הבן שלי עושה לי טרור 

מאת: סיון כהן

הוא רק בן שמונה, וכבר כמה שנים שהוא מנהל לי את החיים. זוגיות אחת כבר נהרסה לי בגללו. והזוגיות הנוכחית – אלוהים יודע מה יהיה איתה.

"אמא, תלכי מהבית". הוא אמר לי כשהגעתי אליו היום בצהריים.

"מה פתאום שאלך? זה הבית שלי." אמרתי אחרי שהתעשתתי מההלם ומהפגיעה.

"תחזרי לעבודה. תלכי. תלכי."

"אצא מהבית עוד שעתיים. עכשיו אני פה. תשקיט קצת את הטלויזיה."

"אבל אני רוצה לראות טלויזיה חזק."

"בבקשה תשקיט".

"אני שונא אותךךךך!!" הוא צורח.

ועכשיו, כמו בכל פעם, אני מקבלת אגרוף בלב.

הוא שונא אותי. למה?? כל יום אני  אומרת לו שאני אוהבת אותו. כשילדתי את ילדיי הבטחתי לעצמי שלא אהיה קרה לילדיי כפי שאמי הייתה קרה אליי. אני מלטפת אותו לפני השינה ומחבקת אותו. בשנה שעברה רשמתי אותו לחוגים שהוא רצה. יש לו משחקים שהוא אוהב.

"שונא אותך!!" הוא ממשיך לצרוח.

ואני מבוהלת. רק שהשכנים לא יזמינו שוב משטרה.

בפעם הקודמת כשהוא צרח וצווח היו דפיקות בדלת. שוטר חייכן הגיע, והסברתי לו, כשאני רועדת מבפנים,  שהילד צרח כי לא הרשיתי לו לצפות בטלויזיה.

השוטר חייך בהבנה והלך.

ומאז אני בפחד. שלא יזמינו שוב משטרה. והבריון מנצל את זה. כבר כמה פעמים הוא פתח את החלון בדירה וצרח לשכנים, כשרציתי להכניסו לחדרו צעק: "הצילוווו! הצילוווו!!"

 


"לכי מהבית!"
הבריון הקטן ממשיך לצרוח עליי.

ניסיתי לגרור אותו לחדרו, אבל הוא התנגד, הוא חזק. ואחרי עוד נסיונות וצרחות מצידו, נתתי לו מכה, כי כבר לא יכולתי עוד. כמה אני יכולה לספוג בלי להגיב? ומה עושים כשהילד צורח וצווח?? אומרים שהיום אסור להרביץ, אז מה בכל זאת ניתן לעשות?
הרגשתי כל כך גרוע, שבפעם הראשונה בחיי נתפס לי הגב, ובקושי הצלחתי ללכת.
עזבתי את הבריון הקטן בסלון ונכנסתי לחדר השינה, כדי לשכב. והוא הגיע אליי עם סכין גדולה.

"אני אהרוג אותך!"
הוא אמר והניף את הסכין. אבל לא התקרב אליי.

"אני אהרוג אותך!!"
ידעתי שהוא לא יתקוף אותי. לא. את זה הוא לא יעשה. אבל לאיים עליי בצורה כזו??

הבן שלי, הדבר הכי חשוב לי בעולם, מניף עליי סכין.
זה כל כך כאב לי, והתחלתי לבכות. ככה. לפניו. וחשבתי לתומי שזה אולי ירכך אותו אבל לא.
אחר כך הוא אמר שהוא לא יהרוג אותי, אלא את עצמו. והוא קרב את הסכין לצוארו. פעם ועוד פעם.
ובסוף יצא מחדר השינה  בטריקת דלת. ארבע פעמים הוא טרק את הדלת הבריון.
ואני נשארתי עם כאב גב.
וכאב כל כך גדול בלב…

 

השאירו תגובה

^ TOP