באילו מקרים ניתן להתנגד לצוואה? ומה נפסק בנוגע לשני אחים שרצו לנשל אישה מצוואת אביהם?

חוק הירושה קובע כלל עקרוני, כי "כל המעוניין בדבר", רשאי להגיש התנגדות למתן צו לקיום צוואה, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק. כלל זה הוא ביטוי לעקרון יסודי יותר, הוא זכות הגישה לערכאות – זכות שהוכרה בפסיקה כזכות חוקתית. מלכתחילה, הגשת התנגדות לצוואה אינה עניין של מה בכך מן הטעם הפשוט כי עמוד הענן המנחה את דיני הצוואות, הוא קיום רצונו של המנוח. לפיכך, התנגדות של ממש לצוואה תיתכן רק באמצעות טענות כבדות משקל המגובות בראיות חד-משמעיות, המלמדות כי דינה של הצוואה להתבטל.

justice

מאת: עו״ד איילת טרסר אבס

באילו עילות ניתן להתנגד לצוואה?

לאור האמור לעיל, לא תהא זו רשימה ארוכה:

  • קיומה של צוואה מאוחרת; ככל שהיא תקפה, צוואה מאוחרת גוברת על קודמותיה.
  • קיומה של מעורבות מצד הנהנה בעריכת הצוואה לטובתו; העילה תתקיים היכן שהוּכח שהנהנה יזם ושימש הרוח החיה מאחורי עריכת הצוואה וניסוחה. למשל נסיבות בהן הנהנה איתר עורך-דין וקיים עמו שיחה מוקדמת, בעוד המצווה הובא על ידי הנהנה לחתום על צוואה מן המוכן.
  • קיומה של השפעה בלתי הוגנת על המצווה מצד הנהנה; גם עילה זו אינה קלה להוכחה ותקום היכן שנשלל רצונו החופשי של המצווה. לא די בלחצים מצד הנהנה לערוך צוואה שתטיב עמו. יש להוכיח קיומה של תלות של המצווה בנהנה, שתתבטא בין השאר בסימנים חיצוניים כגון חולשה  בריאותית ונפשית של המצווה, הרחקת המצווה מיתר בני המשפחה וניתוקו מהעולם החיצון.
  • עילה רביעית, המחמירה ביותר, היא העדר כושר קוגניטיבי מצד המצווה להבין את משמעות הצוואה והוראותיה. מטבע הדברים, השאלה מתעוררת לאחר פטירת המצווה וחוות דעת רפואית אשר תבחן את מצבו הקוגנטיבי של המצווה במועד עריכת הצוואה, תסתמך על מסמכים רפואיים מהתקופה הרלוונטית, ככל שקיימים. לכן כאשר מצבו הרפואי של המצווה בעייתי או כאשר מדובר במצווה מבוגר מאד, רצוי להצטייד מבעוד מועד בחוות דעת רפואית מתאימה באשר לכושרו של המצווה לערוך את הצוואה.

 מהו הדין במקרה בו אוסר המצווה על הגשת התנגדות לצוואתו?

תניה זו מכונה "תניית סילוקין" וניתן להיתקל בה לא אחת. מטבע הדברים, על תניית סילוקין חולשים שני עקרונות-על משפטיים; מחד גיסא, ניצבת הזכות היסודית לגישה לערכאות. לא בנקל יקבע בית המשפט כי זכות חוקתית זו תישלל מבעל דין מכוח תנייה בצוואה. מאידך גיסא, ניצב עקרון כיבוד רצון המת, שלא השחית מילותיו לריק, וביקש למנוע, בדרכו, מחלוקות בין יורשיו לאחר מותו. מהו אפוא הדין?

עקרון תום הלב כגורם מאזן בין העקרונות המתנגשים:

מקרה שהתברר בבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב מקפל בתוכו את כל האלמנטים הפועלים בסוגיה זו (ת"ע (ת"א) 37420-03-16 פלונית נ' אלמונים, ניתן ביום 26.6.16); שני אחים הועמדו על ידי אביהם המנוח בפני דילמה: בצוואתו, ציווה את דירתו וכן שליש מכספו למי שהיתה שכנתו במשך שנים רבות. האחים יאלצו להסתפק בשני-שליש מן הכספים שבחשבונות האב. שוויו של חלקם זה, הוא 13,500,000 ₪. עוד ציווה האב בצוואה תניית סילוקין; כי במידה ומי מבניו יתנגד לצוואתו או יתבע בעלות על הכספים שבחשבון, הוא יאבד את חלקו לפי הצוואה, וחלק זה יועבר לשכנתו. ואף על פי כן הגישו האחים התנגדות לצוואה וטענו לקיומה של השפעה בלתי הוגנת מצד השכנה, אשר לדבריהם בודדה את המנוח ושלטה באורחות חייו. בנוסף לכך, טענו כי במועד עריכת הצוואה, אביהם לא היה כשיר קוגניטיבית לצוות ולהבין את משמעות הצוואה.

בית המשפט עמד על הקושי שבאכיפת תניית סילוקין נוכח עקרונות היסוד המנוגדים ביניהם היא מונחת. כדרכם ימנעו בתי המשפט מהקביעה כי עקרון יסוד אחד נסוג מפני משנהו, ולפיכך יש לאזן בין השניים. המפתח לכך הוא עקרון תום הלב. במילים אחרות, הפסיקה הכירה בתניית סילוקין כאינטרס לגיטימי של המצווה, לשמור על שלמות המשפחה ושמה הטוב, ולהימנע מסכסוכים שיביאו לקרע במשפחה. עיקרון תום הלב מחייב, כי אף שלא ניתן לחסום דרכו של מתנגד לבית המשפט, התנגדות תוגש ממניעים ענייניים, שכן התנגדות סרק תהא בהכרח מנוגדת לרצון המנוח.

גם את עילת ההתנגדות יש לבחור בתבונה:

בהקשר למקרה שלפניו, קבע בית המשפט כי האחים יכולים היו להסתפק בטענתם להשפעה בלתי הוגנת, אך שעה שטענו להעדר כושר המנוח לצוות, ביודעם כי לטענה אין בסיס, חטאו בהעדר תום לב. לפיכך תניית הסילוקין תקפה מניה וביה. כך לשון פסק הדין:

"בעילה זו, לא היה כל בסיס …לא היתה ראשית ראייה לטענה זו ולא היתה לבנים כל סיבה והצדקה להעלות טענה זו".

לכאורה גישה זו מעוררת קושי, הואיל ומתנגד לצוואה יכול לסבור באמת ובתמים כי לפי ראות עיניו ומיטב שיפוטו המצווה אכן לא היה כשיר לצוות, אף במידה ויוכרע לבסוף כי לא כך היא. נזכיר כי טענת אי-כושר לצוות היא קשה להוכחה, כמו גם הטענה כי מתנגד ידע מלכתחילה כי טענתו היא טענת סרק. אפשר, שיש בהחלטה ביטוי לשיקולי מדיניות של בית המשפט, להעביר מסר מחמיר כלפי הגשת התנגדויות סרק כעניין של מה בכך.

כך או כך, נמצאנו למדים כי אין להמעיט בערכה של תניית סילוקין. אמנם אין בכוחה למנוע הגשת התנגדות לצוואה, אך מניעי ההתנגדות ייבחנו בשבע עיניים ועלולים לעורר את תניית הסילוקין לחיים.

 

הכותבת היא עו״ד ונוטריון לענייני משפחה ובעלת משרדים בחיפה ובת״א

 

 

Leave a Comment

^ TOP