מה הן השגיאות השכיחות בריצה? כמה מומלץ לשתות ואיך להימנע מכאבים מיותרים / אתר אישה

עשרת הדיברות לרצי מרתון

רגע לפני שאתם יוצאים לרוץ מרתון, ד"ר איתי זיו מסביר מה הן השגיאות השכיחות בריצה. כמה מומלץ לשתות ואיך להימנע מכאבים מיותרים

 run

מרתון סמסונג תל-אביב 2017, אירוע הספורט הגדול ביותר בישראל שהפך זה מכבר למסורת מקצועית וחברתית, חוזר השנה ללב העיר תל-אביב במתכונת גדולה וחגיגית מתמיד. האירוע יתקיים ביום ו', 24.02.17, עם כ-40,000 רצים ורצות הצפויים לקחת חלק באחד מ-6 מסלולים אורבניים מרהיבים: מרתון (42.195 ק"מ), חצי מרתון (21 ק"מ), מרוץ 10 ק"מ, מרוץ 5 ק"מ, מרוץ אופני יד לנכים ומקצה מיני מרתון לילדים (420 מטר ו-1 ק"מ). אירוע המרתון יתקיים ביוזמת עיריית תל-אביב-יפו ובהפקת חברת 'כפיים'.

 מאת: ד"ר איתי זיו

הכנה לריצת מרתון אינה דומה להכנה למרוצים אחרים. מדובר בריצה ממושכת של מספר שעות וההכנה הנדרשת הנה פיזיולוגית ופסיכולוגית כאחד. לא מעט רצים מתאמנים אומנם כמו מקצוענים (מבחינת ההיקפים, עצימות האימון, הציוד וכדומה) אך מתנהלים כמו חובבנים. ויש לכך השלכות משמעותיות על משתנים רבים. על מנת לרוץ מרתון יש צורך להיערך כראוי זאת,  על מנת שלא תהיינה פציעות בסמוך לתחרות או אף במהלכה. ניתן לציין לא מעט שגיאות שנעשות טרם התחלת ריצת המרתון (ובכלל אימוני סבולת ממושכים) אך אלו הנפוצות והעיקריות שבהן:

חוסר בשתייה  אחת הסיבות לתשישות בטרם עת. חוסר בנוזלים מהווה גם גורם סיכון לפציעות ספורט, התכווצויות שרירים, ויסות טמפרטורת הגוף ואף היארעות מכות חום. ניתן לשלב משקאות ספורטיביים המכילים נתרן. וחשוב במיוחד לשתות עד שעה וחצי מהריצה שגם במהלכה חשוב לשתות – אך לא באופן מופרז.

ריצה על בטן ריקה – ריצות ארוכות מצריכות היערכות תזונתית מוקפדת. חוסר בתזונה נכונה יגרום לפגיעה באיכות הריצה, ההרגשה ואף תיתכן הפסקתה בטרם עת בשל עייפות, חולשה, סחרחורות ואף התעלפויות. חשוב להתייעץ  עם איש מקצוע בנושא תזונה – על מנת להגיע בצורה מיטבית לקו הזינוק.

שינוי הרגלים באופן קיצוני סמוך לריצת מרתון – שינוי הרגלים אופייני לרצים מתחילים ויכול להיות הסיבה העיקרית לבעיות  מסוגים שונים בריצה עצמה. לדוגמה- העמסת פחמימות. במידה ולא נהגתם כך עד לפני התחרות הקרובה ובכלל בתחרויות, לא מומלץ להתחיל זאת לפתע. צפויות במקרים אלה בעיות מסוגים שונים כמו: בחילות, נפיחות, אי נוחות במערכת העיכול ועוד.

מחלות לאחר המרתון – סטטיסטית אחד מכל 7 רצים יחלו בימים שלאחר המרתון בשל  חולשת הגוף, נטייה להידבק בזיהומים וירידה בתפקוד המערכת החיסונית. חשוב אם כך, ל'שקם' את הגוף לאחר המרתון ובמיוחד להקפיד על: שינה איכותית, תזונה מוקפדת וצריכת נוזלים מספקת. במידה וחשים שלא בטוב או חלילה בעלייה של חום הגוף חשוב לא להתאמן.

התאוששות מספקת לאחר ריצת המרתון חשוב לנוח ולהפחית עומסים לפרק זמן של 25-30 יום בממוצע ואז לבנות כושר בהדרגתיות. מספר ימים לאחר המרוץ ניתן כבר לחזור להתאמן. ניתן ואף מומלץ לעסוק בפעילויות ללא אימפקט כמו: שחייה, רכיבה על אופניים או קרוסטריינר. כל זאת ללא ביצוע אימוני איכות (בדופק גבוה).

ה"קיר" – תחושה של חולשה, בחילות, עייפות, בלבול וחוסר התמצאות המתבטאת בקושי רב להמשיך לרוץ וייתכן שיהיה צורך לעבור להליכה או להפסיק את הפעילות בכלל. הדבר נגרם כתוצאה מריצה בקצב מהיר מידי ולא מותאם וכתוצאה מכך – שימוש רב מדי  בגליקוגן כך שהסיכוי לפגוש את ה"קיר" גדול יחסית. ריקון מאגרי הגליקוגן תלוי כמובן ברמת המאמץ (ככל שהדופק גבוה יותר ייעשה שימוש רב יותר בגליקוגן). התחושה היא של יכולת תנועתית מוגבלת, או אי יכולת להניע את הרגליים. אי לכך, החדשות הטובות הן שמדובר על תופעה פיזיולוגית שניתנת למניעה. תוכנית תזונה מתאימה והתאמתה במהלך הריצות הארוכות יהיו המפתח למניעת הפגישה עם 'הקיר'.

קצב ריצה מהיר מדי – במידה והתכנון לרוץ בקצב של 6 קמ"ש את המרתון ולפתע מסיבות שונות (כמו התלהבות יתרה, ריצה לצד חבר שרץ מהר יותר וכו') הריצה מתבצעת בקצב של 5:400 קמ"ש, גדל הסיכוי להיארעות בעיות שונות במהלך הריצה כמו הידלדלות הגליקוגן, תופעת "הקיר", עייפות ותשישות מוקדמת, פציעות. יש להיצמד לקצב המתוכנן ולא לרוץ מהר מדי.

תכנון מקדיםחשוב במיוחד לתכנן מראש כל מה שצריך. כמו: ג'לים, בגדים, נעליים, סיכות ביטחון וחגורת ריצה.

לבוש ונעליים – יש להקפיד לא לרוץ ביום התחרות עם ביגוד חדש או נעלים חדשות (כולל גרביים טובות ואיכותיות). ביגוד חדש מהווה פתח לבעיות מסוגים שונים בשל אי נוחות, כאבים, שפשפות אפשריות ועוד.

כאבים בעת הריצה ולאחריה – אימוני כושר כרוכים לא אחת לתגובות שריריות שונות. לא פעם מפרשים אותם המתאמנים כ'כאב טוב'. כשמדובר לאחר האימון זו, בדרך כלל, תופעת ה- Domss )כאבי שרירים מאוחרים). אך ייתכנו גם כאבים בעת האימון עצמו (כמו למשל ריכוז חומצת חלב בשריר ועוד).

במידה ומדובר בריצת מרתון ולאחר הריצה ישנה תחושת כאב שנמשכת מספר ימים, יחד עם החמרה בכאב, או שהכאב משנה את צורת התנועה של האיבר הפגוע וממשיך גם לאחר שמפסיקים את הפעילות – חשוב לפנות בהקדם לאיש מקצוע. חשוב לשים לב שגם בעת הריצה אם מדובר על כאב שלילי המלווה בהגבלה תנועתית במהלך הריצה, קומפנסציות תנועתיות ועוד, יש לשקול להפסיק את הריצה על מנת שלא ייגרם נזק משמעותי.

לסיכום, ההתנהלות לפני ריצת מרתון, במהלך הריצה עצמה והתקופה שלאחריה מצריכה תכנון מוקדם ומוקד. חשוב להישמע לגוף ולהתייחס לריצה בצורה מקצועית ככל שניתן.

 

ד"ר איתי זיו ירצה במסגרת ההרצאות המקצועיות של EXPO מרתון סמסונג תל-אביב בכיכר רבין, ביום ראשון, 21.2 בשעה 18:00

ד"ר איתי זיו (Ph.D) עוסק בתחום הפעילות הגופנית, ספורט וחדרי כושר ומרכז קורסי הכשרה למדריכים בבית הספר להשתלמויות של המכללה בוינגייט. מנהל תחום הסברה של הסוכנות למניעת סימום בספורט. הוציא לאור את האנציקלופדיה "עוצמות חדשות, כושר במעגל החיים", ויחד עם ד"ר דרור שגיא, הוציא לאור את הספר "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת – השילוב המנצח".

 

 

השאירו תגובה

^ TOP