עלייה באחוז הגירושין אצל הנשים הערביות במדינת ישראל

מאת: רנא אבו חוסין

 

 

בעשורים האחרונים מדובר רבות על העלייה החדה בשיעור הגירושים במדינות מערביות. מצבה של ישראל הוא יחסית טוב לשאר מדינות העולם בגלל אופייה המסורתי יותר. בחברה הערבית בישראל אחוז הגירושין הוא אפילו נמוך יותר, ונע בין אחוז לשני אחוז. יחד עם זאת גם בחברה הערבית מדובר בעליה תלולה במהלך העשורים האחרונים, כמעט כפול מהמצב לפני עשרים שנה.
במקביל לתהליך הזה של עליה באחוז המתגרשים ישנה מודעות גדולה והולכת לזכויות האדם ולמעמד האישה בחברה. מודעות זו מתחילה להגיע גם אל המגזר הערבי בישראל, ובייחוד אל הנשים הערביות אשר מתחילות להיכנס לשוק העבודה ולהיות חלק מהעולם המודרני שמציעה מדינת ישראל.
שילוב זה בין עליה באחוז הגירושים במגזר הערבי והמודעות לזכויות אדם ושיווין לנשים מעלה את הצורך במחקרים על מצבה של האישה הערבייה הגרושה, במיוחד לאור העובדה שהחברה הערבית המסורתית אינה מקבלת בזרועות פתוחות את רעיון הגירושין, רעיונות של זכויות נשים ואת כל הגורמים העוסקים בטיפול וייעוץ לאדם הפרטי.
סקירת הנתון הסטטיסטי לאורך שנים מראה עלייה במספר הגברים והנשים הערבים הנשואים בישראל, אך בד בבד עלייה גם במספר הגרושים.
העלייה במספר הגרושים יכולה גם להיות אחת הסיבות לשינויים הניכרים שהחברה הערבית בישראל עוברת.
עיקר השינויים הם: בתחומי החברה, הכלכלה, החינוך, מעמד האישה, מבנה המשפחה, שינויים חברתיים- תרבותיים ועוד.
הבנת שינויים אלו והשפעתם על החברה הערבית בישראל בכלל ועל הפרטים בה בפרט היא תחום תיאורטי ומחקר חשוב ומעניין.
עם זאת, למרות השינויים, עדיין עדיפה בחברה הערבית האוריינטציה הקולקטיבית- הן ברמה החברתית והן ברמה המשפחתית על פני האוריינטציה האינדיווידואלית.
צרכיה של המשפחה הם עדיין בעדיפות ראשונה, ואילו קשרים חברתיים מחוץ למשפחה ויחסי ידידות חייבים להיות שניים בחשיבותם.
כמו כן התלות ההדדית בתוך המשפחה הגרעינית ובין חברי המשפחה המורחבת מודגשת מאד.
התלות הזאת מתבטאת בין היתר בתמיכה כלכלית, בטיפול בילדים, בדאגה להם ושמירה עליהם ובתמיכה חברתית.
במעמד הנשים הערביות בישראל חלו שינויים גדולים ומשמעותיים ביחס למדינות ערב. עם הקמת המדינה מצאו עצמם ערביי ישראל מול מציאות חדשה.
מפגשם עם התרבויות השונות, השפיע כצפוי גם על תרבותם של ערביי ישראל ועל אופי חייהם, והציב בפניהם אתגרים ודילמות שונות. בין היתר, עלתה תכופות שאלת מעמדה של האישה הערביה, כשנושא זכויות הנשים בקרב החברה הישראלית.
נחקק בישראל חוק שוויון זכויות האישה, שכיסה תחומים שונים כמו:
שוויון בפני החוק זכות הילדים להישאר ברשות האישה במקרה של גירושין מהבעל זכות הצבעה בכנסת הגבלת גיל הנישואין (מגיל 17 ואילך) אישה עם נישואיה יכולה לבחור אם לקבל את שם משפחתו של הבעל, להוסיף את שמו לשמה או לשאת את שמה בלבד. בעת גירושין האישה יכולה לזכות למחצית מהנכסים והממון שהיו ברשות בני הזוג. אחרי לידה, זכאית האישה למענק לידה, דמי לידה ואם אינה יכולה ללדת זכותה לאמץ.
חוקים אלו שנחקקו לשוויון האישה בישראל בכלל, סייעו לחזק גם את מעמדן של הנשים הערביות, ופתחו עבורן פתח לקרוא לשינוי מנהגים בסיסיים שהושרשו בתרבות הערבית המסורתית עם השנים.
מעמד האישה הערבייה בישראל החל להשתנות בהדרגה, בהיותו מושפע מהשינויים שהתחוללו בחברה הישראלית כולה. השינוי בא לידי ביטוי במספר מישורים:
תהליך המודרניזציה– איפשר לאישה הערבייה לצאת מביתה, לרכוש השכלה ולעבוד, בנוסף לפתיחות התקשורתית "המדיה" המצויה בכל בית ערבי. ההתייחסות להשכלה בחברה הערבית השתנתה וקיבלה חשיבות רבה. החל להיווצר מעמד חדש משכיל של גברים ונשים שהשקיעו בפיתוח השכלתם. רמת ההשכלה של האישה עלה באזורים רבים. בישראל אין כמעט נשים שאינן יודעות קרוא וכתוב או שנשרו באמצע לימודי בית הספר היסודי. בנוסף, הנשים אינן מחויבות ללבוש בגד מסורתי.
יצאתן של הנשים הערביות לעבודה חיזק את מעמד האישה במשפחה מאחר שהיא הפכה שותפה פעילה בהכנסות. כמו כן, יציאתה של האישה לעבודה הפגיש אותה עם התרבויות האחרות, שהייתה שונה מן התרבות הערבית המסורתית. בנוסף, לאחר העלייה באחוזי הנשים הערביות המשכילות עלה גם שיעור השתתפותן בשוק העבודה.

הנשים הערביות מהוות כ-5.8% מסך כל הנשים בכוח העבודה בישראל.
שיעור הנשים העובדות מחוץ לבית גדל והנשים עסקו במגוון עבודות כמו שירותים קהילתיים וציבוריים (עובדות סוציאליות, פסיכולוגיות, עורכות דין), במקצועות אקדמאיים ומדעיים ואפילו בחקלאות או בעבודות כפיים שמאפשרים להביא הכנסה נוספת למשפחה.
חוק חינוך חובה איפשר לאישה הערבייה לצאת ללימודים ולרכוש השכלה.
מעמדה של האישה הערבייה בישראל, גם בבתי הדין השרעיים התירו העברת הירושה לידי האישה והגנו על זכותה להיות חופשייה, חיזקו את מעמדה ועצמאותה, וצמצמו את תלותה במשפחה.
הדבר הזה חיזק את עמדתה ודעתה של האישה הערבייה בישראל, ונתן לה את הכוח להחליט על אופן ומהלך חייה.

 

רנא אבו חוסין, סטודנטית לתואר ראשון בעבודה סוציאלית

1 Comment

  1. מוטי הגיב:

    מאז שאין קיצבת ילדים במיגזר עברו לקיצבת גרושים .תיבדקו את מה שאני אומר אין עליה בגרושים

השאירו תגובה

^ TOP