ילדים מחוננים – מהן דרכי האבחון ומה כדאי להורים לעשות כשלדעתם הילד מחונן? / הפסיכולוגית רותי פרגר – מאור עונה על השאלות

ילדים מחוננים – מהן דרכי האבחון ומה כדאי להורים לעשות כשלדעתם הילד מחונן?

מאת: חגית רימון, אתר אישה hrimon@gmail.com

רותי פרגר מאור – פסיכולוגית חינוכית מומחית

הנושא שבחרנו הפעם לדבר עליו עם הפסיכולוגית רותי פרגר –מאור הוא: ילדים מחוננים – כיצד מאבחנים ילד מחונן ומה כדאי להורים לעשות כשלדעתם הילד שלהם מחונן?

הפסיכולוגית רותי פרגר-מאור: "בארץ אין הרבה מומחים בתחום ילדים מחוננים, מאחר שזו קבוצת אוכלוסיה קטנה יחסית. רק פסיכולוגים שעבדו בתוכניות מחוננים בעיקר מבינים בנושא."

את עובדת עם ילדים מחוננים?

"אני עובדת שנים רבות עם ילדים מחוננים. עבדתי בכיתות המחוננים הרמת-גניות ואחר כך בכיתות המחוננים החולוניות משנת 93', ואני ממשיכה לאבחן ולטפל בילדים מחוננים.

איך מאבחנים ילד מחונן? ומדוע פסיכולוגים מאבחנים זאת?

כי אנחנו מדברים על אינטליגנציה קודם כל.

בנוגע לאבחון – מבחינת משרד החינוך, האיתור של ילדים מחוננים נעשה במהלך כיתה ב' בכל הארץ. בכל שנה שכבת כיתות ב' עוברת מבחן לאיתור מחוננים, ומי שמבצע את הבדיקה הזאת זה מכון סאלד כבר שנים.

שלב סינון ראשון מתקיים בכיתה, בבית הספר בו הילד לומד. בית הספר בוחן את כל התלמידים במבחן ארצי אחיד, מחלק להם ציונים ושולח את רשימת הילדים שעברו את שלב א'. לפעמים מצורפים לרשימה גם ילדים שמבחינת בית הספר מרשימים כמחוננים, גם אם מסיבה כלשהי לא עברו את שלב א'. בית הספר יכול לשלוח עד 15% מתלמידי שכבת כיתות ב'.

הבחינה של שלב א' מתקיימת בד"כ כלל אחרי החגים, בחודש אוקטובר או תחילת נובמבר של כיתה ב', ומי שעובר את שלב א' יוזמן לגשת להיבחן לשלב ב'. בסופו של דבר, ילדים מחוננים מהווים כ- 1% עד 1.5% מאוכלוסיית אותו שנתון.

מה סוג המבחנים?

המבחן הראשון לאיתור כולל מטלות קריאה, הבנת הנקרא וחשבון. יצויין שילד יכול לקרוא טוב, להבין היטב את הנקרא ולהיות חזק בחשבון, בלי להיות מחונן, ובאותה מידה גם להיפך. למשל, ילד מחונן עם לקות למידה יכול לא לעבור את שלב א' של המבחן לאיתור מחוננים בגלל קושי ברכישת הקריאה, בהבנת הנקרא או עקב קשיים קשביים.

מיהו ילד מחונן?

מהן התוכניות למחוננים?

ילדים שעוברים בהצלחה לפי הקריטריונים של משרד החינוך ומכון סאלד את שלב ב' במבחנים לאיתור מחוננים מוזמנים להצטרף לתוכנית המחוננים ביישוב שלהם.

יש בארץ 2 סוגים של תוכניות: ברוב היישובים יש תוכנית של יום העשרה שבועי (יום שליפה). במקום בית ספר הילדים המחוננים הולכים למרכז המחוננים ביישוב ויש ביישובים האלה כיתות מחוננים החל מחטיבת הביניים, לעיתים מכיתה ז', כמו למשל קרית אונו או הרצליה.

יום העשרה שבועי מאפשר לילד המחונן ללמוד תכנים יותר מעניינים ולפגוש ילדים שאיתם יש לו מכנה משותף רחב יותר.

ישנם 5 ישובים בהם יש כיתות מחוננים, בהן לומדים  5-6 ימים בשבוע – תל אביב, רמת גן, חולון, פתח תקווה וחיפה.

מיהו ילד מחונן?

ילד מחונן יכול לא לעבור את המבחן הארצי, מכל מיני סיבות. למשל אבחנתי ילדים שההורים חשבו שהילד הוא מחונן והאחים הגדולים שלו למדו באותה תקופה בכיתות מחוננים. הילד לא עבר את המבחן, אך הסתבר לבסוף שההורים צדקו – הילד, שהתקשה בכיתה א' ברכישת הקריאה, בתחילת כיתה ב' רמת הבנת הנקרא שלו לא הייתה טובה ולכן הוא לא עבר את שלב א' של מבחן המחוננים. הוא היה מסוגל להבין היטב את השאלות בעל פה, ולאחר שאבחנתי אותו התברר שהוא אכן ילד מחונן.

כשיש ילדים במצב כזה, למשל כשיש להם קושי ברכישת הקריאה, יש אפשרות לעבור איבחון כדי לראות מהן היכולות של הילד, ואם אכן הוא מחונן – ניתן לבקש מוועדת ערר של אגף המחוננים מבחן מותאם ללקויות של הילד.

ילד שיש לו לקות למידה, למשל קושי ברכישת הקריאה, לא יתקשה בכיתה של מחוננים?

לא. קודם כל תלוי באיזה יישוב, כי ברוב היישובים זהו יום העשרה שבועי – המדובר בחוגים ופחות יש צורך בהבנת הנקרא וכו'. מאידך, בכיתות המחוננים ביישובים שיש בהם כיתות, הצוותים החינוכיים מבינים שיש ילדים עם לקויות למידה או הפרעת קשב, ואם הילד צריך תנאים מותאמים בלמידה או בהיבחנות – הוא יקבל אותם.

מה דעתך על הכנת הילדים למבחני האיתור?

להיות מחונן זה מולד. היום יש טרנד שאני חושבת שזה פוגע בילדים ולא מסייע להם – כמו שיש הכנה לפסיכומטרי, יש היום הכנה למבחני איתור מחוננים במכונים פרטיים. קודם כל, יש בזה בעייה אתית, למה להכין ילד בן 7 לבחינת איתור מחוננים?

אולי זה מגדיל את הסיכויים שלו

להתקבל? ואם הוא לא מחונן, אז למה הוא צריך להיות בכיתת מחוננים? התוכנית מיועדת לילדים מחוננים בלבד. ילד שעובר את המבחן ואינו מחונן, מצד אחד תופס מקום של ילד מחונן, ומצד שני אם הוא בכיתת מחוננים, והוא לא ילד מחונן, הוא ייפגע, כי הוא לא יעמוד בדרישות הלימודיות בסופו של דבר. כך שהדימוי העצמי והביטחון העצמי והמוטיבציה ללמידה יתחילו אט אט לרדת.

אז את לא ממליצה ללכת למכוני הכנה?

אני חושבת שזה לא נכון. אם הילד בעל יכולות, הוא צריך לעבור את המבחן, ואם לא, צריך להבין למה. אבל לא כל תלמיד מצטיין הוא מחונן, ולא כל מחונן הוא תלמיד מצטיין. יש אפילו מחוננים שנשרו גם מהתיכון, גם מהאוניברסיטה.

בעצם לא אמרת בדיוק מיהו ילד מחונן

היום מחונן, מבחינת משרד החינוך שקובע מה זה תלמיד מחונן, במונחים סטטיסטיים זה 1-2 אחוזים מהאוכלוסיה של התלמידים באותו שנתון.  זה בלי הבדל בין מעמד סוציו אקונומי, עדה, גזע או דת. זה מה שקבע משרד החינוך. מבחינת האייקיו – כשילד לא עובר או שצריך להגיש ערר על החלטת משרד החינוך, מכל מיני סיבות, משרד החינוך מדבר על מנת משכל של 140 ומעלה.

האם לילדים מחוננים יש דברים ייחודיים מבחינה רגשית?

מצד אחד, מגיל מאוד צעיר כולם מאוד מתרשמים מהשפה, מהחשיבה, מההבנה ומהשכל של הילד המחונן. מאידך, מבחינה רגשית ילדים מחוננים הם לא בוגרים יותר מבחינה רגשית מילדים רגילים, ולפעמים הם אפילו פחות בשלים רגשית. כשיש אינטליגנציה גבוהה יש רגישות יתר. אז הרבה פעמים הם יותר פגיעים, מגיבים בלי להתאפק, הם מאוד דעתנים, יש ילדים שהם מאוד צדקנים. משפט טיפוסי של ילדים מחוננים שמתווכחים עם מורות הוא: "זה לא פייר". במסגרות הרגילות, לילדים המחוננים הרבה פעמים קשה מאוד למצוא חברים עם דעות דומות או תחומי עניין חופפים. הם נעלבים בקלות, לעיתים נראים מוזרים ובמערכת הרגילה הרבה פעמים רואים שהילד מרגיש לא שייך או בודד כי הוא לא מצליח למצוא חברה מתאימה. לפעמים הם מאוד עסוקים במאבקים חברתיים בגלל שהם מאוד עסוקים במימוש הצדק, וזה לא רק בשעות בית הספר כמובן.

מה את ממליצה להורים שלדעתם הילד שלהם מחונן?

קודם כל לספק לו העשרה וטיפוח באמצעות חוגים ותחומים שהילד מתעניין בהם. אם הילד עבר את המבחן הארצי בכיתה ב' ומציעים להורים שהילד ישתלב בתוכנית מחוננים – כמובן להסכים כי הילד רק ירוויח מזה. מצד שני, לא לשכוח שהם ילדים כמו כל הילדים. הם צריכים אהבה וצריכים חברים וצריכים גבולות ברורים ועקביים וזמן חופשי וצריכים לעסוק גם בתחומים שהם יותר חלשים בהם, אם זה באמנות או בספורט.

צריך לקחת בחשבון שילד שלא עבר את המבחן הארצי, ובעיקר לא את שלב ב', יכול להיות שנכשל במבחן, לא כי אינו מחונן אלא כי הוא סובל מלקות למידה כלשהי או מהפרעת קשב, כשבכיתות מתקדמות יותר, הסטטיסטיקה מדברת על בערך 25% מהילדים שכן אובחנו כמחוננים סובלים מלקויות למידה או מבעיות קשב וריכוז. יש גם לקחת בחשבון שהילד המחונן באופן כללי נוטה לנון קונפורמיות. הם מאוד עירניים ומתרגזים מהר, כך שהרבה פעמים קשה לעשות את האבחנה אם זה בגלל  קושי רגשי ורגישות יתר מאוד גבוהה או שבאמת יש שם בעיית קשב וריכוז.

כמובן שאם צריך, יש אבחונים להבין יותר טוב איך התפקוד של הילד, מהם הקשיים, יש גם טיפול רגשי כשצריך ויש הוראה מתקנת. הרבה פעמים הילד צריך את הכלים על מנת לממש את היכולות שלו, כמו ללמוד אסטרטגיות למידה, איך להתארגן יותר טוב למידה וכו'. אלו דברים שגם אני עושה – איבחון, טיפול לילדים ומתבגרים והדרכת הורים כשצריך. להיות הורה לילד מחונן זה ממש לא קל.

רותי פרגרמאור – פסיכולוגית חינוכית מומחית-בכירה, מנהלת מכון דרור בגבעתיים.
בעלת ניסיון של כ-35 שנים, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. מתמחה באבחון, טיפול וייעוץ בתחום ליקויי למידה וקשיי קשב וריכוז, קשיים רגשיים, הדרכת הורים ואנשי חינוך, עבודה עם תלמידים מחוננים, הוריהם וצוותי בתי הספר, אבחון, ייעוץ וטיפול בתחום הגיל הרך, ילדים, מתבגרים וסטודנטים.

מהי לקות למידה? איך מאבחנים אותה ומהם הפתרונות להשתלבות במערכת החינוך – ראיון עם הפסיכולוגית רותי פרגר-מאור

מהי לקות למידה? איך מאבחנים אותה ומהם הפתרונות להשתלבות במערכת החינוך – ראיון עם הפסיכולוגית רותי פרגר-מאור

מהי לקות למידה? איך מאבחנים אותה ומהם הפתרונות להשתלבות במערכת החינוך – ראיון עם הפסיכולוגית רותי פרגר-מאור

רותי פרגר מאור – פסיכולוגית חינוכית מומחית

מאת: חגית רימון

מהי לקות למידה?

לקות למידה נחשבת על ידי משרד החינוך הישראלי וגם משרדי חינוך במקומות אחרים בעולם כנכות מסוימת, מולדת, שלא מאפשרת למידה תקינה. זה יכול לגרום לקשיים ברכישת הקריאה ובהמשך גם בפענוח הקריאה ובהבנת הנקרא, בכתיב, בזיכרון, בהבנה חשבונית וביכולת החישוב, בתפיסה החזותית או בתפיסה השמיעתית וברכישת שפות זרות, וזה משהו שמלווה את הילד מלידה – להבדיל, למשל, מלקות הוראה – המורים לא לימדו כמו שצריך, התוכנית הלימודית לא טובה בתחום מסוים,   לקות למידה הינה מולדת. זה יכול לבוא לידי ביטוי עם התפתחות השפה והדיבור, עם ההתפתחות המוטורית של הילד, או להופיע יותר מאוחר, לפעמים בכיתה א' בזמן רכישת בסיס הקריאה והכתיבה או הבסיס החשבוני. אצל ילדים בעלי אינטליגנציה גבוהה, לעתים הקשיים מופיעים בגיל מאוחר יותר, מכיוון שהרבה פעמים מצליחים לעקוף את המגבלות באמצעות השכל.

את בעצם מתארת בעיות שהן לכאורה טכניות, לא רגשיות

אני מדברת על בעיות אורגניות, בעיות מולדות, גנטיות, ממקור נוירולוגי, שמלוות את הילד.

ומה עם בעיות רגשיות, זה גם לקות למידה?

לא. בעיה רגשית היא בעיה רגשית. למשל, אם תיכוניסט נמצא כרגע במבחן והוא מקבל בלאק אאוט כי הוא סובל מחרדת בחינות זאת לא לקות למידה, אלא זהו קושי רגשי וצריך לטפל בחרדה. אם יש משבר משפחתי וילד לא פנוי ללמידה – עלולים להיות קשיי למידה שלא קשורים ללקות, אלא קשורים  למצב הרגשי או המשפחתי של הילד.

מה את יכולה לתרום לילד שיש לו לקות למידה?

קודם כל חשוב להבין את התמונה. למה יש קשיים בלמידה. לזה צריך אבחון מקצועי מסודר וטוב, ואת זה אני עושה. זהו אבחון פסיכודידקטי. בגיל הרך, כשיש קשיים, כדי להבין את התמונה ולהחליט מה נכון לילד, עושים רק אבחון פסיכולוגי. מאמצע כיתה א' ניתן לעשות אבחון  פסיכודידקטי, כשילד מתחיל ללמוד לקרוא ולכתוב והוא מתקשה. באמצעות האבחון ניתן לנסות להבין למה, ובהתאם לזה, גם סוג העזרה שיקבל יכול להשתנות. יש ילדים שלא מצליחים ללמוד לקרוא בגלל בעיות בתשתית השפתית, יש כל מיני תפקודים המשפיעים על יכולת רכישת הקריאה והכתיבה, כמו למשל, היכולת לשליפה מילולית – אתן לך דוגמא – אם אני אומרת לך: תגידי לי כמה שיותר שמות של חיות במשך דקה, ואז נגיד את אומרת כמה שיותר מילים, יש נורמות כדי לקבוע האם השליפה תקינה, מהירה או איטית. אם הילד מתקשה בשליפה, סביר להניח שגם קצב הקריאה שלו יהיה איטי.

דוגמא נוספת למשהו שניתן לגלות באבחון – יש מה שנקרא מודעות פונולוגית, שזו מודעות לצלילים המרכיבים את המילה. אם יש בעיה במודעות הפונולוגית, תהיה בעיה בהפנמת התנועות וסימני הניקוד. אז את יכולה לראות ילדים גם בגילאי 15 ו- 16 שלא יכולים לקרוא את התנועות, ואם הם צריכים למשל לקרוא בתנ"ך, הם לא יסתדרו עם הקריאה בגלל הניקוד ולא יסתדרו עם קריאת מילים מנוקדות מכיוון שאינם יודעים לקרוא ניקוד.

צריך אבחון מקצועי כדי לדעת מדוע לילד יש קשיים בכיתה

מה עושים במקרים בהם את מאבחנת לקות למידה?

כאשר אלו קשיים שפתיים, זה תלוי בגיל של הילד ובעוצמת הקושי, כי לפעמים מורה להוראה מתקנת יכולה לתת מענה טוב לעבודה על שליפה, על שִׁיּוּם (לתת שם לדברים) ועל המודעות הפונולוגית וכמו כן, ניתן לעבוד על רכישת הקריאה בדרכים אחרות. אם הקשיים השפתיים מאוד רציניים, ואנו מדברות על ילדים עד גיל 7-8 – אזי טיפול של קלינאי תקשורת.

וזה באמת משתפר?

כן. ועדיין יישאר תמיד איזה קושי, אם זו לקות למידה אמיתית. מה שאפשר לתת לתלמיד זה את הכלים לעקוף את הקושי שלו.

ואיך את נכנסת לתמונה?

קודם כל יש את נושא האבחון שאני מבצעת. בנוסף, אני נותנת גם הדרכות להורים. לפעמים צריך לעשות דברים מסוימים בבית, לתרגל קריאה, לקרוא ביחד, שזה מאפשר גם הרחבה של אוצר המילים. ישנן לקויות לגביהן אני מפנה לגורמים הספציפיים שמתמחים בתחום הזה. למשל, ילד יכול לסבול מבעיה בתפיסה החזותית-מרחבית ואז קודם כל צריך לבדוק אם אין בעיית ראייה או מיקוד הראייה. יש הרבה ילדים שמתקשים לקרוא או לכתוב בכיתות הנמוכות וכשאני מפנה את ההורים לבדיקת ראייה, מתברר שיש לילד בעיית מיקוד ראייה או בעיית ראייה משמעותית, ובהתאם לזה, רופא העיניים או האופטומטריסט יחליטו על משקפיים או על התעמלות לעיניים.

לעיתים מגלים אצל הילד בעיה במיקוד הראייה, דהיינו בפוקוס, והיא גורמת לראייה מטושטשת או לקשיים בתפיסת כיוונים. כשהילד לא רואה טוב, הוא לא יכול ללמוד לקרוא. אבחון מאפשר לראות איפה ממוקדים הקשיים ומאידך מה הפוטנציאל של הילד.

באבחון פסיכודידקטי יש גם מבחן אינטליגנציה מלא, ואז אפשר לראות מהי היכולת של הילד ומהם התפקודים החזקים והחלשים שלו.

עד כמה נפוצות לקויות למידה בגיל הרך ולאחר מכן?

בגיל הרך מדברים על לקות התפתחותית, כי צריך לפחות שנתיים פער בין התפקוד של התלמיד לבין קבוצת השייכות שלו. זה אומר שמבחינת משרד החינוך, למשל ילד בכיתה ג' שמתפקד ברמה של ילד בכיתה א', דהיינו לא למד כמעט לקרוא ולכתוב, זה נחשב כבר ללקות למידה מבחינה רשמית, אלא אם יש קשיים מאוד בולטים מגיל מאוד צעיר.

משרד החינוך טוען שבקרב התיכוניסטים יש כ- 10% תלמידים הסובלים מלקויות למידה וקשיי קשב וריכוז. לדעתי המדובר בכ- 15%.

בגיל הרך יש הרבה פעמים יותר ילדים עם קשיים, שחלקם, בעזרת הטיפול המקצועי הנכון, מסתדרים, בעיקר ילדים עם קושי מוטורי, למשל – יש ריפוי בעיסוק, X ספורט טיפולי, שחייה טיפולית (הידרותרפיה) ודברים שניתן לשפר ולפתור, תלוי מה מידת הקושי וסוג הקושי.

יש ילדים עם שיבושים באותיות השורקות, זה לרוב מסתדר עם טיפול. יש ילדים עם בעיה להגות אותיות מסוימות, אבל עם הרבה עבודה הקושי ייעלם או יפחת, ויש ילדים שלמרות שקיבלו טיפול, למשל בנושא של מוטוריקה עדינה, קיבלו ריפוי בעיסוק תקופה ארוכה ועדיין אחיזת העיפרון תהיה בעייתית, היד כואבת או מתעייפת מהר כשהכתיבה מתמשכת. חוץ מטיפול ספציפי התפתחותי או הוראה מתקנת או סיוע אחר, משרד החינוך מאפשר גם להיבחן בדרכים מותאמות. למשל, אם הילד עובר אבחון פסיכודידקטי ומתגלה שיש לו קושי בפענוח הקריאה, בית הספר יכול לתת לו שעות של הוראה מתקנת בקבוצה קטנה. זה מה שנקרא מורת שילוב, שיש בכל בתי הספר היסודיים ויש גם בחטיבות.

אז עם האיבחון שלך הורים יכולים לבקש מבית הספר מורת שילוב?

כן, איבחון פסיכודידקטי שלי או של כל פסיכולוג מומחה. יש גם ילדים שצריכים התאמות בדרכי ההיבחנות, למשל תוספת זמן, אפשרות להתעלמות משגיאות כתיב בעת מתן ציון, אפשרות להקראת שאלונים ועוד.

נעבור לנושא של הפרעות קשב וריכוז . עד כמה נפוץ העניין? 

בעיית קשב וריכוז נפוצה למדי, כשלא בהכרח המקור הוא נוירולוגי. בשנים האחרונות, כאשר ילד לא יושב בשקט ומפריע ומפטפט, לא מוציא ציוד כשהמורה מבקשת – מערכת החינוך  שולחת מייד לנוירולוגים. הרופאים, לצערי, אומרים שיש בעיית קשב ורושמים ריטלין לילדים צעירים. המערכת מתקשה להתמודד בעיקר עם תלמידים שמפריעים והדבר הראשון זה לשלוח אותם לקבל טיפול תרופתי – כשלא בהכרח ההפרעות או הקושי להסתגל למסגרת, בעיקר בכיתות א'-ב' נובע לא בהכרח מהפרעת קשב וממקור נוירולוגי. ילד יכול להיות חסר בשלות רגשית, ואז הוא מגיע לכיתה א' ומפריע, מפטפט, לא יושב בשקט. מעטות המורות שמנסות לעבוד עם הילד כדי לעזור לו להסתגל למסגרת, לחוקים ולדרישות.

מה גישתך למתן ריטלין?

ריטלין זו תרופה שאצל רוב הילדים והמבוגרים המטופלים בה – משפרת את יכולת הקשב והריכוז ואת היכולת להתארגן ולתכנן את העבודה ולרוב גם מפחיתה את גילויי חוסר השקט, אם לתלמיד יש באמת הפרעת קשב. מאידך, ילדים צעירים מקבלים תרופה שקודם כל מונעת תיאבון, כשהם בשיא הצמיחה וגם לא לומדים איך להתנהל ואיך להתנהג, כי התרופה עושה זאת במקומם.

התרופה להערכתי טובה, אם אנו מדברות על ילדים צעירים עם הפרעת קשב ממקור אורגני/נוירולוגי, רק כשיש קשיים התנהגותיים משמעותיים, גילויי אלימות, מרביצים לילדים אחרים ולא מצליחים לשלוט בעצמם, כי זה גם פוגע בילד עצמו, הוא לא ילמד לקרוא ולכתוב כמו שצריך והוא יהיה דחוי מבחינה חברתית, ובעיקר זה ייצור בעיה חברתית. במקרה כזה, ומבחינתי תמיד המוקד הוא הילד, יכול להיות שהתרופה יכולה למקד אותו, ואז הוא יהיה פחות חסר שקט ולא יגיב מיידית במקום, למשל, לספור עד עשר.

לגבי ילדים גדולים יותר, חלקם בעצמם מבקשים ללכת לאבחון, או שמעו שהחבר לוקח כדור שעוזר לו להתרכז – צריך לשקול עניינית בכל מקרה וזו החלטה של ההורים והילד, זו לא צריכה להיות החלטה של המערכת.

יש לך טיפים לסיום?

לגבי לקויות למידה, כשהילד מתקשה צריך אבחון טוב. אנשים נוטים ללכת לכל מיני אנשים שעברו איזה קורס קואצ'ינג, אימון אישי או דברים אחרים, ואני ממליצה על אבחון מאדם מקצועי ומנוסה. קודם צריך להבין מה הבעיה – אם זו לקות למידה, אם יש קשיי קשב וריכוז, אם יש קושי רגשי, כי הטיפול שונה בהתאם למה שגורם לקשיים של הילד. אם הבעיה נוירולוגית, שום פסיכולוג לא יוכל לעזור מבחינה פסיכולוגית. תלוי כמובן מה הבעיה כדי לראות מה יכול לעזור לתלמיד ללמוד בצורה יותר יעילה, להגיע להישגים יותר טובים ולהראות את הידע שלו, או שהקושי ההתנהגותי או הרגשי לא נובע מסיבות אובייקטיביות ואז צריך טיפול מסוג אחר, טיפול רגשי, וגם את זה אני כמובן עושה.

יש ילדים, ואני אבחנתי כאלה, שכל השנים חשבו שהם מפגרים או חצי מפגרים, וכך הסביבה התייחסה אליהם, מערכת החינוך וההורים. ערכתי להם אבחון ופתאום הסתבר שהילד מגלה בגיל 14-15 שהאינטליגנציה שלו נורמלית ושכל השנים סובל מלקויות למידה. היום יש בהרבה יותר מודעות. לעשות אבחון איפשר גם להם להבין מי הם, והם סיימו בגרות מלאה, כשעד כיתה ח' או ט' חשבו שהם לא יכולים.

רותי פרגרמאור – פסיכולוגית חינוכית מומחית-בכירה, מנהלת מכון דרור בגבעתיים.
בעלת ניסיון של כ-35 שנים, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. מתמחה באבחון, טיפול וייעוץ בתחום ליקויי למידה וקשיי קשב וריכוז, קשיים רגשיים, הדרכת הורים ואנשי חינוך, עבודה עם תלמידים מחוננים, הוריהם וצוותי בתי הספר, אבחון, ייעוץ וטיפול בתחום הגיל הרך, ילדים, מתבגרים וסטודנטים. טל' 03-5730282