ואולי דווקא צריך לשנות את בן הזוג?

מאת: ד"ר צביה גרנות, טיפול זוגי
love

 

בואו נהרהר קצת במיתוס "לקבל את בן הזוג כמו שהוא ולא לשנות אותו". למה בעצם לא לשנות אצלו דברים קשים או דברים לא צודקים או דברים לא חכמים? למה אנחנו צריכים לקבל את הנאחס אחד של השני?

אז לא רק שמותר לשנות את בן הזוג, צריך לעשות את זה. וזאת בעצם המטרה הגבוהה ביותר של החיבור הזוגי: לתקן את המידות של כל אחד מהצדדים. ואת זה אנחנו אמורים לעשות באמצעות המראה שאנחנו מציבים אחד לשני, כדי שכל אחד יראה את הפגמים שרצוי לו לתקן. כך אנחנו גדלים להיות יותר טובים ויותר יפים, ובלי גדילה אין חיים.

אבל כדי לשנות את השני יש שני תנאים:
התנאי הראשון הוא לשנות אצלו רק את מה שאפשר לשנות אצלו, ולקבל כל דבר שאי אפשר לשנות בו, גם אם אנחנו לא אוהבים את זה. אז כשאתם משתדלים לשנות משהו אצל בן זוגכם, הבחינו קודם אם השינוי שאתם רוצים ממנו אפשרי או לא.
איזה שינוי אפשרי ואיזה לא? שינוי אישיותי לא אפשרי, שינוי התנהגותי אפשרי. אם אנחנו רוצים שהוא יהיה רציני יותר, מצחיק יותר, אופטימי יותר, שמח יותר, פעיל יותר או חושב יותר, זה שייך לתחום האישיות שלו. ואת זה לא תוכלו לשנות.
אם אתם רוצים שהוא יפסיק להתעסק בטלפון בזמן שאתם מדברים אתו, או שיילך אתכם לעתים קרובות יותר אל ההורים שלכם, או שידבר אתכם יותר בנימוס, זה אפשרי, כי זה רק שינוי ברמת ההתנהגות, והוא לא נוגע בשורשי הטבע שלו.
האבחנה הזאת תחסוך לכם הרבה זיעה ודמעות, כי תדעו איפה יש טעם להשקיע את המאמצים שלכם, ואיפה צריך לקבל את הדברים כמו שהם.
אז שיהיה ברור: את האישיות שלו אתם לא יכולים לשנות. לא תשנו את מבנה החשיבה שלו, את הטמפרמנט שלו, את הקצב שלו, את כושר הדיבור שלו, את הצרכים והרצונות שלו.
לא תוכלו להפוך פסיבי לאקטיבי ולהפך. לא תוכלו להפוך בעל חשיבה עיונית לבעל חשיבה קונקרטית ולהפך. לא תוכלו להפוך אדם איטי למהיר החלטה ולהפך. לא תוכלו להפוך אדם שטחי למעמיק ולהפך. לא תוכלו לשכנע נהנתן שנעים יותר לשבת בבית, ולהפך.
כל אלה הם צדדים באישיות של השני, ואתם לא יכולים לעשות עם זה דבר. אז מה נשאר לכם לשנות? הרגלים והתנהגויות: חוסר שיתוף בתפקידי הבית, הימנעות מלהודיע על איחור, מרחב אישי מוגזם, קשרי ידידות מעצבנים עם בני המין השני. כל אלה אינם חלק מהאישיות. כל אלה הם דפוסי התנהגות נרכשים שאפשר לשנות, ושרצוי לשנות.
אבל זה לא סוף הסיפור, כי אתם יכולים לשנות משהו אצל השני רק עם שיתוף פעולה מלא מצדו. וזה התנאי השני.
כפייה לא עובדת, כפייה רק מעוררת התנגדות. ואת זה אתם כבר יודעים טוב מאוד. לא עובדים גם מאמצי שכנוע שזה חשוב לכם. הוא ישתף פעולה רק אם זה מספק גם את האינטרסים שלו. ובנקודה הזאת נבחנת היכולת שלכם להשיג שיתוף פעולה בחן ובחסד ובאהבה.
ואל תשכחו את העיקר: לקבל מכל הלב את מה שאתם לא יכולים לשנות אצלו, או את מה שהוא לא רוצה לשנות בעצמו. לא יזיק קצת כבוד למי שהוא, גם אם זה לא מוצא חן בעינינו.

 

ומה אתכם? תקועים בזוגיות קשה? ניסיתם הכל? לא יודעים איך לשפר את היחסים? למה לא נגלה ביחד שיש דרך אחרת לחיות ביחד?

נגלה איך להיות חזקים בלי צעקות, ואיך לשלוט בעצמנו בלי לשלוט בבן זוגנו. נגלה שאף אחד לא בא להציל אותנו, ושרק אנחנו מנהלים את חיינו. ונגלה שאנחנו אחראים לחיינו, אחראים למימוש הציפיות שלנו, אחראים לבחירות ולהחלטות שלנו, אחראים לגישות שאנחנו מביאים ליחסים שלנו, אחראים לסדרי העדיפויות שלנו, אנחנו אחראים לאיכות התקשורת שלנו, אחראים לתגובות הרגשיות שלנו.

מוזמנים לאתר של ד"ר צביה ברנות

~~~

 

רוצה להכיר חברות חדשות? להנות מסדנאות נפלאות? 

בואי לפסטיבל אישה – סופשבוע מופלא לנשים 

סופשבוע בנושא הצלחה, משיכת שפע לחיים והגשמת חלומות

 

 

השאירו תגובה

^ TOP