מָנִיפֶסְט של סטודנטית המעוניינת להתריע… להזהיר מסם האונס  

מאת: ליאת בן דור

מונולוג של אישה השוהה במרכז לנפגעי תקיפה מינית

התמונה להמחשה בלבד

התמונה להמחשה בלבד

יושבת שעות על מיטתי במעונות, מתלבטת האם ללכת לשיעור או לא, מצד אחד עומד על צווארי האיום שיפסלו לי את הקורס בסמסטר הזה, כי החסרתי הרבה מעבר למותר ומצד שני אין לי כוח. אני בטוחה ששוב אראה אותו, ששוב הוא יחייך לי בפנים בזלזול שבא לומר שהייתי חפץ בידיו, שהוא עשה בי כרצונו ואפילו לא מצאתי את האומץ להתלונן, לדווח עליו לגורמים הנוגעים בביטחון הסטודנטים בפקולטה.

שנתיים עבדתי על מנת לחסוך לעצמי את שכר הלימוד, וויתרתי על טיול לדרום אמריקה עם חברותיי ועבדתי כפל משמרות, מאוד היה חשוב לי לא לאכזב את אמי, רוצה לגרום לה נחת רוח ממני, שתתגאה בי, שתעריך את העובדה שלמרות שאכזבתי אותה במהלך לימודי בתיכון, אני אסיים את לימודי האוניברסיטה בהצטיינות, למרות שאין באפשרותה למממן את לימודי האקדמיים.
כשסיימתי את שנה א' עם ממוצע ציונים טוב, הזמנתי אותה למסעדה והנחתי לפניה את גיליון הציונים שלי, ידיה רעדו, היא בכתה, תוך שהיא ממלמלת "תודה לאל" פעם אחר פעם. אחר כך, מרוב התרגשות, לא יכלה להמשיך ולאכול את המנה העיקרית, שכה הקפדתי על הזמנתה עבורה.
אמא בקושי סיימה את לימודיה בתיכון, היא נישאה לאבי עוד קודם שמלאו לה שמונה עשרה, משום שהרתה לו ומשפחתה התעקשה שתתחתן. אבא שירת בצבא כחייל בשרות סדיר והיא גידלה אותי, ולימים גם את אחי, כשהיא עובדת בכל מיני עבודות מזדמנות.
אבא עזב אותנו ועבר להתגורר עם הוריו, עוד קודם שסיים שירותו. אני זוכרת את המריבות הקולניות וכמה שאמא בכתה, זוכרת גם כמה שנאתי אותו על מה שהוא מעולל לה, על כך שהוא מאמלל אותה ולא מתחשב בקשיים שלה ובמאמציה הבלתי נדלים למצוא עוד ועוד מקום עבודה, כשהיא מטופלת בשני ילדים קטנים כל כך.
אמא מעולם לא נישאה שוב, כל כולה היה מוקדש לנו, ילדיה, מעולם לא חסר לנו דבר, אמנם לא חיינו בפאר, אך גם לא בעוני ומצוקה. אבא לעומתה נישא שוב לאחר כשנתיים, כשהייתי בכיתה ח'. האמת שכמעט ואין לי קשר איתו, הוא לא הקפיד לקחת אותנו אליו אחת לשבועיים, כפי שהתחייב והבטיח, כך שהקשר הלך והתרופף, הלך ונחלש.
כשהייתי בכיתה ה', חרטתי עם סכין חדה על ידי הימנית את המילים "לי זה לא יקרה" כי האמנתי שאני אשמור על עצמי ולא אתן לאף גבר לזלזל בי כמו שאבא עשה בנו ובפרט באמא.

אתמול לא נסעתי הביתה כמובטח, לא רציתי שאמא תראה אותי בעליבותי, שהיא תחשוד במשהו, תמיד צחקתי איתה ואמרתי שיש לה עיני נץ, כלום לא נסתר ממנה, וכי איך אספר לה מה קרה לי, איך אעציב אותה, מה אומר?
אינני מצליחה מאז להתרכז בלימודים, התחושה האיומה של חוסר האונים, הבושה, הכעס על עצמי, לא מאפשרים לי לעשות דבר, להתרכז, לצאת בכלל מהחדר, מהמיטה.
הוזהרתי חזור והזהר על ידי חברותי לחדר להיזהר מלקחת שתייה מבחורים זרים, שייראו חביבים ככל שייראו, ואם אני קונה שתייה בבר, שאבדוק שזה בפחית ולא מכוס, טענתן, אזהרתן היתה כל כך נכונה, אז כשנאמרה, חייכתי, לא הבנתי איזה עניין וסיבה מצאו להזהירני, אותי, קצינה בצה"ל, מי שנחשבת לשקולה, עירנית.
מסתבר שלא דַּי, וכי לצורך מה היה עלי להיזהר כל כך, אם דובר במסיבה פרטית בתוך הקמפוס?

את אותו בוקר לא אשכח לעולם, לא ברור לי כלל מה עשיתי בחדרו של … זוכרת שרקדנו יחד ואחר כך התיישבנו ליד הבר, הוא סיפר עד כמה הוא לא מתחבר לאופן העברת החומר על ידי המרצה, כמה שונא את העובדה שזה קורס חובה, שמח שהגעתי ושגם אני חושבת שזה חומר משעמם.
אילו רק היה בחדר כשהתעוררתי כה מעורפלת, יכולתי לפחות לשאול, להיעזר בו בדרכי לחדרי, דרך שנמשכה נצח, דרך שלוותה בהקאות, בתחושה שאני עומדת ליפול כל רגע, תחושה כה רעה וזרה לי, אחרי הכל אפילו אינני מעשנת, אם כך מהו אותו עירפול?
עכשיו, כמה ימים אחרי ולאור התערבות חברתי לחדר, הבנתי שמדובר במה שמכונה "סם אונס" או בשמו המוכר GHB.
ישבתי כל אחר הצהרים של שלשום וקראתי על הנושא ואני יותר מבטוחה שהוכנס לי משהו למשקה, שסוממתי, שנוצלתי מינית.
מרגישה מושפלת, חוששת ללכת ללמוד, שמא אתקל בו, שמא יביט בי בזלזול ויחייך כמנצח, כמנצל, שמא יבהיר לי במבטו עד כמה אני מטומטמת, את עליונותו עלי.
אני כועסת על עצמי, לא יודעת היכן לפרוק את התחושה ויודעת שאילולא אהבתי כל כך את אמא, את אחי, הייתי שמה קץ לסבל הזה, לחיי.

******************************
הבהרות:
1. "מניפסט או מנשר בעברית הוא גילוי דעת או הצהרה פומבית, המתארת רעיונות, עקרונות, אמונות, ערכים ומטרות של אדם, תנועה או ארגון.
מניפסט בדרך כלל עוסק בתחום הפוליטי והחברתי או בתחום התרבותי."
2. פרסום המניפסט אושר לי לפרסום על ידי אותה סטודנטית ששיתפה במטרה להזהיר כמה שיותר נשים צעירות, להתריע… להאיר על הסיכון, התופעה.
3. לבקשת המספרת, לא הוזכרו שמות ולא את שם המוסד האקדמי בו היא לומדת, על מנת לשמור מכל משמר על חשיפתה.

 

 

השאירו תגובה

^ TOP