אֵיךְ זֶה לַגּוּר לְבַד

אֵיךְ זֶה לַגּוּר לְבַד / חגית רימון

הִיא נִכְנֶסֶת לְבַיִת רֵיק
וְהַשֶּׁקֶט מְבָרֵךְ אוֹתָהּ לְשָׁלוֹם
שָׁנִים שֶׁהִיא רָצְתָה קְצָת שֶׁקֶט
פִּנָּה מִשֶּׁלָּהּ
רוֹגָע
לַעֲשׂוֹת מָה שֶׁהִיא רוֹצָה
הַבַּיִת מְסֻדָּר
בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת
וְהַמִּטְבָּח מְצֻחְצָח
לְלֹא עֲרֵימוֹת כֵּלִים בַּכִּיּוֹר
הוּא כְּבָר לֹא מַקְטִין אוֹתָהּ
וְלֹא פּוֹגֵעַ
בַּמַּמְלָכָה שֶׁלָּהּ
הִיא אֲדוֹנִית לְעַצְמָהּ
מַנִּיחָה אֶת הַתִּיק עַל הַכִּסֵּא
וְהוֹלֶכֶת לְהִתְרַעֲנֵן בַּמִּקְלַחַת
כָּל הָעֶרֶב פָּנוּי לָהּ
לְמָה שֶׁתִּבְחַר
נִכְנֶסֶת לַחֲדַר הָעֲבוֹדָה שֶׁעָשְׂתָה לְעַצְמָהּ
וּמַמְשִׁיכָה לַעֲבֹד עַל פֶּסֶל חָדָשׁ
שֶׁל אִשָּׁה
עָצְמָתִית
יָפָה
עִם שַׁדַּיִים מְלֵאִים
וּבֶטֶן עֲגַלְגַּלָּה
הִיא מַרְגִּישָׁה אֶת הַשֶּׁקֶט מִתְפַּשֵּׁט בְּלִבָּהּ
וּמַקְשִׁיבָה לְאוֹפֵּרָה דְּרָמָטִית
הִיא נוֹגַעַת בַּחֵמָר
בִּתְשׁוּקָה
בְּהִתְלַהֲבוּת
וְיוֹצֶרֶת אֶת עַצְמָהּ מֵחָדָשׁ

חַגִּית רִימוֹן

 

הַחַיִּים הֵם מִשְׂחָק / קטע קצר

השאירו תגובה

^ TOP