זה מה שקרה לסינדרלה אחרי שהתחתנה עם הנסיך… כמה מילים על אהבה והעידן החדש

אני לא יודעת אם שמתן לב או לא, אבל סיפור סינדרלה עליו גדלנו כבר לא רלוונטי…
תשמעו מה קרה לה אחרי שהתחתנה עם הנסיך
מאת: חגית רימון
מה קרה לסינדרלה...

מה קרה לסינדרלה…

אני לא יודעת אם שמתן לב או לא, אבל סיפור סינדרלה עליו גדלנו כבר לא רלוונטי. העולם התקדם בקצב מהיר. ואם פעם, אנשים היו נשארים באותה העבודה ועם אותה האישה שהכירו בגיל עשרים, היום זה לא ככה. כמעט את הכל מחליפים. את הזוגיות, העבודה, הבית, הרהיטים, תחביבים, עיר מגורים… מזל שאת הילדים שלנו איננו מחליפים.
בכל פעם שנגמרת לנו האהבה או הזוגיות, אנו נכנסים לעצב גדול, לתחושה של כישלון. הרי סינדרלה והנסיך נשארו ביחד באושר ובעושר, ולעומת זאת אנחנו נכשלנו.

אז לא. צר לי לעדכן אתכם שגם סינדרלה התגרשה. היא התחילה להשתעמם עם הנסיך שלה אחרי כמה שנים, וכשהילדים גדלו היא עברה איתם לתל אביב והתחילה לעשות חיים. ופגשה בחור מעפן שחיזר אחריה בהתלהבות ואחרי חודשיים זרק אותה, ועוד בחור שלא הפסיק להתחיל עם כל מה שמסביב, ואחר כך היא נדלקה על איזה לא יוצלח אחר שכל הזמן קיטר… ואחרי כמה בחורים היא החליטה לנסות להיות עם אישה.

היא התאהבה במישהי עד מעל לראשה, ולא יכלה לחשוב על שום דבר פרט אליה. מחשבות אובססיביות, שלא הפסיקו דקה, ותשוקה מכאן ועד מטולה וחזרה. בכל נשיקה היא הרגישה סערה מסביב, כמו הוריקן. וכל חיבוק המיס אותה כמו שוקולד בתנור. אבל אחרי שלושה חודשים, האישה החדשה אמרה לסינדי שלנו שדי. היא מיצתה. וסינדי הייתה המומה. והתחננה. בבקשה, אל תעשי החלטה פזיזה. אבל האישה החדשה נשארה בשלה.

סינדרלה בכתה, נכנסה לדיכאון. חבל בכלל שעזבתי את הארמון. היא אמרה לעצמה. ונכנסה למיטה. לימים שלמים. של בכי תמרורים. "באושר ועושר", כך הם הבטיחו, "אהבת עולם", זה מה שחשבתי. והנה, נזרקתי. כמו נעל ישנה, כמו רהיט שאין לו ערך.

עננים אפורים חדרו אל ליבה, שייטו שם בלי הרף ביום ובליל. העצב חדר לכל נימיה, הקנאה הציפה את מחשבותיה. געגוע נכנס בה ולא הרפה. מתי תחזרי אלי? אני כאן מחכה.

עוד יום ועוד יום חלפו בעצלתיים. והיא לא חזרה, העסק נגמר. סינדרלה הבינה שאין טעם לחכות. השיירה עברה, האהבה נגמרה. גופה כמה למגע חם, לנשיקה סוערת ולחיבוק צמוד. והנה אחרי שלושה חודשים… נכנסה בסערה לימור אל חייה. כבר בהתחלה היו פיצוצים וזיקוקי דינור. האש להטה והשמחה באה לבקר. שיחות כל הלילה, חיבוקים נשיקות. סיפורים על הילדות ועל החלומות. סינדרלה פרחה. הייתה בעננים. אהבה כזאת, כמו בספרים. דמיינה דמיונות, ופיתחה ציפיות. ונכון, זה החזיק כמה שבועות. ואז, כמעט בלי אזהרה מוקדמת, שיחה קטנה הפכה להר געש. הכל נשרף ברגע אחד, מה שהיה ומה שיכול היה להיות. הכל נשרף בשניות. נותרו אודים שחורים, וארס ובכי ועיניים אדומות והרגשה של סוף. וזהו, נגמר הסיפור, נשרפו החלומות, נותרו להם רק הזכרונות.

ליבה של סינדרלה נשבר לרסיסים. אני לא מחזיקה מעמד, היא אמרה לעצמה, אין לי כוח, נעלמה התקווה. איפה את, אהבה מתוקה. אהבת אמת, כמו בספרים.
היא דיברה עם פסיכולוגית ושפכה את הלב. היא הרגישה כאב וחוסר שינה. הטיפול עוזר, לאט לאט. היא מבינה שהמציאות לגמרי שונה. סיפורי הילדות הם דבר יפה, אבל תכלס, אין בהם הרבה. ולכם, שמחפשים אהבה כמו של סינדרלה, תדעו, שגם היא התגרשה… וכעת היא פנוייה.

השאירו תגובה

^ TOP