יומן בחירות – אבי גבאי משפיל את ציפי לבני. ומה זה אומר עליו? האם הציבור בעדו?

בתחילת השנה החדשה, בדיוק ב- 1/1/2019, תקע אבי גבאי סכין בגבה של ציפי לבני. האם הסכין עלולה להתהפך עליו? מה שעשה הינו צעד אמיץ או עלוב?

מאת: חגית רימון hrimon@gmail.com

לפני כמה ימים פרסמתי בפיסבוק את הסטטוס הבא, שבו שאלתי האם ישנה אלטרנטיבה לביבי נתניהו. וכך כתבתי:

"יעוד מעט הבחירות. ושום דבר לא השתנה מבחינת האלטרנטיבות. נניח שאינכם מעוניינים בביבי, אז במי כן?
לצערי טרם מצאתי אדם בעל שיעור קומה שאני סומכת עליו שיראה למול עיניו את האינטרסים של המדינה, ואשר יש לו נסיון בלתת מעצמו לאחרים.
ומה עם אבי גבאי? לא יודעת. הוא כמו טפלון. משהו בו לא תופס. לא יודעת אפילו כמה אנשים יוכלו לזהותו ברחוב.
מה הדבר הכי גדול שעשה עד עכשיו? להיות מנכ"ל של בזק, החברה שקיבלה כספים רבים מהציבור במשך שנים רבות, והייתה מונופול. זה מה שכתוב בויקיפדיה על מר גבאי:
"בשנת 2007 מונה למנכ"ל בזק, תפקיד אותו ביצע עד פרישתו בשנת 2013. המגזין פורבס פרסם כי על פי ההערכות, בתקופת עבודתו כמנכ"ל בזק צבר הון בשווי 52 מיליון שקל (לפני מס). ההון שצבר מורכב בין היתר מבונוסים ומשכר כ-24 מיליון שקל ומאופציות, ש-50% מהן, בשווי 15 מיליון שקל, מימש בשנת 2010. במהלך תקופת כהונתו נפתח שוק הטלפוניה לתחרות והחברה השקיעה סכומים ניכרים בהקמת רשת האינטרנט המהיר."

דעתי אינה נוחה ממנכ"לים ובעלי תפקידים בחברות הציבוריים שמשתכרים מליוני שקלים. זה מרגיש לי כמו "עיניים גדולות" ולקיחת שכר גבוה מדי מהקופה הציבורית.
אם לאדם יש סטארטאפ או שהוא עובד בחברה פרטית, שירוויח מליון ש"ח בחודש, לא מעניין אותי, אבל במגזר הציבורי זה דבר אחר.
בכל אופן, אשמח לשמוע על תרומתו של גבאי לחברה הישראלית ואת דעתכם על שאר המועמדים. בשפה נקייה."

טרם יבשה הדיו על מסך הפיסבוק, ולפתע היום בבוקר, בעודי בישיבה בעבודה, אמר אחד המשתתפים שאבי גבאי הכריז על פירוק המחנה הציוני.

זה מה שפורסם בדף הפיסבוק של "החדשות":

הדחה בשידור חי: יו"ר העבודה אבי גבאי הודיע שפירק את המחנה הציוני ושציפי לבני ו"התנועה" לא תרוץ ברשימת העבודה בבחירות הקרובות: "קיוויתי והאמנתי שהשותפות החדשה תוביל לצמיחה ולפרגון הדדי, אבל הציבור חכם, ראה שזה לא המצב – והתרחק".

הנה כתבה קצרה ומעניינת, הכוללת את תגובתה של לבני:

 

 

"חברות ושותפות?" – האמנם?

אבי גבאי מדבר על "ערכי חברות ושותפות", אבל מה שעשה זה לתקוע סכין בשותפתו הפוליטית!! הוא הזמין אותה לשבת לצידו, ותכנן מראש להעיף אותה לכל הרוחות, ככה בשידור חי. לעולם לא אצביע לאדם שמתנהג בצורה כזו.

הוא היה יכול להזמין את ציפי לבני לפגישה עימו, להטיח בפניה את כל טענותיו כלפיה, לתת לה הזדמנות להגיב, ולאחר מכן לומר לה מהי החלטתו, לפני שהוא מספר זאת לציבור הרחב. אילו היה אדם חברי, הוא היה יכול גם לחשוב על להוציא הודעה משותפת של לבני ושלו בדבר פירוק המפלגה. אבל הוא בחר בדרך נלוזה ועלובה, שכל מטרתה הייתה להשפיל אותה בשידור חי!

אבי גבאי עזר להביא לריסוק המפלגה. כבר שנים שהמפלגה מידרדרת ואין מושיע. בוז'י הרצוג הינו חסר כאריזמה לחלוטין וגם התכנים שהביא לא היו מעניינים ופרודוקטיביים בשיח הפוליטי. לא אשכח שבבוקר שלאחר הבחירות סיפר שהעירו אותו מהשינה, והוא הופתע לגלות שהמפלגה שלו ירדה במספר המנדטים מלפני כמה שעות, עת הלך לישון. וישאל השואל, מי הולך לישון בליל בחירות?? זה ממש הצחיק אותי ואמר משהו על האופי המנומנם שלו.

שלי יחימוביץ, עם כל האג'נדה החברתית שלה, גם איכזבה את קהל בוחריה. ראשית, סיפרו עליה שמבחינת יחסי אנוש היא לא אדם קל להתנהל מולו (אגב לפני מספר שנים כשפגשתי אותה באקראי באיזה מסדרון בשעות היום וניגשתי אליה ורציתי לומר לה מילה אחת או שתיים לצורך פרגון, הרגשתי קרירות ואדישות). יחסי אנוש טובים הם דבר מאוד חשוב לדעתי, בכל תחום, ומי שאינו ניחן בהם – יהיה יותר קשה לו לנסוק ולהצליח במשך תקופה ארוכה.

האכזבה הנוספת שהייתה לי מגב' יחימוביץ הייתה שערב הבחירות היא הכריזה שלא תשב עם ביבי בקואליציה. אז שאלתי את עצמי – למה שהציבור יצביע לך אם ממילא את לא תשפיעי ותשבי מחוץ לממשלה?? למה להכריז הכרזות מראש, באופן שעלולות לפגוע במפלגה?

אחרי יחימוביץ והרצוג הגיע דם חדש למפלגה. מתישהו גם שינו לה את השם ל"המחנה הציוני", שמההתחלה נשמע לי כמו שם הזוי וארכאי שמעולם לא התחברתי אליו. מה הכנסתם ציונות עכשיו? מה גם שהשם עשה לי אסוציאציה למפלגת ימין הארד קור ולא למפלגה שאמורה למשוך אליה את הגוש השמאלני, שמזה מספר שנים מחפש מנהיג כריזמטי ובעל שיעור קומה.

ונחזור לעניין אבי גבאי – למרות שניסה למנף את עצמו כמנכ"ל מצליח וכמלח הארץ ממוצא "מזרחי", הציבור לא קנה את זה. גם חודשים רבים אחרי שנבחר, בקושי זיהו את תוי פניו ברחוב.

ממה שכתוב בויקיפדיה, נראה שהמדובר באדם שעשה בעיקר למען עצמו ובני ביתו. הוא הרוויח מליונים מחברה שאמורה להיות ציבורית, ואשר הייתה מונופול או כמעט מונופול בשוק התקשורת.

מפלגת העבודה, או בשמה המטופש "המחנה הציוני", הידרדרה מיום ליום, אבל גבאי לא הפנים את העובדה שיש לזה גם קשר הדוק אליו. הציבור פשוט לא התחבר אליו! אז מה הוא החליט לעשות? להאשים את לבני בהידרדרות המפלגה, ולהעיף אותה קיבינימאט בשידור חי!!

אומץ או עליבות?

גבאי רצה להשפיל את לבני, אבל לדעתי זוהי חרב פיפיות, וחלק גדול מהציבור סבור שזהו מהלך בזוי. בדף הפיסבוק שלו פרסם הבוקר גבאי בצירוף סרטון ההדחה את ההודעה: "אומץ זה לעשות מה שצריך בשביל לנצח. אפשר לשנות, ואנחנו ננצח."

הוא מתבלבל. אין כאן שום אומץ אלא עליבות גדולה. רוב המגיבים בדף הפיסבוק שלו, כולל כאלה שבעבר הצביעו למחנה הציוני, הגיבו נגד המהלך. הנה כמה מהתגובות:

רועי:  "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים" (מסכת ברכות דף מג עמוד ב). אתה צריך להתבייש באיך שנהגת היום, פשוט תת רמה ורוע לב."

התגובה שלי: "מה שעשית זה לא מעשה אמיץ אלא מעשה עלוב ובריוני. תקעת סכין בגב ובכוונה הבכת את ציפי לבני מול כולם. הצלחת להרוס את המפלגה… וניסית להאשים את לבני. רצוי שתקח אחריות על חלקך בדבר."

עדי: "אני חברת מפלגת העבודה, והפסדת את הקול שלי עם המהלך הנבזי שעשית לליבני. דרך ארץ אומרים אצלי בבית…"

שלמה: "למה מהלך נבזי?האישה הזאת הקימה מפלגות הרסה מפלגות ,הרסה שותפויות,קיבלה מנדט האזרח להקים ממשלה ונכשלה מקומה בבית עם ילדיה נכדיה והאיש שלה."

רונית: "זאת הובלה? זו התנהגות? איכס."

דינה: "לא נראה שאתה עם העם עם הודעה כה מפתיעה בלי הודעה קודמת😕"

סופי: "עשית טעות. חבל. חיבלת במפלגתך. ובנו."

עמרי: "שקלתי להצביע עבורך, זה ירד מהפרק. לא בגלל ציפי לבני, אני לא חסיד שלה. פשוט בגלל שאתה לא בן אדם. מי שנוהג בדרך כזו במי שהיה שותף שלו לא ראוי להיות לא ראש ממשלה ואפילו לא חבר כנסת."

טל: "וואו. נכון להיום בבוקר הייתי כמעט בטוח שאצביע למחנה הציוני, אבל כשראיתי (ועדיין לא מאמין למראה עיני) את האופן המשפיל והלא מכובד שבו הדחת את ציפי ליבני – דבר אחד ברור לי: אם אתה אכן תעמוד בראש המפלגה בבחירות, את הקול שלי איבדתם! בושה."

אביחי: "אני לא ממעריצי לבני, בדיוק להפך למען האמת, אם כי אין לי משהו אישי נגדה כמובן. המהלך הזה שעשית היום הוא כולו היה אישי. עשית את אחד הדברים הנוראיים ביותר, גם מבחינה ציבורית ואפילו מבחינה יהודית- הלבנת פני אדם ברבים. ולמה? לא יכולת למצוא דרך מכובדת יותרלסיים את השותפות שלכם מאשר להטיל כזו פצצה ולצאת מהחדר בהפגנתיות? אם לא הייתי רואה את זה בעיניים, הייתי מתקשה להאמין שבנאדם מבוגר שאמור להיות אחראי מתנהג ככה. וכל זה אחרי שאמרת ש"טעית בצורה שהתנסחת בעבר".  בושה שנבחר ציבור מתנהג ככה."

אור: "חביבי אתה לא ביבי. אין לך קהל שבוי שילך איתך באש ובמים כשאתה מתנהל בעריצות ובביזוי התפקיד שלך. זו דרך עלובה וממש לא משכנעת לפתוח את קמפיין הבחירות שלך."

לסטטוס שהעלה אבי גבאי בפיסבוק, שבו התפאר בתכונה של "אומץ", יש נכון לעכשיו כ- 1800 תגובות ורובן המכריע מביעות שאט נפש מהתנהלותו.

לסיום אציין את תגובתה המאופקת של ציפי לבני למהלך הנבזי בשידור חי. אני מניחה שהתגובה הראוייה להכרזה שהכריז בלי ליידע אותה מראש הייתה "לך קיבינימאט, אתה עלוב נפש וברוך שפטרנו", אבל היא כנראה הייתה כל כך המומה שהעדיפה לא להגיב, ורק לאחר מספר שעות התעשתה והגיבה במסיבות עיתונאים.

ובאמת לסיום, מה דעתי על ציפי לבני? היה לה פוטנציאל כל כך גדול אך ברגע האמת היא איכזבה. הייתה לה ההזדמנות להקים קואליציה לפני מספר שנים ולהיות ראשת הממשלה, עת קיבלה את רוב קולות המצביעים, אבל נראה לי שהיא נבהלה ושמטה את כתר המלכות מידיה. מאז מעמדה בפוליטיקה רק יורד. חבל. האם היא תצליח לנסוק שוב? הציבור די מאוכזב ממנה, אבל לפעמים יש הפתעות.

 

מיהי ציפי לבני, והאם תהיה ראשת הממשלה? כמה מילים על סיכוייו של המחנה הציוני

מאת: עו"ד חגית רימון, בסיוע הויקיפדיה

ראשת הממשלה (?) ציפי לבני
ראשת הממשלה (?) ציפי לבני. מדף הפיסבוק שלה

בשבוע הבא נדע כולנו מי ניצח בבחירות – "המחנה הציוני" – כלומר בוז'י הרצוג וציפי לבני, או שוב – ביבי נתניהו

בבחירות הקודמות התאכזבתי מכך שלמרות שהשרה לבני קיבלה את האפשרות והיכולת להקים ממשלה, היא לא עשתה כן. היה נראה לי שהיא חוששת מן הכוח שלפתע נחת עליה, והרגישה אולי לא בשלה לעמוד בראשות הממשלה. אבל הנה, חלפו רק שנתיים, ובמהלך מבריק של בוז'י הרצוג ולבני – הם החליטו להתאחד, וביחד הם לגמרי מממשים את חוק הסינרגיה – מאחד ועוד אחד יוצאים יותר משניים. ומדוע? כי לבוז'י לבד – לא היה סיכוי לנצח. יש לו בעיה של העדר כאריזמה, וגם העבר הציבורי שלו אינו נתפס בידי הציבור ככל כך מפואר. וציפי לבני לבד – גם לה לא היה סיכוי לקבל קולות רבים. אבל שניהם ביחד? נראה שהם עומדים לנצח, או לפחות לקבל נתח גדול מהקולות. בעיקר מקולות המאוכזבים, שיבחרו ב"מחנה הציוני" ב- שיטת האלימינציה.

ולמה אני מתכוונת?

מכיוון שציבור רחב מהעם מאוכזב מהשלטון הקיים, הרי שבשיטת האלימיניציה, כלומר מי לא, הציבור הזה יישארו עם "המחנה הציוני". ואפרט:

השמאלנים – רוצים לחזק את מחנה השמאל, ונראה להם הכי טבעי לתמוך בבוז'י-ציפי כי רק המפלגה הזו מהווה אלטרנטיבה של "שמאל-מרכז" לשלטון הקיים. אמנם, כאמור לעיל, בוז'י סובל מהעדר כאריזמה ווהעדר רקורד מפואר, ולבני כבר אכזבה פעם אחת כשלא הצליחה להרכיב ממשלה, אבל ביחד שניהם מהווים אלטרנטיבה ראוייה, או לפחות אלטרנטיבה יותר סבירה מביבי, שכבר ניתנו לו המון הזדמנויות, אבל הוא איכזב. לבני מצטיירת כאישה ישרה, למרות שהיא "זגזגה" בין כמה מפלגות. לבני צברה קילומטראז' גדול כפוליטיקאית, יש לה אומץ לב פוליטי (עובדה שלא היססה לפרוש ממפלגות) והיא ניחנה בהתמדה. לעומת זאת, בתחום המדיני, כאשר עמדה בראש הצוות למשא ומתן עם הפלשתינאים – היא לא הביאה להישגים מרשימים או בכלל לאי אלו הישגים בתחום. השאלה היא אם זה קרה כי כשלה בתפקיד הנ"ל, או מכיוון שידיה מראש היו כבולות עקב הכתבת ממשלתו של ביבי.

מצביעי מרצ המסורתיים – קצת מאכזב להצביע כל הזמן למפלגה ששוב ושוב אינה נמצאת בממשלה. בבחירות האלה, רבים ממצביעי מרצ המסורתיים יצביעו ל"מחנה הציוני", כי המטרה הראשונה שלהם היא קודם כל לנצח את ביבי ולהחליף את השלטון.

"יש עתיד" ויאיר לפיד – יאיר לפיד היה ההפתעה של הבחירות הקודמות. הוא כאריזמטי, נאה, יודע לדבר ולסחוף, כותב טורים מצויין והוא סחף המוני מצביעים אחריו. הבטחות רבות היו למר לפיד לפני הבחירות הקודמות, בעיקר לעזור למעמד הביניים. אבל ההרגשה היא שמעמד הביניים קיבל "שטוזה". מיסים חדשים צצו, מחירי הדירות המשיכו להאמיר, העשירים המשיכו להתעשר והמעמד הבינוני והנמוך נאבק בעול הפרנסה והמחייה היקרה. נראה שליאיר לפיד יש כוונות טובות והוא אדם ישר, אבל ההכרזה שלו מיד לאחר הבחירות הקודמות על העלאה במיסים (מחלק ההכרזות הוא חזר בו, כמו למשל הטלת מס מוזר על מתים בבתי הקברות), אבל הנזק כבר נעשה. הוא איבד את אמונו של רוב הציבור שהצביע לו. דבר חשוב שייאמר לזכותו – הוא הקטין את מספר השרים בממשלה, והמושג המגעיל הזה של "שר בלי תיק" לעת עתה עבר מן העולם.

למרות האכזבה של רבים מהבטחותיו של לפיד שלא מומשו – בהעדר מנהיג ישר וכריזמטי, שיודע להסתכל על העם בעיניים ולממש את הבטחותיו, נראה שיאיר לפיד שוב צובר כוח. ככה זה כשאין הרבה אלטרנטיבות. סולחים על טעויות ועל הפרת הבטחות. ומאידך, רואים שללפיד יש רצון טוב לשנות ולשפר.

ובואו נגיע למחנה הימין

מצביעי ביבי המסורתיים נו, ברור שרבים מאוכזבים משלטונם של ביבי ושרה. די, נמאס מהנהנתנות, הבזבוז, ההסתכלות על העם מלמעלה, המלחמות, העדר פתרון מדיני, העדר שקט, העלאת מחירי הדיור בפרט ויוקר המחייה בכלל. נמאס לאנשים רבים, מהם בוחרי ביבי המסורתיים, שמצבם הכלכלי הורע. יש מפוטרים רבים, ובפריפריות קשה למצוא עבודה. המצביעים הללו מחפשים אחר אלטרנטיבה להצבעה. חלקם יילכו יותר ימינה, למשל לבנט, ומיעוטם אולי ייתן הזדמנות לבוז'י-לבני או ללפיד.

זהו בעצם. מצביעי בנט ימשיכו להצביע לו. אנשים אוהבים נפנוף בכוח, וזה מה שבנט מציע.

בכל אופן, נראה שיש שריף חדש בעיירה, ושמו בוז'י. וציפי לבני? גם היא תצבור עוד כוח, ואולי אפילו תהיה ראשת הממשלה!

אז מיהי ציפי לבני? הידעתם שבעברה השתייכה לליכוד? הנה, תקראו  – לקוח מויקיפדיה

ציפורה מלכה (ציפי) לבני (נולדה ב-8 ביולי 1958) היא יושבת ראש מפלגת התנועה וחברת כנסת. בעברה הייתה יו"ר מפלגת "קדימה". כיהנה בממשלות ישראל כממלאת מקום ראש הממשלה, שרת החוץ ושרת המשפטים.

בתחילת הקריירה הפוליטית שלה הייתה חברת הכנסת ושרה מטעם מפלגת "הליכוד". בשנת 2005, עם הקמת מפלגת "קדימה", הצטרפה אליה. בשנת 2008 נבחרה ליו"ר מפלגת "קדימה", והתמודדה מטעמה לראשות הממשלה. בכנסת ה-18 שימשה כיו"ר האופוזיציה. בשנת 2012 התפטרה מהכנסת לאחר שהפסידה בפריימריז לראשות המפלגה לשאול מופז. לקראת הבחירות לכנסת ה-19 הקימה את מפלגת "התנועה" אשר זכתה בבחירות ב-6 מנדטים. כיהנה כשרת המשפטים בממשלתו של בנימין נתניהו ופוטרה על ידו בסוף ימיה של הממשלה.

לקראת הבחירות לכנסת ה-20 סיכמה עם יו"ר מפלגת העבודה, יצחק הרצוג, על ריצה משותפת בבחירות הקרובות, במסגרת "המחנה הציוני".

ציפורה מלכה לבני נולדה בתל אביב ב-8 ביולי 1958, לאיתן לבני, קצין המבצעים של האצ"ל ולימים חבר הכנסת מטעם "הליכוד", ושרה לבני, שהייתה לוחמת באצ"ל.

בנעוריה הייתה חברה בתנועת "בית"ר". במהלך הלימודים בתיכון עירוני א' בתל אביב שימשה כרכזת קבוצת הכדורסל אליצור תל אביב. 

בהיותה בת 16 השתתפה בהפגנות נגד הנרי קיסינג'ר ונגד נסיגה ישראלית מרמת הגולן ומסיני, אותם ניסה לקדם קיסינג'ר במסע הדילוגים שערך במזרח התיכון לאחר מלחמת יום הכיפורים. בנעוריה גם למדה לתופף והיא ממשיכה לעסוק בתחביב זה. מגיל 13 היא צמחוניתמטעמי מצפון, ולימים סייעה בהעברת מהלך החקיקה האוסר על פיטום אווזים.‏

לבני שירתה בצה"ל כמפקדת מחלקה בבית הספר לקצינות והשתחררה בדרגת סגן.

לאחר שירותה הצבאי החלה ללמוד משפטים באוניברסיטת בר-אילן. בין השנים 1980 ו-1984 שירתה לבני ב"מוסד". היא החזיקה עבור המוסד דירת מגורים בפריז כדי שהדירה לא תישאר ריקה ותעורר חשד. עם חזרתה לישראל החלה קורס מבצעי במוסד אולם לא סיימה אותו עקב נישואיה‏‏‏. ב-1983 חזרה ללימודיה בבר אילן וסיימה את לימודי המשפטים.

לבני עסקה בעריכת דין כעשר שנים כשהיא מתמחה במשפט מסחרי, משפט ציבורי ונדל"ן, לאחר שהקימה משרד עצמאי. משרד עורכי הדין שלה שכן במצודת זאב בתל אביב, ובין השאר שימשה כעורכת הדין של סיעת הליכוד בהסתדרות.

בשנת 1996 התמודדה בפריימריז של הליכוד בסיסמה "ציפי לבני – שם שהוא מוסד" (רמז להוריה ולשירותה ב"מוסד"), והוצבה במקום ה-36 ברשימת הליכוד לכנסת ה-14. הליכוד זכה ב-32 מנדטים בלבד, ולבני לא נכנסה לכנסת. בהמלצת אביגדור ליברמן, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מונתה למנכ"לית רשות החברות הממשלתיות. בתפקיד זה יישמה את מדיניות ממשלת נתניהו, והביאה להפרטת שורה של חברות ממשלתיות.

לימים לבני הביעה חרטה על הפרטת חברות מסוימות ואוצרות טבע. בתור יו"ר התנועה ב-2013, כתבה לבני, "אני לא בטוחה שהיום הייתי מפריטה שוב את כימיקלים לישראל ואת אוצרות הטבע בים המלח".

לאחר הקדמת הבחירות לכנסת ה-15 על ידי בנימין נתניהו בשנת 1999 התפטרה מראשותה של רשות החברות הממשלתיות והתמודדה בפריימריס של הליכוד. הפעם מוקמה במקום ה-18, ונבחרה לראשונה לכנסת, כאשר הליכוד זכה ב-19 מנדטים בבחירות אלה.

בפריימריז שהתקיימו לאחר התפטרות בנימין נתניהו בשנת 1999, תמכה באהוד אולמרט מול אריאל שרון‏‏.

בנושאי חקיקה, הצטרפה לבני להגשת הצעת חוק המחייבת רוב של 80 חברי כנסת לכל מימוש של זכות השיבה, מעבר למאה מקרים הומניטריים בשנה, ולהצעת חוק המחייבת עריכת משאל עם ורוב של יותר מ-50% מבעלי זכות ההצבעה לכל הסכם עם הרשות הפלסטינית.

בכנסת החמש עשרה עמדה בראש הוועדה המיוחדת שהכינה את החוק הקובע שכל העברה של שטח או סמכויות בירושלים תחייב רוב של 61 חברי כנסת.

במהלך כהונתה כמחוקקת הגישה לבני חמש הצעות חוק והצטרפה ל-22 נוספות. אחת מהצעות החוק הציעה לשריין את כל חוקי היסוד הקיימים ברוב של 70 חברי כנסת, ובעצם לתת להם מעמד חוקתי. כמו כן, לבני הציעה למחוק את סעיף הנכד מחוק השבות. לבני עמדה בראש מספר ועדות משנה של ועדת החוקה, חוק ומשפט, ובהן ועדת המשנה שהכינה את החוק לאיסור הלבנת הון וועדת המשנה לתקנות חוק החברות. כמו כן הייתה חברה בוועדת החקירה הפרלמנטרית לעניין הסחר בנשים ובוועדה לקידום מעמד האישה.

לאחר ניצחונו של אריאל שרון בבחירות המיוחדות לראשות הממשלה בשנת 2001 מונתה לבני לתפקיד השרה לפיתוח אזורי, עד לכניסתה של מפלגת המרכז לקואליציה ומינויו של רוני מילוא לתפקיד. לאחר מכן כיהנה כשרה בלי תיק, ולאחר מכן כשרת החקלאות.

בשנת 2003, עם הקמת ממשלת שרון השנייה, מונתה לשרה לקליטת העלייה. בשנת 2004 מונתה במקביל לשרת הבינוי והשיכון במקומו של אפי איתם, בשל פרישתו מהממשלה בעקבות תוכנית ההתנתקות.

בשנת 2004 זכתה בפרס אביר איכות השלטון לנציג מהרשות המבצעת, כהוקרה על תרומתה לאיכות קליטתם של העולים בישראל ועל תרומה ייחודית לחיזוקו של שלטון החוק ולהגנה על עקרונות הדמוקרטיה.

אחרי פרישת שינוי בסוף שנת 2004 מהממשלה מונתה לבני לשרת המשפטים במקום יוסף לפיד, במקביל לתפקידה כשרה לקליטת העלייה. במסגרת הוויכוחים הפנים מפלגתיים בליכוד על רקע תוכנית ההתנתקות, שימשה לבני כמפשרת בין ראש הממשלה אריאל שרון, ובין שלושה משריו, בנימין נתניהו, סילבן שלום ולימור לבנת, והביאה לניסוח מחודש של קווי התוכנית שאפשרו את אישור התוכנית בכנסת. לבני ניהלה במסגרת משרד המשפטים את הצד המשפטי-חקיקתי של תוכנית ההתנתקות ובעיקר אישור חוק יישום תוכנית ההתנתקות.

במסגרת תפקידה כשרת המשפטים החלה בקידום רפורמות בבתי המשפט. היא תמכה במועמדותה של פרופ' רות גביזון לשופטת בבית המשפט העליון, אך נתקלה בהתנגדותו של נשיא בית המשפט העליון פרופ' אהרן ברק. היא עיכבה את כינוס הוועדה לבחירת שופטים, להערכת פרשנים עשתה זאת על מנת להשיג רוב למינוי גביזון. בסופו של דבר, גביזון לא מונתה. כמו כן, יזמה את העברת מתחם בית המשפט בתל אביב לדרום העיר (יוזמה שלא יצאה אל הפועל) ויזמה חקיקה שתמנע עיקול של כספי הפיצוי שיקבלו המפונים מגוש קטיף וצפון השומרון.

כשרת המשפטים גיבשה לבני תזכיר חוק שנועד להבנות את שיקול הדעת השיפוטי בענישה, כאשר העקרון המרכזי הוא יחס הולם בין העבירה לבין העונש, עם קביעת עונשי מוצא שמהם השופטים יקבעו את העונש בהתאם לנסיבות המקרה.

בשנת 2005 חתמה כשרת משפטים, יחד עם שר התמ"ת, אהוד אולמרט על מינוים של כ-20 חברי מרכז הליכוד וקרוביהם כנציגי ציבור בבית הדין לעבודה, אך כאשר התבררה לה עובדה זו הורתה להפסיק שיטת מינויים זו.‏

עם הקמתה של מפלגת קדימה, בסוף נובמבר 2005, פרשה מהליכוד והצטרפה למפלגה החדשה. בעקבות מחלתו של אריאל שרון והעברת סמכויותיו לממלא מקומו, אהוד אולמרט, הביעה לבני את תמיכתה בו כמנהיג קדימה. היא מוקמה במקום השלישי במפלגה, לאחר אולמרט ושמעון פרס. ב-18 בינואר 2006, אחרי ההתפטרות של סילבן שלום, מונתה לשרת החוץ, בנוסף על תפקידיה הקודמים.

בממשלתו של אולמרט מונתה לבני, ב-4 במאי 2006, לממלאת מקום ראש הממשלה ושרת החוץ. בזאת הייתה לאישה הראשונה שמכהנת בתפקיד ממלאת מקום ראש הממשלה, ולאישה השנייה, אחרי גולדה מאיר, המכהנת כשרת החוץ. ב-30 בנובמבר 2006 מונתה באופן זמני גם לתפקיד שרת המשפטים לתקופה של כחודשיים, עד למינויו של דניאל פרידמן.

כחלק מתפקידה כשרת החוץ מונתה לבני על ידי ראש הממשלה לעמוד בראש צוות המשא ומתן עם הפלסטינים. לאורך כהונתה נפגשה פעמים רבות עם ראשי המשלחת הפלסטינית ובן השאר פעלה לכינוס ועידת אנאפוליס שהתקיימה בנובמבר 2007. בוועידה, שהיוותה ניסיון לפתיחת הליך למשא ומתן לקראת הסכם קבע, עמדה לבני יחד עם ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בראש המשלחת הישראלית. בוועידה נאמה לבני ואמרה:

אני גאה במקום בו ישראל נמצאת היום, ואני מקווה שהיום קיימת הבנה שהדבר הנכון הוא לבנות עתיד משותף בשתי מדינות נפרדות. האחת – מדינת ישראל – שהוקמה כמדינה יהודית, בית לאומי לעם היהודי, והשנייה – פלסטין – שתקום כדי לתת פתרון לאומי שלם ומלא לבני העם הפלסטיני באשר הוא.– אתר קדימה, ‎27 בנובמבר 2007

במהלך המשא ומתן עם המשלחת הפלסטינית, העלתה לבני את האפשרות של העברת הגבול בין ישראל למדינה הפלסטינית העתידית בדרך שתביא להעברת יישובים ערביים ישראליים לאותה מדינה, הצעה שנדחתה על ידי יו"ר המשלחת הפלסטינית אבו עלא.

במאי 2007 נבחרה לבני על ידי הטיים מגזין האמריקאי, לאחת ממאה האנשים המשפיעים ביותר בעולם, ואחת מעשרים המנהיגים והפוליטיקאים המשפיעים ביותר לשנה זו.‏

יומיים לאחר פרסום מסקנות הביניים של ועדת וינוגרד, ב-2 במאי 2007, הודיעה לבני במסיבת עיתונאים כי בפגישתה עם ראש הממשלה אמרה לו כי לנוכח הדו"ח "התפטרות היא הדבר הנכון מבחינתו". על אף עמדתה זו, ספגה ביקורת בשל החלטתה להישאר בממשלה למרות הטחת ביקורת כה קשה, משהתברר כי אין רוב בסיעת קדימה התומך בהחלפתה את אולמרט בראשות הממשלה. לבני נימקה את החלטתה שלא להתפטר ברצונה "לפקח על יישום המסקנות מתוך הממשלה". במסיבת עיתונאים כעבור מספר שבועות, חזרה בה מהקריאה לאולמרט להתפטר – מה שקומם עליה הן את תומכי אולמרט והן את מערכת המשפט. לאחר פרסום המסקנות הסופיות של ועדת וינוגרד, ב-30 בינואר 2008, נמנעה לבני מלהתבטא בפומבי בעניין הדו"ח, וממילא לא חזרה על קריאתה לראש הממשלה להתפטר, מה שרק הגביר את הביקורת על התנהלותה.

עם התחלת התערערות מעמדו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, והקריאות הגוברות להתפטרותו, התחזק מעמדה של לבני בקדימה והחלו להישמע קולות הן מתוך המפלגה והן מחוץ לה, הקוראים להתמודדותה על ראשות המפלגה במידה שיערכו בחירות מקדימות או ארציות ‏.

ביולי 2008 החליטה מפלגת קדימה לקיים בחירות מקדימות, ואלה התקיימו ב-17 בספטמבר 2008. עם הכרזתו של אולמרט כי לא יתמודד על ראשות המפלגה ויתפטר עם בחירת ראש מפלגה חדש, החל באופן גלוי הקמפיין של לבני לראשות המפלגה. לבני ניצחה בבחירות אלה בהפרש קטן, כשזכתה ב-43.1% מקולות הבוחרים (לעומת 42% ליריבה העיקרי, שר התחבורה, שאול מופז‏‏).

עם ניצחונה של לבני בבחירות הפנימיות בקדימה, ובחירתה לראשות קדימה, התפטר אהוד אולמרט מתפקידו כראש הממשלה והליך הרכבת הממשלה הוטל עליה על ידי נשיא המדינה, שמעון פרס‏‏‏.

תחילה חתמה לבני על הסכם קואליציוני עם מפלגת העבודה. לאחר ההסכם עם העבודה, התפנתה לבני לנהל משא ומתן עם יתר הסיעות. ב-25 באוקטובר פרסמה מועצת חכמי התורה הודעה, לפיה חילוקי דעות בנושאי הקצבאות וירושלים התגלעו במהלך המשא ומתן, ולכן ש"ס לא תוכל לשבת בממשלה בראשות לבני, אף שלבני הציעה למפלגות החרדיות תקציבים של כמיליארד ש"ח.‏ משהתברר כי גם חברי דגל התורה לא יצטרפו לממשלה בראשותה, ולאחר שהמשא ומתן הקואליציוני עם מפלגת הגמלאים, שהתאחדה שבוע קודם לכן, ועם מרצ לא התקדם, הודיעה לבני לנשיא פרס ב-26 באוקטובר כי נכשלה בניסיונה להקים ממשלה, על-אף ההסכם שהושג עם מפלגת העבודה. ‏‏

כיו"ר "קדימה" הובילה לבני את מפלגתה בבחירות לכנסת ה-18. קמפיין המפלגה התבסס בעיקרו על תדמיתה של לבני כפוליטיקאית נקיית כפיים וניסיונות לקעקע את אמינותו של יריבה בנימין נתניהו, בין הסיסמאות של קדימה היו: "ציפי לבני – מה שטוב למדינה" "ראש ממשלה אחרת" ו"ביבי?! אני לא מאמין לו". לבני ערכה סיורי בחירות במעוזים של צעירים חילונים כמו מתחמי בילוי ונאמה רבות במהלך מערכת הבחירות בבתי ספר. כמו כן דיברה לקהל הנשים ולציבור השמאל, ביקשה "להחזיר את התקווה לשלום" והצהירה על שאיפתה ל"יונה שעל אדן החלון".

"קדימה" בראשות לבני קיבלה בבחירות אלה 28 מנדטים והייתה לסיעה הגדולה ביותר בכנסת, עם יתרון של מנדט אחד על הליכוד, אך למעט "קדימה" אף מפלגה לא המליצה לנשיא המדינה שמעון פרס להטיל עליה להרכיב ממשלה, והמשימה הוטלה על בנימין נתניהו, שמועמדתו זכתה להמלצת נציגי סיעות הימין וסיעות הדתיים שמנה 65 חברי כנסת. לבני הודיעה מייד שלא תצטרף לממשלה בראשות נתניהו, כיוון שאינה מוכנה להיות חברה במה שהגדירה כממשלת ימין קיצונית, ושהיא תשמש כיו"ר האופוזיציה. נתניהו דווקא לא רצה שממשלתו תתבסס על מפלגות הימין והמפלגות הדתיות בלבד, ולאור התנגדותו הראשונית של אביגדור ליברמן לכניסתה של מפלגת העבודה לממשלה, היה מוכן להציע ללבני הצעה מרחיקת לכת. בטיוטת הסכם קואליציוני שגובשה בין גדעון סער מטעם "הליכוד" וצחי הנגבי מטעם "קדימה", הוסכם ששתי המפלגות יזכו למספר שווה של תיקים בממשלה ובקבינט המדיני-ביטחוני ושלבני תכהן כראש ממשלה בשנה וחצי האחרונה מתוך ארבע וחצי שנות כהונת הממשלה ועד אז תכהן כשרת החוץ וכממונה על המשא ומתן עם הפלסטינים. אך המשא ומתן נכשל כאשר השיחות הפכו לישירות בין לבני ונתניהו. להערכת הנגבי, הסיבה לכך הייתה חוסר אמון של לבני בכך שבהתחשב בשותפיה הקואליציוניים, תהיה לה השפעה מהותית על מדיניות הממשלה.‏

עם כניסתה לתפקיד ראש האופוזיציה תקפה לבני את גודלה של ממשלת נתניהו השנייה.‏ השנה הראשונה לישיבתה של "קדימה" באופוזיציה לוותה בחשש כי המפלגה תפורק וחלק מחבריה יחברו לממשלה, זאת משום שמספר שבועות לאחר השבעת ממשלת נתניהו, עבר בכנסת חוק התפלגות סיעה שמאפשר לשבעה חברי כנסת להתפלג לסיעה עצמאית בלי שייחשבו ל'פורשים', אף שאינם מהווים שליש של הסיעה המקורית ולא זכו להסכמת רוב חבריה. לבני יצאה בחריפות כנגד מה שהגדירה כניסיון לפרק את קדימה. בהמשך תקפה לבני את ראש הממשלה בנימין נתניהו על אי התקדמותו במשא ומתן עם הפלסטינים ועל חוסר אמונתו בפתרון שתי מדינות לשני עמים, כדבריה. לאחר "נאום בר-אילן" של נתניהו ב- 14/06/09, הגיבה לבני על התפנית בעמדתו ובירכה עליה, אך תקפה אותו בטענה שנדרש לשאת את הנאום תחת לחץ נאום ברק אובמה באוניברסיטת קהיר שנישא עשרה ימים לפני כן, ושהממשלה עוסקת בהישרדות ולא במדינאות.‏ במרץ 2010 התבטאה לבני כנגד החלטת ממשלת נתניהו לשינוי בתוכנית לבניית אגף חדש במרכז רפואי ברזילי באשקלון בשל קברים אשר נמצאו באתר המיועד לבנייה. בעקבות מחאה ציבורית רבה, ההחלטה נהפכה על פיה מספר שבועות לאחר מכן.

לבני עמדה לצד הממשלה לאחר המשט לעזה ב-2010 ונמנעה מלמתוח ביקורת על נתניהו כאשר החליט על הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון, אך מתחה ביקורת חריפה על ראש הממשלה לנוכח כישלון המשא ומתן הישיר בין ישראל לפלסטינים שהושק בספטמבר 2010 והעדרה של תוכנית ישראלית יזומה, חידוש ההכרה של אחדות ממדינות דרום אמריקה במדינה פלסטינית בגבולות 1967, המשבר המתמשך ביחסים עם טורקיה והמתיחות ביחסים עם ארצות הברית. בעקבות השריפה בכרמל קראה לבני לראשונה לבנימין נתניהו להתפטר מתפקידו לנוכח תוצאות השריפה ומספר ההרוגים הרב. בשנת 2011, אל מול הפיצול במפלגת העבודה והתגברותה של המחאה החברתית, התבטאה לבני כנגד ראש הממשלה "שעוסק בהישרדות" והוסיפה כי היא מקווה שהאירועים יובילו לפירוק הממשלה והליכה לבחירות.

יום לאחר שחרורו של החייל החטוף גלעד שליט התבטאה לראשונה בחריפות כנגד העסקה ותקפה את ראש הממשלה בנימין נתניהו על הסכמתו לעסקת שליט. את שתיקתה עד למועד זה, נימקה בהבטחה שנתנה לאביו של שליט כי לא תתבטא בגנות העסקה טרם אישורה.

בבחירות המקדימות שנערכו ב"קדימה" ב-27 במרץ 2012 הפסידה לבני לחבר הכנסת שאול מופז, שנבחר ליו"ר המפלגה במקומה בפער ניכר. בעקבות זאת התפטרה לבני מהכנסת ב-1 במאי 2012.‏

ב-27 בנובמבר 2012, לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, הכריזה לבני על התמודדותה בבחירות במסגרת מפלגה חדשה בראשותה בשם "התנועה". למפלגת החדשה הצטרפו גם שבעה חברי כנסת מכהנים, שהתפלגו ממפלגת קדימה: מאיר שטרית, יואל חסון,רחל אדטו, שלמה מולה, מגלי והבה, רוברט טיבייב ואורית זוארץ.‏

בבחירות לכנסת ה-19 זכתה "התנועה" בראשות ציפי לבני בשישה מנדטים.

ב-19 בפברואר 2013 חתמה "התנועה" על הסכם קואליציוני עם סיעת הליכוד ישראל ביתנו, שבו הוסכם כי לבני תכהן כשרת המשפטים ושר נוסף מטעם "התנועה" יכהן כשר להגנת הסביבה. התחילה את תפקידה כשרת המשפטים במרץ 2013 והוסמכה על ידי ראש הממשלה נתניהו לנהל את השיחות עם צוות המשא ומתן הפלסטיני. במסגרת תפקידה כיהנה לבני גם כיו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה.

ביוני 2013 הקימה יחד עם ח"כ אלעזר שטרן וח"כ יצחק הרצוג שדולה תחת הכותרת "עם דת ומדינה" ששם לו למטרה ליישם את אמנת גביזון מדן.

במהלך כהונתה, קידמה את הצעת החוק שאוסרת על הפצת ישראל היום בחינם. בנובמבר 2014, הצביעה בקריאה טרומית בעד החוק.

ב-2 בדצמבר 2014 פוטרה מהממשלה על ידי ראש הממשלה נתניהו.

ב-10 בדצמבר 2014, לקראת הבחירות לכנסת ה-20, הודיעה לבני יחד עם יו"ר מפלגת העבודה יצחק הרצוג על ריצה משותפת של התנועה בראשותה עם מפלגת העבודה, ברשימה בשם "המחנה הציוני", שתכלול את לבני במקום השני ומועמדים נוספים מטעמה. במידה והרצוג ימונה לראשות הממשלה, יכהן הוא בשנתיים הראשונות ואילו לבני אמורה להחליפו בשנתיים הנוספות.‏

לבני נשואה לנפתלי שפיצר, אם לשניים, ומתגוררת בשכונת ישגב שבתל אביב.‏‏‏

 

 

ח"כ אורית זוארץ – היכרות עם האישה שמקדמת נשים ומקדמת את השלום

מאת: חגית רימון

 

 

ח"כ אורית זוארץ, התנועה

אני מאוד אוהבת לראיין נשים, להקשיב לסיפור החיים שלהן, מאיפה הן צמחו ומהי תרומתן לסביבה, ולפרסם את זה. הפעם ראיינתי את ח"כ אורית זוארץ, מועמדת מספר 10 בסיעת "התנועה" בראשות ח"כ ציפי לבני, וגיליתי אישה מעניינת שתורמת לחברה, ובעיקר לנשים. הנה הראיון:

נולדת ב- 21/2/1967 עם השם סבטלנה צ'רניאק בסיביר שבברית המועצות ועלית עם משפחתך לארץ. איך הגעת לשם אורית זוארץ?

התחתנתי עם עמוס זוארץ, ואת שם המשפחה קיבלתי ממנו. את השם אורית קיבלתי אחרי הגיור. בתקופה שבה התגיירתי היינו צריכים להחליף את השמות לשמות עבריים. השם "סבטה" ברוסית זה אור, אז אמי בחרה באופן טבעי בשם אורית.

קראתי בויקיפדיה שאובחנת במחוננת, ולמדת בפנימיית שטיינברג ובתיכון כצנלסון בכפר סבא. ספרי קצת על השנים הללו.

בסוף הלימודים בבית הספר היסודי במגדל העמק, שבה גרתי, עשו אבחונים לתלמידים. אובחנתי כמחוננת והוצע לי ללמוד או בבויאר או בשטיינברג, אמי סברה שירושלים רחוקה מדי ממגדל העמק ולכן הגעתי לכפר סבא. מכיתה ז' עד יב למדתי בכפר סבא. זו היתה תקופה מאוד טובה. כל האופציות היו פתוחות בפנינו, התלמידים – למדנו מוסיקה, העשרה ואמנויות. כל מה שהמתבגר ביקש לעצמו הוא היה יכול לממש. מהפנימיה יצאו אנשים מובילים כיום במשק ובחברה. זוהי הזדמנות שקיבלתי וזה היה גורם משמעותי בהתפתחותי בחיים. במגדל העמק ובכלל בפריפריות לא השקיעו מספיק בחינוך, והייתה רק כיתה אחת מתוך 7 שניגשה לבגרות.

איך הגעת לפוליטיקה?

אני אדם שאכפת לו ממה שקורה בסביבה. אני לא מוכנה לחיות בשלום עם עוולות ואי צדק. זה בא לידי ביטוי בכל החיים שלי. גם כשעברנו ליישוב צורן הייתי פעילה ומעורבת. לפני כעשר שנים הייתה בצורן חוות אנטנות עם רמת קרינה עצומה. הציגו בפנינו היתרים ואמרו שהרמה עומדת בתקן הישראלי, אז נרגענו. לאט לאט נתגלו מקרים של סרטן, אצל בוגרים וילדים. הבאנו מומחים ועשינו בדיקה וגילינו שהתקן הישראלי הותאם לרמת הקרינה! עתרנו לבג"צ, והייתי בצוות המוביל. הייתי פעילה גם בפורום לקידום נשים, ולפני שהיו בחירות ביישוב פנו אליי בעיקר נשים וביקשו שאתמודד. התמודדתי ב-2003 ונבחרתי להיות חברת מועצה, והפכתי לסגנית ראש המועצה. מילאתי את התפקיד בהתנדבות ללא שכר (ויתרתי על קבלת שכר), ובמקביל המשכתי בתפקידי שהיה בתחום החינוך והניהול החברתי.
עשיתי קורס במנהיגות נשים, ועד שנת 2008 מילאתי תפקיד של סגנית ראש מועצה. פנו אליי מקדימה והציעו לי להתמודד לכנסת, ובפברואר 2009 נכנסתי לכנסת. קידמתי נושאים הקשורים לנשים בעיקר. ציפי לבני הייתה אז שרת החוץ. הייתי חברת הנהלה בשדולת הנשים, והצעתי ללבני להקים פורום של נשים לתהליך המדיני, והיא קיבלה זאת בברכה. הקמנו פורום של נשים שיכולות לתרום לנושא המדיני, והשתתפו בו עורכות דין מתחום המשפט הבינ"ל, כלכלניות, ונשים עם רקורד מקצועי שיכולות לתרום. לאחר מכן היו בחירות בקדימה ולצערי הפורום נסגר.

מהי האג'נדה שלך?

שינוי חברתי, בעיקר קידום שוויון הזדמנויות בכלל וקידום נשים בפרט. אני חברה בוועדה לחוץ וביטחון ובוועדה לקידום מעמד האישה. אני עומדת בראש וועדה לסחר בנשים. הקמתי את השדולה לקידום ושילוב נשים בעולם התעסוקה. במסגרת פעילות השדולה, בדקנו של עולם התעסוקה בישראל והתאמתו להורים בכלל ונשים בפרט. מצאנו ליקויים רבים. המרכזי – עולם העבודה מותאם לציר ההגמוני, שמושתת על ערכים צבאיים פטריאכליים. זהו מקום שלזמן אין ערך. הערך שלך נמדד דרך השירות הצבאי, ולא דרך ההשכלה והנסיון, והפתרונות המוצעים לנשים מובנים על תשתית שהיא מיליטריסטית ופרטריאכלית גברית. ביקשנו לפרק את התשתית ולהתאימה לנשים. עבדנו בשיתוף פעולה עם התמ"ת. במסגרת הדיונים חשפנו את הצרכים המיוחדים לנשים, ובייחוד נשים ממגזרים שונים (דתיות, ערביות, פריפריה). בזכות זה נוצרו שינויים – למשל ה-1/9 הוכנס כיום בחירה במקומות העבודה, כדי להקל על האימהות. כמו כן, ביקשנו ממשרדי הממשלה ליישם את הכלל של "שעון גמיש" לאימהות עובדות.  נושא נוסף – השכלה אקדמית והכשרה מקצועית לאימהות חד הוריות. בשיתוף פעולה עם מכללת תל חי, יזמנו פרוייקט שבו אימהות חד הוריות מעוטות יכולת כלכלית יכולות ללמוד במכללה, והמימון של הלימודים הינו ע"י המכללה וגורמים נוספים.

נושא נוסף שקידמנו במסגרת השדולה – ייצוג נשים בדירקטוריונים. אספנו מאגר של 270 נשים מוכשרות כדי שהן יוכנסו לדירקטוריונים.
את נמצאת במקום העשירי בסיעת "התנועה" בראשות ח"כ ציפי לבני. לדעתך יש לך סיכוי להיבחר שוב לכנסת?

זה מחזיר אותי לפעם שעברה שהייתי במקום ה-28 בקדימה, ונכנסתי. נכון שציפי היום עומדת בסקרים על 10-12 מנדטים. אני לא מוטרדת. אני מאמינה בציפי. בעיניי היא אישה שקידמה ומקדמת נשים. מהרגע שעמדה בראש רשות החברות הממשלתיות דרך משרד הקליטה ומשרד החוץ – בכל הזדמנות היא קידמה נשים. היא מינתה נשים לתפקידים בכירים, וקיבלה את אות הנשים לקידום נשים במשרד הקליטה.
מילאת תפקיד של יו"ר השדולה לקידום יחסי יהודים ערבים. האם יש סיכוי לפתרון מדיני? 

כן. אני חושבת שהקמפיין של ביבי וליברמן שאין פרנטנר, הוא לא יותר מאשר קמפיין. אני נפגשת באופן קבוע עם גורמים ברשות הפלסטינית. גם עם אבו מאזן נפגשתי יותר מפעם אחת.
ומה הוא אומר?
בדיוק את מה שאומרים אנשים שפויים במדינת ישראל. ביקשנו ממנו לנאום בישראל, והוא מילא את מבוקשנו ופנה ישירות לאזרחים במדינה.
לפני כשנה אישרה הכנסת בקריאה טרומית את החוק להפללת לקוחות שירותי זנות, מדוע זה נחשב לעניין פלילי? יש הטוענים שחלק מהנשים עושות זאת מרצונן

בעיניי סוגיית הסחר בנשים ובבני אדם היא סוגיה כלכלית. ואם רוצים לטפל בסוגיה הזו צריך לטפל בציר הכלכלי שלה – התשלום של הלקוח עבור ניצול נשים למטרות מין, והציר השני – נושא הלבנת הון, העבריינים שמגלגלים את הכסף. זהו עניין פלילי – לקנות גוף זה אישה זה פלילי! גם אם זה לשלוש שעות או לחצי שעה. זה פלילי בצפון אירופה ובמדינות נוספות בעולם, וכך צריך להיות גם בארץ.

ואיך את מגיבה לטענה שיש נשים שעושות זאת מרצונן?

אני לא מכירה אף אישה שבגיל ההתבגרות בחרה להיות זונה או נערת ליווי. גיל הכניסה לזנות בישראל הוא 13-14.

13-14??

תעשי גוגל. אלו נתונים של על"ם. כשהיא מגיעה לגיל 25-30, והיא עדיין בזנות, היא לא מכירה שפה אחרת. מבחינתה זה הדבר היחיד שהיא יודעת או עושה. זה על אותו משקל של נרקומנים, שאומרים שהסם עושה להם טוב והם לא רוצים לצאת משם. זוהי חובתנו הערכית והמוסרית לא לאפשר מציאות שבה אונסים את אחותי או מוכרים את אחותי או סוחרים בה לצרכי זנות. אני כאישה מחוייבת למאבק הזה. החוק עבר קריאה טרומית, לאחר שהצלחתי לשכנע את השרים שמדובר בסוגייה מוסרית ובדמותנו כמדינה ערכית ומוסרית. איך נעבור כשתיקה על סוגיה כזאת? צדק חברתי זה לא רק שבתי תוכל ללמוד או לקנות בית, אלא שאלה שיש להם ויכולים – יטפלו בחצר האחורית, באלו שהוזנחו במשך השנים.

ישנה הזנחה של המדינה בנושא זה

נכון. בפוליטיקה דברים נבדקים אם זה מביא קולות, אבל אני בוחנת את הענין ברמה של שליחות. בתור אזרחית במדינה יש לי מחוייבות לנושאים האלה.  אני מזמינה אותך להגיע לת"א או לחיפה, יש שם שני מקלטים לנשים ששורדות זנות. רוב הנשים בנות עשרים ומשהו וכבר מגיל 16 בזנות. איפה הייתה המדינה? הפסיכולוגים בבית הספר? העובדות הסוציאליות? השכנים? הסביבה? הנתון הזה מזעזע. רק בשנה האחרונה איתרו 600 קטינים בזנות!

רוב הקטינים בזנות לא תופסים עצמם כפועלים בזנות. לפעמים זה בתמורה לג'ינס, לאוכל. רק השבוע נחשף מקרה מזעזע של קטינות שנוצלו מגיל 14! הלקוחות ידעו שהן קטינות ועדיין ניצלו אותן מינית.
איך זה שעם כל פעילותך הברוכה בכנסת, שמך עדיין לא כל כך מוכר? אולי זה מפני שלא שפכת מים או עשית פרובוקציות?

הגעתי לכנסת לא כדי להתפרסם. לצערי הרב, יש פה זה טנגו בין בית הנבחרים לתקשורת מי מקבל כותרות ואיך מגיעים לכותרות. חשבתי שאעשה בכנסת דברים לתועלת הציבור וזה יבוא לידי ביטוי ברמה התקשורתית. אבל כנראה שיש שיקולים אחרים של רייטיניג ומה סקסי ומה מוכר. איני עושה סנסציות שמביאות לכותרת. יחד עם זאת, קיבלתי סיקור תקשורתי נרחב סביב חוק הזנות, כי זה היה מהפכני שכל השרים תמכו בהצעת החוק. ולגבי שאר הנושאים שאני מטפלת בהם, יחסית ללשפוך מים או להיות קיצונית, זה כנראה פחות מעניין (אורית מחייכת)… אני לא מתכוונת להיות סוג של "מר גמיש" שמתאים עצמו לסיטואציה ועושה מניפולציות כדי לזכות בכותרת. אני חייבת להודות שבמקרה אחד עשיתי זאת – קידמתי עם ניצן הורוביץ וח"כ מולא חוק משותף לקידום נישואים אזרחיים בישראל. הבנתי שכדי לעורר את דעת הקהל אני צריכה לעשות משהו מהפכי, אז עליתי לנאום במליאה עם שמלה לבנה והינומה. הייתה סנסציה סביב זה וזה עורר דיון ושיח. עשיתי זאת כדי לקדם את הנושא של 300,000 אנשים שהובאו לישראל והם מסורבי חיתון וישנם זוגות נוספים.

ציפי לבני הכריזה שלא תשב בממשלה עם ביבי. את לא חושבת שזו הצהרה מיותרת? ואם היא לא תיבחר כראש הממשלה, מה שכנראה יקרה, שוב תשבו באופוזיציה? לא עדיף שתשפיעו מבפנים?

לגבי לבני איני יכולה לדבר בשמה. אני חושבת שהמאבק שלנו הוא על הצביון של מדינת ישראל. מי שיבחר להקים ממשלה שמושתת על ערכים דמוקרטים, שאינה פוגעת בזכויות אדם, שלא מעגנת את הכיבוש ומפרה זכויות אדם, שלא הופכת את מדינת ישראל למדינת אפרטהייד, מדינה שעושה שינוי בסדר העדיפויות הכלכלי שלה – מבחינתי יכול לעמוד בראשה כל אדם. אני פוסלת את הממשלה הנוכחית בגלל המדיניות שלה. לצערי ביבי הכריז בראיון שמדיניות הממשלה לא תשתנה ומי שיצטרף, יצטרף על בסיס הזה. לכן, נמלא תפקיד של אופוזיציה לוחמת.

אם אזרח נתקל בבעיה קשה כלשהי מול המוסדות – הוא יכול לפנות אלייך? 

בהחלט. יש מוקד פניות ציבור וכל פניה מטופלת באופן אישי. לא דיברנו על קשישים וילדים עם צרכים מיוחדים, שגם בהם אני מטפלת, אבל הענין המגדרי הוא הבוער ביותר אצלי. אזרחים יכולים לפנות אלי לכנסת, באינטרנט מפורסם המספר של העוזרת שלי, ניתן גם לפנות אלי דרך דף הפיסבוק. אני שליחת ציבור וזה התפקיד שלי להיות עבור האזרחים.

איזו שרה את רוצה להיות?

וואאוו… אני רוצה להיות מה שאישה עוד לא הייתה בישראל – שרת הביטחון. אני רוצה אישה כשרת ביטחון. הרבה תפקידים עדיין לא אוישו ע"י נשים. זה לא ברמה האישית של מה אורית זוארץ רוצה, אלא שהייתי רוצה לראות אישה שרת ביטחון, שרת תשתיות, שרת אוצר, תחבורה.

איזה תפקיד אורית רוצה למלא?

תפקיד שבו אוכל לתרום ולהשפיע, יש לי גם יכולות חברתיות וגם מדיניות. אני בתחילת כתיבת דוקטורט על מזרח התיכון והאיסלם. יש לי הבנה עמוקה על התהליכים ואני יכולה לתרום בכמה ערוצים. ראית את התמונה מלפני שלוש שנים של ממשלת ספרד? שרת ההגנה מצולמת שם בהריון, בת 38. ראיתי את התמונה והתמוגגתי ושאלתי מתי בישראל.

מה החלום שלך?

החלום שלי הוא שכמו שאני קיבלתי הזדמנות לממש את הפוטנציאל שלי – שכל אחד ואחת יוכלו לעשות זאת. לצערי, זה לא המצב היום, לא בתחום החינוך ולא בתחום התעסוקה, אני רוצה שנחיה במקום שיותר ידידותי לאזרחים ולאזרחיות שלו.

תודה רבה לך ובהצלחה.

חגית רימון hrimon@gmail.com

בואי לדף האוהדים הכייפי של אתר אישה