הַחַיִּים הֵם מִשְׂחָק / קטע קצר
מאת: חגית רימון
הַחַיִּים הֵם מִשְׂחָק
יוֹם אֶחָד אַתְּ מְשַׂחֶקֶת מוֹנוֹפּוֹל
וְקוֹנֶה בַּיִת וְלוֹקַחַת מַשְׁכַּנְתָּא גְּדוֹלָה
וּבְיוֹם אַחֵר הַחֲבֵרָה
הֲכִי טוֹבָה שֶׁלָּךְ
חוֹטֶפֶת לָךְ אֶת אָהוּב לִבֵּךְ
כְּמוֹ שֶׁבַּגַּן לָקְחוּ מִמֵּךְ
אֶת הַמִּשְׂחָק שֶׁאָהַבְתְּ
בְּיוֹם אֶחָד נִשְׁבַּר לָךְ הַלֵּב
וְאַתְּ מַרְגִּישָׁה
כְּמוֹ שֶׁלַּבֻּבָּה שֶׁלָּךְ נִשְׁבְּרָה הַיָּד
וּבְיוֹם אַחֵר אַתְּ נֶהֱנֵית בְּגִנַּת הַשַּׁעֲשׁוּעִים
וְשׁוֹכַחַת מֵהַכֹּל
רַק הַקָּרוּסֶלָה וְאַתְּ
וְאַתְּ מִתְנַדְנֶדֶת בֵּין שָׁמַיִם לָאָרֶץ
וּמַרְגִּישָׁה אֶת הַשִּׂמְחָה מְצִיפָה אֶת לִבֵּךְ
וּבָרֶגַע הָזָה
כְּלוּם לֹא מְשַׁנֶּה
חוּץ מִתְּחוּשַׁת הוואאוו שֶׁיֵּשׁ לָךְ בַּבֶּטֶן
יוֹם אֶחָד אַתְּ מִטַּיֶּלֶת לָרִאשׁוֹנָה
בִּמְדִינָה חֲדָשָׁה
קְצָת כְּמוֹ שֶׁהִרְגַּשְׁתְּ
כְּשֶׁהִגַּעַתְּ בַּחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל לַקַּיְטָנָה
וּבְיוֹם אַחֵר אַתְּ מִתְגַּעְגַּעַת
לָאָהוּב אוֹ לָאֲהוּבָה שֶׁהָלְכוּ
בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהִרְגַּשְׁתְּ כְּשֶׁאִמֵּךְ
הִשְׁאִירָה אוֹתָךְ בְּגַן וְהָלְכָה לָעֲבוֹדָה
הַחַיִּים הֵם מִשְׂחָק
הַקֻּבִּיּוֹת מִתְגַּלְגְּלוֹת
פַּעַם נוֹפְלוֹת עַל שֵׁשׁ שֵׁשׁ
וּפַעַם עַל כַּמָּה אֲחָדוֹת
הַלֵּב כְּבָר פָּחוֹת נִשְׁבַּר
הַבֻּבּוֹת כְּבָר מִזְּמַן לֹא כָּאן
אֲבָל עֲדַיִן אַתְּ זְקוּקָה לְחִבּוּק
וְשֶׁיַּגִּידוּ לָךְ שֶׁאַתְּ הֲכִי יָפָה בַּגַּן