הצד הדרמטי של הרוחניות / שאקטי מאי

הצד הדרמטי של הרוחניות / שאקטי מאי

שאקטי מאי – משל הפרח

במקום לפתוח את פיו בודהה הרים פרח בידו. בעוד כל התלמידים מחכים בציפיה לדברי החוכמה של בודהה, תלמידו הבכיר מהאקסיאפה חייך למראהו של בודהה שמחזיק פרח. מבחינת שניהם לא היה צורך להוסיף או לומר דבר, הרגע היה מושלם.

אצל רוב האנשים פשטות לא נתפסת על ידי המיינד, ולכן היא עוברת דרך המיינד, מבלי להשאיר בו חוויה. המיינד זקוק לדרמה כדי לחוות.

לרובינו, נשימה היא פעולה סתמית וחסרת קסם, עליה אנחנו חוזרים אין סוף פעמים במשך היממה, מבלי לתת לה חשיבות גדולה, עד לרגע שבו נתקעת חתיכת לחם או חתיכת עוף בגרון ואי אפשר לנשום.

הרגע הדרמטי שבו איננו יודעים אם נצליח אי פעם שוב לנשום, הופך לרגע קסום לאחר שהחתיכה התקועה השתחררה, (אם היה לנו מזל).

הנשימה חוזרת ואנו נוכחים ומודעים לה, באופן שלא היינו מודעים לה קודם לכן.

הדרמה שנלוותה לנשימה שנעצרה, העצימה את ערכה בעיני המיינד והפכה אותה לחוויה מכוננת.

גם את פעולת ההליכה אנחנו לוקחים כמובנת מאליה, והרבה פעמים תוך כדי צעידה ליעד כלשהו, אנחנו בלופ של מחשבות קודרות,כועסות או מוטרדות.

פלא ההליכה הזקופה כנגד כוח המשיכה נעלם אחרי שעשינו את צעדינו הראשונים כעוללים. אז עוד נפעמנו מהיכולת שלנו להזיז את רגלינו הקטנטנות, צעד אחרי צעד בזקיפות קומה, ולא רק אנחנו, גם הסובבים אותנו מחאו לנו כף והריעו עם כל צעד שעשינו.

אך הקסם פג במהרה, ואת מקומו תפסו השיעמום והריקנות שמציפים אותנו כשדברים פשוטים קורים מאליהם.

הליכה הופכת לדבר קסום ובעל ערך, אחרי שרגלינו הייתה חבושה בגבס במשך חודש שלם (דרמה).

רק על רקע של דרמה, המיינד יבחין ויעריך את קסם ההוויה.

שתיית מים תהפוך לפלא, לאחר שלא שתינו זמן רב והגענו לצימאון בלתי נסבל (דרמה). רק אז נחוש את מגע המים על השפתיים, נהייה מודעים לזרימת המים לאורך הגרון, ולצהלת הגוף לנוזל מלא החיים.

לא פעם תלמידים מספרים לי, שמשעמם להם כשהם שרויים ללא ניע ובלי מאמץ בתנוחת יוגה לאורך זמן. שיעמום באשר הוא, הוא תוצר של מיינד לא נוכח, שאיבד את היכולת לראות את הקסם שברגע. במקרה של תנוחות היוגה, הקסם הזה, של הנשימה, של תחושת השרירים הנמתחים, של זרימת הדם בעורקים, של האנרגיה שעוטפת את הגוף… כל זה לא קורה מבחינתם כי הם לא נוכחים ברגע.

כל התרגולים הרוחניים מתמקדים בהעצמת היכולת שלנו להיות נוכחים ברגע בלי דרמה. כי דרמה מכלה הרבה אנרגיה ומשאירה אין סוף משקעים שיוצרים סבל.

תוך כדי קריאת המאמר, הרימו את יד ימין (או שמאל) לאט מהצד עד לתקרה. הרגישו את התנועה, הרגישו את האוויר שנע סביב היד, התבוננו ביד, איבר דחוס בעצמות, שרירים, עצבים, דם ורקמות, שנע בקלילות מעלה, כנגד כוח המשיכה, הכוח שמניע ומזיז פלנטות כוכבים וגלקסיות. איזה פלא!

ואז הורידו את היד ישרה מהצד, באיטיות חזרה למטה. פעולה פשוטה של הרמה והורדה של היד במימד הפיזי. התמקדו בפלא הקסום של הבחירה החופשית, להניע את הזרוע והיכולת לבצע את אותה בחירה.

רוב האנשים לוקחים כמובן מאליו את תנועת היד בחלל כשהם מסתרקים, מצחצחים שיניים, או פותחים את דלת ארון המטבח.

תנועת היד נתפסת כשגרתית ובנאלית, לכן היא לא מרעידה בהתפעמות את המיינד, שמוסח על ידי הדרמות שהוא יוצר.

היכולת להניע את הזרוע, תהפוך למוערכת רק כשיש לנו פתאום בעיה פיזית קשה בזרוע, ואיננו יכולים להזיז אותה ללא כאב עז, או כשלפתע אנחנו בחברת אדם שאיבד את זרועו.

את אותה ריקנות, שיעמום ואי היכולת להיות נוכחים ברגע הקסום אנחנו מביאים איתנו לדרך הרוחנית. מכיון שהפשטות של ״להיות נוכחים״ לא מספיקה למיינד כחוויה מפעימה, המיינד מחפש דרמות רוחניות, שיהיו ההוכחה שעלינו גבוה בהתפתחות הרוחנית שלנו.

כאן נכנס ההיבט של ״הטראנס הרוחני״.

מכירים את התמונות בהן רואים תלמיד רוחני עם עיניים שמתגלגלות למעלה? לרוב התלמיד נופל בחוסר שליטה אחורה, לידיהם של תלמידים אחרים, שמחזיקים אותו בעודו עובר תהליך מסתורי אי שם במימד אחר. תמונות של רוחניקים בטראנס עמוק עם זרועות שמתנפנפות מעלה בחוסר שליטה, עיניים עצומות וראש מוטה אחורה. אולי אפילו הרגשתם צביטה קטנה בלב על כך שזה לא קורה לכם, מה שמראה שאתם לא נמצאים במקום כל כך גבוה מבחינה רוחנית. 

מצב של טראנס נתפס כחוויה רוחנית גבוהה, למרות שברוב המקרים האדם שנכנס לטראנס אינו נמצא, מודע או נוכח ברגע.

הפירוש המילוני למילה טראנס : "מצב תודעתי שבו המודעות לסביבה פוחתת עקב היפנוזה, מדיטציה, שימוש בסמים, פולחן ועוד".

לא פעם מורים רוחניים חונכים את תלמידיהם הרעבים לדרמה, בטקסי טראנס דרמטיים בהם גוף התלמיד רועד, העיניים מתגלגלות, הראש זז ללא שליטה, הגוף נופל אחורה, כי לשבת ללא תנועה ולהתבונן בפרח זה פשוט מדי למיינד. לשבת ולשתות תה במודעות זה לא קסום מספיק, לשכב על הגב, לעצום עיניים ולהרגיש את זרם האוויר העדין דרך הנחיריים – לא מספק את המיינד שרעב לקיצוניות.

במקום להשקיט את המיינד ולפנות מקום לפשטות של הרגע, אנחנו ממלאים את הריקנות הרוחנית שלנו עם דרמטיות, שיוצרת את האשליה שאנו טסים לגבהים רוחניים וצוללים למעמקים נסתרים.

אין צורך בכל הדרמה ההזויה הזאת. אוסיף ואומר שאין לאן לטוס ואין לאן לצלול. הכל קורה כאן ברגע.

תודעה גבוהה, היא תודעה שמתבוננת מבלי להזדהות. התודעה הגבוהה אינה זקוקה לתפאורה או גוף מפרפר כדי להיות.

אם כבר, הקנבס מאחורי התודעה הגבוהה, ארוג מדממה וחוסר תנועה, עיניים בהירות וצלולות וגוף שקט מקורקע.

כל מה שמעבר לזה, שייך לתיאטרון הצבעוני של המיינד.

דרמה היא המרד של המיינד בפשטות הבלתי נתפסת של החיים.

שאקטי מאי 

 

 

האם לסמוך על הרגשות שלנו והאינטואיציה שלנו? אקהרט טולה בתשובה מפתיעה

כוחה של מילה

כוחה של מילה

מילה שנכתבת על דף היא כמו קסם…

מאת: חגית רימון

מילה היא כמו קסם

מילה שנכתבת על דף היא כמו קסם. את יכולה לכתוב למישהו "אני אוהבת אותך", ובו ברגע הוא ירגיש זרמים נעימים בליבו. את יכולה לכתוב למישהו ביקורת צוננת, ובן רגע ליבו ייסגר כלפייך.
למילה יש כוח להשחית וכוח לבנות וכוח להחיות וכוח להמית. אם תגידי לחולה שהוא יבריא בעוד יומיים את תנסכי בו כוח ואמונה ואולי הוא אף יחייך למשמע מילותייך. ואם תקללי אדם את יכולה להשפיל את לבבו.
ילדים שביקרו אותם בילדותם, נותרים עם מילות הביקורת גם בבגרותם, עד שיתנתקו מהן ויאמרו לעצמם מילים חדשות של כוח ועוצמה.
המילים שאבחר להשתמש בהן יסייעו לחולה להבריא, לחלש להתחזק, לזו שליבה סגור לפתוח את ליבה ולזה שלא מאמין בעצמו להרגיש שהוא יכול.
אמרי לעצמך מילים מחזקות, מילות אהבה וחיבה, שיגרמו לך לחייך ולהרגיש שימחה.

לפעמים אנחנו כל כך מטומטמים… כמה מילים על חוסר סיפוק

לפעמים אנחנו כל כך מטומטמים… כמה מילים על חוסר סיפוק

מאת: חגית רימון

את מרגישה סיפוק?
את מרגישה סיפוק?

 

 

לפעמים אנחנו
כל כך מטומטמים
מסתובבים בעולם
עם פרצוף חמוץ
עם לב ממורמר
ומאוכזב
ומאשים
ומתוסכל
ורק בגיל מבוגר
אחרי שנים רבות
של חוסר סיפוק
אנו סופסוף מבינים
שבעצם
מספיק לנו כל כך מעט
כדי לחייך
ולהרגיש שמחה בלב
העיניים שרואות
הלב הפועם
האויר לנשימה
הפרחים שבגינה
החברים התומכים
האהבה החיוכים
הכל קרוב
רק צריך להביט
ולומר
תודה
ובדרך האהבה
היושר והנתינה
מגיעים
דברים טובים

 

סרטון נפלא של לואיז היי עם המלצות לחיים טובים יותר, אהבה והצלחה – מומלץ

 

שיבעת החוקים הרוחניים להצלחה, עפ"י דיפאק צ'ופרה / אתר אישה

הנה סרטון של אדית בן פורת, שבו היא מפרטת את שיבעת הכללים להצלחה עפ"י דיפאק צ'ופרה.

 

 

חגית רימון: "לכל אדם יש לפחות נקודת חולשה אחת" / אתר אישה

מאת: חגית רימון

עו"ד חגית רימון
עו"ד חגית רימון

לכל אדם יש לפחות נקודת חולשה אחת. נושא שבו, למרות ההגיון, הוא פועל בצורה 'מטומטמת' שגורמת לו לנזק, פיסי ו/או נפשי. האחת אוכלת כאילו אין מחר, כדי לפצות את עצמה על כל הפגיעות בעבר. ולמרות שהיא אומרת לעצמה שוב ושוב שהגיע הזמן להתאפס, היא ממשיכה לאכול בכמויות גדולות. השניה מתגעגעת לאקס, ועל אף שהוא יצא לה מכל החורים והיא זו שהוציאה אותו מחייה, היא מתגעגעת. השלישי מעשן עד שהוא נגעל מעצמו, ובכל יום מחדש הוא אומר שמחר הוא יפסיק. הרביעית נשארת עם בן זוג שנמאס לה ממנו כבר שלושים שנה, אבל היא לא מסוגלת להתנתק…
לכל אדם יש לפחות נקודת חולשה אחת, שבה ההגיון הבריא עף מהחלון.
קודם כל, אין טעם לבקר אף אחד, לא את זו שאוכלת המון, ולא את זה שמתגעגע, ולא את המעשנת, ולא את התקועה בקשר גרוע. כי כולנו כאלה. בעניינים מסויימים אנו חלשי אופי.
ושנית, לפעמים כדאי לצאת מה"לופ" של החולשה, לאזור אומץ ולהפעיל גם את ההגיון. שווה לנסות. ולהצליח.