מהי הדרך להצלחה? ראיון עם הבעלים של סלטי מיקי

מאת: חגית רימון

ראיון עם משה וארי קאופטייל, הבעלים של סלטי מיקי

נכנסתי לאתר של החברה וקראתי על החברה. לא נתקלתי בשם של בעלי החברה ומנהליה היום – משה וארי קאופטייל – בעלים ומנכ"ל משותפים. האם זה מפני שאתם אנשים צנועים?

האתר של החברה נועד להציג את החברה, מוצריה ושירותיה ללקוחותינו, אך לקחנו לתשומת לבנו.

ארי ומשה קאופטייל

ארי ומשה קאופטייל

 

איך היה לגדול עם אבא שהוא בעלים של חברה לסלטים? איזו ילדות הייתה לכם?

הילדות שלנו הייתה בתקופה אחרת בארץ, אנשים היו הרבה יותר צנועים ועם הרבה פחות דרישות חומריות. לצערנו אבינו נפטר כשהיינו בגילאים צעירים, כך שנשאבנו מגיל צעיר לעזור לאח של אבא שניהל את העסק.

מהם העקרונות שהנחילו לכם ההורים?

צניעות, עבודה קשה, התמדה, הגינות, דרך ארץ ושלא הכול מובן מאליו.

האם ידעתם מגיל צעיר שתמשיכו את דרכו של אביכם?

כן.

מהם העקרונות הכי חשובים בחברה שלכם?

אותם העקרונות שהנחילו ההורים, שבאים לידי ביטוי בתוך החברה ומחוצה לה, לצד מקצועיות ובטיחות מזון בלתי מתפשרת.

איך אתם מחליטים להכניס סלט חדש? מהו התהליך?

בדרך כלל יש דרישות ממחלקת השיווק, דרישות לקוח או מגמות בשוק.  לאחר מכן הטכנולוגים והשפים מפתחים את המוצר שעובר בדיקות איכות רבות, תיקופים של אורך חיים ולבסוף מבחני טעימה. התהליך הוא ארוך עד שמכניסים מוצר חדש לתמהיל המוצרים.

כשאני קונה מוצרי מזון, הדבר הראשון שאני בודקת זה הרכיבים. למרבה הצער, ברבים מהמזונות, לרבות בסלטים, יש חומרים משמרים ורכיבים שאינם טבעיים, למשל פוסטיום סורבט בחומוס. האם אתם שמים לב לכך? נתקלתי במוצרי מזון המכילים מילוי רוזמרין כחומר משמר. האם אתם נותנים את הדעת שהרכיבים יהיו כמה שיותר בריאים ודומים למוצר המקורי, ולא המעובד?

בשנים האחרונות הורדנו חלק מהחומרים המשמרים מהמוצרים, הורדנו חלק מה-E- NUMBERS, מלח וכדומה. החברה בודקת כל הזמן איך ניתן לשפר את המוצרים ולהביא את המוצר שיהיה כמה שיותר קרוב למוצר ביתי.

מהם תנאי העבודה במפעל שלכם? האם מפעל יכול להתפרנס בכבוד, ובמקביל לתת לעובדים תנאי שכר הוגנים וטובים?

העובדים מקבלים את כל התנאים אפילו מעבר לדרישות החוק, ורובם מקבלים שכר מעל לשכר המינימום. צריך לזכור שתעשיית המזון עוברת תקופה קשה מאוד, כל התשומות כולל שכר עבודה, חומרי גלם, ארונונה, מים וכדומה התייקרו בשנים האחרונות ומחירי המוצרים לצרכן ירדו, כך שהפרנסה קשה מאוד. אף אחד במדינה לא מתייחס לתעשייה המסורתית, כולם סוגדים לייבוא, אך שוכחים את התעשייה ולדעתנו כולנו נשלם על כך מחיר כבד.

מהו החלום שלכם?

שאנו נצליח להעביר את המפעל לדור השלישי בדיוק כמו שההורים העבירו לנו.

מה דורשת ממך העבודה? האם אתה הולך לישון בשקט? האם יש לך זמן גם לתחביבים?

העבודה והאחריות קשים מאוד, קשה לישון בשקט. צריך לזכור שיש לנו אחריות על 350 משפחות שמתפרנסות מהמפעל ועוד 70 משפחות של מפיצים. כך שלא נשאר הרבה זמן לתחביבים.

מהי ההרגשה של להיות בעלים של מפעל גדול?

שליחות, סיפוק, המשך דרכם של ההורים.

אתה אוהב את העבודה? או שהיית עושה משהו אחר, אילו היה ניתן לך?

כן, אם לא הייתי אוהב לא הייתי עושה אותה.

מהם הטיפים שלך להצלחה?

סבלנות רבה, התמדה, הבנה מקצועית במה שעושים ובעיקר – לעשות את זה מתוך אהבה.

 

Leave a Comment

^ TOP