מהי כתיבה בזרם התודעה כפי שג'וליה קמרון ממליצה?

מאת: חגית רימון

ג'וליה קמרון היא תסריטאית ובמאית, והיא מלמדת סדנאות יצירה. לפני כ- 20 שנים יצא לאור בארה"ב ספרה של קמרון: "דרך האמן", היה לרב מכר ותורגם גם לעברית.

ג'וליה קמרון

ג'וליה קמרון

 

בספר ישנן המלצות יפות שעוזרות לאנשים לפתח את הצד היצירתי שלהם, הנמצא בכל אחד, ולהגיע לשמחה.

אחד הכלים החשובים שג'וליה ממליצה עליהם לפיתוח היצירתיות הינו כתיבת "דפי בוקר". יצויין שלדעתי, מי שאין לו מספיק זמן בבוקר, יכול לעשות זאת בכל שעה שעות היום.

מהם דפי בוקר?

כך כותבת ג'וליה בספרה: דפי בוקר הם שלושה דפים כתובים ביד, ותוכנם הוא אך ורק זרם התודעה: "אלוהים אדירים, עוד בוקר. אין לי כלום מה לכתוב. צריך לכבס את הוילונות. האם הורדתי את הכביסה אתמול? בלה בלה לבה…" ניתן גם לקרוא לדפי הבוקר בשם אחר – ניקוז מוח – כיוון שזהו תפקידם העיקרי.

עוד מספרה של ג'וליה: "אין דרך לא נכונה לעשות דפי בוקר. שרבוטי בוקר אלה אינם מכוונים להיות אמנות. אי אפשר אפילו לקרוא להם כתיבה, אני מדגישה נקודה זו כדי לעודד את אותם אנשים שאינם סופרים העובדים עם ספר זה. הכתיבה היא פשוט אחד מכלי העזר. כוונת הדפים היא הנעת היד לרוחב הדף וכתיבת כל מה שעולה במחשבה. אין דבר שהינו יפה, טפשי, ילדותי או מוזר מדי מכדי להיכלל בדפים אלה."

ג'וליה ממליצה לכתוב "דפי בוקר" בכל יום. הדפים הללו נכתבים בעצם כ"זרם תודעה". דהיינו מה שנמצא בראש – כותבים, בלי לערוך את עצמנו. תנו למילים לצאת, כמו שהן, כמי נהר זורמים.

קיבלתי את הספר הזה במתנה מאחת מחברותיי, והתחלתי לכתוב מדי פעם "דפי בוקר". האמת היא שלא הקפדתי לכתוב אותם בבוקר, אלא לעיתים גם בלילה. זהו תרגיל מיוחד שמשחרר ממני כל מיני מחשבות. אני נותנת דרור למילים להיכתב. לא חושבת על מה לכתוב, אלא פשוט יוצאות לי מילים, כמי נהר זורמים. לפעמים אפילו יוצא לי טקסט מעניין שאותו אני מפרסמת. אתמול, במקום לכתוב על דף נייר, הקלדתי את המילים שיצאו במקלדת המחשב, ויצא לי טקסט מעניין. ג'וליה ממליצה לכתוב ביד, ולא במחשב.

הצטרפי לאתר אישה בפיסבוק

הנה ג'וליה קמרון לפני הגעתה לארץ

 

הנה שיחה מעניינת עם ג'וליה קמרון שבה היא מדברת על ספרה "דרך האמן" ועל "דפי הבוקר".

 

 

אני ממליצה לכן  לקנות מחברת גדולה ו… לכתוב "דפי בוקר"! ספרו לנו חוויות. ואני גם ממליצה לכן לקרוא את הספר: "דרך האמן".

בהצלחה!

 

חגית רימון

hrimon@gmail.com

 

השאירו תגובה

^ TOP