כל הבכי שבכית וכל הדמעות שהזלת כשהוא נפרד ממך או כשהיא עזבה, זה סתם חבל

כל הבכי שבכית וכל הדמעות שהזלת כשהוא נפרד ממך או כשהיא עזבה, זה סתם חבל

חגית רימון

חגית רימון
חבל על הדמעות. חגית רימון

 

תקשיבי, כל הבכי שבכית וכל הדמעות שהזלת כשהוא נפרד ממך או כשהיא עזבה,
זה סתם חבל
יכול להיות שלקחת אותו כמובן מאליו ולא השקעת מספיק בקשר,
יכול להיות שהוא סתם חרא של בנאדם,
יכול להיות שאתם לא מתאימים יותר. נפגשתם כדי שכל אחד ילמד דברים על עצמו ועל העולם, וזהו. כבר אין לכם מה ללמד האחד את השנייה.
יכול להיות שזה שיבוא אחריו יגרום לך יותר לחייך
ויכול להיות שנדרשה המכה שקיבלת כדי להבין את המסר.
חבל על הדמעות
חבל על תחושת הפגיעה
תלמדי את השיעור
תזקפי את גבך
ותמשיכי הלאה.

 

טיול נשים לקוסטה ריקה – פברואר 2020

יש הרבה דגים בים… האמנם?

יש הרבה דגים בים… האמנם?

יש הרבה דגים בים… האמנם?

כשאדם עובר פרידה, אומרים לו: אל דאגה, יש הרבה דגים בים.
ואני אומרת, אולי יש הרבה, אבל מעטים האנשים שאיתם יש לנו קליק ומשיכה וחשמל באויר.
לכן לדעתי, כשאת מוצאת את הדג או הדגה שלך, תשמרי על אהבתכם. תטפחי את האהבה, תשקיעי, תעריכי…
אם עשית את כל אלה ובכל זאת הקשר הסתיים, אז לפחות תאמרי לעצמך שעשית את המקסימום, ויש הרבה דגים בים ואת כבר תמצאי דג יותר מתאים לך.
אבל יש כאלה שכבר מוצאים אהבה אך לא מעריכים מספיק… לא משקיעים מספיק, אגואיסטים מדי, אינם רגישים דיו לצד השני… ואז נפרדים מהם, כי לא כייף להיות עם אדם שלא מספיק מעריך אותך.
האם לדעתכם הם ימצאו בקלות בני זוג חדשים? איני בטוחה, אלא אם כן עשו עבודה פנימית.
מי שמשקיע ונותן אהבה וגם אוהב את עצמו… קרוב לודאי שיותר בקלות ימצא אהבה ויוכל לשמור עליה. אבל אין נוסחאות. צריך גם המון מזל.
ואם במקרה עברתן פרידה לאחרונה, שווה לעשות עבודה פנימית, להתחזק ולהיות אדם נדיב שנעים איתו. ומומלץ לעשות רשימה של התכונות שאת רוצה בבן או בת הזוג, כדי למשוך אותו אל חייך. ודבר אחרון, תלמדי שיהיה לך כייף ונעים גם כשאינך בזוגיות. בהצלחה 🌹

אם הוא לא עף לך על התחת – תעיפי אותו!

אם הוא לא עף לך על התחת – תעיפי אותו / ארז ארג'ונה

אם הוא לא עף לך על התחת – תעיפי אותו

 

אם הוא לא עף לך על התחת – תעיפי אותו.

אם הוא בדיוק סיים קשר ולא יודע מה הוא רוצה – תעיפי אותו.

אם הוא לא עונה או חוזר אלייך רק אחרי שבוע – תעיפי אותו.

יש שיר של ג'ניס ג'ופלין To Love Somebody – תקשיבי לו.

אל תפחדי מהבדידות, היא אשליה,

את לא בודדה כי הוא לא איתך – את בודדה כי את לא איתך.

קפצי ראש לתוך הבדידות – מותי בזרועותיה

והיולדי מחדש כאלה שאת.

מאוהבת בעצמך.

כשאת – את.

כי כשאת לא מתפשרת – את משתפרת.

כשאת לא מרצה – את מרוצה.

כשאינך מוכיחה דבר – את נוכחת.

ואז תגלי, שהלבדות שלך, היתה תקופת הכנה מדהימה ומופלאה לביחד שלכם.

הרי כך, את מודיעה ליקום, שאת ראויה לטוב ביותר.

לזה שעף עלייך ואת עפה עליו.

ואתם זוכרים את הברית הנשמתית שלכם מהכוכבים.

והוא מביט עמוק בעינייך, ניצוץ בעיניו ואומר לך,

ווואאווו, איך זכיתי בך ממי !
http://erezarjuna.com/

To Love Somebody

למי לדעתך יש יותר כוח – למחזר או למחוזר? באיזה צד את מעדיפה להיות?

למי לדעתך יש יותר כוח – למחזר או למחוזר? באיזה צד את מעדיפה להיות?
 מאת: חגית רימון 21/3/09
woman

למי לדעתך יש יותר כוח – למחזר או למחוזר?

התשובה הראשונית והאוטומטית שלי היא שברור שלמחוזר יש יותר כוח מאשר למחזר. הרי בדרך כלל המחזר אוהב יותר את המחוזר, מאשר המחוזר את המחזר. כמו כן, המחזר כל הזמן עושה פעולות כדי לרכוש את ליבו ואהבתו של המחוזר:– הוא מספר למחוזר בפתיחות על אהבתו הגדולה כלפיו, הוא קונה לו מתנות ומזמין אותו לצאת איתו לכל מיני מקומות. הוא מרעיף אהבה ותשומת לב על המחוזר. המחוזר נהנה מאהבתו ומתשומת ליבו של המחזר. האגו של המחוזר עולה באופן ישיר לחיזוריו ולגילויי האהבה שהוא מקבל מהמחזר. עם הזמן, המחוזר עשוי להתייחס לאהבתו של המחזר כמובנת מאליה. הוא מתחיל להרגיש שהוא מקסים ונפלא, שהרי המחזר אומר לו זאת שוב ושוב, ואט אט מחלחלת במחוזר התחושה שאולי המחזר אינו ראוי לאהבתו…

במבט מהצד, נראה שלמחוזר יש יותר כוח מאשר למחזר. בדרך כלל המחוזר מביע פחות את אהבתו כלפי המחזר, וגם עוצמת אהבתו של המחוזר קטנה יותר מאשר של המחזר. המחוזר מקבל ומקבל ומקבל, ונראה שהוא נותן למחזר פחות ממה שהוא מקבל.

אבל האם באמת למחוזר יש יותר כוח לעומת המחזר?בעבר ניצבתי בעמדת המחוזר. ובעמדה הזו הרגשתי שאני צוברת כוח. מאוד נהניתי מחיזוריה של המחזרת. אהבתי אותה. והיא אהבה אותי. מאוד. היא חיזרה אחריי בצורה רומנטית. שלחה לי פרחים. הביעה את אהבתה אליי במילות אהבה ובמכתבי אהבה.  היא סיפרה לכל מכריה וגם לי כמובן שאני אהבת חייה. הרגשתי שאהבתה אליי גדולה מאהבתי, וכך גם זה נראה למי שצפה מבחוץ.. היא היללה ושיבחה את תכונותיי ויתרונותיי, וכתוצאה מכך הביטחון העצמי שלי גדל.

אבל האם באמת היה לי יותר כוח ממנה?

המחזר נוהג להצהיר בריש גלי על אהבתו הגדולה ואינו מתבייש ברגשותיו. לגישתו, הבעת רגשות אינה חולשה. לעומתו, המחוזר בדרך כלל יותר עצור ברגשותיו. הוא לא יעז להצהיר על אהבתו ראשון, אלא הוא ימתין שהמחזר יצהיר קודם על אהבתו. המחוזר מפרש את הבעת רגשותיו של המחזר כאל הפגנת חולשה, ולכן הוא מרגיש חזק יותר מהמחזר. אך זו טעות. האיש המפגין את רגשותיו כלפי האחר, לרבות את חולשותיו ואת אהבתו – הוא האיש החזק. המחזר אינו חושש לספר למחוזר שהוא אינו יכול בלעדיו. המחוזר לא יעז לומר למחזר משפט כזה, כי הוא ירגיש חשוף ופגיע.

היא אהבה אותי בכל ליבה, ואהבתה געשה כאוקיינוס. ואני, נתתי רק את מה שיכולתי לתת. ליבי לא היה פתוח לגמרי לאהבה, אלא רק חלקית. לא הצלחתי להזיז את המעצור שבליבי. היום אני מבינה שלאהוב בעוצמה של שמונים אחוז זה להיות קצת חלשה. מי שאוהב בכל מאת האחוזים הוא הוא החזק. הוא זה שנהנה מהאהבה, מכל עוצמתה וגווניה. הוא זה שליבו רחב, והבזקים של אור חודרים לתוך חדרי ליבו. הוא זה שנוטל את המושכות בידיו. הוא האקטיבי. הוא זה שמחליט מתי הוא רוצה לאהוב ואת מי, וכשהוא אוהב, זה מכל הלב. אהבתו עוצמתית ומרגשת, והוא יכול לחצות אוקיינוסים בשביל האהבה.

בלי לשים לב, המחוזר נעשה תלוי בחיזוריו של המחזר. בטחונו העצמי עולה ככל שהמחזר ממשיך בחיזוריו. וכאשר יום אחד החיזורים פוסקים, כפי שאירע, העולם נחרב. ליבי נוסר לחלקיקים קטנים. הגנרטור שהזרים לליבי ונשמתי שמחה וביטחון – נותק. שמחת החיים שהייתה לי עד לאותו הרגע – התפוגגה.

הבנתי על בשרי שהמחוזר אינו חזק יותר מהמחזר. למרות שזה נראה למחוזר בלתי אפשרי, המחזר יכול בכל רגע להפסיק את חיזוריו. המחזר בוחר את מי לאהוב. ובכל פעם שהוא אוהב, הוא עושה זאת ללא מורא. כל תא בגופו של המחזר מרגיש את האהבה בכל עוצמתה, ונהנה ממנה. המחזר נהנה לחזר. הוא זה שבעצם נוטל את המושכות במערכת היחסים. המחוזר הוא פסיבי, ובלי משים הוא נתון לחסדיו של המחזר. המחזר ימשיך לחזר אחריו כל עוד הוא יקבל את מה שהוא רוצה במערכת היחסים. אך אין לטעות, האהבה של המחזר אינה בלתי תלויה ויש לה סוף.

המחוזר עלול לטעות שהמחזר יאהב אותו בכל מצב, גם אם הוא יתייחס למחזר כמובן מאליו. כן, גם אני חשבתי כך. סברתי לתומי שהמחזרת שהייתה לי תמשיך לאהוב אותי גם אם אבקר אותה על כל צעד ושעל. גם אם אהבתי כלפיה תהייה מסוייגת. חיזוריה גרמו לי להרגיש חזקה. על גג העולם. היא אינה יכולה בלעדיי. אין סיכוי שהיא תעזוב. וגם אם ניפרד, היא תתחנן לחזור.

אך טעיתי. זה לא קרה.

וכשחיזוריה פסקו- נשברתי.

אבל למדתי.

ויישמתי את השיעור שקיבלתי.

וכעת אני יודעת יותר לאהוב.

כיום, שנים לא מעטות לאחר שכתבתי את המילים, הדרך המועדפת עליי היא להיות גם מחזרת וגם מחוזרת. פעם ככה ופעם ככה. הדדיות ביחסים זה הדבר הכי נעים. לאהוב מכל הלב. ולקבל אהבה.

קבענו להתחתן בספטבר. אבל יום אחד התעוררתי והוא לא היה בבית… סיפור קצר

 היה לי בן זוג עד לפני חודש. גרנו ביחד. הוא הציע לי נישואין ושמחתי. קבענו להתחתן בספטבר. אבל יום אחד התעוררתי והוא לא היה בבית… סיפור קצר

סיפור קצר מאת חגית רימון

בן הזוג נעלם ביום אחד
בן הזוג נעלם ביום אחד. התמונה להמחשה בלבד

נסעתי היום ברחובות תל אביב ובדרך ראיתי הומלסית, היא אמרה לי "בבקשה תפתחי את החלון" ופתחתי והוסיפה "בבקשה תני לי שקל" ונתתי לה שני שקלים. האור ברמזור היה עדיין אדום אז היא אמרה לי: "בבקשה תגידי לי מה את הכי רוצה" והשבתי לה "לנסוע לחו"ל" אז היא אמרה "אין בעיה, היום יציעו לך לנסוע לטייל בחו"ל" אמרתי לה תודה רבה והיא נפנפה בידה ואמרה: תגידי לי אם זה קרה והבטחתי שאעשה כן.
התחלתי לנסוע ולא חלפו חמש דקות וקיבלתי שיחת טלפון מאהובתי: "תקשיבי", היא אמרה לי, "הציעו לי מהעבודה לנסוע לחו"ל לטיול עם סמינר, ביקשו ממני להרצות שם ואת חייבת לבוא איתי". נשימתי נעתקה. איזה מדהים. זה מה שהאישה ברחוב אמרה. שאלתי אותה מתי? אמרה לי באפריל. "וואאוו נשמע נהדר. יש מצב שאגיע". החלטתי שבדרך הביתה אעבור ליד אותו רמזור ואספר לאישה על ההצעה לנסוע לחו"ל.

הייתה לי פגישה משעממת שבה כמעט נרדמתי ובדרך חזרה פגשתי את האישה ברמזור. תקשיבי את צדקת! אמרתי לה.

– אני תמיד צודקת. היא השיבה. מצאתי בארנק שלי עשרה ש"ח ונתתי לה. אמרת לי שיציעו לי לטוס לחו"ל וזה ממש קרה. איך ידעת?
– אני יודעת דברים.
– אז למה את מבקשת כסף מאנשים? תעבדי בתור מתקשרת. שאלתי אותה.
– אבל אין לי מאיפה לעבוד.
-מה הבעיה? תקבלי אנשים בבית קפה . תקבעי איתם פגישות ותעני להם על שאלות. אני מוכנה להיות הראשונה.
קבענו להיפגש ביום למחרת בבית הקפה באבן גבירול 62. הגעתי לשם חמש דקות לפני וחיפשתי אותה. היא לבשה חולצת כפתורים מכותנה בצבע תכלת, מכנסי ג'ינס והיה כרוך על צוארה צעיף כחול.

– חשבתי שלא תגיעי. היא אמרה לי.
– הנה אני כאן. התיישבנו. והיא הזמינה תה עם נענע.
– את רעבה? שאלתי. לא לא. היא השיבה. והזמנתי לשתינו סנדוויץ עם סלט ירקות בצד. אני יודעת שתגיעי רחוק. היא אמרה לי. מה זה רחוק? שאלתי. לתוכנית טלויזיה שכולם יאהבו וייצפו בך. לטיול בארה"ב. להרצאות. סמינרים.
– נו באמת. אני לא אוהבת להרצות. ואין לי אמביציה לתוכנית טלויזיה. לא מהנה. היא השיבה: תהיה לך תוכנית. אוקיי. זה לא הזיז לי ולא הרגשתי שזה נכון. ואני רואה כאן אישה בלונדינית לצידך. עם עיניים כחולות. חכמה ויפה.
– אוקיי. השבתי ולא רציתי לתת לה פרטים. היא תזמין אותך לחו"ל. היא גם תציע לך נישואין. היא אמרה.
– אוקיי. חייכתי. ותתקשר אלייך מישהי שפעם הייתה בת זוג שלך ותרצה לחזור אלייך.
– אוקיי. אמרתי. ושוב לא האמנתי. שיהיה. הארוחה הגיעה. היה לה ריח נעים. איפה את גרה? שאלתי. כאן. היא הצביעה על המשך הרחוב.
– אז למה עמדת בכביש?
– היה לי בן זוג עד לפני חודש. גרנו ביחד. הוא הציע לי נישואין ושמחתי. קבעו להתחתן בספטבר. אבל יום אחד התעוררתי והוא לא היה בבית. חשבתי שירד לקנות חלב או משהו אבל הוא לא חזר. הארון שלו היה ריק מבגדים. הוא נעלם. התקשרתי אליו מלא. ולא ענה. כנראה שהחליף את מספר הטלפון שלו. לא ניתן להשיג אותו. ראיתי שנעלמו לי מהחשבון חמישים אלף ש"ח. לא נשאר לי כסף לשכר דירה. מהעבודה בדיוק פיטרו אותי כי היו צמצומים. ההורים שלי גרים בצפון, הם מבוגרים וחולים ולא רציתי לבקש מהם כסף. אז התחלתי לבקש כסף מאנשים ברחוב. לא הייתה לי ברירה. עד שאמצא עבודה.
היא סיימה את הסנדוויץ שלה והביטה בעיניי. תדעי שהצעת הנישואין שלך מתקרבת. היא אמרה. אבל היא תישאר. לא כמו זה שברח לי. את יודעת מה זה שמישהו שאת אוהבת פתאום נעלם?
– תתפלאי אבל אני יודעת. קרה לי. שפתאום הקשר מתנתק. שפתאום את כבר לא מרגישה אהבה. והקור נכנס לגוף ולנשמה.
– זה בדיוק מה שקרה לי. היא אמרה. נהיה לי קר בנשמה. קר בלב. אין לי מנוח כבר חודש. אני לא ישנה בלילות. בימים אני מסתובבת ברחובות. לא יודעת מה לעשות. אני לא רגועה. כאילו מישהו תקע בי חץ בלב. כנראה שעצמתי עיניים והתעלמתי מהסימנים. לא יודעת. לא היה לי מזל.
על השולחן שבו ישבנו מוטל עיתון מאתמול. בעמוד 24 יש בו תמונה של גבר ועליה כותרת – העבריין שעקץ את נשותיו. עיניה נופלות על התמונה שלו ויבבה יוצאת מפיה. זה הוא!! אני לא מאמינה. אני לא היחידה. היא החלה לקרוא את הכתבה. מעינה נזלה דימעה. אני צריכה ללכת. אמרתי לה. כמה לשלם לך? כלום. היא אמרה. תזמיני אותי לתוכנית האירוח שלך. היא אמרה.
– אבל לא נראה לי שתהיה לי אחת כזאת.
– תהיה לך. תאמיני לי. היא אמרה. שילמתי על הארוחה ויצאתי. הבטחתי לעצמי להתקשר אליה ולספר לה מה התגשם ממה שאמרה.
– תתקשרי אלי. ביקשתי ממנה ונתתי לה את הטלפון שלי. תראי שאת תמצאי בקרוב עבודה, וגם תהיה לך זוגיות חדשה. היא נתנה לי נשיקה קלה על הלחי. אני הולכת עכשיו למשטרה. אתלונן על מה שעשה לי. ומיד אחרי זה אתחיל לחפש עבודה.