מדריך ידועים בציבור- כל מה שחשוב לדעת/ עו"ד אריאל דרור, משרד עורכי דין המתמחה בדיני משפחה וירושה

קוראים נכבדים, שלום רב,

מדריך זה הינו מדריך ייחודי ויעודי, אשר חובר על מנת לענות על כל השאלות הנובעות מתחום חיי הידועים בציבור.

מדריך זה  עונה על שאלות רבות המתעוררות בתחום, לרבות:

 

  1. למה זכאית בת הזוג לאחר הפרידה?
  2. מתי יפסקו מזונות משקמים?
  3. אימתי יהיה למי מבני הזוג חלק בירושת בן הזוג שהלך לעולמו?
  4. כיצד יחולק רכוש שנצבר טרם תחילת הקשר?
  5. האם ניתן לחלק נכסי קריירה בין ידועים בציבור?
  6. מהן דרישות הפסיקה על מנת שניתן יהיה להכיר בזוג כידוע בציבור?
  7. כיצד נפסקים מזונות לילדיהם של הידועים בציבור?

במדריך זה תמצאו חומר רב בנוגע לזכויותיהם של הידועים בציבור, אשר ידריך אתכם בכל בעיה שעלולה להתעורר בנושא.

כמו כן, המדריך כולל שאלות ותשובות שהגיעו למשרד במהלך השנים, בנושא זה.

בנוסף, כולל המדריך אסופה של סקירות משפטיות בנושאים הרלונטים, מביהמ"ש השונים.

אנו מקווים כי מידע זה יהיה לכם לעזר, ויקל עליכם לקבל מענה לשאלות בפניהם אתם עומדים.

כל האמור במדריך זה  לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד

love

זכויותיהם השונות של ידועים בציבור

מהו מוסד "הידועים בציבור"?

פעמים רבות אנו נתקלים בבני זוג בעשורים המתקדמים לחייהם, אשר סיימו את נישואיהם הראשונים לאחר תקופה ממשוכת, והם בוחרים לנהל קשר זוגי נוסף, הפעם ללא נישואין.

הסיבות  לניהול קשר מחייב ללא נישואין הינן מגוונות, ויכולות לנבוע, בין היתר, מהליך גירושין קשה שעבר מי מהצדדים בעת סיום נישואיו הראשונים, או מגיל מתקדם יחסית, בו אין הצדדים מעוניינים לערוך טקס נישואין נוסף.

על מנת שבני זוג המנהלים קשר זוגי ללא נישואין, יוכרו, מבחינה משפטית, כידועים בציבור, עליהם להוכיח כי אין מדובר בקשר קצר ובלתי מחייב, אלא בזוג החי חיי אישות, המושתתים על יחסי חיבה, אהבה מסירות ונאמנות, אשר מנהל משק בית משותף, כנהוג ומקובל בין בעל ואישה הדבקים אחד בשני.

הגדרת בני זוג כידועים בציבור מלווה במשמעויות משפטיות נרחבות, שכן לידועים בציבור קיימות זכויות וחבויות האחד כלפי השני.

מהם הזכויות והחובות של ידועים בציבור?

זכאות בת הזוג למזונות במהלך החיים המשותפים :

החוק אינו מקנה לידועה בציבור זכות למזונות במהלך החיים המשותפים, או לאחר פרידה.

אולם, במקרים מסוימים ניתן להסיק כי קיים בין הידועים בציבור מעין הסכם בע"פ, לפיו הידוע בציבור חייב לזון ולפרנס את הידועה בציבור, כל זמן שהם חיים יחד כבעל ואישה. הדבר מקבל משנה תוקף מקום בו האישה אינה עובדת או אינה משתכרת דיו למחייתה, והצדדים מנהלים חשבון משותף, אליו מפקיד בן הזוג את משכורתו, וממנו מושכת האישה כספים.

זכאות למזונות משקמים לאחר פרידה:

במקרים מסוימים קבעו בתי המשפט כי ידועה בציבור תהיה זכאית למזונות לאחר הפרידה. מזונות מסוג זה מכונים "מזונות משקמים", שכן מטרתם לעזור לאישה להשתקם לאחר הפרידה.

גם אם בני הזוג לא ערכו הסכם המקנה לאישה מזונות מסוג זה- ביהמ"ש בכל זאת עשוי לקבוע כי הינה זכאית לכך.

ככל שהנסיבות יצביעו על מצב כלכלי קשה של האישה,  קשר ארוך טווח, ילדים שנולדו במהלך הקשר, גיל מתקדם, גבר בעל יכולות כלכליות, ותלות כלכלית של האישה בגבר- ביהמ"ש יטו לפסוקם, ולהיפך.

חשוב לזכור שמדובר למזונות לזמן מוגבל, אשר לא בהכרח יכסו את כלל צרכי האישה, והם למעשה נועדו אך ורק "להעמיד אותה על הרגליים", עד אשר תוכל להסתדר בכוחות עצמה.(הרחבה בנושא מצויה במאמר במדריך זה).

זכאות לרכוש:

לאחר שנקבע כי בני זוג הינם ידועים בציבור, אזי ניתן יהיה לבחון טענות לזכאות ברכוש. מאחר ואים דמובר בבנ הזוג נשואים, אזי יש להוכיח את תחולת הלכת השיתוף.

יש להבדיל בין רכוש שנצבר במשותף במהלך החיים המשותפים- ורשום על שם שניהם- כגון חשבון בנק משותף אליו הפקידו כספים- לבין נכסים שנרכשו ע"י מי מהם בנפרד. הפסיקה קובעת כי  כדי להחיל את הלכת שיתוף לגבי רכוש    נפרד – יש להוכיח כוונת שיתוף מפורשת כאשר נטל הוכחה כבד יותר על מי שמנסה להוכיח את כוונת השיתוף בנכסים של הזוג הידוע בציבור.

ביהמ"ש יבדוק ביהמ"ש את הלכת השיתוף בכל מקרה ומקרה בהתאם לנסיבות החיים המשותפים הספציפיות של הידועים בציבור.

אציין כי במקרה ובני הזוג אינן מעוניינים בשיתוף- מומלץ מאוד כי אלו יערכו הסכם ובו יעגנו את עקרונותיהם בנוגע לחלוקת רכוש במקרה של פרידה.

זכאות לירושה :

ע"פ חוק הירושה, חלקם  של בני זוג ידועים בציבור בירושה זהה לחלקם של בני זוג נשואים.

כלומר, בן הזוג הנותר בחיים מקבל מעיזבון המוריש את מה שהיה מקבל אילו היו נשואים כדין.

על מנת שזוג יחשב כידועים בציבור לצורך הזכאות בירושה, צריכים להתקיים תנאים הבאים:

 

א.         ניהול חיי משפחה ומשק בית משותף.

ב.         בני הזוג  לא היו נשואים אחד לשני.

ג.          בשעת מות אחד מהם לא היה בן זוגו נשוי לאחר.

ד.         לא קיימת  הוראה סותרת בצוואה.

חלוקת רכוש בין ידועים בציבור- הכיצד?

על פי הפסיקה, על מנת לקבוע כי בני זוג הינם ידועים בציבור, יש להוכיח שני יסודות מצטברים:

  1. קיום חיי אישות כבעל ואישה.
  2. ניהול משק בית משותף.

בחינת התנאים תעשה בצורה סובייקטיבית – כלומר, בית המשפט יבחן כיצד ראו בני הזוג את מערכת היחסים ביניהם. כל מקרה ייבחן על פי נסיבותיו, מתוך ראייה כוללת של העובדות.

בשורה ארוכה של פסקי-דין, צומצמה הדרישה לאורח חיים תקין למינימום, ונקבע כי די בהיעדר קרע או פירוד של ממש על מנת למלא דרישה זו.

לאחר  שנקבע כי בני הזוג עומדים ביסודות אלו, וכאשר עולה טענה לזכאות ברכוש, יש להוכיח כוונת שיתוף, על מנת להחיל על בני הזוג את חזקת השיתוף בנכסים – ביחס לכלל הנכסים או ביחס לנכס ספציפי העומד לדיון.

ביחס לבני זוג נשואים, נקבע בפסיקה כי יש להוכיח את קיומם של אורח חיים תקין ומאמץ משותף על מנת להחיל עליהם את חזקת השיתוף. כאשר זו קמה- היא קמה לגבי כלל הנכסים שנצברו במהלך הנישואין, עד למועד הקובע.

אולם, אצל בני זוג ידועים בציבור, הקמתה של חזקת שיתוף – ככל שזו הוכחה ולא הובאו ראיות לסתירתה – עשויה להעיד רק על שיתוף בנכסים המשמשים את בני הזוג בחייהם היום-יומיים, או בכאלה שנרכשו על ידיהם במשותף.

על כן, באם מי מהצדדים טוען לשיתוף בנכסים אחרים של מי מהם, לרבות כאלו שנצברו על יד מי מהצדדים במהלך בתקופת החיים המשותפים – עליו להביא ראיה נוספת שתעיד על כוונת שיתוף.

ראיה זו יכולה להיות, לדוגמה, קיום יחסי תלות, השקעה כספית בנכס, ואמרות של בני הזוג בנוגע לשיתוף בנכס.

יצוין כי טיב הנכס, לגביו נטענת טענת שיתוף , משפיע על מהות התשתית הראייתית הנדרשת לביסוס חזקת השיתוף. ככל שמדובר בנכסים "משפחתיים" – כגון דירת מגורים בה גרו הצדדים משך זמן רב- תידרש רמה נמוכה יותר של ראיות להוכחת היסודות המקימים את חזקת השיתוף.

בנוגע להחלת חזקת שיתוף על נכסים עסקיים, יובהר כי הפסיקה אינה שוללת החלת שיתוף בין ידועים בציבור על נכסים עסקיים או נכסים שכבר היו בידי בן הזוג לפני קיומם של יחסי ידועים בציבור, אולם כאן נטל ההוכחה יהיה גבוה יותר, ויהיה צורך בהוכחה כבדת משקל, ביחס לשיתוף בנכסים אלה.

אציין כי על פי הפסיקה, יכולים להתקיים מצבים בהם ידועים בציבור ינהלו משק בית משותף ויזרימו אליו את הכנסותיהם – אך ישמרו על הפרדה רכושית בכל הקשור לשאר נכסיהם, או מצבים בהם קיים שיתוף לגבי מספר מסוים של נכסים, תוך שמירת הפרדה ביחס לסוג אחר של נכסים. נטל ההוכחה בכל מקרה מוטל על הטוען לשיתוף.

יודגש, כי כאשר נעשית בחינה של כוונת שיתוף, בתי המשפט בוחנים שלל פרמטרים, לרבות מדוע בני הזוג בחרו לא להינשא – האם היו מנועי חיתון, האם הקשר היה "בתקופת מבחן", האם יש מניעה אידיאולוגית, וכן טיב הקשר הזוגי, נסיבותיו והכוונות המונחות בבסיסו, קיום חשבונות בנק משותפים, רישום נכסים על שם שני בני הזוג, אורך הקשר, קיום ילדים משותפים, ותרומתו הכלכלית של כל צד בקשר.

על פי הפסיקה, העובדה שבני-הזוג בחרו שלא להינשא, אינה שוללת את האפשרות להחלת חזקת שיתוף – אולם הדבר יכול להשפיע על נטל ההוכחה. דהיינו, באם יוכח כי לא הייתה כל מניעה להינשא – אולם בני הזוג בחרו שלא לעשות כן, הדבר עלול להקשות על נטל ההוכחה בכל הנוגע להוכחת כוונת שיתוף, שכן ההחלטה שלא להינשא עלולה להעיד על ארעיות הקשר, ו/או רצון הצדדים להפריד את רכושם.

קביעת מזונות ביחס לילד שהוריו אינם נשואים זה לזו

כללי:
בהתאם לנתוני הלמ"ס, בשנים האחרונות חלה עליה חדה במספר האמהות החד הוריות, וכן במספר הזוגות המגדלים יחד ילדים, ללא נישואין- היינו, חיים כידועים בציבור.

ע"פ הנתונים, כ-95%, מהזוגות בישראל הינם הם נשואים, כ-73 אלף זוגות, הם בני זוג שחיים יחד, אך אינם נשואים זה לזו. בנוסף, מספר האמהות החד הוריות הרווקות לילדים עד גיל 17 גדל מ-8.4 אלף בשנת 2000 ל-13.5 אלף בשנת 2011.

כיצד נקבעים מזונות לילד שהוריו אינם נשואים זה לזה, וכיצד משפיע מצבם האישי על זכויותיו?

במקרה בו זוג מתגרש, ברור לנו כי האם רשאית לתבוע מזונות לילדיה, והם יקבעו בהתאם להכנסות ההורים וצרכי הילדים.

אולם, מה קובע החוק במקרה בו מדובר בידועים בציבור?

חשוב להדגיש כי זכאותו של ילד למזונות אינה קשורה למצבו המשפחתי של הוריו.

ילד זכאי לסיפוק צרכיו, בין אם הוריו נשואים זה לזה, ובין אם לאו, ובין אם נולד כתוצאה מקשר נישואין, מרומן או מסטוץ חד פעמי, והדבר אינו מעלה ואינו מוריד  מחובת האב לדאוג למזונות הקטין עד להגיעו לבגרות.

(המאמר אינו מתייחס למצב בו ילד נולד כתוצאה מתרומת זרע אנונימית, שם לא ידועה זהות האב וממילא הוא לא נטל על עצמו חובות)

אולם, חשוב לציין כי למצבם האישי של ההורים ישנם השלכות על ילדיהם:

ראשית, העובדה כי ההורים אינם נשואים משליכה על נושא האבהות.

ככלל,  כאשר לזוג נשוי נולד ילד- הרי שהבעל ירשם אוטומטית כאב, והילד יקבל את שם משפחתו.

במקרה בו הזוג אינו נשוי- על האב להצהיר על אבהותו, ולבצע רישום במשרד הפנים.  ללא הרישום- הילד יישא את שם משפחתו של אמו בלבד.

באם האב מסרב לבצע רישום זה, יש להגיש תביעת אבהות, ורק לאחר קביעת האבהות- בד"כ באמצעות בדיקת רקמות-  ניתן יהיה לחייבו במזונות.

השלכה נוספת יכולה להתעורר מקום בו הקטין נולד כתוצאה מסטוץ מזדמן, ובאם יוכח כי האישה רמתה את האב ונכנסה להריון בכוונה ( היינו, הגבר הפך לאב בעל כורחו).

במקרים כאלו, לעיתים ביהמ"ש לא יפסקו סכום מזונות גבוה, מתוך הנחה כי האישה נטלה סיכון מחושב.

עריכת הסכם כולל ביחס לקטין- פתרון יעיל ומומלץ

על מנת למנוע בעיות עתידיות,  וכאשר גבר ואישה מחליטים להביא לעולם ילד ללא נישואין, בין אם כתוצאה מניהול קשר של ידועים בציבור, ובין אם לכל אחד מהם בן זוג אחר( בני זוג חד מיניים) מומלץ מאוד לערוך הסכם מקיף עוד קודם להולדת הילד,  או לכל הפחות- מיד עם היולדו, ולהתייחס לכל הנושאים העומדים על הפרק,  כגון מימון בדיקות ההיריון,  ברית, גובה מזונות הקטין, משמורת,  סדרי ראיה, קביעת שם משפחתו של הילד, וחלוקת רכוש.

כמו כן, יש לכלול בהסכם רכיבים נוספים שלא בהכרח יהיה בהם שימוש, אולם נועדו להגן על הילד בעתיד, כגון זהות המשמורן במידה וההורה המשמורן ילך לעולמו, האם מותר למי מהצדדים לעבור דירה ואם כן- לאיזה מרחק?, מה קורה אם מי מהצדדים מתחתן, סכום המזונות במקרה של פטירה, מה קורה במצב בו מופר ההסכם, או שלא ניתן לעמוד בו עוד, וכיוצב'.

אציין כי במקרה של ידועים בציבור הגרים יחד וצוברים רכוש, מומלץ מאוד לערוך הסכם כולל המסדיר לא רק את נושא המזונות, אלא אף את המשמורת וחלוקת הרכוש- במקרה של פרידה.

פסיקת מזונות משקמים ל"ידועה בציבור"

המונח ידועים בציבור מתייחס לאיש ואישה, החיים חיי אישות ומנהלים משק בית משותף , מתוך קשר של אהבה ומחיבות, כאשר הם בחרו ביודעין שלא להינשא זה לזו.

זכויותיהם של הידועים בציבור אינן רחבות כמו זכויותיהם של בני הזוג הנשואים, ומרביתם אף אינן מוסדרות בחוק.

במאמר זה נבחן האם לידועה בציבור הזכות לקבלת מזונות לאחר פרידתה מבן זוגה.

זכאות האישה למזונות במהלך הקשר:

ידועה בציבור לא בהכרח תהיה זכאית למזונות מבן זוגה במהלך חייהם המשותפים, בעוד בעל מחויב לזון את אשתו כחלק מחובות הנישואין.

אולם, הפסיקה קבעה כי ניתן להסיק במקרים מסוימים כי קיים בין הידועים בציבור מעין הסכם בע"פ, לפיו הידוע בציבור חייב לזון ולפרנס את הידועה בציבור, כל זמן שהם חיים יחד כבעל ואישה.

האם ידועה בציבור תהיה זכאית למזונות משקמים לאחר פרידה?

בעוד שע"פ ההלכה היהודית, בעל חייב במזונות אשתו עד למתן הגט, אין חקיקה הקובעת כי ידועה בציבור זכאית למזונות לאחר הפרידה.

אולם, במקרים מסוימים הפסיקה קבעה כי אישה, אשר הוכיחה לביהמ"ש כי הייתה ידועה בציבור, תהיה זכאית למזונות לאחר הפרידה. מזונות מסוג זה מכונים "מזונות משקמים", שכן מטרתם לעזור לאישה להשתקם לאחר הפרידה.

כאשר הצדדים ערכו ביניהם הסכם מפורש לפיו האישה תקבל או לא תקבל מזונות לאחר הפרידה- הרי שיש לנהוג ע"פ ההסכם.

כאשר הצדדים לא ערכו הסכם, ביהמ"ש יבחן את נסיבותיו של כל מקרה ומקרה ויבדוק האם בנסיבות המקרה ראוי וצריך לקבוע מזונות משקמים לצורך הגנה על  "הצד

החלש". כך למשל,  יבדוק ביהמ"ש את משך הקשר, האם יש לצדדים ילדים משותפים, האם  האישה עובדת ו/או האם יש לה יכולת לעבוד, מהו מצבה הפיזי וגילה עם סיום הקשר, האם בן הזוג עובד, מהם יכולותיו הכלכליות,  וכיוצב'.

מאחר ואין חוק הקובע כי לידועה בציבור זכות למזונות משקמים, לא ניתן לקבוע מראש באילו מקרים יפסקו מזונות משקמים ובאילו לא.

ניתן לומר כי ככל שביהמ"ש יתרשם כי בני הזוג חיו יחדיו במשך תקופה ארוכה, והאישה הסתמכה על הגבר לצורך פרנסתה, ועל כן כעת, עם הפרידה, אין היא יכולה לכלכל עצמה, בעוד הגבר עובד ומכלכל עצמו במידה מספקת, גובר הסיכוי כי ביהמ"ש יחליט לפסוק לאישה זו מזונות משקמים, על מנת ליצור שוויון כלכלי יחסי בינה לבין הגבר.

לאיזו תקופה יפסקו המזונות המשקמים?

גם אם נפסקו מזונות משקמים, הרי שהסכום שיפסק הינו סכום מוגבל, שלא בהכרח יכסה את כלל צרכי האישה, שכן הוא נועד רק לעזור לה "לעמוד על רגליה" .

בשל סיבה זו, סכום המזונות לא יינתן לכל ימי חייה של האישה אלא רק לתקופה קצובה, הדרושה לאישה להשתקם מבחינה כלכלית, התלויה גם היא בנסיבות העניין,.

על ידועים בציבור, צוואות וירושות

כאשר נקבע כי בני זוג הינם בגדר ידועים בציבור, הם זכאים לזכויות שונות מתוקף כך. מאמר זה יעסוק בהרחבה בחלוקת עזבון וחלוקת רכוש בין ידועים בציבור.

ע"פ חוק הירושה, בן הזוג הנותר בחיים יירש את בן זוגו (משהוכח שמדובר בידועים בציבור) כאילו היו בני זוג נשואים – וזאת לאחר עמידה בתנאים המצטברים הבאים:

א.         ניהול חיי משפחה ומשק בית משותף.

ב.         בני הזוג  לא היו נשואים אחד לשני.

ג.          בשעת מות אחד מהם לא היה בן זוגו נשוי לאחר.

ד.         לא קיימת  הוראה סותרת בצוואה.

מה הדין כאשר אין בנמצא צוואה?

כאשר לא קיימת צוואה- וקיימת עמידה בארבעת תנאים אלו, אזי קל יותר לטעון כי בן הזוג הנותר בחיים זכאי למחצית מהעזבון. אולם, עלולה להיות מחלוקת לגבי היקף העזבון- שכן יתכן וחלק מהרכוש נצבר עוד טרם החיים המשותפים ועל כן לכאורה אינו בר חלוקה.

מה הדין כאשר יש בנמצא צוואה?

כאשר קיימת צוואה חוקית, אזי יש לנהוג על פיה (כאשר לא הוגשה התנגדות).

ניטול דוגמה, לפיה מנוח מצווה בצוואתו 20% מעזבונו לבת זוגו.

לאור התנאי הרביעי לעיל – בת הזוג לא תירש מחצית מהעזבון, אלא רק 20%,  מאחר ואכן קיימת הוראה אחרת בצוואה – ההוראה הקובעת כי היא תירש רק 20%.

אולם – אין מדובר ב"סוף פסוק".

בת הזוג, במקרה זה, יכולה להגיש תביעה כנגד העזבון, ובה לטעון כי היא זכאית למחצית מרכוש אשר נצבר במהלך החיים המשותפים, מתוקף היותה ידועה בציבור.

זכאות זו – למחצית מה