אז איך נוצר היקום… אההה… הקיום?

אז איך נוצר היקום… אההה… הקיום?

עכשיו טורי/ עדית קמחי

 עדית קמחי
עדית קמחי

בדצמבר 1972 התפרסם מאמר מדעי על ידי שני ביולוגיים בריטיים, המצהיר באופן חד משמעי שלא ניתן להפריך את הטענה שהמקור של החיים נמצא מחוץ לכדור הארץ ושמקור זה שידר או העביר חומר אורגני באופן מכוון לכדור הארץ. מה שמדהים הוא שאחד הכותבים הוא פרנסיס קריק, שהוא לא אחר מזוכה פרס הנובל על גילוי ומיפוי מבנה החומר הגנטי האנושי או בקיצור ה-ד.נ.א. שם המאמר באנגלית הוא Directed Panspermiaוניתן לתרגם אותו לעברית כ"הזרעה מכוונת".

ישנן תאוריות רבות שטוענות שהחומר האורגני הגיע לכדור הארץ כתוצאה מהתנגשות עם גוף שמימי אחר, אולי שאריות כוכב שהתפוצץ או אירוע אחר של תאונה בחלל. המעניין במאמר הזה הינו התיאוריה שזה לא היה מקרי כתוצאה מתאונה, אלא מתוכנן, מכוון וישיר.

בכל המסורות מקור החיים מגיע מחוץ להם. ממשהו שהיה קיים לפני שהחיים כפי שאנחנו מכירים היו קיימים. ישנן תורות נסתר (כמו קבלה, תאוסופיה, סופיזם, דאו, ועוד), שהם גופי ידע פרי מחקרם של יחידי סגולה, בהם בערה השאלה הזו על המקור של החיים או של היקום או של הקיום. על פי תורות אלה בריאת הקיום נעשתה באמצעות…אותיות.

לאוזן שלנו זה עשוי להישמע קצת מוזר. כי אנחנו הלוא, רגילים לדבר, לקרוא, לשמוע ולהשמיע ולפענח סימנים כתובים למשמעות, וכשאנחנו אומרים משהו, זה לא בהכרח קורה. למשל, כשאנחנו אומרים שהחדר יהיה מסודר, הוא לא הופך כהרף עין ממבולגן למסודר. ואולם, במסורות רבות נאמר שמישהו או משהו אמר והעולם נברא במילה.

בספר היצירה, למשל, בפרק 2, פסוק 2 כתוב: עֶשְׂרִים וּשְׁתַּוִם (22) אוֹתִיּוֹת יְסוּד חָקְקָן חָצְבָן צָרְפָן שָׁקְלָן וְהֵמִירָן וְצָר בָּהֶם אֶת כָּל הַיְּצוּר וְאֶת כָּל הֶעָתִיד לָצוּר.

על פי הגיון זה, משהו שמצוי במצב של אי-קיום משדר מעצמו מספר מסוים של תדרים (יש גרסאות אחדות בין 7 ל-26) שכל אינטראקציה ביניהם יוצרת קיום. תחילה קיום בתור סכמה, כלומר בתור תבנית ריקה מתוכן רק מציינת ומגדירה אפשרות של פוטנציאל מסוים להתממש.

אם נסתכל על זרע של פרח או של פרי, הרי שכל החיים של הפרח או של הפרי מצויים בתוך הזרע בתור פוטנציאל. לפוטנציאל הזה אנו קוראים מידע. לעתים נקרא לו מידע גנטי או מידע בוטני או צופן גנטי, אולם במהות זוהי פשוט תכנית מסוימת, מתוכנתת בממדים של ננוטכנולוגיה, שאם תופעל היא מפתחת את הקיום של פרח או של פרי, כלומר של עץ פרי. רק כאשר הזרע מקבל אנרגיה אנו נראה מופע של קיום, מופע של חיים.

גם אמירות שלנו צריכות אנרגיה ותנאים מסוימים כדי שיקרו. אז נכון שהחדר אינו מסתדר מעצמו בעקבות אמירה שלנו אבל אם נסתכל על הדברים בקנה מידה גדול אז זה נכון, האופן שבו אדם מדבר מעיד על האופן בו הוא חושב ובמה הוא מאמין ובהכרח גם מעצב את תמונת עולמו וצובע את האופן בו הוא מפענח את המציאות ועל כן, תמונת המציאות נבראת באמצעות מילים.

כמו במקרה של הזרע יש צורך באות אנרגטי וזה עניין של עצימות. אם לא נעשה שום דבר מלבד לדבר על סידור החדר, ברגע מסוים תצטבר אנרגיה במידה מספקת ש"תתפוצץ" או שתמיר את עצמה לעולם המעשה באמצעות הגוף שלנו.

אז נכון שאני קצת מפשטת את העניין כאן באופן זמני ועושה כמה הנחות, אבל זה נועד רק כדי להבהיר את העיקרון. ברור שהעניין יותר מורכב כי לא לכל אחד יש את כל ההרשאות, בדומה להרשאות שאנו זקוקים להן כדי להיכנס למשל לחשבון הבנק שלנו באופן דיגיטלי או המפתח של הבית שלנו שאין אותו לאחרים. אבל כמו בעולם הדיגיטלי, גם כאן, יש מה שנקרא "פורצי הרשאות". לדוגמא, הטלת קללה כמו פולסא דנורא היא כזו – מנסה לפרוץ הרשאות. הפירוש המילולי של פולסא דנורא הוא מכת אש או ניצוץ אש, והכוונה לניצוץ אש שהורגת אדם ש"מגיע" לו עונש שמימי. בפרקטיקה זהו טכס של מילים שמיועד לגרום לגורם אלוהי להביא למותו של אדם. מאחר שאין לנו הרשאות על חיים של אנשים אחרים, זהו ניסיון לפרוץ את מערך ההגנות הטבעי, באמצעות…מילים או מילים וכוונות, או אותות.

כמה מוזר שבשפה הטכנולוגית אנו קוראים לשדר מתוך המשדר "אות". למשל, כאשר אנו סורקים את ערוצי הטלוויזיה או הרדיו כדי לקלוט את האות שתופיע תמונה או במקרה של אות שמע, שיופיע צליל.

יש לנו כמה וכמה דוגמאות לאותות שבסידורים משתנים מתקבלת מהם משמעות או מציאות אחרת. דוגמא אחת היא אותיות, שבשילובים שונים נוצרות מילים שונות, אבל גם מספרים הם כאלה, גם טבלת היסודות היא כזו, גם החומר הגנטי הוא כזה, גם תווים מוסיקליים הם מאותו הסוג, הצבעים וכהנה. מרגע שנברא מקלט שיקלוט את האות, הרי שההמשך הוא הקיום של מגוון או של חיים.

יצויין כי קיום של מגוון הינו קיום של המון פרטים בקומבינציות רבות, כמו הרבה סוגים של פרחים, של חיות, של תאים, של הרים, של חומרים.

הכותבת היא בעלת תואר שלישי ביזמות חינוכית ומשמשת מנהלת מחלקת חינוך והדרכה במוזאון ארצות המקרא ירושלים

עכשיו טורי/ עדית קמחי – אז מי אלה 'אדם' ו'חווה'?

אז מי אלה 'אדם' ו'חווה' שמסופר עליהם בספר בראשית?

עכשיו טורי/ עדית קמחי – אז מי אלה 'אדם' ו'חווה'?

 עדית קמחי
עדית קמחי

אז מי אלה 'אדם' ו'חווה' שמסופר עליהם בספר בראשית? שאלה זו היא מעניינת מאוד כי היא מתייחסת לאותו סיפור שכולנו מכירים כבריאת העולם. אגב, הוא איננו היחיד שמספר סיפור בריאתי של יצורים ארציים מודרניים והסיפור המקראי גם איננו הקדום ביותר.

השאלה מעניינת במיוחד לאור מציאתם של שרידים רבים של יצורים קדמונים שדומים לבני אדם, שנמצאו במקומות שונים בעולם (גם בישראל), והם קדומים בהרבה למה שמצוין בלוח השנה היהודי כבריאת העולם, דהיינו לפני כ-6000 שנה.

אז הנה לכם אנלוגיה מחיינו: מישהו ממציא המצאה טכנולוגית, נניח מכשיר טלפון חכם. המודל הזה רץ כמה שנים ומתחילות להתגלות בו תקלות למיניהן. בעקבות תלונות המשתמשים ובעקבות חידושים טכנולוגיים נוספים שיצאו לשוק התכנות, החברה מחליטה להתחיל בפיתוח של מודל מתקדם יותר. אז בקווים גסים אפשר לראות שהיו "גלים" או "דורות" או מודלים של יצורים, כאשר הגל האחרון, שקרוי הומו ספיינס ספיינס,  מתוארך בהתאמה (בגדול) לסיפורי הבריאה במיתולוגיות השונות, כולל הסיפור המקראי[1]. אם אתם זקוקים לאיש אקדמיה מתחום העתידנות שיאשר את זה, הרי שתוכלו לשמוע על פיתוח המודל האחרון הזה על ידי ד"ר דויד פסייג.

אנחנו מתקשים להבין שישנה טכנולוגיה מתקדמת ואחרת בידי יצורים, שגם הם אחרים ולא תואמים אחד לאחד את המודל האנושי שאנחנו מכירים, אבל כל האבות הקדמונים התרבותיים שלנו, הן מבחינת סיפורים או ציורי קיר, מצביעים על כך שהיה צוות של יצורים שעסק בבריאה הזו. מהתיאורים עולה כי הטכנולוגיה בה שלטו הייתה מתקדמת בהרבה מהחידושים המתקדמים ביותר שאנו מכירים כהנדסה גנטית או ננוגנטיקה. הם ידעו להפיק חומר גנטי (כלומר מערכת הפעלה, תכניות ואפליקציות) מתוך רוק למשל. למיטב ידיעתי, גם היום ישנן מעבדות בעולם שיודעות לעשות את זה, אך אין כזו בארץ, וכאשר נדרשת בדיקה כזו לצורך הליך משפטי, לדוגמא, שולחים את הדגימות למעבדות בחו"ל. אם כך, זה לא ממש הזוי מה שמסופר במיתולוגיות.

ההיסטוריונים והארכיאולוגים קוראים ליצורים הללו "אנתרופומורפיים", זאת אומרת בעלי צורה של בני אנוש. אלא שהסיפורים מספרים בדיוק את ההיפך. שבני האדם נוצרו בצלמם של אותם "אלים".  תשפטו אתם מה כתוב כאן: "ויֹּאמֶר אֱלֹהִים: נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ". ספר בראשית, פרק א', פסוק 26.  כן, כן, אין ספק שבעניינים רבים למדו אותנו בדיוק את ההיפך ממה שנכתב ונאמר.

אז, כאשר אומרים אדם וחווה, הכוונה, במונחים מדעיים, למודל האנושי האחרון. אפשר לומר שכל מודל חדש הוא גרסה עדכנית יותר מקודמו ובשל כך גם מותאמת יותר לאתגרי הזמן והמקום, עד שהוא מפסיק להיות מותאם, ומתחילות להתגלות בו תקלות רבות וזהו האות שצריך מודל חדש. ישנם חוקרים ומלומדים שטוענים שזהו המצב של ה"מעבד הספיינסי" כיום. שהוא צועד לקראת היעלמות לאור בריאתו של מעבד מתקדם יותר, המותאם יותר לצרכי השעה. המוביל שבהם הוא פרופ' יובל נח הררי, היסטוריון דגול.

אפשר לראות מהנ"ל שגם דרווין צדק כאשר הציג את משנתו האבולוציונית מתוך פרספקטיבה של האדם החזק שהוא השורד, ובכלל, ניתן לראות ששום השקפה לא ממש סותרת שום השקפה אחרת אלא רק משלימה אותה לראות תמונה שלמה הרבה הרבה הרבה יותר גדולה ממה שאנו רגילים להתייחס אליה היום.

[1] ליתר דיוק המודל מתוארך כלפני כ-12-15,000 שנה ואולם לפני 6000 שנה קרתה לו פריחה תרבותית מדהימה.

 

הכותבת היא בעלת תואר שלישי ביזמות חינוכית ומשמשת מנהלת מחלקת חינוך והדרכה במוזאון ארצות המקרא ירושלים

מה בין קרניים על הראש והתכנית החשאית לחקר עב"מים של הפנטגון?

עכשיו טורי/  עדית קמחי

מה בין קרניים על הראש והתכנית החשאית לחקר עב"מים של הפנטגון?

 

ד"ר עדית קמחי
עדית קמחי

הסבר: החלטתי לכתוב טור אישי שמספר על דברים שמעסיקים אותי, ומאחר שיש רבים כאלה, צפוי להיות מעניין ועשיר לחלוק אתכן/ם מדי פעם באופן זה.

תמיד עניינו אותי הקרניים שעל ראשי בעלי החיים או שתי הבליטות הרכות כמו למשל על ראש הג'ירפה. קרן, אפשר לומר ככה בגדול, דומה לשערה שצומחת  (וגם עשויה מאותו חומר) רק פי אלף מונים. ואני – תמיד עניין אותי השיער.

העסיקו אותי שאלות כגון: למה צומח לנו שיער, ולמה בעיקר בראש? ולמה במקומות האחרים דווקא? ולמה השיער נראה כמו.. אנטנות קטנות, וכאלה שאלות. השיער הוא בעצם סוג של חלבון (קרטין) פלוס מינרלים וויטמינים. זה מתחיל בפלומה כמו שכולנו יודעים ועם הזמן כל זקיק עדין הולך ומתעבה והופך לשערה. גם הקרניים עשויות מאותם חומרים אבל כל זקיק מקבל מנה הרבה יותר גדולה של חומרים. לפני הפלומה יש סוג של קרינה, האנרגיה הזו מתעבה לחומר פלומתי עדין ואחר כך, החומר הפלומתי העדין מתעבה והופך לשערה. במקרה של הקרן פשוט מכפילים את העצמה של השיער פי אלף מונים ומקבלים את הגוש הזה, אלה שנשארים ללא כיסוי קשיח ואלה שמפתחים כיסוי קשיח. כי אכן יש שני סוגים – הרך והקשיח.

למילה 'אנטנה' יש שני פירושים עיקריים. אנטנה או מחוש, היא איבר חישה של חרקים, והיא גם רכיב חשמלי בדרך כלל בצורת מוט לשם הולכה של שדר יוצא או קליטה של שדר נכנס. המקור של המילה הוא בלטינית ופירושה 'מוט'.

אהבתי את שני הפירושים. גם את זה שמתייחס לשיער/קרן כאל איבר חישה, וגם זה שמתייחס אליהן כהולכה של גלי אנרגיה. זה ניכר גם בשמות שניתנו לתופעות הללו: השיער כשער או פתח יציאה וכניסה והקרן משמע ישר הנמשך לאינסוף וגם ישר דרכו זורמת אנרגיה (קרינה). 

ואז, קראתי את ספריו של זכריה סיטצין, חוקר של תרבות שומר העתיקה (זו שכמעט לא מספרים לנו עליה), שניתח את הציורים השומרים על גבי החותמות הרבות שנמצאו, כציורים של חוצנים שהגיעו לכדור הארץ למשימות מסוימות, ובין השאר גם בראו את אדם וחווה. מה זה קשור? סיטצין הראה שלחוצנים הללו יש אנטנות…אה…סליחה… כלומר, קרניים. לא קרן אחת אלא שתיים – אולי אחת היא לפלוס והשנייה למינוס? או אחת לשידור והשנייה לקליטה? בכל מקרה, ה"אלים" או ה"חוצנים" לבושים בלבוש שלא תמיד ניתן להסביר אותו ותמיד תמיד תמיד – יש להם אנטנות על הראש.

כששוחחתי על כך עם היסטוריונים וארכיאולוגים שמרניים, הם השיבו שזהו פשוט סמל. כלומר, באומנות השומרית אל ואדם נראים אותו הדבר, מלבד העובדה שעל ראש האל מצוירות קרניים "זהו ההייצוג האלוהי בתרבות השומרית", הסבירו. 

הבוקר, בדרך לעבודה, כששמעתי את הדיווחים על התכנית החשאית ועל היחידה לחקר העבמ"ים של הפנטגון שכבר עשרות שנים חוקרת את ביקוריהם, ואת השאריות של חוצנים שנשארו כאן באופן זה או אחר, ואת הצורות ההנדסיות הבלתי מוסברות בשדות חיטה, ושהיא מתוקצבת בסכום נכבד בכל שנה מכיסו של משלם המיסים האמריקאי, ושיש תיעוד רב של כלי טייס שצילמו ודיווחו ונתקלו בהם באוויר, נפל לי האסימון.

הבנתי שהקרניים על ראשי האלים אינם סמל, אלא אנטנות פונקציונאליות איתן הם מחוברים אל ספינת אם או כוכב אם או מערכת אם בעודם מסתובבים רחוק מהבית. זו פשוט טכנולוגיה שאנחנו לא מכירים. העובדה שניתן לעלות את כל תנ"ך ולחרוט אותו על ראש סיכה – גם היא קשה לעיכול, אבל בשבוע שעבר ראיתי את זה במו עיניי, כלומר לא ראיתי את זה כי לא ניתן לראות את זה בעזרת העיניים האנושיות, אבל ביקרתי בהיכל הספר במוזאון ישראל, שם מוצג התנ"ך הזעיר בעולם – על ראש סיכה. 

קשה לנו לקבל את הנוכחות של חיים אחרים, כי הסתירו את זה מאתנו במהלך כל החינוך שלנו, כמו שהסתירו את היחידה של הפנטגון. לא רק הסתירו אלא גם הגחיכו את זה בכל מיני פרסומים, סדרות, צילומים שאיכותם ירודה מאוד. בנוסף, ישנו הרובד של חרושת שרלטנים סביב כל עניין, גם סביב העניין הזה. אז אם לא נכנסים לזה לעומק – זה נשמע לנו שטחי ולא רציני.

כדאי פשוט להתחיל להתרגל לרעיון. יש דברים הרבה יותר הזויים, שאנחנו פשוט מקבלים רק בגלל שסיפרו לנו עליהם כשהיינו קטנים. סתם בתור דוגמא, סיפרו לנו שהקרנות רעילות על הגוף מרפאות סרטן. זה הזוי אבל אנחנו מאמינים. גם אם איננו בקיאים בתחום. הסיבה שאנחנו מאמינים היא שלפתע מפרסמים המון מחקרים, ונתונים סטטיסטיים וכביכול מוכיחים את העניין. אלא שהסיבה שמתפרסמים המון מחקרים כאלה היא שמישהו מממן אותם: גוף מחקרי, מדינה, חברה עסקית, וואטבר. והנה, בשבועות האחרונים אנחנו נחשפים לסיפורים של חולי סרטן שלא הסכימו לקבל טיפול כימותרפי ונרפאו, חלקם הגדול – רופאים. מה שמספרים לנו בגיל צעיר וממשיכים לפמפם – זה מה שנחרת. כוחו של חינוך.

לבסוף, ההצעה שלי היא, שלפני שאתם פוצחים בוויכוח האם אותם חוצנים "טובים" או "גרועים", והאם צריך לפחד מהם או לקדם אותם בברכה, וכל סוגי ה"או או" האלה – פשוט תתרגלו שהרעיון הזה אינו כה הזוי. רק עשו לו יחסי ציבור רעים עד כה. 

הכותבת היא בעלת תואר שלישי ביזמות חינוכית ומשמשת מנהלת מחלקת חינוך והדרכה במוזאון ארצות המקרא ירושלים.