פחד: אני אוהב אותך, איך אוכל בלעדייך?

הפחד נמצא אצלי בבטן. גורם לי להתכווץ. תקוע שם כמו הילד הרע שמפריע בכיתה ומושך את תשומת הלב של המורה.

relax

 

מאת: חגית רימון

הפחד נמצא אצלי בבטן. גורם לי להתכווץ. תקוע שם כמו הילד הרע שמפריע בכיתה ומושך את תשומת הלב של המורה.
אני כאן, תראי אותי. תרגישי בכל דקה ביום. את לא תרגישי רוגע. אמשוך לך בשיער. אפריע לך לנשום עמוק ולהרגיש שלווה. כי מה זו השלווה הזו? משעממת בלי טיפה של התרגשות. אני יותר שווה ממנה.

אתה יותר מעצבן ממנה, תדע לך. ואל תעמיד פני תם. השלווה יותר נעימה, רגועה, והיא פשוט משרה… שלווה. ולעומתה אתה. לא נותן רגע של מנוחה. מה יוצא מכך שאתה מפחיד אותי?
אינני מפחיד אותך, אני מזהיר אותך. חשוב שאהיה לצידך.
אבל לא כל הזמן, פחד יקר. קח לך הפסקת צהריים, תאכל ארוחת ערב, תבלה עם חבריך הפחדים. תגיע רק כשבאמת צריך.
אבל אני אוהב אותך, איך אוכל בלעדייך?
גם אני אוהבת אותך, אולי יותר מדי. אני רוצה להסתדר בלעדיך, להיות בלעדיך, לאהוב בלעדיך, לחיות רוב הזמן בלעדיך.
את לא אוהבת אותי יותר?
אני אוהבת אותך, אוהבת. אבל בוא לא נהיה אובססיביים האחד אל השנייה. אתה גורם לי לכיווץ בבטן כשאתה בסביבה. אז בוא נסכים על כך שתגיע לבקר כשבאמת לא תהיה לך ברירה. אני מבטיחה לך – דלתי תמיד תהא פתוחה.

 

 

השאירו תגובה

^ TOP