ד"ר מיכאל דור: "הקנאביס נמצא בשימוש 6000 שנה, אבל בגלל סיבות כלכליות הוא נאסר לשימוש"

ד"ר מיכאל דור הוא היועץ הראשי לקנביס במשרד הבריאות, מרצה בכיר במחלקה למנהל מערכות בריאות באוניברסיטת אריאל, מומחה ברפואת משפחה, בעל תארים במנהל ציבורי ורפואי מאוניברסיטת הרווארד, לשעבר סגן ראש מנהל רפואה וראש אגף בתי החולים. מנהל מרפאות פליטים – תורם מזמנו וניסיונו כדי להעניק טיפול רפואי לאלה שאינם מסוגלים לשלם – מהגרים ונפגעי סחר בבני אדם. זכה בפרס הנשיא בדצמ' 2014 על תרומתו לאוכלוסיות מיוחדות. 

מאת: חגית רימון hrimon@gmail.com

לאחר שקיבלתי למייל שלי הודעה על פתיחת קורס אקדמי על הקנאביס, החלטתי לראיין את ד"ר דור. בסוף הראיון פרטים על הקורס ועל הקנאביס הרפואי.

תספר בבקשה בכמה מילים על עצמך

אני בן 69, נשוי ואב ל- 3 כשהבכור רופא, השני עו"ד והשלישי עובד בבורסה בתחום המניות. יליד פולניה, עליתי בגיל 10. למדתי בתיכון החקלאי בפרדס חנה ולאחר מכן הייתי חובש בצבא. למדתי רפואה באוניברסיטה תל אביב.

9 שנים עבדתי כרופא ביישובי בקעת הירדן, הקמתי את מערך הרפואה בביקעה. במקביל עשיתי התמחות ברפואת המשפחה בירושלים ולאחר מכן עברנו לגור בירושלים ושם קיבלתי לניהול את המרפאה שנחשבה הכי בעייתית בעיר, המרפאה בעיר גנים. לאחר שנתיים וחצי שם הפכתי אותה למרפאה בהוראה אוניברסיטאית.

במקביל ייסדתי את כל נושא המר"מים (מרכז רפואה מיידית) בישראל – המרפאות לאחר שעות העבודה, שהיום קשה לתאר את הרפואה שלנו בלעדיהן. על הישגיי אלו ואחרים קיבלתי מלגה ללימודי תואר שני במנהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד היוקרתית. כשחזרתי עברתי לתפקידי מינהל, ובמקביל התעקשתי כל השנים להמשיך לעבוד כרופא משפחה ואני ממשיך עד היום.

במהלך השנים התקדמתי לתפקידים ניהוליים והאחרון שבהם היה ראש אגף בתי חולים במשרד הבריאות. בתפקיד הזה עשיתי מטעם משרד הבריאות פרויקטים מעניינים: הייתי אחראי על הבריאות של שני האפיפיורים שהיו כאן, ניהלתי את הפינוי הרפואי מדרום לבנון, ניהלתי את הפינוי הרפואי בהתנתקות ויזמתי הקמה של מרפאה לפליטים בתחנה המרכזית, כיוון שבהתאם לערכים שלי לא יתכן שיש אוכלוסיה אומללה שאין לה טיפול רפואי. המרפאה פועלת עד היום ואני עדיין מנהל אותה בהתנדבות. במקביל השתתפתי בהקמה של מקלטים לקורבנות סחר בנשים ועל פעילות זו קיבלתי לפני 3 שנים את עיטור הנשיא.

לפני 3 שנים יצאתי לגמלאות ואז התבקשתי ע"י השרה גלמן להיות היועץ הראשי של יחידת הקנאביס ומאז אני עוסק בנושא. אני מוזמן להרבה מקומות בחו"ל להרצות על כך ועושה מאמץ לקדם זאת בארץ.

ד"ר מיכאל דור מקבל אות הצטיינות
ד"ר מיכאל דור מקבל אות הצטיינות

 

מה המוטו שלך כרופא משפחה?

רופא משפחה אמור לראות קודם כל את האדם, על הרגשות שלו. לא לחפש רק איזו מחלה יש למטופל שלי וכמה חום יש לו, אלא איך המחלה משפיעה על המטופל. חשוב לי לדעת על היחסים במשפחה שלו, שכן ישנה השפעה הדדית, ואני שואל אותו גם על החברה מסביב- אילו מערכות תמיכה יש לו בחברה. כרופא משפחה אני רוצה לראות את הקונטקסט הרחב. כשאני מלמד באוניברסיטה מינהל בריאות אני נוהג להגיד לכולם שהרפואה היא הראי של החברה שאנו חיים בה.

אתה דוגל ברפואה משלימה? 

אני לא חסיד גדול של רפואה משלימה, יש לה את הערך שלה, אין רפואה משלימה או לא, יש רפואה שהוכחה היעילות שלה ויש רפואה שעוזרת אבל המרכיב הנפשי של העזרה הוא גדול מאוד. אין לי כלום נגדה. אהבתי את המילה שהשתמשת בה: "משלימה" ולא אלטרנטיבית, היא משלימה לרפואה הקיימת. (הערה של חגית רימון: לדעתי הריפוי הטבעי הוא אלטרנטיבי ומומלץ.)

למה הלכת ללמוד רפואה?

אני בן של רופא. במשפחה שלי אני דור תשיעי של רופאים, ובני האורטופד הוא דור עשירי של רופאים. אני אוהב לקרוא לזה 'פגם תורשתי' (מחייך). כשהתגייסתי לצבא רציתי לברוח מהייעוד הזה שהכתיבו לי אבות אבותיי, אבל מהר מאוד ראיתי שאיפה שיש פצוע והחובש לא יודע מה לעשות (עוד לפני שנעשיתי חובש בצבא), אז אני הולך ומטפל. ראיתי שנועדתי לזה, שזה באופי שלי. ולכן הלכתי ללמוד רפואה.

קראתי שהקנאביס עוזר גם במקרה של סרטן. זה נכון?

הקנאביס נמצא בשימוש 6000 שנה. אבל בגלל סיבות כלכליות הוא נאסר לשימוש. אנחנו עכשיו בתהליך של הפיכה שלו מחומר אסור לתרופה. אנחנו לומדים ומגלים על היכולות של הקנביס דברים שלא ידענו. והיעילות שלו במחלות שאנחנו הרבה פעמים מרימים ידיים – גדולה. זה עוזר. לדוגמא במחלת הסרטן. לפי המידע נכון לעכשיו קנאביס לא מרפא סרטן, אם כי יש כמה מחקרים שנותנים רמזים אפילו לכיוון הזה. קנאביס עוזר לסימפטומים בין של הסרטן ובין לתרופות הלוואי שנותנים לסרטן. כשנותנים קנביס לחולה שעקב התרופות לא יכול היה לאכול והקיא, והייתה לו עצירות, ולא יכול היה לישון – פתאום הוא יכול לאכול ולישון והוא מרגיש יותר טוב, והוא נראה יותר טוב. אז אולי הקנביס לא מרפא סרטן אבל הוא בפירוש עוזר לחולים האלה. זה לא בא במקום טיפולים כימותרפיים או ניתוח או מה שהרפואה יכולה לעזור, אלא זה הרבה פעמים משלים ועוזר.

אני שומעת מידי פעם על חולים רבים שסובלים ומתחננים שיאשרו להם קנאביס. נראה שלא פשוט לקבל היתר לכך. מדוע משרד הבריאות מתיש את החולים?

אנחנו לא מתישים את החולים. אתן מספרים ועובדות. נכון להיום יש 27,000 איש שאושר להם טיפול בקאביס, 40% מהם חולים אונקולוגיים ומי שנקבעו ע"י משרד הבריאות מצבים שבהם ניתן לאשר את הקנביס. הצוות שאני עומד בראשו בודק את ההפניות של הרופאים וחולים שעומדים בתנאים שמשרד הבריאות קבע – מקבלים את האישור. החולים האונקולוגים מקבלים את האישור תוך יום יומיים. הרבה תלונות באות מאנשים שלא עומדים בקריטריונים ושמבקשים קנאביס שלא למטרות או למחלות שמקובל לתת.

אבל אולי זה יכול לעזור להם

אנחנו לא עובדים ככה. אני לא נותן אנטיביוטיקה לאדם שלא הוכח שיעזור. יושב גוף מקצועי פעם בחודש חודשיים שנקרא 'ועדת התוויות' והגוף הזה קובע לאילו מחלות ניתן לתת. כל פעם אני מבקש לבחון עוד ועוד מחלות. עכשיו אנו בוחנים טיפול בילדים אוטיסטים, אנו רוצים לבחון את הטיפול בפסוריאזיס וכל רופא שיש לו איזה רעיון לגבי טיפולים חדשים – אנו מבקשים ממנו לבוא ולמצוא את המידע, אולי שיעשה מחקר, אנו מעודדים מחקרים. אנו מחליטים בתיאום עם הרופאים הכי בכירים באותו תחום. אנו לא מתישים את החולים ואחוז האישורים שלנו לעומת הפניות הוא גבוה מאוד. כ- 80% מהפונים מקבלים אישור. רק להדגיש שעל השולחן של הצוות שלי מגיעות כל יום 300 ויותר בקשות ביום לקנאביס וקשה מאוד להתמודד עם כמויות כאלה. כשאנחנו מחליטים לא לתת למישהו פתוחה בפני הרופא שלו הדרך לפנות לוועדת ערר.

האם ישנה השפעה בלתי הוגנת של חברות התרופות על משרד הבריאות וגופים ממשלתיים אחרים, מתוך חשש שפתרונות טבעיים יפגעו ברווחים הגבוהים שלהן?

אין עלינו שום לחץ מחברות תרופות. אף לא רמז. היום מחקרי ענק ממומנים ע"י חברות התרופות, ופה יש בעיה כי חברות תרופות לא ששות לממן מחקר על חומר שנמצא בשוק 6000 שנה, כי אז אי אפשר לרשום עליו פטנט. משרד החקלאות מאוד תומך בנו, הם מבקשים לבחון אפשרות של ייצוא של קנאביס – הרבה מדינות בעולם רוצות את היידע שלנו והאיכות של הקנאביס כאן. אנחנו כמובן נעשה מה שהממשלה תחליט.

למה שמישהו ירצה לקבל תואר בתחום הזה? מה זה מעניק לו?

אין תואר בתחום הקנאביס. יש באוניברסיטת אריאל בלימודי מינהל מערכות בריאות, קורס אוניברסיטאי שיזמתי. אלו נקודות זכות לתואר במינהל מערכות בריאות. במכללה האקדמית הדסה ירושלים יש לימודי תעודה ושם אנשים ירכשו יידע בתחום הזה. מחר אנו פותחים קורס בתל השומר לרופאים שבהמשכו הרופאים יוכלו לרשום קנאביס כמו תרופה.

מהי העמדה האישית שלך בנוגע לקנאביס?

לצרכים רפואיים מאוד מאוד בעד. לצרכים חברתיים, מדובר בהחלטה חברתית לא רפואית, לכן אני משתדל כמה שפחות להביע את דעתי. אם לוחצים אותי לקיר אני בכל זאת רוצה להדגיש שההחלטה לפתוח את הצריכה לצורך חברתי – יש לזכור שיש אנשים שזה גורם להם לתופעות לואי, בעיקר כאלה עם עבר פסיכיאטרי. מבחינה זו זה כמו אלכוהול, גם לו יש תופעות לואי.

האם אתה מעשן? סיגריות בכלל ומריחואנה בפרט?

אני לא מעשן, לא סיגריות ולא מריחואנה.

מהם התחביבים שלך?

אשתי גוררת אותי הרבה פעמים למשחקי כדורסל, לצפות. ואני אוהב לטייל בארץ ובחו"ל.

אתה רואה עצמך כאדם מצליח? מהם הטיפים שלך להצלחה?

אני מניח שכן. אני מאוד מפחד מחטא היוהרה. אני משתדל לא להתגאות. טיפים להצלחה?  עבודה עבודה ועבודה קשה.

מהו החלום שלך? 

בתחום הקנאביס לראות את הקנאביס כתרופה שנמכרת בבתי מרקחת.

החלום שלי שהממשלה תיתן למערכת הבריאות משאבים, שהיום חסרים מבחינה נוראית.

במה כרוכה ההרשמה לתוכנית הזו? 

כל אחד יכול להירשם למכללה האקדמית בירושלים לקורס קנאביס. זה קורס פתוח לקהל.

איך הגעת לרעיון הזה להקים את תוכנית הלימודים? והאם התלמידים יתנסו שם בשאיפת גראס? 🙂

בשנים האחרונות אני נוסע לכל מקום בארץ, בד"כ לכנסים של רופאים וארגוני חולים, ללמד את הנושא שלא נלמד מספיק היום, הקנאביס הרפואי, שגורם להם לדיעות קדומות ולתת שימוש בחומר. .

האם התלמידים יתנסו….? לא. אבל סיפור לסיום – נתתי הרצאה בכנס רופאים בכירים שמטבע הדברים הם מבוגרים. אשתי שבאה איתי ויש לה אינסוף רעיונות ומרץ הכינה עוגיות גרנולה ואמרה להם שזה עם קנאביס ושמה בכניסה. היא הסבירה לכולם שזה טוב ותורם גם לחיי המין. כל העוגיות נחטפו, ואשתי אומרת שכמה מנשות המשתתפים באו להודות לה למחרת. כמובן שהעוגיות לא הכילו קנאביס. זה מראה שישנן השפעות הרבה מעבר לחומר הפעיל…

—————————————————

קורס חדש וייחודי במחלקה למנהל מערכות בריאות הפקולטה למדעי הבריאות אוני' אריאל – לראשונה קורס אקדמי מדעי – קנאביס למטרות רפואיות

הקורס הראשון בישראל בתחום הקנביס המוכר אקדמית ע"י המל"ג, נפתח השנה באוניברסיטת אריאל, והוא פרי יוזמה של ד"ר מיקי דור מרצה בכיר במחלקה למנהל מערכות בריאות בפקולטה למדעי הבריאות, היועץ הראשי של יחידת הקנביס במשרד הבריאות, מומחה ברפואת משפחה ובניהול רפואי. "הדרישה לקורס הייתה גבוהה ביותר, מספר ד"ר דור, ובשל חוסר מקום נדחו עשרות סטודנטים. בקורס משתתפים 117 סטודנטים".

בין הנושאים הנלמדים: מחקרים בארץ ובעולם, מבוא, היסטוריה ומצב נוכחי של הקנביס לשימוש רפואי, הרקע המשפטי והרגולציה, הקנבידואידים (החומר הפעיל בקנביס), התוויות קליניות, שימושים של קנביס בתחום הפסיכיאטריה, קנביס בראי התקשורת, קנביס בחקלאות, טכנולוגיות שונות למתן החומר (כולל חברות הזנק המציגות פיתוחים חדשניים בתחום), שינויים בגישה בארצות השונות וההתייחסות בישראל- הקנביס הלא חוקי בישראל, דילמות מוסריות, ועוד. הקורס מיועד לסטודנטים בתחום ניהול מערכות בריאות, לאחר שנת לימודים אחת לפחות כאשר ניתנת עדיפות לבעלי ניסיון בתחום הבריאות.

בשנים האחרונות הולך וצובר תאוצה נושא השימוש בקנביס למטרות רפואיות. מעל 6000 שנים שהקנביס בשימוש, לכן חברות התרופות לא יכולות לרשום עליו פטנט, מה שמונע מהן לבצע מחקר מדעי אך חלק ניכר מסגולותיו הרפואיות ידועות והיו בשימוש זמן רב. חלק מהמכשולים לאישור השימוש ולמחקר, נובע מהסטיגמה של הצמח כ"סם קל", ששימוש בו מוליך לכיוון שימוש בסמים קשים. לחשש זה, לא נמצאו שום הוכחות מדעיות אך קשה מאד לשכנע את הציבור ואת מקבלי ההחלטות, שאין הדבר כך. בנוסף לכך, גם עקב הסטיגמה, לא נערכו מחקרים מדעיים של ממש, כדי לבדוק באופן מדעי מה השפעות החומר, מה יתרונותיו ומה הן תופעות הלוואי של השימוש בו. עם זאת ועקב סיבות שונות נמצא הקנביס היום על המדף הלא חוקי יחד עם ההרואין והקוקאין.  התעוררות המחקר יחד עם הניסיון המעשי שהצטבר, הביאו ידע ויצרו מודעות ליתרונות החומר על פני תרופות קיימות. אנשים רבים החלו לדרוש שינוי הסטאטוס של קנביס מחומר אסור לתרופה. אחת הבעיות טמונה בעובדה שהקנביס פופולרי מאד לשימוש למטרות חברתיות בשעות הפנאי. השימוש הפרטי גורם לזליגת קנביס רפואי לשוק השחור. אמנם היקף הזליגה, באופן יחסי נמוך משמעותית מהיקף השימוש הלא חוקי, אך התופעה יוצרת גורמת להיווצרות מוטיבציות לא נכונות ולחץ קשה על המרפאות המורשות להמליץ עליו, מצד אחד ממליצים עליו שלא לצורך או שלא ממליצים עליו בשל חשש מזליגה. במהלך הקורס, יציג ד"ר מיקי דור היועץ הראשי של יחידת הקנביס בהנהלת משרד הבריאות ומרצה בכיר במחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת אריאל, בין השאר את האופן בו המערכת מתמודדת עם נושא זה, ההתוויות למתן החומר, ריכוז המידע והניסיון שהצטברו וכן המתווה שאושר על ידי הממשלה במטרה להסדיר באופן טוב יותר את התחום הרגיש הזה. נושאים נוספים מוצגים ע"י מרצים שונים מומחים בתחומם.  הסטודנטים יפגשו את נציג האגודה למלחמה בסמים, שייתן ביטוי לעמדה נגד שימוש חברתי בקנביס אך לא נגד שימוש רפואי, מומחים לאתיקה וכן נציג אגודת משתמשי הקנביס בישראל. נקודת המוצא כעת היא, שממשלת ישראל אישרה את התוכנית של היחידה לקנביס רפואי במשרד הבריאות, להתחיל בתהליך של הפיכת הקנביס מחומר אסור לתרופה.

בשנים האחרונות החל מחקר בתחום ויש לציין את תרומתו המיוחדת של המדען הישראלי, פרופ' רפי משולם, הנחשב לאחד מבכירי החוקרים בעולם בתחום זה וכמי שהיה הראשון שזיהה מרכיבים רבים של הקנביס ובכל העולם מצטטים את עבודותיו.

מדובר בחומר שסך השלם גדול מחלקיו, יש בקנביס מרכיבים משככי כאבים, מעוררי תאבון ומונעי בחילות. אך בבידוד המרכיבים לפי פעילותם לא התקבל אותו אפקט. השילוב בין המרכיבים הפעילים השונים מקנים לו את יתרונותיו.

ההתוויה הראשונה היא עקב מחלה אונקולוגית למניעת תופעות לואי של הטיפול הכימותרפי וההקרנות. למניעת אי הבנה יש להדגיש שאין הוכחה שקנביס מרפא סרטן אך מניסיון רב נמצא כי יש שיפור במצבם. התוויות נוספות הן מחלות הגורמות כאב קשה שאינו משתפר לאחר שנה של שימוש במשככי כאב מקובלים, כאבים ממקור עצבי, אפילפסיה בילדים, מצבים נוירולוגיים ואורתופדים הגורמים כאב עז ממושך וכדומה. לאחרונה אושרה התוויה לטיפול בפוסט טראומה ודנים בהכללת למחלת הפיברומיאלגיה. מידי חודש, יושבת ועדת התוויות המורכבת מבכירי הרופאים בתחומם כדי לדון בהכללת מחלות נוספות. לצורך קבלת אישור לשימוש בקנביס למטרה רפואית נקבע נוהל  (106) במשרד הבריאות הנמצא באתר המשרד והציבור יכול לעיין בו. כיום יש בארץ מעל ל- 26500 בעלי רישיון בשימוש בקנביס רפואי ותהליך זה ממשיך ומידי יום מגיעות בין  200-300 בקשות.

 

על פי הויקיפדיה: נכון לינואר 2016 יש בישראל כ-25 אלף בעלי רישיון לקנביס. ניתן לקבל קנאביס רפואי לטיפול במחלות הבאות:

  • פוסט טראומה.
  • קרוהן וקוליטיס.
  • כאב נוירופאטי.
  • סרטן.
    • עבור תופעות הלוואי של טיפול כימותרפי.
    • לשיכוך כאב בקרב חולים עם סרטן גרורותי.
  • איידס (HIV) – במקרים בהם יש איבוד משקל, לצורך שיפור תיאבון והקלה בבחילות ובתסמיני מערכת העיכול.
  • פרקינסון – כמשכך כאבים.
  • טרשת נפוצה.
  • תסמונת טורט.
  • למקבלי טיפול פליאטיבי בסוף חייהם.

הסובלים מאחת הבעיות הבאות לא יכולים לקבל קנאביס רפואי:

אי ספיקת לב, פסיכוזה, מצב פסיכוטי בעבר, הפרעה חרדתית ובקרב צעירים עד גיל 30 גם מחלה פסיכיאטרית תורשתית בקרוב משפחה מדרגה ראשונה וכן היסטוריה של התמכרות או שימוש לרעה בסמים.

בישראל פועלת עמותת הקנאביס הרפואי בישראל הפועלת לשם הגברת המודעות לטיפול הרפואי בקנאביס רפואי וסיוע למטופלים בו ולנזקקים לטיפול זה.

 

השפעתו הטובה של הקנאביס על חולי קרוהן וקוליטיס. ביוטיוב ישנם עשרות סרטוני וידאו על השפעתו של הקנאביס

 

חגית רימון hrimon@gmail.com

 

כיצד ד"ר שוש נבון הצליחה לעמוד שוב על הרגליים לאחר תאונה קשה? ראיון על בריאות, כולל המלצה על פרי שמקטין גידולים

הריון עם מחלת מעי דלקתית – קרוהן וקוליטיס – מספר מיתוסים / אתר אישה – אתר נשים

מאת: ד"ר אריאלה שטרית, מנהלת מרפאת IBD MOM בשערי צדק  24/6/2013

pregnancy

מחלות מעי דלקתיות (קרוהן וקוליטיס) הינן מחלות כרוניות היכולות להשפיע על מטופלים בכל הגילאים אך השכיחות העיקרית שלהן היא בגילאי 20-40 דהיינו בשיא תקופת הפוריות.

בישראל ישנם כ- 30,000 חולי קרוהן וקוליטיס, כאשר למעלה ממחציתם הם נשים. בשל העובדה כי מדובר במחלות כרוניות בהן נדרש טיפול קבוע בתרופות המדכאות את מערכת החיסון, וכן בגלל שמדובר במחלות המתאפיינות בהתלקחויות שלא ניתן לנבאן מראש, מחלות אלו משליכות על כל תחומי החיים. כך, לא פעם החולים חווים קשיים בכל הנוגע לזוגיות והקמת משפחה, וכן סביב התמדה בלימודים ובפיתוח קריירה. חלק מהחולים זקוקים לפרוצדורות ניתוחיות, דבר המשליך אף הוא על היכולת לניהול שגרת חיים תקינה.

השפעת מחלות אלו אף משמעותית יותר בקרב נשים בגיל הפריון. לכן, מטופלות רבות נדרשות להמצא במעקב מיוחד לפני, במהלך ולאחר לידה. הטיפול בחולות הינו מורכב ביותר בתקופת ההריון. מתוך הבנה זו הוקמה לפני שנתיים מרפאת IBD MOM במערך הגסטרו כירורגי במסגרת המרכז למחלות מעי דלקתיות במרכז הרפואי שערי צדק, במטרה לענות על הצרכים של נשים החולות במחלות מעי דלקתיות בתקופת הפוריות. מחקרים מצאו כי נשים החולות במחלות אלו אך מחלתן מאוזנת ונמצאות תחת טיפול ומעקב בתקופת ההריון הינן בעלות סיכוי גבוה יותר להריון תקין, וסיכון נמוך יותר לסיבוכים ולידות מוקדמות.

בעקבות כנס רופאים ארצי בהשתתפות מומחים בינלאומיים שקיים המרכז הרפואי שערי צדק לראשונה בישראל בנושא מחלות מעי דלקתיות והריון, ריכזנו עבורכם מספר טעויות נפוצות בנושא :

הסיכוי שלי להיכנס להריון נמוך יותר בגלל מחלת המעי.

לא נכון. מחלת המעי עצמה אינה פוגעת ביכולת להכנס להריון. ישנם טיפולים, תרופות וניתוחים מסוימים אשר יכולים לפגוע ביכולת להרות. עובדות אלו צריכות לעלות לדיון משותף עם הרופא המטפל לפני תחילת הטיפול.

התרופות למחלות מעי דלקתיות מסוכנות לעובר ולכן חייבים להפסיק את הטיפול מייד עם הכניסה להריון.

מדובר בטעות נפוצה מאד. אמנם יש מספר תרופות ספציפיות אשר אסורות לשימוש בהריון, אך תרופות רבות אחרות מותרות. למעשה, כיום מקובל לומר שעיקר הסכנה לשלום ההריון נובעת יותר ממחלה פעילה שאינה מאוזנת כראוי, מאשר מהטיפול התרופתי עצמו. חשוב מאד להיות בקשר עם הרופא המטפל, ולהימנע מהפסקה לא מבוקרת של הטיפול התרופתי.

קשה מאד להשיג שיתוף פעולה בין רופא הגסטרו המטפל והגניקולוג היות ואין ביניהם קשר.

קבלת החלטות בנוגע למטופלות עם מחלות מעי דלקתיות בנושאי פריון ומיילדות הינה מורכבת ביותר, ופעמים רבות המטופלת נדרשת לפנות למספר מרפאות נפרדות על מנת לקבל טיפול. במרכז למחלות מעי דלקתיות בשערי צדק פותח מודל חדשני המתבסס על מרפאה משותפת בה יושבות זו לצד זו שתי רופאות בכירות –  גסטרואנטרולוגית וגניקולוגית, כך שכל מטופלת זוכה לדיון והערכה החלטות על צורך בהתערבות ניתוחית. מודל זה מאפשר למטופלות לקבל תשובות לשאלותיהן בזמן אמת, ומאפשר לשלב את הידע הנצבר מכל תחום לקבלת החלטות משותפת עם המטופלת לגבי הטיפול המתאים ביותר עבורה.

המעקב המיוחד דרוש רק לתקופת ההריון עצמה.

גם זו הינה טעות נפוצה ביותר. מחלות מעי דלקתיות מלוות פעמים רבות בחסרים תזונתיים (ברזל, ויטמינים ועוד). תיקון חסרים אלו, והשגת איזון טוב יותר של מחלה פעילה טרם תחילת ההריון, יכולים להיות משמעותיים ואפקטיביים יותר במידה ונעשים טרם שלבי ההריון הראשוניים. בנוסף, גם בתקופה שמייד לאחר הלידה יתכנו סיבוכים שונים אשר דורשים התייחסות מיוחדת במטופלות עם קרוהן וקוליטיס.

קרוהן או קוליטיס מחייבים ללדת בניתוח קיסרי.

לחלוטין לא נכון. ההחלטה אם קיים צורך בניתוח קיסרי מתקבלת עבור כל מטופלת על סמך עברה הרפואי, היקף מחלתה ופעילותה בזמן ההריון. היות והלידה אינה מתרחשת תמיד כמתוכנן, חשוב מאד להגיע לחדר הלידה עם ריכוז מסודר של פרטי המחלה.

ילדים לאמהות אלו יסבלו בהכרח מעיכוב בהתפתחות.

לא נכון. מדובר במיתוס הקיים בקרב החולות, אך עד היום מחקרים שבוצעו בנושא לא מצאו קשר בין מחלת המעי הדלקתית של האם לעדות לעיכוב בהתפתחות היילוד.

האם בהכרח ילד לאם החולה במחלת מעי דלקתית יפתח גם הוא את המחלה?

לאו דווקא. ישנו פחד גדול בקרב הורים מהורשת המחלה, אך בפירוש אין הכרח כי ילד לאם חולה יפתח גם הוא את המחלה. עם זאת, קיים סיכוי של עד פי 15 לקרובים מדרגה ראשונה של חולים ללקות במחלת מעי דלקתית.

מחלת המעי הדלקתית בהכרח מחמירה בהריון.

מדובר במיתוס. נשים רבות לצערנו עדיין מאמינות במיתוס זה ולכן חלקן נמנעות מלהביא ילדים לעולם בשל אמונה שגויה זו. הנכון הוא כי התלקחות והחמרת המחלה בזמן היריון תלויה לרוב במצב המחלה בעת כניסתה של האישה להיריון ומכאן החשיבות הקריטית לקבלת ייעוץ טרום הריוני לחולות.

הכותבת הינה גסטרואנטרולוגית בכירה במרכז למחלות מעי דלקתיות בשערי צדק. דר' שטרית מנהלת את מרפאת ה-IBD-MOM , בה יחד עם הגניקולוגית פרופ' גריסרו היא מטפלת בחולות קרוהן וקוליטיס בגיל הפריון לפני, במהלך ולאחר הלידה.