סרט ישראלי חדש – להציל את נטע – ארבעה סיפורים הנשזרים ביניהם – כולל טריילר

סרטם של ניר ברגמן וערן בר-גיל – להציל את נטע

בהשראת הספר "ברזל" מאת ערן בר-גיל

זוכה פרס "חביב הקהל", פסטיבל הקולנוע ירושלים 2016

בני אבני | רותם אבוהב | נעמה ארלקי | עירית קפלן | נטע ריסקין קובי מאור | נוריה דינה לוזינסקי | קים גורדון | בתאל משיאן | אמה אלפי | יובל ויין | נועם פרנק | אלי גורנשטיין

מופץ בבתי הקולנוע החל מתאריך ה29.6.17

ב"להציל את נטע" נשזרים יחדיו ארבעה סיפורים על נשים. גיבורות הסרט הן נשים בגילאים שונים ובצמתים שונים בחיים, כשהמחבר ביניהן הוא מפגש מקרי בינן לבין גבר העונה לשם נטע (בני אבני).

חוטים עדינים שנמשכים מארבעת הסיפורים, המקבילים לארבע עונות השנה, רוקמים אט אט את סיפורו של נטע, שנבנה בזהירות לגיבור נוסף בסרט, כזה שכל אחת מהגיבורות מצליחה, בדרכה, להציל.

לפני שאתם הולכים לסרט מומלץ לא לקרוא את העלילה, כדי לא לפגום במתח ובסקרנות.
מספיק לצפות בטריילר

דליה (רותם אבוהב), סגן אלוף בצבא, אם חד הורית, בוחרת להקל ראש בכאב הבטן איתו מתעוררת בתה ומבינה את טעותה כשכבר מאוחר מדי;

רותי (נעמה ארלקי), צ'לנית חוזרת בשאלה, חיה עם בת זוגה, עוברת טיפולי הפרייה ולא נקלטת;

מירי (עירית קפלן) יוצאת לפיקניק אותו כופה בעלה על המשפחה כדי לספר לילדים שהוא עוזב את הבית;

ואילו שרון (נטע ריסקין), חוזרת לארץ בעקבות מות אמה כדי להכניס את אחותה המוגבלת למוסד.

הדמויות הן מראות זו של זו, הסיפורים משחקים ביניהם, ושאלות העולות בסיפור אחד נענות לעתים בסיפור אחר. יחד יוצרים הסיפורים תמונה רחבה שמעלה שאלות על הורות ובדידות בעידן המודרני, ומצליחים לשרטט את מה שלא מדובר אבל ודאי מוכר לכל מי שיש לו ילדים: הבדידות שבתוך ההורות, זו שלא מניחה לך להירדם בלילה אבל גם לא מאפשרת לך שלא להקיץ מוקדם. גם אם ההורות היא משותפת, בפרט אם היא לא.

 

 דבר הבמאי,ניר ברגמן:

לפני 14 שנה נולד בני הבכור. במשך 45 דקות הוא שכב שקט במיטת התינוקות, המתין בסבלנות לאחותו התאומה. הוא היה עטוף בלבן ונראה לי כמו היצור הכי עדין ופגיע בעולם והרגשתי שאין לי כלים להגן עליו.

כובד האחריות נפל באחת על כתפיי ואיתו הבנה מידית: משהו השתנה לנצח, מעתה תמיד יהיה מישהו חשוב לי מעצמי, מעתה מישהו זקוק להגנתי ולתמיכתי, תלוי בי בכל צרכיו.

במשך מספר שנים לא יכולתי לעשות סרטים. התמודדתי עם חלק מדאגותיי לילדיי בסרט "הדקדוק הפנימי" המספר על ילד שלא גדל ואחר כך נמשכתי לעשות את "יונה", פורטרט של אמנית טוטאלית המעדיפה את יצירתה על פני הבאת ילדים לעולם.

"להציל את נטע" הוא סרטי הראשון על הורות. ארבעת סיפוריו הם וריאציות שונות של סיפורים על אחריות הורית ורגעי הבדידות החבויים בה. ארבע גיבורותיו נמצאות בשלבי הורות שונים והמשותף להן הם האתגרים והדילמות שהעולם המודרני מציב בפני אמהות. גם נטע, הגיבור הנוכח-נפקד, זה שדמותו מסופרת בין הסיפורים, מתמודד עם שאלה דומה.

נטע, שאומץ בילדותו, ויתר על בנו וכעת נמצא במסע חזרה אליו. סיפורו עובר דרך סיפורי הגיבורות וככל שהוא מתקרב לבנו כך גדלה נוכחותו בסרט.

מעשה ההורות, האמור להיות כה טבעי לכל בעל חיים, הופך בעידן המודרני למשהו מורכב. ניסינו בתסריט לעמת את הגיבורות עם גופן עצמן. בכל אחד מהסיפורים הגוף של הגיבורה יודע יותר ממנה. אם זו גיבורה שמזדהה לפתע עם כאב בתה או גיבורה שלא מתעברת כי היא מחזיקה בסודות. בין הסיפורים מפריד שדה חיטה עם דימוי של בית תלוי מעליו. תהליך הבשלת החיטה וקצירתה אינו כאן רק כדי להעביר את הזמן החולף בסרט, אלא דימוי לניסיון האדם לשלוט בטבע באמצעים מלאכותיים, מדע וטכנולוגיה, הלוקחים חלק משמעותי יותר ויותר בחיינו, אך לעיתים, כאשר זה מגיע לגופנו אנו, המדע קורס ולגוף סודות משלו.

בכל אחד מהסיפורים קיים מרד של הגוף היודע את התשובה לפני הגיבור. שאלה זו – מי שולט, טבע האדם או המדע המודרני – מתבטאת גם ברגעי האינטימיות החריפה בין זרים החוזרת בסרט בכל סיפוריו.

כשקראתי לראשונה את הטיוטה לספרו של ערן בר-גיל, "ברזל", נמשכתי לאלמנט הפרוזאי בכל אחד מתשעת סיפוריו וגם למבנה האסתטי המצליח לספר תקופה בחיי גיבור רק דרך מפגשים אקראיים עם סיפוריהן של הנשים אותן הוא פוגש. בתהליך העיבוד לתסריט ערן הפך לשותף מלא ללבטים ולבחירות האמנותיות. בבואנו להתמודד עם השינוי הפיזי העובר על הדמות של נטע, עלתה האופציה לחלק את צילומי הסרט לשנה, בכל עונה סיפור. זו הייתה הזדמנות מיוחדת עבורי לצלם מספר ימים מצומצם, וכך לשוב לאהבה ישנה – סרטים קצרים. לכל סיפור נוצרה שפה קולנועית משל עצמו, תנועה או חוסר תנועה של המצלמה, צבעוניות, קצב פנימי, טון.

הסרט מסתיים כמו שהוא מתחיל, לאולם הקונצרטים נכנסים גיבורינו. הם עומדים לחזות בהופעה המיועדת להורים וילדים כאחד, "ריקוד החיות". הסצנה משלבת את כל התמות הקיימות בסרט, הורות, טבע ומפגשים אקראיים בין אנשים. גיבורינו לפתע נטמעים בקהל. זרים מקבלים פנים, הופכים לרגע לגיבורים, לכל אחד סיפור, כל אחד הוא גיבור.

הסרט צולם במשך שנה שלמה. במשך ארבע עונות צוות השחקנים וההפקה התאחד ונפרד מחדש, עם הפסקות בין תקופת צילומים אחת למשנתה, כדי לאפשר לבני אבני לעבור את השינויים הפיזיים הדרושים לתפקיד, עליו היה מועמד לפרס אופיר.

התסריט נכתב על ידי ניר ברגמן וערן בר-גיל בהשראת הספר "ברזל" שכתב בר-גיל (הוצאת כתר, 2007). זהו שיתוף פעולה ראשון בין ברגמן, במאי ותסריטאי קולנוע וטלוויזיה שביים את "כנפיים שבורות", "הדקדוק הפנימי", "יונה" ועוד, ובר-גיל, סופר ומשורר זוכה פרס ברנשטיין, פרסי אקו"ם לשירה ולרומן (שלוש פעמים), ופרס ראש הממשלה לשנת 2014.

מפיקה אחראית קארן בלז | ליהוק לירון זהר ונעמה זלצמן | עיצוב אומנותי דורית בן שושן  | עיצוב תלבושות מיכל דור וענבל רוזנטל | מאפרת ראשית קרין גבע | מקליטים אלי ביין ויוני מרי | עיצוב פסקול ומיקס גיל תורן | מוסיקה מקורית אשר גולדשמידט | צילום לוץ רייטמאייר | עורך אריק להב-ליבוביץ | תסריט ערן בר-גיל וניר ברגמן | במאי ניר ברגמן | מפיקה שותפה רינה שניאור | מפיקים אברהם פרחי, חיליק מיכאלי ותמי ליאון


ישראל | 2016 | 90 דקות | עברית

מופץ על ידי סרטי יונייטד קינג – משה ולאון אדרי

בקורות

"ניר ברגמן הוא במידה רבה אחד המומחים לכתיבת מלודרמות ישראליות עצורות. 'להציל את נטע' הוא אולי המעניין והשאפתני שבסרטיו" בנימין טוביאס, ידיעות אחרונות 

"ברגמן הוא במאי של רגעים קולנועיים קטנים-גדולים" אורון שמיר, סריטה      

"הסיפורים מרגשים ומסקרנים, לא מעט בזכות השחקניות המצוינות" נעמה רק, מאקו

בקורת אתר אישה, "להציל את נטע" – מאת: חגית רימון – סרט מעניין ומרתק, הרגשתי מסוקרנת לאורך הסרט. הצילום נפלא, השחקניות והשחקנים מצויינים, בייחוד רותם אבוהב עירית קפלן ונוריה דינה לוזינסקי, אשר מגיע לה פרס על המשחק. הסרט מדבר על אהבה, יחסים ומשפחה.

 

 הסרט הופק בסיוע הקרן לעידוד הסרט הישראלי מיסודה של התאחדות ענף הקולנוע בישראל

השאירו תגובה

^ TOP