איך אישה מתאהבת באישה?

חגית רימון

womannice

למייל של אתר אישה הגיעה השאלה: איך אישה מתאהבת באישה?

אז החלטתי להרים את הכפפה ולענות על השאלה.

ומה התשובה? איך אישה מתאהבת באישה?

לדעתי זה די דומה. כמו שהיא מתאהבת בגבר.

היא נתקלת באישה… רואה את הפנים שלה… ויכול להיות שהן מוצאות חן בעיניה.

פעמים רבות – מרגישים בהתחלה משיכה – פיסית ורגשית. התלהבות ממה שהאישה שהכרנו אומרת ומאיך שהיא נראית, מהריח שלה, מהקול שלה ומהדברים שהיא אומרת. כל אלה גורמים לנו להתאהב באישה שהכרנו, או לפחות להתחיל לחבב אותה.

ניתן להכיר נשים בפייסבוק, באתר היכרויות (המוכר ביותר הינו: שידייט), במסיבות, אצל חברות, ובעצם בכל מקום, גם בסופר או בחוג שכונתי.

ומה מרגישה אישה שמתאהבת באישה?

קודם כל, עולה השאלה – האם זה הדדי? האם האישה שמולי היא לסבית? או שהיא נשואה עם שלושה ילדים…?

במקביל, בכל פעם שתפגשי את האישה שהתאהבת בה, את תחושי התרגשות, את תרצי להיות איתה כמה שיותר, את מבקשת שהשעון יעמוד מלכת, ותוכלי להמשיך להריח את הריח הנעים שלה ולשמוע את קולה המתוק.

אם ההתאהבות או ההידלקות תהפוך להיות הדדית, יש להניח שיגיעו עימה גם חיבוקים… נשיקות… וכמובן מעבר לכך. צריך לפרט, או שהבנתם בעצמכם?

🙂

ומה קורה לאחר שלב ההתאהבות?

או שמתחילים חילוקי הדיעות בעקבות ההיכרות שהעמיקה, או שעוברים לשלב ב' – אהבה.

זו הייתה פינת השאלה והתשובה לאתר אישה.

 

 

איפה אפשר להכיר נשים?  מי הגבר ומי האישה בקשר בין שתי נשים? איך לזהות אישה לסבית?

 

איפה אפשר להכיר נשים?  מי הגבר ומי האישה בקשר בין שתי נשים? איך לזהות אישה לסבית?

איפה אפשר להכיר נשים? מי האישה ומי הגבר בזוגיות בין שתי נשים? האם ניתן לזהות אישה לסבית? 

איפה אפשר להכיר נשים?  מי הגבר ומי האישה בקשר בין שתי נשים? איך לזהות אישה לסבית?

מאת: חגית רימון, אתר אישה 24/9/2011

בשנים האחרונות פנו אליי נשים רבות, וגם גברים, בשאלות הקשורות לזוגיות עם אישה.
השבתי לכולם מנסיוני, והחלטתי להכין סרטון ראשון שעונה על חלק מהשאלות.
מאירה חיון ואני הכנו סרטון: איפה ניתן להכיר נשים? איך ניתן לזהות אישה לסבית? בקשר בין לסביות מי הגבר ומי האישה? ועוד…

 

סייעו בהכנת הסרטון: רחלי לוין הצלמת, לאה לוין שעזרה עם שאלות וסימה נהון המראיינת.

ישנו אתר היכרויות מוביל לנשים – שמו "שידייט" – אתר ותיק שנמצאות בו המון נשים – לסביות ודו מיניות, נשואות, גרושות, רווקות, שמחפשות סטוץ או מערכת יחסים. יש אפשרות לשים באתר תמונה, ואפשר גם בלי. ניתן לפרסם שם בחינם, וישנה גם אפשרות למנוי בתשלום. זהו אתר נוח וקל לתיפעול. יש נשים שאוהבות להכיר בדרך הזו של אתר היכרויות ויש כאלה שלא סובלות את זה. שמעדיפות למצוא את אשת חלומותיהן בדרך אחרת, לא של פגישה עיוורת ואתר היכרויות.

ישנם אתרי היכרויות נוספים לנשים, וישנן קבוצות בפיסבוק שבהן ניתן להכיר נשים, כמו למשל הקבוצה מסיבות נשים "המסיבות של ענת", המונה נכון לאוקטובר 2019 כ- 1500 נשים.

 

חגית רימון

hrimon@gmail.com

 

האם בימנו קל יותר או קשה יותר למצוא אהבה? / אתר אישה – אתר נשים  

בעבר, לפני הגעת האינטרנט לעולמנו, יכולנו למצוא את אהבת חיינו באחת הדרכים הבאות: במסדרונות האוניברסיטה, למלומדים שבינינו. במסיבות. בברים…  

מאת: חגית רימון

love3

בעבר, לפני שהאינטרנט פרץ לעולמנו, יכולנו למצוא את אהבת חיינו בדרכים הבאות:

במסדרונות האוניברסיטה, למלומדים שבינינו. לי באופן אישי זה לא קרה. אמנם התחילו איתי פה ושם באוניברסיטה, אבל כבר הייתי בזוגיות.
במסיבות (גם זה לא ארע לי)
בברים (גם זה לא)
שידוכים – חברה שלך ממליצה לך על בחור או בחורה (גם זה לא…)
במקום העבודה (הצחקתם אותי…)
באוטובוס (זה קרה לי)

זהו פחות או יותר. ויש עוד כמה אפשרויות שבטח כל אחד מכם מעלה בראשו (כמו למשל במהלך קניות בסופר – קרה לכם??), ואם בא לכם אז תרגישו חופשי לפרטן בתגובותיכם.

פגשת את הבחור, התאהבת בו עד כלות, ותודה לאל גם הוא בך, ובגיל 28 נישאתם. הבאתם ילדים לעולם, ואחרי כמה שנים נמאס לכם זו מזה, לא משנה כרגע מה הסיבה. וזהו – אתם מתגרשים.

ועכשיו – מה עם אהבה חדשה?

לפני למעלה מעשור חדר האינטרנט לחיינו, ופתח בפנינו שלל אפשרויות להכיר בני זוג. אתרי היכרויות באינטרנט קמים כל שני וחמישי – ג'יידייט, קופידון, Love me, שידייט (לנשים בלבד), גברת (לנשים בלבד), בליינד דייט והרשימה עוד ארוכה.  אה, ויש גם את הפייסבוק שמגדיל את קשת האנשים שאנו יכולים להכיר. כן, כן, המון היכרויות נוצרות דרך הפייסבוק.

האם בעקבות פתיחת האפשרויות להכיר בן או בת זוג, קל יותר למצוא אהבה, או קשה יותר?

מצד אחד, הפייסבוק ואתרי ההיכרויות מחברים בין אנשים שבלעדי האתרים הנ"ל  הם לא היו נפגשים. אפשרויות ההיכרויות נפתחות וזה נפלא. הסיכוי להכיר גבר נחמד או אישה מקסימה – עולה. אבל מצד שני, פתיחת האפשרויות גם גורמת לאנשים לחשוש שהם מפספסים משהו – "אם אצא עם האישה הזו שפגשתי באתר, אולי זה חוסם אותי מלפגוש נשים אחרות שייתכן שהן יותר מקסימות או יפות ממנה?"

יותר ויותר אנשים אינם מעוניינים להתחייב לקשר זוגי, שמא הם מפספסים משהו "טוב יותר". שפע האפשרויות הטמון באינטרנט עלול לבלבל חלק מהאנשים, ועולה השאלה, עם מי כדאי לצאת? שמעתי על כאלה שיוצאות עם כמה גברים במקביל, וזה כדי שבטוח "ייצא" להן משהו. התוצאה העגומה היא שבסוף הן לא מוצאות כלום, כי מרוב עצים לא רואים את היער. ויש כמובן את הגברים שמשחקים במספר נשים במקביל, כמו לוליין שמלהטט עם כדורים באויר.

אז מה עושים?

החוכמה לדעתי היא להתמקד ולחפש באופן אקטיבי. רוצה למצוא את אהבה חייך? תתמקדי. כתבי את הדברים שאת מחפשת בגבר, או כמובן באישה (למה לא?). לפי המתכונת של תורת ה"סוד", אם תעשי רשימה ותדמייני שאת מקבלת את מה שביקשת – זה יגיע.

וגם – תתגמשי. לא ייתכן שקיים בעולם בן או בת זוג שיענו אחת לאחת על כל הקריטריונים שאנו מחפשים. זה לא ייתכן! אין מה לעשות, חייבים להתפשר ולרדת מהעץ.

כל אישה שמחפשת אהבה – חייבת להתפשר. כמובן, אל תתפשרי על דברים שמאוד חשובים לך. לדוגמא, אם חשוב לך שהגבר יהיה חכם, אל תסכימי לצאת עם אהבל. אבל אם תפגשי גבר או אישה שיענו על הקריטריונים החשובים שאת מחפשת – תפתחי את לבך לאהבה.

אז מה דעתכן, האם בעידן שלנו יותר קל או קשה למצוא אהבה?

לדעתי, בגלל מגוון האפשרויות להכיר אנשים חדשים – יותר קל למצוא מישהו להתאהב בו. אבל בדיוק בגלל אותה הסיבה של האפשרויות הרבות– יותר קשה לשמור על האהבה ועל הקשר. החוכמה היא שכאשר מוצאים מישהו שטוב לנו איתו או איתה – שומרים על הקשר! שומרים על האהבה. משקיעים. נותנים מעצמנו. גורמים טוב לצד השני. שוומרים על הגחלת, על התשוקה, נוסעים, מטיילים, עושים דברים ביחד, מתפתחים, גדלים, ונותנים אהבה בשפע. וכמובן, חשוב לשמור על הדדיות – אם את נותנת ומשקיעה ואוהבת והצד השני מתייחס בזלזול או בקור – תבדקי, אולי חבל על הזמן.

לסיום – מצאת אהבה? שמרי עליה. כי אהבה היא טעם החיים.

 

מהי אהבה טובה? מתי להישאר ומתי לעזוב? ראיון חובה על אהבה. חגית רימון מראיינת את מיכל קידר לוי

 

 

הצטרפי לאתר אישה בפייסבוק

חגית רימון, עו"ד וכתבת "אישה"

hrimon@gmail.com

 

החיים ב"ממתינה" / דנה ארביב / אתר אישה – אתר נשים 

בערבו של יום מבאס שכזה אני הולכת למקום היחיד שבו אני יכולה לקוות לפגוש את אהבת חיי העתידית, כשאני לבושה בפיז'מה, עיני עטורות בעיגולים שחורים, ושערי קשור בקוקייה 

 

בערבו של יום מבאס שכזה אני הולכת למקום היחיד שבו אני יכולה לקוות לפגוש את אהבת חיי העתידית, כשאני לבושה בפיז'מה, עיני עטורות בעיגולים שחורים, ושערי קשור בקוקייה שהעוזרת שכחה אצלי בביקורה האחרון: הצ'אט.

ברגשות מעורבים של שנאה עצמית וציפייה, כמו חרדי לבית זונות, אני חוזרת לשם.

אני משקיעה שלוש שניות של מחשבה יצירתית בהמצאת הניק. אסור שיהיה בנאלי, אבל גם אסור שיהיה מושקע מדי. מישהי עוד עלולה לחשוב שאין לי מה לעשות בחיים, שאני כל כך מתאמצת בשביל הצ'אט.

אני מקלידה "לידיה", לוחמת השוורים בקומה מ"דבר אליה", ומחייכת לעצמי. זה טוב, גם לוחמת שוורים וגם בקומה, ונכנסת לחדר "לסביות". מיד נופלת עלי חושנית 36: "היי". "היי", אני משיבה. "בת כמה מאיפה?".
מתברר שפגשתי בחורה מאוד עניינית, שלא אוהבת לבזבז זמן.

אני בודקת אופציות אחרות ברשימה, אבל, בין שקשוקה מסטולה לבין גלי39 (שאני יודעת, מידע אישי ומניסיון מר, שבאמת היא רבקה47 שמנה במיוחד, עם שיער מקליש וחצ'קונים) לא מוצאת שום ניק שמבשר טובות. נו, אני הולכת על החושנית, ומשיבה.

אבל בכך לא תמה החקירה. היא יורה אלי נתונים במשפטים לאקוניים, חסרי נושא ונשוא, ומצפה להדדיות מדויקת במסירת אינפורמציה: "שחומה, תלתלים שחורים, עיניים חומות". גם לזה אני עוד משיבה, והיא ממשיכה: "חטובה, 168, D75". אני נאלמת, והיא ממשיכה, ודורשת, ברחל בתך הקטנה, את מספר החזייה שלי.

אני בודקת שוב – כן, אני עדיין בחדר "לסביות", ולא ב"גברים חרמנים בשמנות עם ציצי גדול".

בעודי שוקעת בהרהורים נוגים, מצלצל הטלפון הנייד: "אמא, את כל הזמן בממתינה בבית. אני חייב להגיע לרחובות לפגישה של הגרעין". "לרחובות, למען השם? זה בארץ בכלל? אבא לא יכול להביא אותך?". "הוא חוזר מאוחר היום, אם בכלל, הוא אמר", אומר הילד.

נחמד לדעת שהאקס שלי, לא כמוני, זוכה לבלות עם שרלילות בשר ודם. אנחנו קובעים שאבוא לאסוף אותו בעוד שעה, וזה נותן לי חצי שעה נוספת בצ'אט. "את יכולה לקנות לי בדרך קבוקים?", שואל יורש העצר, ואני מזדעקת בתדהמה: "מה??!!!!", כי בדיוק באותו רגע החושנית דורשת בתוקף לדעת אם אני חמה ורטובה, ומתוודה שהיא ממש מתה ללקק כוס נוטף. "מה כבר ביקשתי. כולה קבוקים", נעלב הילד ומנתק.

אני עוברת לשוחח עם בעלת ניק סולידי יותר, דינה ת"א. "שלום", אני אומרת לה.
"בת כמה, מאיפה?", גם היא עם השאלה המקורית והיצירתית. אני משיבה מתוך יאוש, וממתינה. "אני 45, פקידה אצל עו"ד", היא מודיעה לי. אחרי סוטת מין, פקידה שלח לי אלוהי הצ'אטים.

ושוב, מצלצל הטלפון הנייד. טנדר פויזן. "תגידי", היא אומרת, לא נשארה אצלך חולצה שחורה שלי, עם מין כאלה חרוזים?". לטנדר יש עשרות אם לא מאות פריטי לבוש ממותגים, שלכל אחד מהם היא קשורה יותר ממה שהייתה אי פעם קשורה אלי בימינו היפים ביותר. "אין לי זמן לחפש עכשיו", אני אומרת לה. "את בממתינה או באינטרנט?", היא שואלת. "באינטרנט", אני אומרת, מנהלת שיחה מדהימה עם מישהי. פרופסור לאנתרופולוגיה, בת 40. מעניין נורא."

ואני מחכה – אני יודעת, שהיא לא תתאפק, ותגיע. היא לא מהמשקיעות בניקים – זה יהיה משהו כמו צצצצצ או פחחחחח. והנה היא, 11111111.

"את שם?", שואלת דינה ת"א הפקידה. "אני מחפסת קשר רציני".

"ערב טוב", אני פונה ל1111111-. "היי", היא משיבה. "את חמה ורטובה?", אני שואלת. "את פסיכוטית וזקוקה לאשפוז כפוי?", היא משיבה בשאלה, ואני כבר בטוחה שזו היא. "טנדר מתוקה", אני מקלידה, "חשבתי שהצ'אטים הם מתחת לכבודך". "לכי תזדייני, דנה", היא משיבה בנימוס. "דברי עם חושנית 36", אני ממליצה לה, כנקמה. "בסדר, מתוקה", היא כותבת, "אל תשכחי לחפש את החולצה".

דינה ת"א לא מוותרת. "איזה סוג של קשר את מחפסת?". הייתי משיבה לה – קשר אמוק, קשר מכייב, אבל אני חייבת להתנתק. צריך להספיק להסיע את הילד לרחובוט.

 

*הקטעים פורסמו במקור במסגרת טור ב"זמן הוורוד" בין השנים 2002-2003

לפרקים נוספים של דנה ארביב

 

אישה יפה. התמונה להמחשה בלבד.