ליאת בן דור מראיינת את אטי יעקובסון מעצבת אופנה 

מאת: ליאת בן דור

היא, אטי, מורה בדימוס ומעצבת והוא יעקב, בעלה, פוטר לאחר שנים רבות של עבודה, מ"סולל בונה" ומצא עצמו בגיל 45 מובטל, מבואס ומבויש, ויחד תוך כדי לקיחת סיכון מחושב, הם פתחו עסק משותף, מפעל לשמלות ערב, המותאם לאופייה, סגנונה, טעמה וממדיה של הלקוחה. עד לכאן אין דבר חריג בסיפורם של בני הזוג יעקובסון, נכון שיעקב עבר הסבה מקצועית ממפעיל ציוד מכני, למפעיל מכונת תפירה, אלא שהדרך, אופן החשיבה, ההבנה שלכל אישה, בכל מידה ובכל גיל, מגיע להראות ולהרגיש נפלא, גם אם היא לא בהכרח במידות 90 60 90, עושים את ההבדל ושולחים אותי להתרשם כל כך.
מי לא מכירה את ההתלבטות, העולה וצפה בנו כל פעם מחדש, כשאנחנו עומדת מול ארון הבגדים ולא יודעות מה ללבוש, משום שהלבוש שלנו מהווה כרטיס ביקור לטעם אישי ויכול לחרוץ גורלות ?

אטי, לא אלאה אותך בשאלות שאני מניחה שנשאלת עליהן אין ספור פעמים, אותי מעניין מהיכן שאבת את התעוזה לקום ביום אחד ולהחליט שאת לא תתני לבעלך ליפול לתהומות הייאוש והבאת אותו להצטרף אלייך, לחלומך, כשרונך, כשרונך כמעצבת? 

האמת שזה לא היה רעיון שלי. אני בחיים לא הייתי הופכת לעצמאית, כי כל החיים נכבלנו בדפוסי חשיבה, שאסור להסתכן וצריך ביטחון, קביעות, תנאים סוציאליים. דהיינו, חונכתי לעבוד כשכירה, בעבודה קבועה ולכל החיים. ואכן עבדתי כמורה כל השנים עד שפרשתי לגמלאות ובמקביל עבדתי כתדמנית פרילנס לצד מעצבים שונים.
כשבעלי פוטר מעבודתו ב"סולל בונה" והוא מאס בבטלנות, הוא לקח יוזמה והחליט להעז ולפתוח עסק, כך שהרעיון היה שלו בעצם.

כשקראתי את סיפור הקמתכם, עברכם, עלתה בי מיד "בלדה לעוזב קיבוץ" של שמוליק קראוס ויעקב רוטבליט.

" לפני חמש שנים עזב את הקיבוץ
עם מזוודה אחת ובלוריתו המתנפנפת
אמרו עליו: "נראה איך יסתדר בחוץ,
תראו שעוד יחזור על ארבע אל הרפת…". 

את יכולה להשוות את ההרגשות שהיו לך כשאישך בחר ללכת אחריך… אחרי אהבתו ולעזוב את הקיבוץ, להרגשות שהיו לך כשסמך על כישרונך..עשה תפנית כה גדולה והסבה מקצועית והתחבר לאמונה שעסק בתחום האופנה הוא הכיוון החדש שלו?

אני בעצם עזבתי את צפון ת"א ובחרתי ללכת אחרי אהבתי את קובי לקיבוץ, לא חשבתי שאני עושה משהו חריג, וכשהחלטנו לעזוב את הקיבוץ, ידעתי היטב והרגשתי כי קובי יסתדר מצוין בעיר. האופנה היא חלק מהחיים המשותפים שלנו כיוון שאני חיה ונושמת אופנה. האיש שאיתי מזה כ- 45 שנה ויותר הוא שותף לכל דבר, לכן כשקובי החליט
להיות עצמאי ולפתוח עסק על סמך כישוריי, נתתי לו את ברכתי והצטרפתי אליו.

הבגדים שאת מעצבת,פונים לנשים שרוצות להיות יפות, מיוחדות, אופנתיות, אסתטיות ומאושרת אבל להרגיש בנוח, כמו גם לנשים עם מוגבלויות פיסיות, המנסות להסתיר, להצניע עד כמה שאפשר את השונות שלהן. מה מנחה אותך בבואך לעצב בגד המוטלת עליו אחריות כה גדולה, למלא אחר חלום כולנו, לגרום לנו להראות טוב, ללא כל קשר לממדי גופינו? 

מה שמנחה אותי זו אהבה לאדם באשר הוא ולמקצוע שלי, כמו גם יושר והגינות.. אולי זה נשמע בומבסטי, אבל אני כזו. אני מקפידה להקשיב לפנטזיה של הלקוחות שלי, להכיר את האישיות שלהן, חשוב לי להבין ודעת מראש מה הן אוהבות /לא אוהבות, האם הן מעדיפות בגד נוצץ , זוהר, פשוט, קלאסי וכו'. תוך כדי שיחה איתן, אני מנסה ללמוד גם על אופי האירוע, פרופיל המוזמנים ובסוף אני משלבת את הידע המקצועי שלי בהתאמה אישית למבנה הגוף של כל לקוחה ולקוחה ומעצבת עבורה שמלת חלומות, שתענה על כל הפרמטרים שלה והעיקר, שהיא תראה נפלא ותרגיש נוח.

כיום לא מעט בתי אופנה נאלצים להתמודד עם יבוא בגדים זולים מסין, כיצד בית העסק שלך מתמודד עם תופעה זו מחד, ומאידך איך את מתמודדת עם רשתות מוכרות וגדולות לבגדים במידות גדולות?

המחירים שלי לא יקרים ואין להשוות לדעתי, בין המוצרים שלי, לאלה המיובאים מסין בכמויות המוניות. כמו כן, הרשתות כלל לא מתחרות שלי , מכיוון שאני מעצבת פרטית המלווה את האישה משלב בחירת הדוגמה והבד ועד לעיצוב שמלת החלומות שלה. הייחודיות שלי היא בהתאמת הבגד למבנה הגוף של הלקוחה העומדת לפני, ולצורך שלה להיות יפה ולהרגיש נפלא. אצלי היא תמצא הבנה והקשבה לכל צרכיה, רצונותיה וחלומותיה, תוך מתן דגש על איכות ונוחות בכל מידה ובכל גיל.

כיצד ומהיכן את שואבת רעיונות לגזרות, האם את נוהגת לעקוב אחר ערוצי אופנה, מגזינים נחשבים וכד'? 

אני מחוברת לכל חידושי וערוצי האופנה. יש לי ניסיון רב מהעבר, והיום כשהרטרו שולט חזק באופנה, יש לי יתרון. אני שואבת רעיונות לגזרות ולעיצובים שלי, עולה בי כשאני רואה וממששת חומרי טכסטיל וכשאני רואה לנגד עיני דמויות של נשים במבני גוף שונים וחושבת איזה דגם וסוג בד יתאים לאיזה גוף, לאיזה גיל ולאיזה אירוע .

ולסיום, שתפי אותנו בתוכניותיך לעתיד, מבחינת חדשנות, רעיונות שטרם נראו בתחום עיסוקיך וייחודו ואיזה מסר היית רוצה להעביר לכל אותן מתחבטות וכאלה שמוותרות על בגד יפה ואופנתי משום שנאתן את חזות גופן? 

הכותרת של העשייה שלי היא שמלות ערב לכל המשפחה וכלה. רעיונות שטרם נראו אני שומרת כהפתעה. המסר שאני רוצה להעביר הוא, שכל אישה בכל מידה, בכל גיל ובכל מצב גופני, יכולה להיראות ולהרגיש נפלא אם תאמץ את המשפט "לעולם לא מאוחר מדי להיות מה או מי שיכולתם להיות" (ג'ורג' אליוט)

אני מודה לך על הזמן והמידע שהענקת לנו הקוראות ומאחלת לך שתמשיכו להצליח ולעשות יותר ויותר נשים וכלות מאושרות ואלגנטיות.

 

 

4 Comments

  1. ליז הגיב:

    מברכת אותך אטי על עבודה באמת מאתגרת…עדיין לא מכירה אותך ואת עיצובייך באופן אישי אך בטוחה שאכיר.מקוממת אותי מאוד תיאור המראיינת שבחרה לומר נשים עם מוגבלויות פיזיות מאשר לומר נשים שמנות/מלאות/במידות גדולות…נכון,אני אישה שמנה ונכון שהייתי רוצה להשיל כמה קילוגרמים אך לומר שיש לי מגבלה פיסית ממש לא נכון!!!

  2. אורית זיסמן הגיב:

    אשת ראנסנס אמיתית..

  3. ריקה ברקוביץ הגיב:

    אטי יקרה, אני מצדיעה לך.  השגייך ועבודתך מרשימים מאוד!

השאירו תגובה

^ TOP