איך בוחרים עורך דין טוב? הנה כמה טיפים

כידוע לכל, בארצנו הקטנטונת יש עורכי דין כחול אשר על שפת הים. מדי פעם אני נתקלת בסיפורים מקוממים על עורכי דין שבמקום לדאוג לטובת לקוחותיהם, הם דואגים בעיקר לעצמם 

איך בוחרים עורך דין טוב? הנה כמה טיפים

מאת: עו"ד חגית רימון

כידוע לכל, בארצנו הקטנטונת יש עורכי דין כחול אשר על שפת הים. מדי פעם אני נתקלת בסיפורים מקוממים על עורכי דין שבמקום לדאוג לטובת לקוחותיהם, הם דואגים בעיקר לעצמם. במקום לספק את השירות הטוב ביותר תמורת שכר הוגן, הם חושבים רק על הכסף שירוויחו.
והנה כמה דוגמאות ששמעתי עליהן:

השבוע התקשר אליי אדם, שסיפר לי שהוא מרצה באוניברסיטה, והתחנן אליי שאייצג אותו. הוא סיפר לי שהוא השכיר דירה לבחור שלמד משפטים. בינתיים אותו בחור נהייה עורך דין. ומה עשה הבחור? השכיר את הדירה לשוכרים אחרים, בלי לקבל רשות! עורך הדין הטרי אף העז ותבע את המרצה בעשרות אלפי שקלים. המרצה סיפר לי שכדי להתגונן הוא פנה לעורך דין, שילם לו 5,000 ₪ ואותו עורך דין לא עשה דבר… אמרתי למרצה שאיני יכולה לייצג אותו, אבל נתתי לו מספר טלפון של עורכת דין שאני מכירה.

אתמול הופעתי בבית הדין לעבודה. עורך הדין של התובעת היה צריך להגיש תצהירים כבר לפני מספר חודשים, אך הוא לא עשה כן. כשהשופטת שאלה אותו מדוע לא הגשת תצהירים? הוא גמגם ואמר שהייתה לו טעות. יצויין שכבר בדיון הקודם הוא טען שעקב טעות לא הגיש תצהירים, וכעת הוא שוב חזר על הטענה הזו.
עקב רשלנותו של עורך הדין, השופטת קבעה שהתובעת תשלם הוצאות בסך 2,500 ₪. עורך הדין התרשל, והתובעת תשלם…

 200,000 ש"ח לעורך דין

לפני מספר שנים עזרתי מטעם עבודתי לעובדת שפוטרה מעבודתה במקום ציבורי. היא פנתה גם לעורכת דין פרטית שייצגה אותה, ואשר הגישה ביחד איתי צו מניעה נגד הפיטורים. העובדת סיפרה לי שהתשלום שאותה עורכת דין קיבלה היה כ-90,000 ₪! (שנת 2010)

לפני מספר חודשים פוטרה עובדת מאחד הבנקים. היא סיפרה לי ששילמה לעורך הדין שייצג אותה למעלה  מ-200,000 ₪… לדעתי התעריפים הללו ודומיהם הם מופרזים. נכון שניתן לטעון שיש היצע וביקוש, כמו בכל תחום, ועדיין – יש גבול. וזה מתקשר אצלי להצעת החוק של שלי יחימוביץ, שמעוניינת להגביל את שכר הבכירים ל-פי 50 מהשכר של העובדים. אני לגמרי בעד. לא יקרה כלום אם מנכ"ל חברה ציבורית ישתכר רק 200,000 ₪ בחודש במקום 400,000 ₪ ולמעלה מזה.

 עורך הדין הפך לדנידין

אני כל הזמן שומעת על עורכי דין שלוקחים תיקים לטיפולם – ואחר כך הופכים להיות דנידין. לא ניתן להשיג אותם. הם לא מספקים אינפורמציה אמינה על מצב התיק. הם מחליטים החלטות שאינן לטובת הלקוח. הם מתייחסים ללקוחות כזבובים טורדניים. ואם הלקוח מחליט לעזוב אותם ולעבור לעורך דין אחר – הם נעמדים על הרגליים האחוריות, מתנגדים להעביר את החומר לעורך דין אחר, משאירים את התיק אצלם אך  ממשיכים לזלזל בלקוח.

אז איך מוצאים עורך דין טוב, כזה שידאג לאינטרסים שלכם ולא יפשוט את עורכם?

הכלל הכי חשוב לדעתי הוא לפנות לעורך דין שקיבלתם עליו המלצה.

בנוסף, תתרשמו ממראה עיניים. תפעילו את האינטואיציות שלכם. אל תסכימו לשלם את כל הכסף מייד. תתמקחו על שכר הטרחה שעורך הדין יבקש מכם.

אל תיפלו למתק שפתיים של עורך דין. יש כאלה שיבטיחו לכם את השמיים והכוכבים, אבל אחרי שיקבלו תשלום שמן הם יהפכו את עורם.
אם עורך הדין מבטיח לכם משהו – תעלו זאת על הכתב כהסכם מחייב.

רוצים לדעת האם עורך הדין אדיב ומקצועי? תתרשמו ממזכירותיו. מנסיוני למדתי שבדרך כלל המזכירות דומות לבוס שלהן – מזכירה לא אדיבה שעונה בגסות ללקוחות בדרך כלל מועסקת אצל עורך דין בעל תכונות דומות. שהרי אילוליא היה כזה לא היה משלים עם התנהגותה. מזכירות נחמדות ואדיבות שמבטיחות ומקיימות להתקשר אליכם חזרה – בדרך כלל מועסקות אצל עורכי דין כאלה.

אני מאחלת לכם להיתקל בעורכי דין נפלאים ומקצועיים.

חגית רימון, עו"ד

hrimon@gmail.com

 

 

גילי חן מצלמת נשים בעירום וצילמה את עירית קפלן

לפני מספר חודשים נתקלתי בתמונתה בעירום של השחקנית עירית קפלן על שער מגזין "את". הצילום ממגנט ונפלא, ועירית קפלן נראית בו יפהפייה וסקסית 

מאת: חגית רימון

גילי חן צילמה אופנה עבור מיטב המגזינים בארץ ובעולם ואף הייתה סטאז'רית אצל הצלם המפורסם סטיבן קליין. כיום היא צלמת נשים הוליסטית, ומתרכזת בהעצמת נשים ודימוי גוף דרך צילום – פוטותראפיה.

גילי חן, צלמת נשים בעירום

גילי פיתחה סגנון צילום אישי לצד היותה צלמת מסחרית ואמנותית וסגנונה הייחודי מאגד כלים שונים אותם רכשה במקביל. עבודתה משלבת ראייה אסטטית והוליסטית של הגוף תוך יצירת דיאלוג המאפשר שחרור, קבלה ואהבה עצמית.

לפני מספר חודשים נתקלתי בתמונתה בעירום של השחקנית עירית קפלן על שער מגזין "את". הצילום ממגנט ונפלא, ועירית קפלן נראית בו יפהפייה וסקסית. צילומיה של עירית קפלן וצילומים נוספים של נשים בעירום ממחישים את כשרונה הרב של גילי חן.ורכה באיכויות תקשורת נדירות, המאפשרות לה להוציא מהמצולמות נטולות הניסיון את המיטב ורואה בכך אתגר וייעוד. גם כאשר היא מצלמת נשים פרטיות וגם כשמצלמת אופנה, ממשיכה גילי עם החזון של "נשיות בריאה".

גילי ממשיכה לעבוד בתחום האופנה אך הסיפוק הגדול הוא לצלם נשים באשר הן, לאו דווקא דוגמניות.
תפסתי את גילי לשיחה במסעדה תל אביבית, וגיליתי אישה מוכשרת ומקסימה. הנה מה שהיא סיפרה לי:

"יופי הוא מושג רחב ויש כל כך הרבה נשים יפות כל אחת עם הייחוד והאופי שלה. מה שנכון הוא שיופי הוא בעי

ני המתבונן ואם אשה בוחרת להראות את עצמה כמסכנה ולא מספיק דומה למודל יפה אחר שיש לה בראש – כך היא גם תיראה בעיני אחרים.

 


לכל אישה יש עניין עם הגוף שלה

לדברי גילי חן, "האפקט מאישה אמיתית הוא מדהים וחזק. זה שונה מאשר לעבוד עם דוגמנית שיודעת שהיא יפה ומקבלת על כך תשלום. מגיעות אליי לצילום נשים שבהתחלה הן חוששות, קפואות בגוף, לאט לאט ובהדרגה קורה תהליך מרגש שבו הן נפתחות למצלמה ורואות את עצמן בצורה חדשה- דרך המצלמה המקבלת הן לומדות לקבל את עצמן .
בעצם יש כאן הזדמנות שגלומה בה עוצמה רבה ואחרי שחווים אותה (אצל כל אחת הוא נחווה בצורה שונה) קורים פתאום ניסים.
יש פתאום כוח לעשות, לשנות, להתבטא, ליזום – בעצם לעשות דברים שהאומץ לממש אותם היה חסר ושחווית הצילום והחשיפה מאפשרת ומעודדת."

גילי מצלמת את הנשים המגיעות אליה ממקום תומך ונטול בקורת. "לכל אישה יש עניין עם הגוף שלה – הטוסיק, השדיים העור. באמצעות המצלמה אני יכולה לשקף לכל אחת את היופי הייחודי שלה ולהוביל אותה תוך כדי צילום להוציא את הצדדים היפים מתוכה החוצה.
כבר מההחלטה להרים טלפון שנובעת ממקום של רצון להתפתחות ופירגון עצמי- כבר שם מתחיל הטיפול, עוד הרבה לפני מפגש הצילום.

 

 איך היה לצלם את עירית קפלן?

"היה כיף – עירית היא השראה בכך שטוב לה עם הגוף שלה. יש משהו בהופעה שלה שהוא אמיתי ולא מתנחמד לא מתחנף.
הייתי בשוק מכמות הפידבקים הרעש ויחסי הציבור שקיבל השער – זה הרגיש כמו פצצה שהתפוצצה אחרי שעון מתקתק של שנים של שתיקה.
כל הגליונות של "את" נחטפו מהמדפים, נשים וגברים כאחד פתחו בשיח על סירוס של גוף, הרעבות מיותרות, חיים בצל הבושה עם גוף לא "מושלם". השער נתן לאנשים הזדמנות לבטא את שעל ליבם ולהעלות כנושא שיחה לגיטימי כל אחד את הסיפור שלו ואיך הוא חיי בתוך גופו הוא.
תוכנית שלמה אצל אורלי וילנאי וגיא נעשתה בעקבות השער על הנושא: האם שמן זה יפה? "

יש הבדל בין אישה המצלמת אישה לבין צלם גבר?

"כשאישה מצלמת אישה זה שונה מאשר גבר שמצלם אישה. בפלייבוי, לדוגמא, כמה שהצילומים יפים, יש משהו במבט של הדוגמנית שמשדר פיתוי בצילום של עירית קפלן לדוגמא, הצילום לא נעשה כדי לפתות. הפיתוי היא ערך מוסף, אך לא המרכז. המטרה הייתה להראות אישה חזקה, בטוחה בעצמה, אישה שלא נכנעת לתכתיבים. הצילום לא נעשה כדי לקבל אישור, אלא להגיד: הנה אני.

עולם האופנה נשלט על ידי גברים שברובם מעדיפים את בני מינם וכתוצאה מכך גם את הנשים שיראו כמה שיותר "ישרות" ולא עגולות. יש סוד לא מדובר שגברים אוהבים נשים מלאות, אבל הם, לצערי, לאו דוקא משמיעים את קולם בתוך עולם האופנה שקולו נשמע בעוצמה בין דפי המגזינים ועל שלטי החוצות. הבדיה היא המראה בתרבות שלנו, המעדיפה רזות.

אנחנו מאמצים אמיתות ממה שאנחנו רואים סביבנו וחשוב להיחשף לעוד אלטרנטיבות. לראות עוד סוגים של יופי, זוגיות, משפחתיות, של חיים, של בריאות. מי אמר שבשביל להיות בריא צריך לקחת תרופות? אולי עדיף לחיות בריא. ומי אמר שבשביל להיות יפה צריך לעשות דיאטה? אולי עדיף להרגיש יפה מבפנים ואז גם האנשים שבחוץ יראו ויאמינו?"

היית מוכנה להצטלם בעירום?

בוודאי. כבר הצטלמתי וממשיכה להצטלם.
אני בודקת בצורה תמידית על עצמי את התהליך אותו אני מעבירה את הנשים שאני מצולמת. מה עוזר להפתח? מה עוזר להירגע? לקבל ולאהוב את העצמי כרגע. משכללת את הדרך ומוצאת עוד דרכים להגיע אל אותה האהבה העצמית הנכספת שהיא המקור לכל טוב. מה שאני מגלה יותר ויותר שמרכז הכוח והתשובה נמצאים בהתבוננות.

את מי היית רוצה לצלם בעירום?

"רוב הנשים שמגיעות אליי הן סביב גילאי ה- 30-40. הייתי רוצה לצלם בעירום נשים יותר מבוגרות, בגילאים 50, 60, להעיר את החיוניות ואת היופי שנמצאים בכל גיל. לדוגמא, אחת הנשים שצילמתי אמרה שהיא שמה ליד מיטתה את אלבום התמונות שלה מהסשן, וזה נותן לה את הכוח לראות מי היא ולהזכר בעוצמה שלה. אחרי הסשן היא סיפרה לי שעכשיו יש לה אומץ להירשם לאתר היכרויות ולהתחיל לצאת לדייטים."

מהם התוכניות והחלומות שלך לעתיד?

החלום שלי הוא ש"טרו ביוטי" ימשיך לגדול ויהיו לו זרועות מטיפול 1:1 לסדנאות קבוצתיות, והרצאות, תערוכות ספרות מקצועית.
אני רוצה להסמיך ולהעביר את הידע שלי לעוד צלמים ומטפלים, לנסוע להדגמות והרצאות ברחבי העולם ולהפיץ את השיטה שפיתחתי, להציג תערוכות בנושא, ליצור קהילה של מאמינים ומתרגלים חולמת על משקיע נלהב שיגיע ויתמוך ביצירת מתחם של טוב שכולל בו את כל העשייה היפה הזו.
ושתמיד אוכל להמשיך לטפל ולצלם נשים ופרויקטים שקשורים בהעצמת הנשיות."

גילי חן מלמדת צילום במכללות ויצ"ו וספיר והינה ראש מגמת צילום בתיכון לאמנויות ויצו חיפה.
היא מעבירה סדנאות והרצאות לפי ביקוש.
לצפייה באתר של גילי חן ולתיאום סשן צילום:
http://www.gilichen.com/

 

חגית רימון, עו"ד ועורכת "אישה"

hrimon@gmail.com

בואי לטיול נשים מדהים בטוסקנה – 1-7 בספטמבר

http://isha2isha.co.il/toskana9

 

 

 

שלמות והשלמה וחיבור לנשמה 

שלמות אינה מושלמות. שלמות היא חיבור בין החלק הרוחני והחלק הפיזי. שלמות היא הידיעה שהכול נכון ופועל לטובתי הגבוהה ביותר.  

מאת: שושנה דונאיה

 

שלמות אינה מושלמות. שלמות היא חיבור בין החלק הרוחני והחלק הפיזי. שלמות היא הידיעה שהכול נכון ופועל לטובתי הגבוהה ביותר.

השלמה מוגדרת פעמים רבות כויתור, השלמה מתוך ייאוש , שככה זה ואין ביכולתי לשנות. השלמה אינה ויתור, השלמה היא היכולת לקבל אירועים שנראים לנו חסרי הסבר והגיון ולדעת שיש מאחוריהם אמת גדולה שכרגע אין ביכולתי לראות או להבין.

לדוגמא, באחד הטיפולים שלי, כשהכנסתי את המטופל למדיטציה לראות את האירוע שלו. בקשתי שיגדיר מה הוא מרגיש. התשובה היתה השלמה. בקשתי שיפרט את הרגשתו והתשובה היתה – דיכאון, אין לי סיכוי ליצור את מה שאני רוצה בחיים האלה, אני כבר בן חמישים ,כבר לא יהיו לי ילדים , זוגיות כמו שאני רוצה.

תשובתי הייתה שאין זו השלמה, זהו ויתור על החיים, על האמונה בעצמו.
הטיפול שנעשה היה על האירוע בחייו שפעם ראשונה ויתר על השליטה בחייו, על כוחו. האירוע לקח אותנו לגיל 3 ששם איבד את סבו והוריו לא סיפרו לו על כך, הם הסתירו ממנו את עובדת היעלמותו של סבא כאילו לא קרה דבר. הוא הרגיש שמשהו לא בסדר אך לא יכול היה להסביר. תחושתו היתה שאפשר להיעלם כך סתם, וגם הוא יכול להיעלם כך סתם. באותו רגע הוא ויתר על השליטה על חייו, הוא ויתר על האמונה בעצמו ובחייו.

בתיקון שנעשה, לאחר ההתחברות לנשמה, הוא ראה את עצמו נפרד מסבא, הוא אמר לו שהוא אוהב אותו, ושאל את סבא למה הוא מוכרח ללכת. התשובה היתה – כי סיימתי את תפקידי, אני עייף. הוא נפרד מסבא באהבה, וכשהסבא נפטר הוא הילד בן השלוש הבין בתחושה שזה בסדר שסבא הולך ותמיד ילווה אותו. התובנה היתה שאין מוות, סבא אולי לא יהיה בגוף לידו אך תמיד ילווה אותו בנשמתו.

התחושה הייתה של הקלה. השכל , המוח המודע מתקשה אולי להבין זאת אך מוח הבטן מרגיש ומבין. זוהי הבנה עמוקה שבאה מהידיעה הפנימית.

מהי שלמות? כיצד נוצרת שלמות?

שלמות נוצרת כשאנו חשים שקט פנימי, הפחד נעלם, ולמרות שיש עדיין אי וודאות בחיינו ועדיין התמונה העתידית אינה בהירה לנו, אנו חשים שקט, אמון, אמונה וסומכים. זוהי השלמות. כשהשכל המודע מסכים בהנחייתנו לקבל שמה שהוא רואה מוגבל ויש דברים מעבר שאולי אינם ברורים לו אך אני יודעת ואני שלמה עם מה שיש.

כיצד ניתן להגיע לשלמות זאת?

תהליך החיבור לנשמה הוא תהליך שמביא אותנו יותר ויותר להרגיש שלמים. אמרנו ששלמות היא חיבור בין החלק הפיזי והרוחני. כשאו נולדים יש בנו שלמות. יש חיבור. כשאנו עוברים בחיינו פציעות, טראומות, אירועים שבהם אנו חווים פחד גדול, כעס, פגיעות גדולה אנו חווים מצב שבו אנו מתנתקים מחלקים אנרגטיים של החלק הרוחני שלנו. אנו אומרים זאת בלשון העם – "נשמתי פרחה מרוב פחד". ברגעים כאלה אנו מאבדים חלקים אנרגטיים של נשמתנו, החלק הרוחני שלנו.

כתוצאה מאירועים אלה, אנו מאבדים עוד ועוד ואנו הולכים ומתרחקים מהיכולת שלנו לחוות את החלק הרוחני, את הנשמה, העצמי הגבוה שלנו. אני חווים רק את החלק המודע שלנו שרואה את התמונה המוגבלת של המציאות הפיזית. קשה לנו לתת אמון בעצמנו ובחיים כשכל מה שאנו רואים זה בעיות וחוסר שלמות.

בתהליך החיבור לנשמה אנו מטפלים באירועים האלה, משחררים את המסה האנרגטית שיושבת לנו בגוף כתוצאה מהטראומה, הפחד או הכעס ומתחברים חזרה לאותו חלק רוחני גבוה שלנו. השלמות בתוכנו הולכת וגדלה והיכולת שלנו לחוות את החיים מתוך שלמות וביטחון בעצמנו ובחיים הולכת וגדלה.

שלמות היא מצב המאפשר לנו להכיר בידע הפנימי שלנו שלא תמיד יש לו סיבות מודעות, אך כשאנו סומכים על הידע הזה אנו נדהמים מהתוצאות.

אני רוצה לספר כאן סיפור אישי על ההסכמה להאמין במוח הבטן שלנו, באינטואיציה ובהדרכה הפנימית שלנו.

לפני שנים, כשעברתי דירה למקום חדש, נפגשתי אז עם מנהל המתנ"ס במחשבה להציע להציג את ציוריי בלובי המתנ"ס. למתנ"ס היה לובי גדול וריק מכל תמונה או קישוט. מחשבתי הייתה ששני הצדדים נתרמים מכך. מנהל המתנ"ס הסכים כמובן בשמחה ומתוך השיחה שנוצרה ביקש לדעת מה אני עושה. הסברתי שעד כה לימדתי ילדים ונוער אמנות וכרגע אני מתחילה ללמד ולטפל במודעות וריפוי.
נושא האמנות שימח אותו והוא הציע לי ללמד בסדנאות העשרה של המתנ"ס. המקום היה חדש ונבנו בתי ספר חדשים באזור.

הסכמתי מתוך מחשבה שעד שאתחיל למצוא את האנשים שלי לסדנאות המודעות אלמד בינתיים אמנות בבתי הספר. הסכמתי ומיד עם הסכמתי הרגשתי במוח הבטן שלי תחושה לא טובה. התחושה הזו התחזקה גם כשמנהל המתנ"ס התקשר ומסר שכמאה ילדים נרשמו לסדנא שלי.

אקצר בסיפורי ורק אספר שויתרתי על הדרכת ילדים במתנ"ס, למרות שתגובתו של בן זוגי הייתה אז " למה? מתנ"ס זה מקום בטוח, בינתיים עד שתתחילי ללמד את הסדנאות שלך"…

בכל זאת בחרתי להקשיב לתחושת הבטן שלי שאמרה לי שמשהו שם לא מתאים לי. ולאחר 3 חודשים התברר לתדהמתי שהמתנ"ס פשט את הרגל, היה חייב מיליונים לספקים והמדריכים שעבדו במסגרת המתנ"ס בבתי הספר לא קיבלו את שכרם במשך חצי שנה ונאלצו לתבוע אותו דרך הערכאות.
אני עצמי נדהמתי כיצד ההקשבה שלי לתחושת הבטן שלי הצילה אותי מהניסיון הזה.

ככל שאנו לומדים לסמוך ולהקשיב אנו נוכחים שהידע והתשובות נמצאות בתוכנו. לעתים לוקח קצת זמן להיווכח בכך אך תמיד זה מגיע ובגדול.

באהבה, שושנה דונאיה
מורה רוחנית, הילרית, מתקשרת
מפתחת השיטה "חיבור לנשמה עם המלאך מיכאל"

 

אודי – סיפור קצר 

אודי היה מלך הכיתה. ילד בן עשר. תלתלים בצבע קש. נמשים פזורים על פניו היפות. הוא היה הכדורגלן הטוב בשכבה… 

אודי היה מלך הכיתה. ילד בן עשר. תלתלים בצבע קש. נמשים פזורים על פניו היפות. הוא היה הכדורגלן הטוב בשכבה. פעם בשבוע, בימי ראשון, הוא הלך ברגל, חצה את החולות הזהובים ופסע במדרכות המובילות לביתה של מיכל. הוא נהג לעלות עם הכדור לקומה השנייה שבה גרה, לשתות איתה כוס מיץ ולאכול עוגיה, ואחר כך ירדו שניהם לחנייה של הבניין.
"תעמדי כאן, ואני אבעט." נהג לומר לה ברוך.
"אל תבעט חזק, שלא אפגע."
הוא בעט את הכדור בעיטה לא חזקה, והיא תפסה אותו בשתי ידיה, מחייכת בסיפוק.
"יופי. מצויין." זרחו עיניו. "עכשיו תכווני אליי."
היא בעטה לעברו. הוא עצר את הכדור, ליהטט בו ימינה ושמאלה, הקפיץ אותו על רגלו חמש פעמים ברצף, עקף אותה והבקיע גול.
"תן לי לנסות", ביקשה. היא הצליחה להקפיץ את הכדור פעמיים, וזהו. הכדור עף הצידה.
"תראי איך אני עושה, ותנסי שוב."

מיכל ניסתה פעם אחר פעם, עד שהצליחה להקפיץ את הכדור על רגלה שלוש פעמים. אחר כך הם נהגו להתמסר. הכדור נבעט מצד לצד, מרגליה לרגליו וחוזר חלילה.
"תזיזי את כף הרגל ימינה, ואז תבעטי. לא עם האצבעות."
היא עשתה כהנחייתו, והכדור עף לעברו בצורה מדוייקת.
"את בועטת נהדר."
עוד כמה התמסרויות ובעיטות והקפצות ולהתראות. עד הפעם הבאה.

*

"אחח. איי." מיכל הרגישה נקישה כואבת בעורפה, בעודה מציירת שמש מאירה על בלוק הציור. כשסובבה את ראשה לאחור כדי לראות מהו מקור הפגיעה, גיר לבן ניחת על רגלה. היא הניחה את אצבעותיה על מקום הפגיעה, ולפני שהספיקה להבין מה אירע, גיר נוסף התעופף ופגע בגבה. "אחחח". צעקה חלשה בקעה מגרונה. אודי הסתכל עליה כשחיוך פרוש על פניו. לידו עמדו רני ונמרוד, ידיהם מונפות במצב היכון, אוחזות בגירים. שלושתם הביטו בה ונראו מרוצים כנשר שמצא גווייה. אודי?? לא יכול להיות. דווקא הוא מכולם? עלבון צורב התפשט בתוכה. מדוע הוא מכאיב לי? מה הם רוצים ממני? היא רצתה לדרוש מהם לחדול להכאיב לה ולבייש אותה מול ילדי הכיתה, אך קול לא יצא מפיה. היא נותרה ישובה על הכסא. מכווצת. חסרת אונים. היא הניחה את כפות ידיה מול פניה כדי להגן על עצמה. הילדים מסביב המשיכו לצייר, לפטפט, לעלוז. המורה לציור לא עשתה דבר, ייתכן שכלל לא הבחינה במתרחש. דמעות עמדו בעיניה, אך היא התאמצה לעוצרן. לא אראה להם שנפגעתי. לא אראה להם שנעלבתי. הלוואי שהשיעור כבר ייגמר.
"מיכל המגעילה". אמר אודי ויידה עליה גיר שפגע בכתפה.
"מיכל המטומטמת". אמר רני.
"קחי עוד אחר". צהל נמרוד.
דמעות של כאב ועלבון שייטו בתוך נשמתה. רק לא לבכות. רק לא לבכות. די כבר. עזבו אותי. לא עשיתי לכם דבר. אתם לא מתביישים? היא רצתה להיעלם מהמקום ולנחות בחדרה.

הצלצול לסיום הלימודים הגיע, והיא אספה לתוך תיק הציור את צבעי הפנדה ואת השמש המאירה ופסעה לבדה לעבר ביתה. "אני לא רעבה". אמרה לאימה, פנתה לחדרה והתכסתה בשמיכה.

שנה ומחצה אחר כך סיפרה לה אמה באופן אקראי: "את יודעת? אודי היה מאוהב בך."
"מה? מאיפה את יודעת?" מיכל זקפה את גווה והדם שבעורקיה הגביר את זרימתו.
"מירה, מחנכת הכיתה אמרה לי זאת אתמול בערב, כשנפגשתי איתה." מיכל שתקה. מעכלת את המידע. תחושת העלבון עדיין הייתה צרובה בנשמתה. מאז אותו היום נפסקו משחקי הכדורגל, ובמקומם היא התאמנה בפסנתר. את ההתמסרויות בכדור בימי ראשון החליפו יצירות של שופן, בטהובן ובאך.
"מה פתאום מאוהב בי? זה לא יכול להיות. את בטוחה? זה מה שהיא אמרה או שאת סתם אומרת לי?"
"וכי מדוע שאשקר?"

הידיעה המפתיעה נעמה לה כליטוף על לחיו של ילד חולה. הוא היה מאוהב בי. בי. בי מכולן. עכשיו הכל ברור. הוא זרק עליי גירים כדי למשוך את תשומת ליבי. איך לא הבנתי זאת קודם? הייתי צריכה להבין. חבל שלא הבנתי.

חגית רימון, עו"ד וכתבת "אישה"

hrimon@gmail.com

 

מהו התשלום עבור עבודה בלילה? / אתר אישה – אתר נשים 

אורי עובד בין השעות 21:00 ל-24:00. האם עבודתו נחשבת לעבודת לילה? מהן הזכויות של מי שעובד בלילה? עו"ד הילה פורת מסבירה את הנושא. 

אורי מועסק בחברה פרטית, שלא חל על עובדיה הסכם קיבוצי או צו הרחבה כלשהו, כל יום בין השעות 21:00-24:00. האם עבודתו נחשבת כעבודת לילה, ומה המשמעות של סיווג שכזה?

עו"ד הילה פורת משיבה:

חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן – החוק), מגדיר את המונח "עבודת לילה" בסעיף 1, כלהלן: "עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22:00 ובין 06:00".

לענין זה יש לציין כי מספיק ששתי שעות בלבד ליום עבודה תחולנה בתחומים הנקובים בחוק כדי שהעובד יקבל את הזכויות מכוח החוק עבור כל השעות בהן עבד ברציפות לשעתיים האמורות.

כלומר, במקרה זה אורי אכן נחשב כעובד עבודת לילה.

לענין משמעות הסיווג כ"עבודת לילה":

החוק אינו קובע כל תמורה מיוחדת עבור עבודה בלילה. כל אשר קובע החוק הוא שבעבודת לילה "לא יעלה יום עבודה על שבע שעות עבודה" (סעיף 2(ב) לחוק).

בדב"ע לט/24-3 בתי הזיקוק לנפט בע"מ נ' זאב למפל (פד"ע י 421) – נפסק כי כל הנוגע לשכר עבודה המשתלם בעד עבודה בלילה או בעד עבודה במשמרת לילה נשאר בתחום המשא ומתן הקיבוצי או האישי, באותה המידה שאין החוק מתערב בגובה השכר בעד שעות עבודה ביום (למעט הנושא של שכר מינימום).

המשמעות של קביעת יום עבודה קצר ל"עבודת לילה" (7 שעות) היא שלכל דבר וענין רואה החוק את שעות העבודה השמינית ואילך בעבודת לילה כעבודה בשעות נוספות על כל המשתמע מכך.

באשר לחישוב ערך השעה בעבודת לילה שעל בסיסו יש לחשב את התמורה בעד השעות הנוספות:
בע"ע 300175/97 דניאל כהן נ. עיריית נהרייה, נקבע כי חישוב ערך שעת עבודה בעבודת לילה ייערך לפי מספר שעות העבודה ביום רגיל, ולא לפי שעות העבודה בעבודת לילה (7 שעות), שהרי בעצם הגמול לשעות נוספות החל מהשעה השמינית באה כבר לידי ביטוי הגדלת מחיר השעה, ואם ייערך החישוב לפי 7 שעות, יובא בחשבון גמול זה פעמיים.

• עו"ד הילה פורת – מומחית בדיני עבודה, מחברת הספר "דיני עבודה המדריך המלא", ומנהלת אתר עולם העבודה – הפורטל למעסיקים www.hilaporat.co.il