אתמול נשברה לו כוס – סיפור קצר מאת מרסל מוסרי

מאת: מרסל מוסרי   21/9/2014

 

מרסל מוסרי. צילום: פרנקו
מרסל מוסרי צילום: פרנקו

 

אתמול נשברה לו כוס
וכמה זכוכיות נשארו על הרצפה.
הוא לא ניקה,
אני זו שמנקה
אבל הוא גם לא אמר.

וכשבאתי מהעבודה
וחלצתי את הנעליים, אותן הנעליים שאני מבריקה עם מגבון
כדי שיראו חדשות-
דרכתי על אחת הזכוכיות.
וירד לי דם, הרבה דם.
אז צעקתי לו שיבוא
הוא צעק חזרה שהוא מתקלח
ושאל אם אני מכינה משהו לאכול.
צעקתי לו שנחתכתי
ויורד לי דם
אפילו קצת בכיתי-
הוא צעק חזרה שאשים על זה נייר סופג
והוא תכף יצא.

אז שמתי נייר סופג
וישבתי בפינה של שולחן האוכל
הדם הפסיק, אבל הצריבה הציקה.
אחרי 20 דקות, אולי רבע שעה, אולי יותר
אולי פחות-
הוא יצא
וראה אותי יושבת, כשהנייר הסופג מונח לי על הרגל
הוא צחק ואמר "זה כל הסיפור? וואי כל המטבח פה דם"
לא עניתי לו
הוא לקח סמרטוט והתחיל לנקות את הדם.
"הנה, את רואה שהפסיק לך? מה תכיני לאכול? אני רעב מת"

אתמול ירד לי דם.
אולי כבר כמה שנים שיורד לי דם
אבל אתמול ראיתי כמה הוא מלכלך
ואתמול הרגשתי כמה הוא צורב.
אז אמרתי לו שיצא לי מהמטבח ואכין לו לאכול
וכשהוא יצא
הלכתי באיטיות אל הנעליים שלא החלפתי כבר שנתיים
נעלתי אותן ויצאתי מן הבית.
בספריה העירונית, איפה שאינטרנט עולה חמישה שקלים
ביררתי איך מפסיקים את הדם הזה,
כי הוא רוצח אותי לאט לאט.
מצאתי טלפון של עורכת דין חמודה.
אמרתי לה שאני נחתכת יום יום
כבר יותר מדי שנים.
היא הבינה
ואמרה לי לבוא אליה.

יודעים משהו?
מחר אני הולכת לקנות תחבושת
ואולי,
אם יהיה לי מספיק אומץ
הפצעים יגלידו,
ובאיזה בוקר אחד
אחרי שכמה רבנים יתנו את ברכתם,
אצא בחיוך אל הרחוב,
אקנה לי נעליים חדשות,
אגיע הביתה,
ואכין משהו טעים לאכול-
אבל רק לעצמי!
רק לעצמי.
כי צרב לי מספיק,
ועכשיו זמן של החלמה.

 

הספרים של מרסל מוסרי – בחנויות הספרים

~קופסת קובות

~דמעות של יין

 

הצטרפי לאתר אישה בפייסבוק – לקבלת עדכונים, כתבות מעניינות, וסופשבוע מופלא לנשים – 19-20 בדצמבר בפולג

לחצי כאן

יום אחד תגיד לי שהתאהבת באחרת – סיפור קצר מאת מרסל מוסרי

מאת: מרסל מוסרי 23/9/2014

 

מרסל מוסרי. צילום: פרנקו
מרסל מוסרי. צילום: פרנקו

 

יום אחד תגיד לי שהתאהבת באחרת
ואני אשאל אותך אם שווה לפרק בית בשביל זה.
תענה לי שניסית, שעשר שנים שאתה מנסה
וזה כבר לא עובד לך.

אז אארוז לך תיק קטן ותצא מן הבית.
ואחרי שנעשה הסכם חלוקת רכוש,
אצל איזה עורך דין עם שן שחורה
ניסע יחד אל הרבנות.
ב8:00 אהיה למטה, אחרי ששמתי את הילדים בגן.
תגיע לאסוף אותי עם מונית
ובדרך תגיד שהשמלה שלי יפה.
אחייך, הרבה זמן לא אמרת לי שהשמלה שלי יפה.
ושם, ברבנות, כשהרב יגיד לך לגרש אותי
ותלחש לי שאני מגורשת.
יהיה לך קצת צער בעיניים,
ואני ארגיש מגוחכת.

ואז אחשוב לעצמי, שאם אתה זה שבוחר ללכת-
איך זה שאני המגורשת?
ביציאה מן הרבנות, כשתעודות לבנות בידינו
כאילו יש על מה להתגאות
תחכה לך אחת אחרת, במונית אחרת
ולי יחכה אבי, והוא חבוש כובע מצחייה צהוב ומחזיק מקומון בידו.
ואקרא לכיוונו ואשאל מה הוא עושה פה
ולמה הוא עומד בחום הזה.
והוא יביט בי ויחייך
עליך הוא לא יסתכל
הוא יוציא בקבוק מים מכיסו ויגיד לי שאמא שלחה פטל.

וכשתכנס אל המונית,
עם הבחורה האנונימית,
אבי יקח ממני את התיק,
יחזיק את ידי ונכנס אל מכוניתו.
ובתוך מכוניתו-
בדרך לבית החצי ריק שהיה שלנו.
ישאל אותי מה בא לי לאכול,
ואגיד לו שהרבה זמן לא אכלתי שווארמה
ונלך לאכול שווארמה
עם הרבה חריף והרבה ובצל
מה שיותר כואב.

ובמקום של השווארמה
יעמוד מוכר, עם זיפים וחולצה מלאה בטחינה
והמוכר יביט בי ארוכות ויגיד
"לשים לך גם שומן? השמלה שלך יפה"
ואני אגיד לו שאני לא אוהבת שומן
אבל תודה,
הרבה זמן לא אמרו לי שהשמלה שלי יפה.

 

 

הספרים של מרסל מוסרי, בחנויות הספרים
הספרים של מרסל מוסרי, בחנויות הספרים

 

הצטרפי לאתר אישה בפייסבוק – לקבלת עדכונים, כתבות מעניינות, וטיולי נשים 

לחצי כאן

 

 

 

‎‎פרסום‎ by ‎אתר אישה‎.‎