מָנִיפֶסְט של אישה שבתה חוותה כמוה תקיפה מינית 

מאת: ליאת בן דור

ליאת בן דור מתנדבת במרכז סיוע לנפגעי תקיפה מינית. להלן מונולוג של אחת הנפגעות במרכז.

כמה שהחיים מורכבים… מפתיעים… יכולים להביא לכדי אכזבות, התנפצות של "פרות קדושות"… מיתוסים… דעתנו על עצמנו, על הסובב אותנו, לטוב או לרע. עובדתית, אנחנו לא חיים בתוך בועה, לא מנוטרלים מצריבת החיים את נשמתנו לאורך כל תקופת חיינו, בפרט צריבת כל אותן צלקות שאנו נושאים איתנו מתקופת הילדות.
אילו היתה לנו אפשרות להתבונן לתוך נבכי נשמתנו ממעל, אני בטוחה שהיינו רואים אלפי מחלפים, הסתעפויות, דרכים ללא מוצא ורצף אין סופי של סימני שאלה. כאֶם, אני יודעת שאת תוצאות עשייתנו, חינוך ילדינו, עיצובם, אנחנו יכולים לראות נכונה רק כשהם הופכים לבוגרים העומדים בכוחות עצמם ועל רגליהם, מגובשים דָּיָם, באופיים, התנהגותם, מיצוייַם האישי והמקצועי.
ולמה אני אומרת זאת? רק משום העובדה, שאין בית ספר להורות, רק בבגרותנו, אנחנו והורינו, יכולים להבין אילו טעויות חינוכיות הורינו עשו אתנו, כמה חסרו לנו דברים מסוימים מהם, כמה כאב ו "שריטות" ירשנו מהם, ולא בהכרח משום שהיתה להם כוונה להרע לנו, ממש לא, שכן אני מאמינה, בלב שלם, שדרכם וכוונותיהם היו טובות.
כאם אני לא מצליחה להבין איך ניתן להפלות בין ילד לילד, לאהוב אחד יותר מהשני, ועוד פחות, איך אמהות יודעות שאבי המשפחה או אחד הבנים מתעלל מינית בבתן… בנותיה, והן או מתעלמות או משתפות פעולה, אם בשתיקה ואם אחרת.

חדשות לבקרים אנחנו קוראים על מקרים מזעזעים כאלה, ונשמתי מתכווצת בי, כל תא ותא בגופי זועק "למה?" כולי דרוכה לזעוק בקול רם "לא עוד!!!" לא לעוד בנות צעירות… לא בכלל!!!
אין חדש תחת השמש, עולם כמנהגו נוהג, קראנו על גילוי עריות במקורות, בתנ"ך, גילוי עריות הוא אחת משלוש העבירות שנאמר עליהן "יהרג ואל יעבור" והנה באים סיפורם של לוט ובנותיו, אמנון ותמר ועוד, ומוכיחים שזה היה וקרה לפני למעלה משלושת אלפים שנה. אותו דבר ניתן להצביע ולומר על התקופה ההלניסטית בה בלטה ביותר התופעה.

ובכל זאת אני שואלת, איזה צורך מוצא סב בבעילת נכדתו, באב את בתו… בנותיו?
לדאבון לבי, לפני כחודש ימים שכן חייכן, שנהג לקדם פני מדי בוקר בברכה, נאסר ונכלא, לאחר שהסתבר שלאורך שנים כפה עצמו על בנותיו הצעירות ובעל אותן, בעוד האם מתבוננת ולא באה לעזרתן, לא מנעה זאת, רק מחשש שמא בעלה ירביץ לה או יתגרש ממנה. זה מזעזע בעיני, בפרט משום שסיפורים כאלה רק שולחים אותי להיזכר שגם אני הייתי קורבן לגילוי עריות, גם בי הדבר צלק לנצח.
פתחתי ואמרתי: " כמה שהחיים מורכבים… מפתיעים… יכולים להביא לכדי אכזבות, התנפצות…" זה אכן כך, ממש תחת אפנו ומולו.
בעבר על כל הנושא הוטל טַאבוּ, לא דברו עליו, בקושי בחדרי חדרים, אלא שעכשיו הולכות ונחשפות יותר ויותר פרשיות, ששולחות להבין שתופעה חולה זו נמצאת בכל המגזרים. פה נחשד רב קהילתי, שם נשיא המדינה, פה אב ושם אח ואני יושבת קפואה מול מרקע הטלויזיה ומרגישה שגופי מאותת לי מצוקה, שולח להרגיש שגם אני חוללתי, שגם בי ובגופי עשו זוועות, שאין המקום והדף יכולים להכיל את מידת חוסר ההגינות והגועל שאני חשה בבואי להעלותם על הכתב.
אני בוחרת לא לחשוב שאני קורבן, למרות שהייתי רכה בשנים ולא ניתנה לי זכות הבחירה… לא שאלו לדעתי, לא חיכו להסכמתי.
אני מקבלת זאת כפי שזה, מודה כיום על מה שיש לי ויותר מכך, על כך שאני לא מאפשרת לזה להשתלט עלי ועל נפשי עד כדי ערעורה, שכן הכי קל היה להישאב לכאב וממנו לדיכאונות ולהגיע עד לכדי פִי-פָחַת ואולי אף כדי לקיחת חיי בידי.

ומה אני כאֶם צריכה להרגיש לאחר שבתי שיתפה אותי וסיפרה שאף היא "סוחבת" איתה סיפור לא קל של התעללות מינית מילדותה? את עובדת התעללות נער בוגר, אח של חבר שלה מהגן, שכפה עצמו עליה?
הקשבתי לה בשקט, הבטתי בה והודיתי לה ששיתפה, לבי לא זאת בלבד שהחסיר אי אילו פעימות וחשב להתנתק ממני מכאב, הוא אף שלח אותי לשאול עצמי, אין ספור פעמים, איך זה קרה מתחת לאפי ולא ידעתי על כך? איך לא שמרתי עליה מכל משמר? אחרי הכל בעלת ניסיון הנני. האם להלקות עצמי ואת נשמתי? האם לחשוב בהיגיון ולומר לעצמי, שאי אפשר בכל פעם שנשלח את ילדינו לחבריהם, לחשוש שמא איזה קרוב משפחה שם, יסרח ויעשה לבתנו את הנורא מכל?
כשבתי סיפרה לי, הקשבתי לה בשקט, הבטתי בה והודיתי לה ששיתפה ומאז הנושא לא עלה, אך רק אני יודעת שהוא שם אצלה, ממש כמו אצלי, ושלעולם אין לדעת מתי יצוף ויציף, מתי יעכיר מצב רוחנו ומתי יחזיר אותנו לאותה טראומה, שלעולם לא תתאדה מתוכנו, לא תפסיק להזכיר שהיא חיה וקיימת, משפיעה ובועטת.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

המניפסט אושר לי לפרסום על ידי אותה מטופלת ששיתפה ופרקה לא מעט ממועקותיה לאורך השנים..
לבקשת המספרת, לא הוזכרו שמות, על מנת לשמור מכל משמר על חשיפתה ועל שלום המשפחה ובריאות נפש בתה.

 

 

השאירו תגובה

^ TOP