סיפור האהבה שלי ושל בעלי

מאת: סנדי סויסה

 

סנדי סויסה

 

סיפור האהבה של בעלי ושלי

זה היה ב- 2006. חזרתי מחו"ל. לא ידעתי כל כך מה אני רוצה מעצמי. החלטתי לשכור דירה, ומצאתי דירה מושלמת במחיר שאוכל לעמוד בו. רצה הגורל ולא הצלחתי להגיע לחתימת החוזה כי נתפס לי כל הגוף והייתי חולה מאוד. ויתרתי על הרעיון. באותה תקופה רציתי מאוד להתחיל ללמוד רייקי ועיסוי שוודי ולא ידעתי איך אשלם גם שכירות וגם לימודים אז נרשמתי ללימודים וחיפשתי דירה עם שותפים. מצד שני של הסיפור היה בחור צעיר שחיפש נואשות שותפים לדירה כי אם לא, הוא היה אמור לצאת מהדירה אבל הוא לא ויתר ולא הכניס כל אחד. הוא ברר את השותפים שבאו לראות את הדירה. אני הייתי ביניהם. ברגע שראיתי את הדירה ידעתי שאני הולכת לגור שם, למרות שהיו איתי כמה אנשים שראו את הדירה והיו בטוחים שזה הם שהולכים לגור שם.

כשכולם יצאו מהדירה כולל אני, קיבלתי סמס מהדייר שכתב לי: דברי איתי כשתהיי לבד. מיד התקשרתי, עליתי שוב והייתה כימיה מטורפת ביני ובינו. נכנסתי לדירה ואחרי שבועיים זה כבר הפך לסיפור אהבה.

בהתחלה היינו ידידים שנהנים מהחיים, לא היה קל להכניס את הבחור למערכת יחסים הוא גם קטן ממני בשלוש שנים אז זה היה מורכב. לאחר חצי שנה של ידידות הפכנו את מערכת היחסים לרצינית. הוא הציע לי נישואין אחרי שנתיים וחצי (כבר לא יכולתי יותר)  והיום אנחנו נשואים כבר 4 שנים ויש לנו 2 בנות מהממות!!

בעלי הוא אדם מדהים שמדריך אותי בהמון תחומים. בחיים בעיקר. אני אישה עצמאית ופורחת בתחום המקצועי, אמא סבלנית ובעלת תובנות רבות על החיים והכל בזכותו. יש לציין שלשנינו יש את החיים שלנו (אני במקצוע שלי והוא בשלו) ונפגשים באמצע לניהול הבית. לכל אחד יש את החופש שלו ואנחנו לא מונעים אחד מהשני לעשות דברים שעושים לנו טוב והמצב הכלכלי לא עוצר אותנו. חיים בצניעות והמון אהבה. אני מאמינה ששכחתי עוד כמה פרטים אבל העיקר כתוב. פשוט סיפור אהבה!

 

אם יש לך סיפור אהבה מופלא – אנא שלחי למערכת אתר אישה – hrimon@gmail.com

 

אתן מוזמנות להצטרף לדף האוהדים של אתר אישה בפיסבוק. עדכונים, כתבות ונשים מקסימות.

האם ניתן למשוך אהבה ספציפית?

מאת: אלכס זיו

האם אפשר למשוך אהבה ממישהו או מישהי ספציפית לחייך?

איך אפשר לחדש את הזוגיות עם מישהי שהחליטה להיפרד ממך ואתה עדיין אוהב אותה?

 

 

 

הנה מאמר נפלא של אלכס זיו, מאתר "הסוד", שבו הוא עונה לשאלה – האם ניתן למשוך אהבה ספציפית לחיינו?

בתוך המאמר יש גם סרטון נהדר!
שווה לקרוא ולצפות.

http://hasod.co.il/articles/attracting_specific_person.htm

 

 

 

אתר אישה – אהבה היא משחק לילדים גדולים

מאת: ד"ר צביה גרנות

אנחנו יכולים לבוא אל מערכת יחסים משני מצבי נפש: מאגו או מאהבה. אין מקום אחר. ובתהליך של ייעוץ זוגי ההבדל בין שני המצבים ניכר מאוד. אנחנו יכולים לבחור במצב נפשי שרוצה לתת אהבה, או במצב נפשי שמצפה לקבל אהבה. והמצב הנפשי שבו נבחר ימגנט אלינו את המצבים המתאימים לו: האגו ימשוך אליו מחלוקות ומריבות שלא נפתרות, התודעה האוהבת תזמין עבורנו דילמות משותפות שיאפשרו לנו להעמיק את ההבנה בינינו. ובתהליך של ייעוץ זוגי אנחנו לומדים לבחור את המצב הנכון.

האגו מתקיים מתוך הציפייה שיאהבו אותנו. כשאנחנו באים מהאגו אנחנו עסוקים כל הזמן בפיקוח על בן זוגנו אם הוא אוהב אותנו מספיק, מכבד מספיק את הצרכים שלנו ונענה מספיק לרצונות שלנו.

כל דבר שהוא עושה הוא מבחן לאהבתו, והאהבה שאנחנו מעניקים לו תלויה במה שנקבל ממנו. אם הוא יעריץ את עפר רגלינו נאהב אותו מאוד, ואם הוא יגלה מורת רוח מהתנהגותנו יתרוקן לבנו מאהבה, ואת מקומה יתפסו כעס ועלבון. כשאנחנו באגו אנחנו אוהבים לא את האדם, אלא את מה שאנחנו יכולים לקבל ממנו. זאת הסיבה שיש לנו כל כך הרבה ציפיות ממנו, וכל כך הרבה תביעות כלפיו. ומכיוון שאיש לא יכול ולא צריך לעשות את השני מאושר, האגו מבטיח לנו רק אכזבות ותסכולים.

התודעה האוהבת היא השתוקקות להעניק אהבה ככל שיש בלבנו, והכרת תודה על האהבה שאנחנו מקבלים, בכל כמות ובכל צורה. מתודעה אוהבת אנחנו נותנים ומקבלים את המתנה הגדולה ביותר, את האהבה כפי שהיא, בלי חשבונות, בלי פנקסנות, בלי טינות.

שני מצבי הנפש האלה מולידים שני סוגים של מערכות זוגיות: יחסים שבהם בני הזוג עושים הכל כדי להעצים זה את זה, ויחסים שבהם בני הזוג עושים הכל כדי לכווץ אחד את השני. אנחנו יכולים להעצים אחד את השני רק אם אנחנו מסוגלים לאהוב את השני עם החולשות שלו, עם ההתנגדויות שלו, גם כשהוא מעדיף את הדרך שלו, ואפילו כשהוא קר אלינו.

זה כאילו שאנחנו יכולים לבחור בין שני משחקים שונים: משחק האגו הוא "אתה אשם אני בסדר". משחק כזה מוליד באופן בלתי נמנע האשמות, כעסים, עלבונות ותסכולים. כל אחד מבני הזוג משתדל להאשים את השני בכל מחלוקת או חוסר הבנה, וכל אחד מבני הזוג מרגיש שהוא הצד הפגוע. זה משחק שאין בו מרוויחים, יש רק מפסידים.

המשחק השני נקרא "אתה בסדר אני בסדר". זה שם המשחק של התודעה האוהבת, ויכול לשחק בו רק מי שוויתר על המטרה הקטנונית להיות צודק, ובחר במטרה גדולה הרבה יותר: להיות מאושר ואוהב וחכם.

גם במשחק הזה מרגיש כל אחד מבני הזוג שיש לו זכות להיות נאהב, אבל בניגוד למשחק האגו, במשחק האוהבים אנחנו לא דורשים אהבה אלא יוצרים אותה, אנחנו לא מצפים לאהבה אלא מציעים אותה, אנחנו לא חושבים שאהבה מגיעה לנו אלא אנחנו מאצילים אותה. ואנחנו יודעים שאנחנו יכולים לממש את יכולתנו להיות נאהבים רק אם ניתן את חלקנו ונלמד לאהוב בדרך בוגרת.

ד"ר צביה גרנות

מטפלת זוגית – מטפלת אישית

ה'אחת', הזנב והלב. או, בקיצור… 'תיק האקסית'  

חשבתי לי על כל האקסיות שצברתי במהלך שנותי הרבות, חשבתי על כך שהנה סוף סוף אני באמת משאירה אותן מאחור… 

מאת: נהר

womannice

בדיוק או בערך לפני חודש או חודשיים… הלכתי לי ברחוב הדסה, היכן שהיה פעם מזמן גן החיות התל- אביבי, וחשבתי לי על כל האקסיות שצברתי במהלך שנותיי הרבות, חשבתי על כך שהנה סוף סוף אני באמת משאירה אותן מאחור… משחררת, מתנקה. ובכל זאת… אחת 'נתקעה' לי… כן . טוב נו… זו היתה ה'אחת'.
לא משנה שכבר עברו 20 שנה מאז, וכמה מערכות יחסים משמעותיות אחרות, היא שרדה את ליבי, והוא, הלב, סירב באותה 'עריכה מחדש' שניסיתי להשלים באותו היום, לשתף פעולה לגביה.

 

עבר חלף היום, וכשבוע וקצת לאחריו אותה אישה בדיוק, למרות היותה משתכנת דרך קבע ביבשת אחרת, רחוקה עד מאוד… ישבה לצידי על חוף הים. כן, פשוט כך… פלאי הטבע האנושי, סינכוניזציה.. היא הגיעה שלא בידיעתי המודעת (אך ליבי, אוי ליבי… הוא חש בקרבתה), שתינו ופטפטנו על הא ועל דא. חיכיתי לפגישה הבאה ותיכננתי את מהלכיי בדקדקנות לא אופיינית. גמלה בליבי החלטה, הפעם אני מציעה לה לחזור אלי לנצח, ואם תסרב, אדע שאפשר באמת לשחרר גם אותה.

היא סרבה.

אז ככה זה, כשמפנים את המקום, הוא מתמלא מחדש. וזה ממש במדויק מה שקרה לי. אילו הייתי מודדת זמנים, הייתי מייצרת ניסוי מדעי.
בפעם הראשונה בחיי, חיי האהבה, החיים ה'רומנטיים'.. (30 שנה כמעט) הייתי באמת ובתמים חסרת זנב מזדנב של איזה רגשי אשמה, חרטה, או געגועים, כמיהה, וכולי לאיזו אקסית אחת לפחות, גם אם הייתה רק רומן שלא נסק או סטוץ שטמן בחובו הבטחה ליותר… לא משנה, כולן היו תקועות שם כמו פקק בצנרת וכמעין אבולוציה טבעית של המופלא מכל… טבע הדברים, ומהלכם שבנפש… הגיע היום הזה שאמרתי בו די.

כעבור מספר ימים בהם חוויתי את החופש הנפלא מעברי והתגעגעתי שוב להתרגש, גיליתי את העולם הוירטואלי ואת אתרי ההכרויות, יכולתי 'להתחיל' עם כמה נשים בו זמנית, יכולתי ללמוד עליהן המון מאופן כתיבתן והתבטאותן, יכולתי לכתוב, נסקתי לי בהתמוגגות ילדותית אל המרחבים החדשים ובפעם הראשונה בחיי… יצאתי ל'בליינד דייט'.

פגשתי בה, מן הסתם, דרך אופן כתיבתה, שהיה, יש לומר… מרתק. וכשראיתיה פנים אל פנים – לבי התמתק.
הגענו לדייט השני… חיכיתי בפינת הרחוב, וכשסובבתי את פני משטפחה קלות על כתפי, ראיתי מולי… אישה תמירה ויפה, פראית משהו… אצילית משהו, עם חיוך כובש, נמסתי. המתוק היה לדבש סמיך.
ישבנו לאחר שיטוט יסודי בשכונה, בשולחן פינתי בחצרה של פלורנטין, היא הזמינה וויסקי, ולגמה אותו כאצילה פראית… היא דיברה והבחנתי בצלקת הקטנה שמתחת לעינה השמאלית… וכך, בקיצור…
התאהבתי. אולי פשוט צריך חלל פנוי ואז הלב, כמו לוויין אלוף מוצא כבר את הדרך לאחת הזו שאת כבר נואשת מלמצוא, וברוב טובו הוא גם מאפשר לה את הכניסה המרשימה והבוטחת, שבה אותה אחת כה התאפיינה.

אך… לא חלפו ימים רבים ונחשף לו …זנב לתפארת, לא סתם פלומה, ושוב 'סיפור האקסית' … (שלה..) עלה. ואני, מצדי, הבחנתי בכך שלהיות חסרת 'זנב' זה משהו שצריך להסתגל אליו. נמהרתי למלא את החלל במקום להותירו קצת מהורהר, חולמני… לעבד את חומריו ולאבד את עברו. ומה שקרה הוא שכל ה'ג'יפה' התנקזה מהצינורות שהיו סתומים זמן רב ישר אליה… והיא, מן הסתם, לקחה צעד אלגנטי לאחור, כי מה צריכה הבתאדם לשמוע שאת סובלת מפחד נטישה… מחרדת דחייה… ועוד…
כל מסעי התיקון של ליבי אותם נפשי צריכה היתה לעבור לבדה, שוגרו במקום זאת הישר אליה. בקיצור,
… too much information… much too soon . והיא, אספה את זנבה ונסה על נפשה.

הלכתי לי בשדרות בן גוריון… כן, המובילות לאותו גן חיות שהיה פעם… ותליתי מודעות :
'אבדה אישה תמירה , בעלת הליכה גאה, עם צלקת קטנה מתחת לעין שמאל, עיניים ילדיות וחיוך כובש.
היא ניחנה בשילובים נדירים של אצילות ופראות, חספוס ועדינות. ואני אוהבת אותה, הלב שלי נשאר על שולחנה, כמו הסנה… בוער אך לא מאוכל.'

חשתי בטפיחה קלה על גבי, הבטתי אחורה וראיתי את… זנבי.

 

ריגושים והתאהבויות וירטואליות 

בסיומו של כל דייט הייתי מגיעה הביתה, פותחת את המחשב ומגלה שיש עוד לפחות 20 פניות שהגיעו אלי באותו יום… 

מאת: ד"ר רבקה נרדי

בחרתי בנושא זה כי הוא מסקרן אותי, לא רק כמטפלת אישית וזוגית, אלא כאדם פרטי המנסה להבין את השינויים העצומים המתחוללים בחיינו, גם בתחום האהבה. אני שואלת את עצמי האם היום, בשנות האלפיים, השתנו פניה של האהבה, ההתאהבות? האם אנחנו, נשים וגברים כל כך אחרים מנשים וגברים בדורות קודמים? הרי מאז ומעולם נשים וגברים התאהבו זה בזו, אולי בסתר (כי הזמנים היו אחרים), התגעגעו, התרגשו וחיפשו ריגושים בחייהם. נכון רובם לא יכלו בימים ההם לממש את חלומותיהם. בעולם המסורתי (שקיים עדיין בחלקים רבים של עולמנו המודרני) – חלקם הסתכן למען האהבה, הרוב הגדול ויתר אך המשיך לחלום בסתר. נשים וגברים, בעיקר נשים ידעו אז כי אין להן ברירה. היה עליהן להינשא לאיש כדי לשרוד. הגברים – הגברים זה סיפור אחר לגמרי. רבים מהם יכלו להרשות לעצמם חיים כפולים – אשה חוקית בבית ואשת סוד, פילגש המיועדת אך ורק לעינוגי האהבה החושנית.

אז מה באמת השתנה?
הכול השתנה. מעמד האשה השתנה. נשים תבעו לעצמן חופש אישי. גם באהבה. מאז שנות הששים של המאה הקודמת עלה גם מעמדו של הפרט, האינדיבידואל. זה הוביל את כולנו – נשים וגברים לחיפוש מתמיד אחר האושר האישי. כי עכשיו מותר. זה לגיטמי. זה נורמטיבי.

אבל השתנה עוד משהו בסדר גודל של מהפיכה. הטכנולוגיה חדרה לחיינו באופן שהיא החלה להתערב בדפוסי החיזור שלנו וגם ברגשותינו. עכשיו, שזה כל כך מזמין ומפתה ומקובל לחפש בן או בת זוג בעזרת צ'אטים, אתרי דייטים ופורומים למיניהם, הופכת אותה כמיהה לריגוש לדבר שבלעדיו אנחנו לא מוכנות ומוכנים יותר. הריגוש הפך לאלוהים החדש (ישן) שלנו – רק שעכשיו זה לאור היום. כמה שיותר – יותר טוב.

כמה מילים על עוצמתה הפסיכולוגית של חווית הריגוש
ריגוש טוב יכול למכר (מלשון התמכרות). הוא באמת עוזר לנו לשכוח את כל מה שאפור בחיינו. בעזרתו אנחנו חשות וחשים את דופק החיים שלנו, את התמצית. בעזרתו האנרגיה שלנו קופצת לשמים. ואולי יותר מכל – בעזרתו של ריגוש טוב רובנו חוות וחווים את העולם כשייך לנו. כבר אמרנו קודם – אין חידוש בכמיהת האדם לריגושים, אך יש חידוש בעוצמת התביעה שלנו לנוכחותו המתמדת בחיינו. זה עובד עלינו עד כדי כך שיש מי מבינינו שיתבלבלו וימאסו מהר מאוד בכל קשר שאינו מספק את החוויה במלואה.

הנה קטע מראיון שערכתי עם אשה צעירה (הראיון המלא נמצא בספרי "נשים חסרות מנוח", פרדס, 2007, עמ'.143-144):

"בסיומו של כל דייט הייתי מגיעה הביתה, חולצת נעלים, מדליקה סיגריה, פותחת את המחשב ומגלה שיש עוד לפחות 20 פניות שהגיעו אלי באותו יום. אז למה באמת להתפשר על נמוך? וכך נהייתי מכורה. כל הבנות במשרד שעבדתי בו עשו אותו דבר. כל בוקר חילקנו חוויות, ריכלנו על כל "כרטיס חדש" שהגיע – "כן שווה", "לא שווה" ועזרנו זו לזו לכתוב תשובות. צחקנו והתבדחנו ונראה היה שאף אחד לא לוקח את כל העניין ברצינות. בתקופה ההיא היו לי מפגשים משגעים, אולי נניח עם כ-60 אחוז מהאנשים. את שמותיהם של רבים מהם אני לא זוכרת, פניהם של רבים מאלו שהתנשקתי איתם מטושטשים בזכרוני, היו שנכנסתי איתם למיטה – ואני בקושי זוכרת אותם (ואני לא מגדירה את עצמי כטיפוס "מזדיין").

ועוד לא אמרנו דבר על אהבות וירטואליות.. הנה ציטוט נוסף מספרי הנ"ל, עמ' 145-146:

"תקשורת באמצעות מחשב מאפשרת לכאורה אינטימיות מזוככת ומיידית שלתוכה אנו יכולים להביא את הפנטזיות שלנו על אהבה ותשוקה כרצוננו, מבלי שאלו יעמדו במבחן המציאות. הייתכן שהמציאות על שפע דרישותיה ואווירת התחרותיות הבוטה הקיימת ב"שוק הבשר" מטילה על נשים וגברים אימה יותר מאי פעם ומבריחה אותם ל"עולם שכולו טוב", נקי וסטרילי מזיהומים אנושיים ?"

מה עושים? – זו השאלה. הרי לא נוכל להחזיר את העולם אחורה. בדרכי האופטימית וגם מהסיפורים שאני שומעת מנשים וגבירם צעירים המבקשים תשובות הולמות למצבם הקיומי אני מאמינה שאפשר לפעול אחרת בתוך הכאוס הזה. אני מאמינה שלמרות "השינוי הקוסמטי" שעובר על עולמנו משהו בסיסי ועמוק מאוד בתוכנו ממשיך לחפש קשר אמיתי, ארוך טווח. רק שעכשיו, למרות שלכאורה כל האופציות פתוחות ולמרות שהכול נראה כל כך נגיש – זה יותר קשה, מתחמק, נעלם לנו. שנות החיפוש מתארכות. יתכן ולו היינו מכניסים ריגושים לחיינו בתחומים אחרים (יצירה, לימוד, התפתחות אישית, התנדבות, עשיית טוב ועוד…), היינו מוכנים ומוכנות להוסיף עוד מימד חשוב למיפגשים שלנו: השתהות, הקשבה, אולי פחות לבדוק את בן/בת הזוג הפוטנציאלי כ"סחורה". כל זה כמובן בניגוד לחווית הריגוש שהיא מהירה – "כאן ועכשיו, והכול".

הרבה אומץ וגם נחישות צריך כדי לצאת מ"הבועה הוירטאלית" ולסגל לעצמנו שפה אוטנטית במיפגשינו הרומנטיים. אולי פחות "פוזה" ויותר אותנטיות.

 

ד"ר רבקה נרדי – בעלת תואר דוקטור בפילוסופיה עם התמחות בפסיכולוגיה חברתית ומגדר. מנהלת ומקימת מכון "דיאלוג" (1990), סופרת, מרצה, מנחה ופסיכותרפיסטית אישית וזוגית. נמנית עם אנשי המקצוע המובילים בישראל בתחום הטיפול בזוגיות ובהעצמת נשים.

הצטרפו לדף האוהדים של אתר אישה בפייסבוק, וקבלו בחינם כתבות מעניינות ואירועים שלא כדאי לפספס

אתר אישה – הכל בשבילך