"לאהוב את מה שיש" – תמיד? בכל מצב?

מאת: חגית רימון

חגית רימון
חגית רימון

 

"לאהוב את מה שיש" זו אחת ההמלצות שאיני מסכימה איתן. כלומר, זה יכול להיות נכון לפעמים, אבל לא תמיד ובכל מצב.

האמירה הזו – לאהוב את מה שיש – גורמת לאנשים להישאר בדירה שהם לא אוהבים, בזוגיות שאינה עושה להם טוב, בעבודה לא מספקת…
מדוע "לאהוב את מה שיש", כאשר רגעי העצב מאותו דבר מה, עולים על רגעי השמחה?

אני מאוד מזדהה עם ההמלצה: "להודות על מה שיש". גם אם מצבנו או מה שיש לנו אינו הכי טוב, הרי תמיד יש יותר גרוע, אז תודה על מה שיש. זה לא מובן מאליו. וכן, ניתן גם לשאוף ליותר טוב. לעומת זאת, ההמלצה הזו לאהוב, סתם גורמת לדיסוננס, כי נדרש מאיתנו לאהוב משהו שבעצם איננו אוהבות. זה יוצר חוסר הרמוניה ובלבול פנימי.
שמעתי מספר אנשים שאמרו שכדי להשתחרר מדבר מסויים, צריך לאהוב אותו. ניסיתי את הדרך הזו זמן רב, לגבי חפץ שהיה ברשותי. כמעט הכרחתי את עצמי למצוא דברים טובים באותו החפץ. לקח לי די הרבה זמן עד שהחלפתי אותו… ולאחר שהחלפתי, אמרתי לעצמי כמה חבל שלא עשיתי זאת לפני כן! שהרי במשך תקופה ארוכה "הכרחתי" את עצמי לראות את היתרונות שבאותו החפץ, לאהוב אותו, וסתם נתקעתי עם משהו שאינו הכי טוב עבורי.

אז מה דעתי?
להודות כל יום, כמה פעמים ביום, על מה שיש. אבל מה שאינכן אוהבות – אדם (אותו ספציפית או את ההתנהגות שלו) או חפץ – תהיו כנות עם עצמכן, ותאמרו – לא, איננו אוהבות את זה. אין שום סיבה בעולם שנשקר לעצמנו ונאמר שאנו כן אוהבות.
אמירת האמת לעצמנו גורמת לשינוי, והשינוי הוא דבר טוב.

 

חיבוק – סיפור קצר

מאת: חגית רימון

hib

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חיבוק. זה כל מה שהיא רצתה. התאוותה לו בלילות ובימים. היא התיישבה על הספסל בגינה, במהלך טיול עם הכלב הקטן שלה. עצמה עיניה והרגישה את החיבוק האחרון שקיבלה ממנו, עוד לפני שסיפר לה שליבו נתון לאחרת. היא הכינה אוכל, והרגישה את זרועותיו נכרכות על מותניה. וכל גופה חייך. והיא הרגישה בטוחה שהנה, הם עברו את הימים הקשים של הויכוחים והמריבות והאיומים בפרידה, והצליחו ביחד להגיע לשביל הזהב. ליבה הוצף בחום. ושלווה זרמה בגופה.

החיבוק האחרון. המתוק. הארוך. בשישה עשר לינואר לפני חצי שנה. יומיים אחר כך אמר לה שהוא מצטער, אבל זהו. הוא מבקש להיפרד. לצאת לדרך חדשה. ליבה הפסיק לפעום וראשה החל להסתובב. לרגע חשבה שהיא מדמיינת, אך הוא נותר איתן מולה, לא מחייך, פניו רציניות. זה הסוף. סוף. "יש לך מישהי אחרת, נכון?" השאלה יצאה מפיה. "לא". הוא השיב. "בבקשה אל תשקר לי. ברור לי שכן." ולבסוף הוא הודה. והתנצל. וזהו. עזב את הבית. ומחבק כעת אישה אחרת.

היא עצמה את עיניה והרגישה שוב את החיבוק האחרון שלהם. נעימות פשטה בגופה. וגעגוע צרב את נשמתה. ילדיה חיבקוה בכל עת שביקשה. וחברותיה שאלו תדירות לשלומה והרעיפו עליה חום. אך זה לא אותו הדבר, כמו החיבוק הזה. המיוחד. החם. שמקציף את הגוף כמו המוט להקצפת חלב חם בקפה. חיבוק רומנטי. מעורר. היא פקחה את עיניה, וראתה מולה ילד קטן המלטף את הכלב שלה. "איזה חמוד", אמר לה הילד. והיא חייכה. והוא המשיך ללטפו. הילד הלך משם. וגם היא עזבה את הספסל. וחזרה לביתה. וחיבקה את ילדיה. ואמרה לעצמה שהגיעה העת למצוא את החיבוק שלה. שלהם. של האהבה החדשה שנמצאת בדרך אליה.

 

 

אני לא מצטער על זה שסיפרתי לך – סיפור קצר מאת לירן כהן

מאת: לירן כהן

לירן כהן
לירן כהן

 

אני לא מצטער על זה שסיפרתי לך את כל מה שיושב לי על הלב, הייתי מצטער יותר אם הייתי חי חיים שלמים עם תחושת ההחמצה הזאת.

אני זוכר את הפעם הראשונה כשראיתי אותך, נקרענו מצחוק אחרי שסוף סוף נפגשנו אחרי שדיברנו בפייסבוק,
החיבור הזה,
החיוך שלך שכבש אותי בשניות השכיח כל חיוך אחר שראיתי בחיים שלי
המבט שלך שחדר לי עמוק לנשמה הפך חללים ריקים בלב שלי למלאים באהבה

האלגנטיות,
עם עדינות נשית ואינטיליגנציה ריגשית מופתית את קראת את הנשמה שלי כמו ספר, בלי להכיר אותי, בערב אחד את סיפרת לי על חיים שלי, סיפרת לי על עצמי הפכת את החיוך שלי לאמיתי,
רוב שעות היום הסתובבתי עם הראש בתוך הסמארטפון, מחייך כמו טמבל, נתקע באנשים, נושם אותך דרך המילים
ואת יודעת, אני איש של מילים, גבר של אמוציות, גבר פתטי אבל ביננו, בדיוק כמוך,זה בדיוק מה שאת רוצה.

הימים חלפו, קיבלתי אומץ, הגוף שלי מצטמרר רק מלהזכר ברגע הזה, אחרי כמה שעות שבהן נפגשנו ואין סוף משפטים שכתבנו אחד לשניה, החלטתי שהגיע הזמן להפגש, אצלי בבית, לספר לך שאני גבר שמתאהב מהר, לומר לך שאני רוצה שתשארי אצלי במחשבות, שאת המיועדת, שאת עושה לי טוב.

את הסכמת,שעתיים אחר כך תקתקת בדלת, סידרתי את הבית כמו מטורף
"תוק תוק תוק"
פתחתי את הדלת, עומד מולך כמו ילד קטן שמתחנן לחיבוק מאמא שלו, קיבלתי חיבוק קר ונשיקה בלחי,
התיישבת על הספה, לבושה בג'ינס פשוט, טי שירט וחיוך ממיס,
אוי כמה רציתי שתשבי על הספה הזאת עם נעלי בית של דובי, טרנינג וחולצה מסוף הטירונות שלי.
אוי כמה רציתי שנעשה "נייר ומספרים" על מי קם לעשות כלים.
כמה רציתי שנרדם בערבי שישי מול הטלויזיה כשהג'חנון על הפלטה.
כמה רציתי שנרוץ בגשם לקנות סיגריות,לחזור רטובים ולהתקלח ביחד מקלחת לוהטת
אלוהים יודע כמה רציתי!!!

והנה אנחנו כאן, חמישה חודשים אחרי שנכנסת לחיים שלי בפעם הראשונה, הנה אני מולך, כורע ברך, רוצה להיות הגבר שיהפוך אותך לאישה המאושרת בעולם, להיות זה שיכיל אותך, שישלים אותך, להיות הגבר שיהיה לך לגב, לעשות איתך ילדים

אז הנה אני מולך כורע ברך, כולם סביבנו, כולם באו
לכבודנו,את המיועדת ואני נשבע לך שאני לא מצטער על זה שסיפרתי לך את כל מה שיושב לי על הלב, הייתי מצטער יותר אם הייתי חי חיים שלמים עם תחושת ההחמצה הזאת

התנשאי לי?

 

דף הפייסבוק של לירן כהן

סיפור קצר נוסף מאת לירן כהן 

אצל כולם זה אחרת – סיפור קצר מאת לירן כהן

מאת: לירן כהן

לירן כהן
לירן כהן

 

אצל כולם זה אחרת!
כולם נראים לנו מאושרים כל כך, זוגות לא מפסיקים לחייך באינסטגרם, אנשים לא מפסיקים לבלות, בפייסבוק נראה לנו שכולם נמצאים בתאילנד או בהודו,
כולם מוצלחים יותר, יפים יותר, נהנים יותר ומחייכים יותר.
זה נראה כך לכולנו, אנחנו מתחילים לרחם על עצמנו,
אתמול פגשתי חבר-
"שמע אחי, אין דברים כאלה, איך אתה נהנה, איזה זוגיות מדהימה יש לך, מקנא בך!"
"חרטא אחי, עזוב אותך שטויות" עניתי
הוא בטח מרגיש כמוני, מרגיש שלכולם טוב יותר וחיי עם זה,

והחבר הזה בטח שואל את עצמו איך הזוגיות שלו כל כך נוראה בזמן שחברים שלו לא מפסיקים לעלות תמונות עם בנות זוג יפות ומחוייכות?
ואיך בא לו על זאת עם הציצים הגדולים והתחת היפה בתמונת נושא אבל בתאכלס, הוא בחיים לא יתן לחברה שלו לשים תמונה כזאת, כי הוא יודע מה זה גברים.

כולם נראים מצליחים יותר ויפים יותר, נשים מצלמות 50 תמונות, מבליטות את החזה, מוציאות את השפתיים, מתייגות את עצמן באיזה מגדל יוקרה, גם אם ישנו בלובי שיכורות,
גברים מעלים תמונה כשהם נושקים לישבן או חזה, זה באמת עושה אתכם גברים יותר?

האשליה הזאת פוגעת בנו כל כך, גם אם קצת קשה לנו להודות,
החיים שלנו, כפי שאנחנו מציגים אותם בפייסבוק, הם לא באמת כפי שהם נראים,
תרגישו נוח עם עצמכם, אל תקנאו בתמונה עם חיוך,
אתם לא תמיד יודעים כמה דמעות עומדות מבעד לעיניים שמביטות במסך בזמן שהתמונה עולה תחת הכותרת

"איזה אושר"

 

סיפור קצר של לירן כהן – הזוג הכי מושלם בעולם

הספר של לירן בהדסטארט

 עמוד הפייסבוק של לירן כהן

 

מהו קשר של "נשיקה סטירה" ואיך פועלים לגביו?

מאת: חגית רימון

חגית רימון
חגית רימון

יש אנשים, שהקשר איתם הוא קשר של "נשיקה סטירה".
הם יכולים להיות חבר או חברה, קרוב או קרובת משפחה, בן או בת זוג, בוס בעבודה…
אחת לכמה זמן הם יחמיאו לך, יאמרו לך שהם אוהבים אותך, שאת מוכשרת בדבר מסויים, ואת תרחפי מעל האדמה, תרגישי שמחה גדולה, ויותר עוצמה. אבל מצד שני, מידי פעם הם יעקצו אותך, יבקרו אותך בדרך לא נעימה, יפגעו בך, ותרגישי שהרוח יצאה מהבלון, ותהיי עצובה, ותתפלאי איך מי שאוהב אותך כך פוגע, ולא יעזור שהוא יאמר שהוא עושה זאת מאהבה, כי איזו אהבה זאת כשפוגעים?

הגלגל הזה, שאותו אדם פעם מרומם אותך, ופעם סוטר לך, גורם לבילבול, ולהחלשה. כמו כן, כשאת מקבלת ביקורת פעם אחר פעם, לא הערה בונה, אלא ביקורת פוגעת, מעבר לעצב ולפגיעה, ולפליאה שכך נוהג אדם אוהב – אחרי כמה זמן את מאמינה לביקורת, ובטחונך העצמי נפגע. עד הפעם הבאה שבה אותו אדם יחליט להחמיא לך, ושוב תרגישי נפלא, עד הסטירה הבאה. ודבר נוסף, הסטירות שאת מקבלת שוב ושוב, בנוסף לעצב, בלבול, אכזבה ופגיעה בביטחון העצמי שלך – גורמות לך להתרחק, במודע או שלא במודע, מאותו אדם, וכך גם הקשר ביניכם נפגע עם הזמן.

אז מה עושים?
ראשית, לא נשבים במחמאות ומחכים להן עד כלות, שכן הן מגיעות אחרי שורה של פגיעות. שנית – מחזקים את הביטחון העצמי. ע"י עבודה עצמית, קריאת ספרים, שיחות עם חברות וייעוץ מקצועי.

ואולי עדיף לך לצאת מהדפוס הזה של נשיקה סטירה?

תבקשי מאותו אדם להפסיק לפגוע, ואם יש לו הערה או ביקורת כלפייך, שיאמר אותה בעדינות ובאופן שיכול לסייע לך, ולא לפגוע.

ואם הדפוס הזה נמשך?
תחשבי עם עצמך, האם את מוכנה לשלם את המחיר הזה, שבתמורה למחמאה ולאהבה, אחת לכמה זמן תספגי פגיעה? או שאת מעדיפה לוותר על כך?
תחליטי את.

* אגב, מה שכתבתי רלוונטי גם לקשר של "חברים – רחוקים". יצא לי להכיר אנשים שמצד אחד נותנים לך את הרושם שהם אוהבים, רוצים את קרבתך, שולחים לך לבבות וכאלה – כשאתם נפגשים הכל יכול להיות נפלא, אבל אותו אדם יכול להתרחק פתאום, בלי סיבה, הוא לא יענה להודעות לדוגמא… ולאחר כמה זמן, כאילו כלום לא קרה, שוב הוא חוזר…

באופן אישי, אני מעדיפה אנשים שלא מבלבלים ואינם מבולבלים עם עצמם, וכאשר הם אומרים – אני אוהב, הם באמת אוהבים, ולא משתמשים בכך סתם כצמד מילים.

שנה נפלאה

 

הצטרפי לאתר אישה – ותקבלי עדכונים, סטטוסים מעודדים ואירועים לנשים

 

 

‎‎פרסום‎ by ‎אתר אישה‎.‎