מאת: לירן כהן
אני לא מצטער על זה שסיפרתי לך את כל מה שיושב לי על הלב, הייתי מצטער יותר אם הייתי חי חיים שלמים עם תחושת ההחמצה הזאת.
אני זוכר את הפעם הראשונה כשראיתי אותך, נקרענו מצחוק אחרי שסוף סוף נפגשנו אחרי שדיברנו בפייסבוק,
החיבור הזה,
החיוך שלך שכבש אותי בשניות השכיח כל חיוך אחר שראיתי בחיים שלי
המבט שלך שחדר לי עמוק לנשמה הפך חללים ריקים בלב שלי למלאים באהבה
האלגנטיות,
עם עדינות נשית ואינטיליגנציה ריגשית מופתית את קראת את הנשמה שלי כמו ספר, בלי להכיר אותי, בערב אחד את סיפרת לי על חיים שלי, סיפרת לי על עצמי הפכת את החיוך שלי לאמיתי,
רוב שעות היום הסתובבתי עם הראש בתוך הסמארטפון, מחייך כמו טמבל, נתקע באנשים, נושם אותך דרך המילים
ואת יודעת, אני איש של מילים, גבר של אמוציות, גבר פתטי אבל ביננו, בדיוק כמוך,זה בדיוק מה שאת רוצה.
הימים חלפו, קיבלתי אומץ, הגוף שלי מצטמרר רק מלהזכר ברגע הזה, אחרי כמה שעות שבהן נפגשנו ואין סוף משפטים שכתבנו אחד לשניה, החלטתי שהגיע הזמן להפגש, אצלי בבית, לספר לך שאני גבר שמתאהב מהר, לומר לך שאני רוצה שתשארי אצלי במחשבות, שאת המיועדת, שאת עושה לי טוב.
את הסכמת,שעתיים אחר כך תקתקת בדלת, סידרתי את הבית כמו מטורף
"תוק תוק תוק"
פתחתי את הדלת, עומד מולך כמו ילד קטן שמתחנן לחיבוק מאמא שלו, קיבלתי חיבוק קר ונשיקה בלחי,
התיישבת על הספה, לבושה בג'ינס פשוט, טי שירט וחיוך ממיס,
אוי כמה רציתי שתשבי על הספה הזאת עם נעלי בית של דובי, טרנינג וחולצה מסוף הטירונות שלי.
אוי כמה רציתי שנעשה "נייר ומספרים" על מי קם לעשות כלים.
כמה רציתי שנרדם בערבי שישי מול הטלויזיה כשהג'חנון על הפלטה.
כמה רציתי שנרוץ בגשם לקנות סיגריות,לחזור רטובים ולהתקלח ביחד מקלחת לוהטת
אלוהים יודע כמה רציתי!!!
והנה אנחנו כאן, חמישה חודשים אחרי שנכנסת לחיים שלי בפעם הראשונה, הנה אני מולך, כורע ברך, רוצה להיות הגבר שיהפוך אותך לאישה המאושרת בעולם, להיות זה שיכיל אותך, שישלים אותך, להיות הגבר שיהיה לך לגב, לעשות איתך ילדים
אז הנה אני מולך כורע ברך, כולם סביבנו, כולם באו
לכבודנו,את המיועדת ואני נשבע לך שאני לא מצטער על זה שסיפרתי לך את כל מה שיושב לי על הלב, הייתי מצטער יותר אם הייתי חי חיים שלמים עם תחושת ההחמצה הזאת
התנשאי לי?