ביום שבת ה-27 באוקטובר קרה לי נס… סיפור קצר

ביום שבת ה-27 באוקטובר קרה לי נס – סיפור קצר

מאת: חגית רימון

ביום שבת ה-27 באוקטובר קרה לי נס. מהו הנס שקרה לי? אתם שואלים. עוד מעט אספר לכם. קצת סבלנות בבקשה. עוד מעט חנוכה והניסים מתחילים להגיע והם גלויים לכל עין. רק צריך לפקוח אותה ולהרגיש. אבל לא כל אחד מסוגל להרגיש. באמת. עם לב פתוח. ונפש חפצה. יש שסוגרים את ליבם ואוטמים אותו מפני הרעשים מבחוץ. לא פשוט להתנהל בחיים הסוערים האלה, עם חובות המשכנתא והחשמל והארנונה והמים והבוס על הראש והשכנה שעושה לך עיניים. איך אפשר לשמור על רוגע ושלווה? אז אתה אוטם בשלב כלשהו את ליבך ולא רוצה יותר להרגיש. די תעזבו אותי מאהבות ופרידות ואכזבות ופוליטיקה מלחיצה ומלחמות בעולם ורעבים בסומליה, תנו לי לישון בשקט. ועדיין אתה מתקשה לישון בלילה כי איך אפשר להרדם כשאתה כמה למגע, כמה לאהבה, לחום ויד מלטפת? אז אתה מתעורר לפחות פעמיים כל לילה, ומדמיין שישנה לצידך מיס עולם או לפחות מיס חולון לשעבר.
אבל מהו הנס? אתם שואלים. מה הקשר למיס עולם כאן? אז אספר לכם. ב-27 לאוקטובר החלטתי למלא לוטו. כן. לוטו. ומהו הנס כאן? החלטתי להפסיק לחכות לנס ולעשות לי את הניסים. כן. אם מיס עולם לא דופקת לי על הדלת, אני אתקשר אליה. כן, זו לא בעיה למצוא את מספר הטלפון שלה. אבל קודם כל אפתח את ליבי להרגיש. כן. להרגיש. גם לכאוב לפעמים וגם לאהוב. גם לשמוח לעיתים וגם להתעצב. מגוון הרגשות חיים בתוכי זה. זה לצד זה, ואיני צריכה לפחד מהם. לפעמים אני אמיצה כמו לביאה ולפעמים חלשלושה כמו חילזון. לפעמים אני מהירה כמו נמרה ולפעמים עצלה כמו דוב בחורף. גם וונדרוומן עושה הפסקות בין הסצנות, ולפעמים היא גם מפהקת.
הנס בדך אלייך, רק תאמיני ותפקחי את עינייך.

השאירו תגובה

^ TOP