האם הגשמת הייעוד ומימוש הפוטנציאל מביאים בהכרח לאושר ועושר? התשובה מפתיעה!! / אתר אישה

האם הגשמת הייעוד ומימוש הפוטנציאל מביאים בהכרח לאושר ועושר?

חגית רימון

האם כאשר מממש האדם את ייעודו, מקנה לו הדבר חיים מאושרים יותר? האם הוא מגיע בדרך זו לשלוות נפש, לשפע כלכלי ולבריאות פיסית ונפשית?
בשנים האחרונות מאוד פופולרי לאחל לאנשים לממש את ייעודם, וכל אדם שני מחפש את ייעודו – אם זה להיות מטפל פופולרי עם המוני מטופלים הצובאים לפיתחו, סופר של רבי מכר, מנחה סדנאות או צייר מפורסם.
כולנו או כמעט כולנו מחפשים בנרות אחר הייעוד שלנו ורוצים "לממש את עצמנו".
אך האם מציאת הייעוד ומימוש כל הפוטנציאל שלנו יהפוך אותנו למאושרים יותר? עשירים יותר? מסופקים יותר?
לא בהכרח!
קראתי כעת כתבה על מוצארט. אין ספק שהאדם מימש בפול גאז את הייעוד שלו והביא את הפוטנציאל הגלום בו לכלל פריחה.
מוצארט הגאון הותיר אחריו 600 יצירות מופלאות. אבל הידעתם באיזה גיל הוא נפטר? 35. האם היה מאושר בחייו? לא כל כך בטוח. וזאת למרות שהגשים לגמרי את ייעודו. האם היה עשיר? אין ספק שהוא היה יכול להיות עשיר בשל גאוניותו, ברם הוא נישא לאישה שנטען שהיא בזבזה את רוב הכסף.
במאמר ב – MSN נכתב: " 1791 הייתה שנת חייו האחרונה של מוצרט, וחוקרים רבים רואים בה את שנת השיא של יצירתו. למרות ההידרדרות בפופולריות שלו ובמצבו הכלכלי, בשנה זו כתב מוצרט את הקונצ'רטו האחרון שלו לפסנתר, השלים את הלחנת האופרה "חליל הקסם", ובאופן מיסטי למדיי חיבר רקוויאם – תפילת אשכבה למת. מוצרט לא הספיק להשלים את היצירה, שכן ב-5 בדצמבר 1791, כשהוא בן 35, הלך לעולמו. את הרקוויאם השלים אחד מתלמידיו."
דהיינו, אין קורלציה בין הגשמת הייעוד, שהגיעה לשיא, לבין המצב הבריאותי הירוד וכן ההידרדרות בפופולריות ובמצב הכלכלי.

דוגמא נוספת היא סטיב ג'ובס. הוא היה גאון ולגמרי מימש את הייעוד שלו. דברים רבים השתנו בעולם בזכות הטכנולוגיות שהוא המציא. אבל האם המימוש העצמי שלו הפך אותו לאדם מאושר? לאו דווקא. האם הוא הפך לאדם עשיר? בהחלט. אבל בסוף שנותיו כספו הלך כמו שאומרים לתרופות. האם הגשמת הייעוד שלו הפכה אותו לאדם טוב יותר? לאו דווקא. סופר שהוא התנכר לבתו.

אני סבורה שכמו בכל דבר, כך גם בנושא הגשמת הפוטנציאל ומימוש הייעוד – רצוי שיהיה איזון. כשאדם עוסק ומתמקד בעיקר בהגשמת הפוטנציאל שלו, אזי יש להניח שאכן הצד המקצועי שלו יפרח. אבל מה עם שאר תחומי החיים? מה עם חיי האהבה שלו? האם העובדה שאותו אדם שקוע כל היום בעבודה, מאפשרת לו יצירת קרקע פורייה להצמיח אהבה טובה? האם סופר שכותב כל יום כל היום, ומוציא תחת ידיו יצירות מופת – משקיע מספיק בבני משפחתו? באהוביו? בעצמו? במצבו הבריאותי?
ניתן מן הצד השני לקחת כדוגמא את טוני רובינס, הקואצ'ר הכריזמטי. לפי מה שניתן לראות עליו, לפחות לדעתי האישית, מתקיים בו איזון בין כל התחומים – התחום של המימוש העצמי, הגשמת הייעוד, המשפחתיות, חיי האהבה שלו ומצבו הבריאותי. לכן הוא נראה מאושר, חיוני, והוא גם עשיר מאוד.
להגשים את עצמנו ולממש את הפוטנציאל שבנו זה דבר נפלא וחשוב, אבל בד בבד לדעתי חשוב לשמור על איזון. כשיוצאים מאיזון, דברים חלילה משתבשים.
ומהו הפוטנציאל שלכם ואיך בכוונתכם להגשים אותו? המון בהצלחה.

השאירו תגובה

^ TOP