדדים קודם לנישואין. הם יישארו בד"כ בבעלות הבלעדית של מי שקיבל אותם, שכן הם אינם משותפים.

2. קצבה/גמלה/פיצויים להם זכאי רק אחד מבני הזוג. הם יישארו בד"כ בבעלות הבלעדית של מי שזכאי להם, שכן רק לו הזכות לקבלם.

3. נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב שלא יחולקו- כאשר בני הזוג ערכו הסכם בכתב וקבעו כי נכסים מסוימים לא יחולקו במסגרת איזון המשאבים.

 חשוב לציין כי למרות האמור בחוק, במקרים מסוימים, במסגרת תביעה רכושית, ניתן לדרוש קבלת למעלה ממחצית מהרכוש המשותף, או קבלת חלקים מרכוש  שלא אמור להיות משותף, כמו דירה שקנה בן הזוג השני עוד קודם הנישואין.

לצורך כך יש לפנות לעו"ד מתמחה בתחום  אשר יבחן את נסיבות המקרה, ויבדוק האם קיימת הצדקה לכך,  שכן ביהמ"ש נוהג לפסוק כך רק במקרים מיוחדים ובנסיבות מיוחדות.

מהות רכוש ואופן חלוקתו- ביחס לזוגות שנשאו עד לתאריך 31.12.1973

זוגות אשר נישאו קודם ליום 1/1/1974, נמצאים תחת משטר רכושי הנקרא "הלכת השיתוף".

הלכת השיתוף קובעת כי בעיקרון, הצדדים התכוונו לשתף זה את זה באופן שווה בנכסים שנצברו במהלך הנישואין. הלכת השיתוף חלה על כל הנכסים אשר נצברו במהלך החיים המשותפים.

יובהר כי החלוקה הינה בזכויות ובחובות ביחד.

בן הזוג אינו יכול ליהנות מהכספים שנצברו בלבד, ועליו להשתתף גם במחצית החובות המשותפים שנוצרו.

לצורך הוכחת חזקת השיתוף בנכסים יש להוכיח שני תנאים מצטברים, שהינם קלים יחסית להוכחה במקרה של חיי נישואין נורמטיביים:

1. אורח חיים תקין- קיומם של חיים משותפים בין בני זוג תחת קורת גג אחת.

2. מאמץ משותף– של כל אחד מבני הזוג לתרום את חלקו לכלכלת הבית. תרומה זו יכולה להיות מעבודה מחוץ לבית או מעבודה בבית וטיפול בצרכי המשפחה.

כיצד מחולק הרכוש המשותף?

כאשר מוכח קיומה של חזקה זו, ביהמ"ש יחשב את הרכוש המשותף אותו צברו הצדדים החל ממועד הנישואין ועד למועד הקובע .

נניח והזוג נישא ביום 1.1.1970 והיום הקובע נקבע ע"י ביהמ"ש כיום 1.1.2010. אזי, כל הרכוש שצברו בני הזוג עד תאריך זה הינו משותף,  וכל מה שנצבר החל מיום 1.1.2010, הינו בבעלות בלעדית של מי שצבר אותו.

שאלות ותשובות בנושא רכוש:

בעלי ואני נשואים כ 30 שנה. לפני כשנה יצא בעלי לפנסיה והחל לקבל פנסיה חודשית וכן סכום נכבד של פיצויי פיטורין. לצורך העניין, פתח חשבון בנק על שמו בלבד, לשם הועברו הכספים. את הכספים הוא מושך במזומן ומפקיד בחשבון שפתח על שם אימו, שבו הוא מיופה כוח והוא היחיד שמפעיל את החשבון כמו כן סמוך לאותו תאריך עבר לישון בחדר אחר בבית.

ידוע לי שכספי פנסיה ופיצויים נחשבים כחלק מן הרכוש המשותף, באיזו דרך אוכל להגן על זכויותיי בהתחשב שהכספים כבר לא רשומים על שמו? בידי הוכחות למשיכת כספים במזומן מחשבוננו והפקדתם באותו יום במזומן בחשבון על שם אימו.

כספים אלה אכן מהווים חלק מהרכוש המשותף של המשפחה, כלומר: מחציתם שייכים לך. מאחר והוא העבירם לחשבון על שם אימו ואין אין לך גישה פתוחה בפניך האפשרות להגיש נגדו תביעה להחזרת כספים.

בעלי הסתבך חובות ובהוצאה לפועל החליטו למכור את הדירה שלנו הרשומה על שמי ושם בעלי. אני רוצה לקחת הלוואה ולקנות את החלק של בעלי בדירה, כך נוכל להמשיך לחיות באותה דירה עם הילדים שלנו, האם אני יכולה לעשות זאת?

בהתאם לחוק המקרקעין, לא יהא בן זוג רשאי להעביר מקרקעין שהם בבעלות משותפת של בני זוג לאחר, אלא אם הציע אותו תחילה לבן זוגו, על מנת להגן על זכויות אישה בדירת המגורים בה היא מתגוררת עם ילדיה. תוכלי להיעזר בהוראה במקרה שלך ולרכוש את חלקו של בעלך בדירת המגורים.

בעלי ואני התחתנו בשנת 1968 וצברנו במהלך הנישואין רכוש רב, אני רוצה לקבל מחצית מן הרכוש שיש לנו נכון להיום. בעלי ואני מסוכסכים כבר הרבה שנים ואפילו לא מדברים אחד עם השני, אך עדיין מתגוררים באותה דירה. בעלי טוען כי הרכוש כבר לא משותף לשנינו מאז שהתחיל הסכסוך בינינו , האם הוא צודק?

בעלך יכול לטעון בבית משפט כי מעת שחדלתם לקיים יחסי אישות, הסתיימו יחסי השיתוף. לפיכך, לגבי רכוש שנצבר החל ממועד  זה ואילך אינכם שותפים. כלומר הוא יטען כי לא די בהמשך מגורים תחת קורת גג אחת והמשך ניהולו של משק הבית המשותף . כאשר היחסים ביניכם מעורערים כפי שתיארת ואף אין יחסי אישות בהחלט להיות שטענתו תתקבל.

דירת המגורים:

 ידידי , שהינו נשוי ולו ילדים בגירים, עזב את  הדירה המשותפת שלו ושל אשתו מתוך כוונה להתגרש. האישה גורמת קשיים בגירושין . כיצד הוא יכול לממש את זכותו למחצית הדירה בה ממשיכה להתגורר אשתו?

פתוחה בפני ידידך האפשרות להגיש לבית המשפט לענייני משפחה תביעה לפירוק שיתוף בדירת המגורים, כלומר לבקש את מכירתה וחלוקת התמורה שתתקבל שווה בשווה לבעל ולאישה. הליך זה אפשרי גם אם בני הזוג לא התגרשו בפועל, בכפוף לכך שיובטח  המדור של האישה. הבעל חייב במזונות ומדור כל זמן שהוא נשוי, אלא אם כן מדובר באישה שמשתכרת מספיק על מנת לכסות את צרכיה היומיומיים, לרבות הוצאות המדור, שהם הוצאות אחזקת דירת המגורים ודמי השכירות, במידה והאישה שוכרת דירה חלופית במקום דירת המגורים הקיימת המשותפת.

אשתי ואני נישאנו בשנת 1986, בתחילת חיי הנישואין שלנו קנינו דירה מחסכונות שהיו לי לפני הנישואין ורשמתי את הדירה על שמי ועל שם אשתי. לאחרונה, אשתי נטשה אותי ועברה לגור עם הילדים אצל המאהב שלה. רשמתי חצי מהדירה על השם שלה כי התכוונתי לתת לה אותה כמתנה כל זמן שהיא חיה איתי ולא עם גבר זר. האם יש לה זכויות בדירה זו?

הרישום המשותף מוכיח כי אתה ואשתך התכוונתם לשוויון. העובדה כי אשתך אשמה בפרוק התא המשפחתי לא משנה את הזכויות ברכוש המשותף. משבר בחיי הנישואין אינו מספיק כדי להפוך את המתנות שהוחלפו בחיי הנישואין לבטלות. יהיה עליך להוכיח כי לעסקת המתנה הוצמד תנאי שאשתך תחיה איתך, ונראה כי הדבר לא יהיה קל בפרט לאור העובדה שאשתך עזבה אותך כ – 25 שנה לאחר רישום הזכויות בדירה על שמה. לפיכך סביר מאוד להניח כי לאשתך בעלות במחצית הזכויות בדירה.

אני נשואה קרוב לעשר שנים ויש לנו שלושה ילדים. במהלך נישואינו , הורי בעלי רכשו עבורנו דירה כמתנה. אנו מתגוררים בדירה מאז נישואינו. הורי בעלי דאגו להשאיר את הדירה רשומה על שמם. מהן זכויותיי במידה ואתגרש- האם יש להם זכות להוציא אותי מהדירה עם שלושת ילדינו?

לאור תאריך נישואיך – בשנת 1989, חל על יחסי הרכוש בינך ובין בעלך חוק יחסי ממון ולפיו מתנות וירושות אינן מהוות חלק מן הרכוש המשותף של בני הזוג, גם אם נתקבלו במהלך הנישואין. מדובר במתנות שניתנו לאחד מבני הזוג לאחר אין חלק בו. במיוחד במקרה כמו שלך שהדירה נותרה רשומה על שם הורי בעלך והדבר מעיד כי לא ניתנה לכם כמתנה, אלא יש לכם רק רשות להתגורר בדירה זו , והבעלות נותרה של הורי בעלך.

בעלי ואני נישאנו בשנת 1983 ומיד לאחר הנישואין קנינו דירה שנרשמה על שם שנינו בחלקים שווים. את הכספים לרכישת דירה הזו קיבלנו מהוריו של בעלי ובכספים שהיו לי לפני הנישואין ערכנו שיפוץ בדירה.

בעלי רוצה להתגרש ממני והוא אומר לי שאין לי זכויות בדירה, בגלל שהיא מומנה מכספים שקיבל במתנה מהוריו. האם אין לי זכויות בדירה למרות שגרנו בה 14 שנה וגידלנו שני ילדים?

בכל הנוגע לרכוש המשותף בין בני הזוג שנישאו החל מ 1.1.1974 חל חוק יחסי ממון והוא קובע כי כל אחד מבני הזוג רשאי למחצית שווי הנכסים למעט מתנות שקיבלו בני זוג במהלך הנישואין. בעלך מסתמך על סעיף זה וטוען כי הדירה הינה מתנה מהוריו, שניתנה לו ועל כן אינה חלק מהרכוש המשותף, אך לא בהכרח יצליח בטענתו.

במקרה שלכם הייתם מודעים למקור הכסף שיעמוד לרשותכם, כאשר הסכמתם כי החוזה לרכישת הדירה יעשה על ידי שניכם. כאשר בני זוג רושמים נכס בבעלות משותפת, ההנחה היא כי התכוונו שהנכס יהיה שייך לשניהם בחלקים שווים וכל תרומת יתר של צד אחד היא בגדר ויתור או מתנה של צד זה לצד אחר.

לאחרונה נישאתי בשנית לבחור צעיר ממני בעשר שנים, יש לי דירה בבעלותי עוד מנישואי הראשונים. החלטתי למכור את הדירה הזו ואת הכספים שיתקבלו ממכירתה להפקיד בבנק. איך אני מונעת מבעלי לדרוש בעתיד חלק מהכספים אם נתגרש?

כדי למנוע מחלוקות בנוגע לכספים שנתקבלו ממכירת הדירה אפשר לעשות הסכם ממון ולקבוע בהסכם זה כי כספים אלה, לרבות פירותיהם במהלך השנים יהיו שייכים לך בלבד וכי לבעלך אין כל טענה או תביעה או דרישה. במסגרת הסכם ממון אפשר ולשמור על הפרדה של הרכוש מלפני הנישואין.

  

 

חיבוק. זה כל מה שהיא רצתה. התאוותה לו בלילות ובימים. היא התיישבה על הספסל בגינה, במהלך טיול עם הכלב הקטן שלה. עצמה עיניה והרגישה את החיבוק האחרון שקיבלה ממנו, עוד לפני שסיפר לה שליבו נתון לאחרת… <<<

‎Posted by ‎אתר אישה‎ on‎ שבת 11 יולי 2015

השאירו תגובה

^ TOP