מי צריך להתאהב? שיר מאת חגית רימון

מִי צָרִיךְ לְהִתְאַהֵב? / חַגִּית רִימוֹן

להתאהב

מִי צָרִיךְ לְהִתְאַהֵב?
זֶה סְתָם כּוֹאֵב
וּמְאַכְזֵב
וְלִפְעָמִים
קוֹרֵעַ
אֶת הַלֵּב
לַחֲתִיכוֹת קְטַנּוֹת
כְּמוֹ סָלָט יְרָקוֹת
עַרְבִי
עִם מָלֵא זַעֲתַר
וּמִיץ לִימוֹן

*

מִי צָרִיךְ לְהִתְאַהֵב?
זֶה רַק לָאַמִּיצִים
שֶׁאֵינָם מְפַחֲדִים
לַעֲצֹם עֵינַיִם
לְהִתְמַסֵּר
לְהַאֲמִין
לֹא לְוַתֵּר

*

מִי צָרִיךְ לְהִתְאַהֵב?
זֶה רַק לִבְנֵי מַזָּל
כְּנֶגֶד כֹּל הַסִּכּוּיִּם
יוֹתֵר קַל לְקַבֵּל שֵׁשׁ שֵׁשׁ
מֵהַסִּכּוּי לְהִפָּגֵשׁ
עִם זוֹ שֶׁאֶת לִבְּךָ תַּרְעִיד
וְתִמָּשֵׁךְ אֵלֶיהָ בְּטֵרוּף
תִּרְצֶה לְלַטֵּף לָהּ אֶת הַגּוּף
לִהְיוֹת אִתָּהּ בְּכָל דַּקָּה
לְהַבִּיט בָּהּ בִּתְשׁוּקָה
זֶה רַק לִבְנֵי מַזָּל
כְּנֶגֶד כֹּל הַסִּכּוּיִּם
וְאֵיךְ בְּדִיּוּק תִּמְצָא אוֹתָהּ
מִכָּל מִלְיָארְדֵי הָאֲנָשִׁים?

סופשבוע במצפה רמון – מה יש לעשות?

מַלְכַּת הָעוֹלָם / שיר

מַלְכַּת הָעוֹלָם / חגית רימון

את מלכת העולם – התמונה להמחשה

אַתְּ מַלְכַּת הָעוֹלָם
אֲהוּבָה עַל כֻּלָּם
כִּמְעַט

הַחִיּוּךְ עַל פָּנַיִךְ
הַבֹּהַק בְּעֵינַיִךְ
עוֹשָׂה הַרְבֵּה
וּמְדַבֶּרֶת מֵעַט

מְחַבֶּקֶת קָרוֹב
מַשְׁקִיעָה בְּטוֹב
נֶהֱנֵית מִדַּקּוֹת שֶׁל זְרִיחָה

לִבֵּךְ כֹּה פָּתוּחַ
אַתְּ עָפָה בָּרוּחַ
מוֹדָה עַל הַיָּם וְהַפְּרִיחָה

שְׂמֵחָה שֶׁהִכַּרְתִּי
אִשָּׁה כָּמוֹךְ
מַלְאָכִית בִּדְמוּת אָדָם

אַתְּ כֹּה מְיֻחֶדֶת
כָּל כָּךְ אַחֶרֶת
אַתְּ לֹא כְּמוֹ כֻּלָּם

מַבִּיטָה בָּעֵינַיִם
מַבִּיעָה רְגָשׁוֹת
מְלַטֶּפֶת בַּעֲדִינוּת וּבְחֹם

אַתְּ כְּמוֹ מַעְיָן
שֶׁל מַיִם צְלוּלִים
אַתְּ הִתְגַּשְּׁמוּת שֶׁל חֲלוֹם

 

סופשבוע במצפה רמון – מה יש לעשות?

מִסְפָּרִים – שיר על "המצב"

מִסְפָּרִים – שיר על המצב בתקופת קורונה

מאת: חגית רימון

שיר על המצב בתקופת קורונה

מִסְפַּר הָאֲנָשִׁים הָעֲצוּבִים עָלָה לְמֵאָה אֶלֶף
מִסְפַּר הָאֲנָשִׁים הַמִּתְגַּעְגְּעִים עָלָה לְמִלְיוֹן
מִסְפַּר הַנָּשִׁים הַמְּחַכּוֹת לְנָסִיךְ יָרַד לַחֲמִשִּׁים אֶלֶף
עָלָה גַּם מִסְפַּר הַיְּלָדִים הַקּוֹפְצִים בַּסָּלוֹן

 

מִסְפַּר הָאֲנָשִׁים שֶׁחוֹשְׁשִׁים מֵהַבָּאוֹת
וּמִסְפַּר הָאֲנָשִׁים הָרוֹאִים שְׁחֹרוֹת
עָלוּ בְּקֶצֶב אֶקְסְפּוֹנֶנְצִיָּאלִי
נִמְאַס כְּבָר מֵהַפַּחַד
מָתַי נִהְיֶה בְּיַחַד
זֶה כְּבָר לֹא רֵאָלִי

 

מִסְפַּר הַחֲרֵדִים לְפַרְנָסָה הֻכְפַּל פִּי עֲשָׂרָה
חֲצִי מִלְיוֹן אֲנָשִׁים נִשְׁאֲרוּ בְּלִי אֲגוֹרָה
לָלֶכֶת עִם מַסֵּכָה נִרְאֶה קְצָת טִפְּשִׁי
לְפַחֵד מִקִּרְבָה זֶה כְּבָר לֹא אֱנוֹשִׁי

 

הַמִּסְפָּרִים עוֹבְרִים בְּקֶצֶב מוּל הָעֵינַיִם
הֶעָתִיד שֶׁלָּנוּ נִמְצָא עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם
מָה קוֹרֶה כָּאן, אֲדוֹנִי רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה?
כִּמְעַט כֻּלָּם נִמְצָאִים בְּאַבְטָלָה

מֵאָה וְעֶשְׂרִים חַבְרֵי כְּנֶסֶת
שֶׁאִכְפַּת לָהֶם רַק מֵעַצְמָם
כְּבָר שָׁנָה מְקַבְּלִים מַשְׂכֹּרֶת
שֶׁנִּכְנֶסֶת בּוּל בַּזְּמַן

נַהָג צָמוּד וּמַזְכִּירָה
יְחִי הַכּוֹחַ, יְחִי הַשְּׂרָרָה
אָז מָה יִהְיֶה עִם הַמִּסְפָּרִים
הַאִם יִהְיוּ כָּאן פִּטּוּרִים?

 

הַאִם הָעֲקֻמָּה תִּשְׁתַּטֵּחַ
וְכֻלָּם יִהְיוּ בְּרִיאִים?
הַאִם הָעֲנִיִּים
יַהַפְכוּ לַעֲשִׁירִים?

 

מָתַי נִתֵּן חִבּוּק לְאִמָּא וּלְאַבָּא?
מָתַי נוּכַל לִנְסֹעַ בָּרֶכֶב לִכְפַר סָבָא?
מָתַי נָרוּץ אֶל הַיָּם בְּשִׂמְחָה שֶׁל יְלָדִים?
מָתַי נַבִּיט בָּעֵינַיִם, אֶל מִי שֶׁאָנוּ אוֹהֲבִים?

 

הַרְבֵּה שְׁאֵלוֹת
הַתְּשׁוּבָה עוֹד לֹא נִתְּנָה
הִיא תִּתְגַּלֶּה כָּאן בְּקָרוֹב
שִׁמְרוּ עַל אֱמוּנָה

🌹

חַגִּית רִימוֹן

 

זה בטוח ישפר לכן את מצב הרוח!!

מאת: חגית רימון

אין כמו שיר טוב לשיפור מצב הרוח ולהעלאת התדר.

היום נתקלתי בשיר הנפלא הזה – 'WHAT A WONDERFUL WORLD'

בביצוען של כמה נשים ענקיות – מריל סטריפ, בט מידלר, שר, אוליביה ניוטון ג'ון וגולדי הון!!

 

מומלץ לצפות בשאר הסרטונים בפלייליסט הזה…

והנה עוד שיר לשיפור מצב הרוח – גולדי הון, בט מידלר ודיאן קיטון

בְּכָל פַּעַם שֶׁהִתְוַכַּחְתֶּם, הוּא אָמַר לָךְ שֶׁאַתְּ אֶפֶס… עד שבאה התפנית

מאת: חגית רימון

בכל פעם שהתווכחתם...
בכל פעם שהתווכחתם…

בְּכָל פַּעַם שֶׁהִתְוַכַּחְתֶּם
הוּא אָמַר לָךְ שֶׁאַתְּ אֶפֶס
'אַתְּ לֹא מְבִינָה עַל מָה אַתְּ מְדַבֶּרֶת'
'אַתְּ מְדַבֶּרֶת שְׁטֻיּוֹת'

בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה נִפְגַּעַתְּ מְּאֹד
וְהִתְעַצְבַּנְתְּ מִתְּגוּבָתוֹ הֲבּוֹטָה

בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה
שׁוּב נִפְגַּעַתְּ
וְשָׁאַלְתְּ אֶת עַצְמֵךְ
הַאִם הוּא צוֹדֵק?
וּבֶאֱמֶת אֵינֵךְ שָׁוָה?
וְהַאִם אַתְּ מְדַבֶּרֶת שְׁטֻיּוֹת?

בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית
וְהָרְבִיעִית
וְהָעֶשְׂרִים
הִרְגַּשְׁתְּ דְּקִירָה בַּבֶּטֶן
אַתְּ לֹא שָׁוָה
אַתְּ מְדַבֶּרֶת שְׁטֻיּוֹת
וְלֹא צָרִיךְ לִכְעֹס עָלָיו שֶׁהוּא מְדַבֵּר כָּכָה
הוּא לֹא אָשֵׁם
יֵשׁ לוֹ רִגְשֵׁי נְחִיתוּת

אֲבָל אַחֲרֵי כַּמָּה זְמַן
אָסַפְתְּ אֶת עַצְמֵךְ מֵהָרִצְפָּה
וְדִבַּרְתְּ לְעַצְמֵךְ
וְהִבְטַחְתְּ
שֶׁעִם כָּאֵלֶּה מִלִּים
לֹא תִּשָּׁאֲרִי
וְאֵינֵךְ זַכָּאִית לְכָזֶה יַחַס
מַגִּיעַ לָךְ יוֹתֵר
הַרְבֵּה יוֹתֵר
וּמִי שֶׁלֹּא יַעֲרִיךְ אוֹתָךְ
לֹא יִהְיֶה לְצִדֵּךְ

וּבַפַּעַם הַבָּאָה שֶׁאָמַר לָךְ שֶׁאַתְּ אֶפֶס
הֶחְלַטְתְּ
שֶׁאַתְּ עוֹזֶבֶת

וְעָזַבְתְּ
וְהִתְחַזַּקְתְּ
וְהִסְתַּדַּרְתְּ טוֹב מְאוֹד בִּלְעָדָיו
וְהִפְנַמְתְּ
שֶׁאַתְּ שָׁוָה
וְיוֹדַעַת עַל מָה אַתְּ מְדַבֶּרֶת