ביטחון עצמי – מילה גסה? 

מאת: טל בוקריס

 

"אין האופה מעיד על עיסתו"…. פתגם מוכר ונכון לכל הדעות – נכון? אז זהו, שלא בהכרח.
שהרי אם לא יעיד האופה על עיסתו איך נדע אם לקנות אותה? ואם לא מעיד האופה על עיסתו, אז למה הוא מוכר אותה? ואם לא העיד האופה על עיסתו, איך הפך בכלל לאופה? ומי יעיד אם לא הוא…? מישהו היה חייב לומר שהעיסה טעימה על מנת שהאופה ירצה להכין ממנה שוב ושוב ואם לא הוא העיד על עיסתו, אז וודאי מישהו אחר העיד, אבל הוא כנראה לגמרי הסכים.
אז גם אם האופה לא מעיד על עיסתו הוא כנראה בהחלט חושב שהיא טובה מספיק ושהוא טוב מספיק אם הוא אופה אותה כל פעם מחדש וזה בסדד.
ביטחון עצמי, הערכה עצמית, אלו הם תכונות חשובות להצלחה, לאיכות חיים ואפילו לאושר. אדם בעל ביטחון עצמי הוא אדם שחולם, מעיז, מנסה, עושה וכנראה שגם לבסוף מצליח, ואם קרה שלא הצליח בפעם הראשונה או בשנייה, הוא ממשיך לנסות, כי הוא יודע שבסופו של דבר ההצלחה תגיע. רוחו לא נשברת בתהליך, להיפך היא מתחזקת וביטחונו האישי הוא הדלק שעוזר לו להמשיך עד לשלב ההצלחה. אז כן, ביטחון עצמי זו תכונה שיש לשאוף אליה, לחנך את ילדינו לכאלה וללמד את מי שאין לו. ביטחון עצמי, זוהי תכונה נרכשת ולסביבה שאנו גדלים בה יש יכולת השפעה רבה על דרגת הביטחון שלנו בעצמנו אך לא רק לסביבה יש יכולת השפעה, אלא בעיקר לעצמנו.
כהורים חשוב לדעת שזו אחריות שלנו לגרום לילדינו לרכוש ביטחון בעצמם, כאשר ילד מגיע עם ציור יפה מהגן או ציון טוב מבית הספר אנחנו, ההורים תמיד מאד גאים ומשבחים אותו על כך וזוהי תגובה נכונה ואפקטיבית, בדרך זו של שבח, עידוד, שיקוף (ועוד כמה "כלים" חשובים) אנו, ההורים, מעבירים לילד את המסר שהדרך שבה פעל היא הדרך הנכונה להשגת יעדים ועל ידי כך מקנים לו את הביטחון בעצמו ובמעשיו ובעזרת זה, ילמד בעתיד לבטוח ברצונותיו, מעשיו, צרכיו, בחירותיו, החלטותיו ועוד.
מבוגר חסר ביטחון, חווה לרוב תחושות החמצה משום שהפער בין מה שהוא רוצה לבין מה שקיים בחייו רק הולך וגדל עם השנים וגם אם הוא מנסה, חוסר בטחונו יהיה תמיד בעוכריו. אך כאמור, ביטחון עצמי זו תכונה נרכשת ולכן בעזרת תהליך "אימון" יוכל המבוגר לרכוש אותה.
ונחזור לאופה,זוכרים אותו? אחד הדברים החשובים בביטחון עצמי – הוא מידת הביטחון. ולכן האופה, למרות שיודע שעיסתו טובה וממנה יוכל לאפות לחם טעים ועוגות מתוקות, שומר על צניעות ואופה אותן מבלי שידבר עליהן יותר מדי, כי כמו בכל דבר בחיים, גם בביטחון עצמי צריך גבול ואיזון. הצניעות זו מידה יפה לכל הבריות ושחצנות היא מידה גסה ואולי אף וולגרית, האיזון נמצא בין שתי תכונות אלו והוא הענווה: המקום שבו אדם מודע ליכולתו, כישוריו, מראו וערכו ובסך הכל אוהב את עצמו אך יחד עם זאת מודע לעובדה שיש לאחרים מה ללמד אותו, להציע לו ושיש אחרים שודאי טובים ויפים ממנו. אדם בעל ביטחון עצמי מבין שיש מקום לטעויות בחייו אך אין הם מאיימות עליו ואינן פוגעת בו ובזכות הביטחון בעצמו הוא מבין בכוחה של הטעות ובאמת לומד ממנה וצומח.
כן, ביטחון עצמי זו לא מילה גסה, זו תכונה נרכשת שבאחריות כל הורה לחנך את ילדו כך שיגדל להיות ילד, נער ומבוגר בעל ביטחון והערכה עצמית במידה הנכונה והמאוזנת אז אם אתם חשים חסרי ביטחון – עשו את כל מה שצריך כדיי ללמוד איך להיות בטוחים בעצמכם, וכפי שכבר ציינתי,  אפשר להתאמן בזה.
ובמידה ואתם בעלי ביטחון – זכרו את האופה והעיסה – תמשיכו לאפות, כי אתם יודעים שאתם טובים, אבל אין צורך לדבר על זה כל הזמן.
וטיפ קטן ממני: גם אם אתם מאד בטוחים בעצמכם, אל תמהרו להראות זאת לעולם, שמרו את התחושה הזו לפעמים לעצמכם, יש בזה מידה של חן ומעורר סקרנות. ואם אתם חשים חוסר ביטחון, אל תמהרו להראות זאת לעולם, ישנה תמיד האפשרות שרק אתם מרגישים זאת והעולם רואה אתכם אחרת, תאמינו לי – אני יודעת! 🙂

טל בוקריס, מאמנת אישית

השאירו תגובה

^ TOP