"לא ראיתי מול העיניים שלי גבר, אלא נמושה שמנצלת הזדמנויות" – סיפור קצר / אתר אישה

מאת: חגית רימון

eye

 

אתמול בערב אחרי שהתקלחתי והבית היה שקט, אף אחד לא היה בו, לפני שנכנסתי לחדר שינה הסתכלתי על עצמי במראה. לראשונה מזה הרבה שנים שהסתכלתי על עצמי. אבל באמת הסתכלתי על עצמי. עמדתי עם כל הגוף שלי עירום מול המראה. ומה שראיתי לפניי – לא אהבתי לראות. לא ראיתי לפניי גבר, גבר זקוף, גאה, חזק, גבר שנותן, גבר שעושה, גבר שדואג, ראיתי מול העיניים שלי נמושה. פשוט נמושה. נמושה שמנצלת הזדמנויות. ראיתי מישהו שאני מכיר אותו אבל אני לא רוצה להכיר אותו. שלא בוחל בשום אמצעי כדי להתקדם. ראיתי מישהו שכל אישה אשר הייתה נכנסת אליי למשרד, הייתי מפשיט אותה בעיניים. ככה סתם. בלי בושה. את אישה ואת באת אליי ויש לי את הכוח אז אני אסתכל איך שאני רוצה. ואני אדמיין אילו דמיונות שאני רוצה עלייך. שאני מזיין אותך מכל הכיוונים. ופורם לך את הכפתורים של החולצה. ובמקום לחשוב על מצב הביטחון, ובמקום לחשוב על תפוקות, חשבתי על איך לדפוק אותה. במקום לבלות זמן עם אשתי, הייתי מדמיין את המזכירה שלי באיזו יאכטה בים. בסדר, זה לא רע לדמיין. אני מניח שגם את מדמיינת לפעמים, לא? אבל זה לא היה סתם דמיון. גם הרשיתי לעצמי הכל. כאילו אני איזה סולטן.


אני ראיתי את התגובות של המזכירות שלי, של העובדות שלי, של אנשים שנכנסו אליי. אני מיד קלטתי. חלק הסתכלו בי במבט מעריץ של וואוו, אני מנכ"ל, של חברה גדולה שמגלגלת מליונים ומרוויח אולי איזה מאתיים אלף בחודש, ונוסע לחו"ל כל הזמן. וחלק באו בשביל לעבוד. אני קלטתי את זה שהם באו בשביל לעבוד. אבל דווקא את אלו שבאו בשביל לעבוד אני ראיתי בהם כמיותרים. כמי שמפריעים לי, מאפילים עליי, גורמים לי להרגיש שאני לא בסדר, שזמני קצר בחברה. והתייחסתי אליהם בזלזול. בישיבות השתקתי אותם ולא נתתי להם לדבר, ביקרתי את עבודתם על ימין ועל שמאל, בלי הצדקה אמיתית. ואת העובדות שלא שיתפו עימי פעולה, והתנהגו אליי באופן קורקטי, הרחקתי ממני. הרגשתי התנשאות מצידן, והאמת שפחדתי. כמו שהמזכירה שהתחלתי איתה, ואשר היא אמא חד הורית שחיפשה עבודה בנרות, פחדה ממני, כך אני פחדתי מהעובדות שלא שיתפו עימי פעולה ולא נענו לפלירטוטיי.
ועכשיו אני מביט בעצמי ובא לי להקיא. אני לא דוגמא לכלום. נכון, פרנסתי היטב את הילדים ואת אשתי, אבל מה עוד נתתי להם? אילו ערכים? של לקחת מה שלא שייך לך? של לזלזל בזולת? של לבגוד? לשקר?
בוא הנה, תסתכל לי בעיניים ותשמע דבר אחד. אתה יכול לשכוח ממי שהייתי עד לפני רגע. אני בוחר לשנות את חיי. מעכשיו אני נאמן. מילה שלי זו מילה. הגיע הזמן שאנהג באשתי בכבוד, שאבלה זמן עם ילדיי, שאתייחס במקצועיות לעובדיי. תסתכל לי בעיניים. אני נשבע לך שמהרגע הזה אני בנאדם חדש.

 

השאירו תגובה

^ TOP